לואי דה ברויי
לידה |
15 באוגוסט 1892 דייפ, צרפת |
---|---|
פטירה |
19 במרץ 1987 (בגיל 94) לובסיין, צרפת |
שם לידה | Louis Victor Pierre Ramon de Brogli |
ענף מדעי | פיזיקה תאורטית |
מקום מגורים | צרפת |
מקום קבורה | בית הקברות העתיק בניי-סיר-סן |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | פול לנז'בן |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | Mioara Mugur-Schächter, Olivier Costa de Beauregard, Nicolás Cabrera, Jules Géhéniau, Mioara Mugur-Schachter, José António Vieira Vassalo Pereira, João Luis Andrade e Silva, בפסקה זו 4 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
פרסים והוקרה |
|
הערות | הדוכס השביעי של ברויי |
תרומות עיקריות | |
גילוי האופי הגלי של האלקטרונים | |
חתימה | |
לואי ויקטור פייר רמון דה ברויי (בצרפתית: ⓘⒾ; 15 באוגוסט 1892 – 19 במרץ 1987), הדוכס השביעי של ברויי, היה פיזיקאי צרפתי שזכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1929 על גילוי האופי הגלי של האלקטרונים. תרם תרומה גדולה לתאוריה של מכניקת הקוואנטים הודות למחקריו על קרינה אלקטרומגנטית ועבודתו על תאוריית דה ברויי-בוהם.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לואי דה ברויי נולד ב-15 באוגוסט 1892 בדייפ שבצרפת למשפחת אצולה צרפתית. סבו היה הפוליטיקאי והסופר, ראש ממשלת צרפת, אלבר, הדוכס הרביעי מברוי. דה ברויי היה הצעיר מבין חמישה ילדים. אחיו, מוריס, היה אף הוא פיזיקאי, שהתמקד בעבודה נסיונית. דה ברויי החל ללמוד באוניברסיטת פריז וסיים תואר בהיסטוריה בגיל 18. לאחר מכן החל להתעניין במדעים מדויקים, וסיים באותה אוניברסיטה תואר ראשון בפיזיקה בשנת 1913. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת ביחידת תקשורת אלחוטית שהייתה מוצבת במגדל אייפל.
אחרי המלחמה חזר דה ברויי ללימודי הפיזיקה. הוא ניסה לספק הסברים לקשר הדואלי בין חומר לקרינה. במסגרת עבודת הדוקטורט שהגיש לאוניברסיטת פריז ב-1924, העלה את ההשערה המכונה כיום על שמו, לפיה לכל חלקיק של חומר יש תכונות של גל. על תגליתו את טבעם הגלי של האלקטרונים הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1929.
לאחר סיום הדוקטורט נשאר דה ברויי באוניברסיטת פריז, וב-1928 התמנה לפרופסור לפיזיקה תאורטית במכון על שם אנרי פואנקרה, שהוקם באותה השנה באוניברסיטה. הוא לימד במכון עד לפרישתו ב-1962. הוא נבחר לאקדמיה הצרפתית למדעים (1933) ולחבר ב-Bureau des Longitudes (1944). בשנת 1952 היה הזוכה הראשון בפרס קלינגה. כיהן כמזכיר קבוע של האקדמיה הצרפתית למדעים (1942) וכיועץ למוסד הצרפתי לאנרגיה אטומית. חלק מספריו תורגמו לאנגלית, ביניהם: "חומר ואור" (1939), "מהפכה בפיזיקה" (1953), "פירוש הזרם של גלים מכניים" (1964) ו"קוואנטים, חלל וזמן" (1984).
עם מותו של אחיו מוריס ב-1960 הפך דה ברויי לדוכס השביעי מברויי. הוא מעולם לא התחתן, ולא היו לו ילדים. הוא נפטר ב-19 במרץ 1987 בלובסיין (אנ'), בקרבת פריז. לאחר מותו עבר תואר הדוכסות לוויקטור-פרנסואה, בן דוד רחוק שהפך לדוכס השמיני מברויי.
השערת דה ברויי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – השערת דה ברויי
השערת דה ברויי, אותה ניסח דה ברויי במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, קובעת כי לכל חלקיק של חומר, למשל אלקטרון, יש תכונות של גל. דה ברויי פיתח את התאוריה באנלוגיה לעבודות של אלברט איינשטיין ומקס פלאנק, לפיהם לגלי האור יש גם תכונות של חלקיקים, הידועים היום בשם פוטונים. ניסוח ההשערה היה נקודת ציון חשובה בהתפתחות מכניקת הקוונטים ובדרך למשוואת שרדינגר המתארת את ההתנהגות הגלית של חלקיק בעל מסה. על אף שאין היום ספק בדבר נכונותה, הכינוי "השערת דה ברויי" נשמר.
המשוואה הקושרת בין אורך הגל של חלקיק ובין התנע שלו נקראת משוואת דה ברויי: כאשר הוא אורך הגל, הוא קבוע פלאנק, ו- הוא התנע של החלקיק.
השערת דה ברויי הוכחה באופן ישיר בניסוי ב-1927 על ידי קלינטון דייוויסון ולסטר גרמר, ובאופן בלתי תלוי על ידי ג'ורג' פג'ט תומסון. בשני הניסויים ניצפתה דיפרקציה של אלקטרונים שהתפזרו ממתכת בעל מבנה סריגי.
דה ברויי זכה בפרס נובל על ניסוח השערת דה ברויי ב-1929, ואילו דיוויסון ותומסון חלקו את הפרס ב-1937 על ההוכחה הניסויית שלה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לואי דה ברויי, באתר פרס נובל (באנגלית)
- לואי דה ברויי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- לואי דה ברויי, באתר MacTutor (באנגלית)
- לואי דה ברויי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לואי דה ברויי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
---|---|---|
1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) |