דעה
דעה היא הבעה של נקודת מבט או טענה שאינה מבוססת בהכרח על מידע ודאי,[1][2][3] בניגוד לעובדות שהן אמירות מאומתות בוודאות.
הגדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דעה עשויה לעסוק בנושאים סובייקטיביים שבהם אין ממצא חד-משמעי, או בעובדות שמבקשים לערער עליהן על ידי טעות לוגית (אנ') שלפיה "כל אדם זכאי להביע את דעותיו", גם כאשר הן סותרות מציאות או מומחיות ולא מתבססות על עובדות.
ההבדל בין עובדה לדעה היא שעובדות ניתנות לאימות, כלומר ניתן להסכים עליהן גם בבחינה של מומחים, בניגוד לדעה. לדוגמה, המשפט "ארצות הברית הייתה מעורבת במלחמת וייטנאם" הוא עובדה, לעומת המשפט "ארצות הברית צדקה כשהייתה מעורבת במלחמת וייטנאם", שהוא דעה. דעה עשויה להיות מגובה בעובדות ועקרונות, ובמקרה כזה היא הופכת לטיעון.[4]
אנשים שונים עשויים להסיק מסקנות מנוגדות ולהגיע לדעות שונות - גם אם הם מסכימים על אותו סט של עובדות. דעות כמעט אף פעם לא משתנות מבלי שיעלו טיעונים חדשים. ניתן להסיק כי דעה אחת נתמכת טוב יותר על ידי העובדות מאשר אחרת, על ידי ניתוח של הטיעונים התומכים בשתי הדעות.
בשימוש מקובל, המונח דעה עשוי להיות תוצאה של נקודת המבט של האדם שמביע אותה, כולל ההבנה, הרגשות, האמונות והרצונות המיוחדים שלו. עם זאת, בתנ"ך המונח דעה משמש לפעמים גם במשמעות של ידיעה.[5]
דעה קולקטיבית או דעה מקצועית, עדיין אינה מהווה עובדה מוצקה, עם זאת, היא נחשבת כזו שמחזיקה בסטנדרט גבוה יותר מאשר דעה אחרת.
דעות קולקטיביות ומקצועיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דעת קהל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשימוש עכשווי, דעת קהל היא אוסף הגישות או האמונות האישיות של אוכלוסייה, בניגוד ל'דעת הצרכן', שהיא איסוף של דעות כחלק ממחקר שיווקי (למשל, דעות של משתמשים במוצר או שירות מסוים). בדרך כלל, מכיוון שתהליך איסוף של דעות מכל פרט ופרט הוא קשה, יקר או בלתי אפשרי להשגה, נבדקת דעת קהל (או דעת הצרכן) באמצעות סקרים (למשל, עם מדגם מייצג של אוכלוסייה).
דעה קבוצתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלק מהמדעים החברתיים, במיוחד מדע המדינה ופסיכולוגיה, דעה קבוצתית מתייחסת לאיסוף של דעות מקבוצה ספציפית מובחנת, כגון חברי חבר מושבעים, בית מחוקקים, ועדה או גוף קבלת החלטות קולקטיבי אחר. במצבים כאלו, חוקרים מתעניינים לעיתים קרובות בשאלות הקשורות לבחירה חברתית, קונפורמיות וקיטוב קבוצתי.
דעה מדעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]דעה מדעית משקפת דעה בנושאים מדעיים כפי שהיא מוצגת על ידי מדען אחד או יותר, שפורסמה בכתבי עת אקדמיים או בספרי לימוד שדורשים ביקורת עמיתים ועריכה מקצועית קפדנית. הביטוי עשוי להתייחס גם לדעות שפורסמו על ידי ארגונים מקצועיים, אקדמיים או ממשלתיים בנוגע לממצאים מדעיים והשלכותיהם האפשריות.
מונח קשור, אך לא זהה, הוא קונצנזוס מדעי, שמתייחס לדעה הרווחת בנושא מדעי בקהילה המדעית, כמו הקונצנזוס המדעי באשר לשינוי האקלים.
דעות מדעיות יכולות להיות "חלקיות, מותנות זמנית, סותרות ובלתי ודאיות" כך שייתכן שאין קונצנזוס מקובל לגבי מצב מסוים. בנסיבות אחרות, דעה מדעית מסוימת עלולה להיות סותרת את הקונצנזוס.[6]
אוריינות מדעית, היא מטרה חינוכית שמטרתה לספק לציבור את הכלים הנחוצים להפיק תועלת מהדעה המדעית.[7]
חוות דעת משפטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]"חוות דעת משפטית" היא סוג של חוות דעת מקצועית, שלרוב מופיעה במסמך משפטי פורמלי, הניתן על ידי עורך דין או מומחה למשפט ללקוח או לצד שלישי. רוב הדעות המשפטיות ניתנות בהקשר של עסקאות. חוות הדעת מבטאת את שיקול דעתו המקצועי של הכותב בנוגע להיבט המשפטי של העסקה. הדעה יכולה להיות בלי או עם נימוקים. חוות דעת משפטית אינה ערובה שבית המשפט יגיע לתוצאה מסוימת. עם זאת, חוות דעת משפטית שגויה או לא שלמה עלולה להוות עילה לתביעת רשלנות מקצועית נגד הכותב, והוא עשוי להידרש לשלם לתובע נזקים שנגרמו כתוצאה מהסתמכות על חוות הדעת השגויה.[8]
חוות דעת שיפוטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]"חוות דעת שיפוטית" או "חוות דעת בית המשפט" היא חוות דעת של שופט או של קבוצת שופטים שמלווה ומסבירה צו או פסק דין. חוות דעת שיפוטית בדרך כלל מפרטת את העובדות שבית המשפט הכיר בהן כמבוססות, את העקרונות המשפטיים שבית המשפט מחויב להם, ואת יישום העקרונות הרלוונטיים על העובדות המוכרות. המטרה היא להראות את ההיגיון שבו השתמש בית המשפט בקבלת ההחלטה.[9]
דעה מנומקת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשלב השני בהליך ההפרה של האיחוד האירופי, הנציבות האירופית מוציאת "חוות דעת מנומקת" כאשר היא חוששת שמדינה חברה לא יישמה הנחיה (אנ') או חוק אחר של האיחוד. הדעה המנומקת, שנקבעה בסעיף 258 לאמנת תפקוד האיחוד האירופי (אנ'),מהווה בקשה רשמית למדינה הנוגעת בדבר ליישום פעולות, בדרך כלל בתוך מועד של חודשיים.[10]
על פי חוקי האיחוד, מדינה חברה יכולה גם היא להגיש "חוות דעת מנומקת" בנוגע לחקיקה מוצעת של האיחוד, אם המדינה החברה חוששת שההצעה מפרה את עקרון השיוריות של האיחוד. סעיף 6, פרוטוקול 2 לאמנת ליסבון מאפשר למדינות החברות להוציא חוות דעת מנומקת בתוך 8 שבועות מההודעה הרשמית על טיוטת החקיקה.[11] מאז 2019-2020, הנציבות האירופית מאפשרת תקופה ארוכה יותר לפרסום חוות דעת מנומקת במהלך תקופת חג המולד.[12]
דעת מומחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דעת מומחה הוא מחקר שנכתב על ידי מומחה אחד או יותר שמציג ממצאים ומציע את דעתו.
במשפט, דו"חות מומחים מוגשים על ידי עדים מומחים המביעים את דעתם בנושאים שנויים במחלוקת בתיק משפטי, ובדרך כלל ממומנים על ידי אחד הצדדים, כדי לתמוך בטענותיו. הדו"חות מציגים עובדות, דנים בפרטים, מסבירים את ההיגיון ומצדיקים את מסקנותיהם ודעתם של המומחים.[13]
ברפואה, דעת מומחה היא הערכה ביקורתית של נושא רפואי, לדוגמה, הערכה עצמאית של יחס עלות-תועלת של טיפול רפואי מסוים. לעיתים, חוות דעת רפואית מוגשת גם במסגרת תביעה משפטית.[14]
כחלק מבדיקות מוקדמות לפני ביצוע סקר, דו"ח מומחה מזהה בעיות פוטנציאליות שעשויות להשפיע על איכות הנתונים ואיסופם, על ידי הערכת שאלוני סקר ותרגומי סקרים.[15][16]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מה זה דעה - מילון עברי עברי - מילוג, באתר milog.co.il
- ^ {{{מחבר}}}, דעה, ויקימילון, 2024-01-14
- ^ דֵּעָה - האקדמיה ללשון העברית, 2024-08-08
- ^ הבחנה בין עובדה לדעה, באתר פורטל עובדי הוראה | מרחב פדגוגי (באנגלית)
- ^ דֵעָה, באתר www.ruvik.co.il
- ^ Brian Wynne, Knowledges in Context, Science, Technology, & Human Values 16, 1991-01, עמ' 111–121 doi: 10.1177/016224399101600108
- ^ Rüdiger C. Laugksch, Scientific literacy: A conceptual overview, Science Education 84, 2000, עמ' 71–94 doi: 10.1002/(SICI)1098-237X(200001)84:1<71::AID-SCE6>3.0.CO;2-C
- ^ אורי בוים, חוות דעת משפטית ומתי היא נדרשת, באתר אורי בוים | עורך דין תאונות עבודה, 2024-08-07
- ^ Professor Orin S. Kerr, How to Read a Judicial Opinion: A Guide for New Law Students
- ^ Enforcement: Frequently Asked Questions, European Commission - European Commission
- ^ House of Lords - The Role of the National Parliaments in the European Union - European Union Committee, publications.parliament.uk
- ^ ON THE APPLICATION OF THE PRINCIPLES OF SUBSIDIARITY AND PROPORTIONALITY AND ON RELATIONS WITH NATIONAL PARLIAMENTS, eur-lex.europa.eu
- ^ קווים מנחים לכתיבת חוות דעת מומחה המוגשת לבית המשפט
- ^ חוות דעת מומחה רפואי בתביעת רשלנות רפואית, באתר כל זכות
- ^ US Census Bureau, Translation Review and Cognitive Testing of ACS Language Assistance Guides in Multiple Languages, Census.gov (באנגלית)
- ^ Yuling Pan, Mandy Sha, Hyunjoo Park, The Sociolinguistics of Survey Translation, Routledge, 2019-06-26 doi: 10.4324/9780429294914
