קווליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבעים הם בעיה קלאסית של קווליה. כיצד אורכי גל שונים יוצרים חוויה של צבע?
האם בחדר של מרי ניתן לדעת מהו הקווליה של אדום?
כיצד עטלף חווה ראייה?

קווליהלטינית: qualia, צורת הרבים של quale) הוא מונח בפילוסופיה של הנפש אשר מתייחס לחוויית התודעה הסובייקטיבית כישות עצמאית אשר מושפעת מהמוח, אך אינה המוח עצמו, וכמכילה ידע שלא ניתן לאמוד בכלים פיזיקליסטיים (כמו עצם החוויה של ראיית צבע).

פירוש המילה בלטינית הוא "איזה סוג". הפילוסוף דניאל דנט מגדיר קווליה כ"מונח בלתי מוכר אשר מוכר לכולנו: הדרך בה דברים נראים לנו".[1]

לארווין שרדינגר הייתה הגישה האנטי-מטריאליסטית הבאה: "תחושת הצבע אינה ניתנת להסברה על ידי תמונת גלי האור האובייקטיבית של הפיזיקאי. האם הפיזיולוג יכול היה להסביר אותה, לו היה לו יותר ידע על התהליכים ברשתית והתהליכים העצביים שהודלקו על ידה בקבוצות העצבים האופטיים ובמוח? איני חושב כך."[2]

הגדרה נוספת היא "המאפיין של 'כמו מה זה' למצבים נפשיים. הדרך בה מורגשים מצבים נפשיים כמו כאב, לראות אדום, להריח ורד וכדומה."[3]

לקווליה יש חשיבות רבה בדיונים בפילוסופיה של הנפש מכיוון שזהו מרכיב מרכזי בהסברים מטריאליסטים של בעיית גוף-נפש. מחלוקות רבות ניצבות סביב קיומם או שלילתם של מאפייני קווליה.

טיעונים תומכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיעון הזומבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד צ'אלמרס טוען כי אם נשבט אדם, ונשלול ממנו את התודעה, הוא יהיה מסוגל לדבר, להתחמק מסכנות, ללכת, לאכול, אך לא תהיה לו תחושת זמן או חוויה נפשית (קווליה) כלשהי. כל זה אפשרי רק אם הגוף והנפש באמת נפרדים.

טיעון הידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – החדר של מרי

טיעון הידע (knowledge argument) הוא אחד הטיעונים המוכרים בפילוסופיה של התודעה, הטוען לנכונות דואליות תודעתית. הטיעון הוצג לראשונה באמצעות ניסוי מחשבתי פילוסופי שניסח פרנק ג'קסון במאמרו "קווליה אפיפנומנלית" (Epiphenomenal Qualia) נגד פיזיקליזם. עוצמתו טמונה בעיקר בעובדה שקבלת מסקנותיו היא אינטואיטיבית במידה רבה (אך לא מוכחת ריגורוזית).

מרי היא מדענית שיודעת כל מה שניתן לדעת פיזיקלית על צבעים, אבל היא מעולם לא חוותה ראיית צבע. השאלה שמעלה ג'קסון היא: ברגע שהיא רואה לראשונה צבעים, האם היא לומדת משהו חדש? האם היא יודעת לזהות את הצבעים?

לפי אינטואיציה, אף על פי שכל הידע הפיזיקלי קיים ברשותה, היא אינה מסוגלת לזהות את הצבעים. לפיכך, התנסות בצבע (או קווליה) היא תופעה שאינה ניתנת להסבר מדעי; באופן דומה גם כאב וריח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קווליה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dennett Daniel, Quining Qualia
  2. ^ Schrödinger, Erwin "The Mystery of Sensual Qualities" Chpt 6 of Mind and Matter (1958), in What is Life? with Mind and Matter and Autobiographical Sketches Cambridge University Press, Canto Edition (1992) ISBN 0521427088p. 154.
  3. ^ Dictionary of Philosophy of Mind - qualia
ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.