חדר ייחוד
חדר ייחוד הוא נוהג בנישואים הלכתיים לפיו חתן והכלה שוהים לבדם במקום מסוים לאחר החופה וקידושין. נוהג זה מקובל ביהדות תימן וביהדות אשכנז, ונחשב שם הכרחי מבחינה הלכתית כדי להחשיב את הזוג כנשוי כדת וכדין, אך לא בכל יהדות ספרד.
הצורך בחדר ייחוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מסירת האב לשלוחי הבעל
תהליך הנישואים ההלכתי מתחלק לקידושין (הנקראים בלשון התורה אירושין), אשר אחריהם הזוג מאורס ואינו נחשב לנשוי, ולנישואים, שהם כניסת האישה לרשותו המלאה של הבעל. המרחב ברשות החתן אליו נכנסת לראשונה הכלה כדי לקיים את הנישואים נקרא "חופה".
החופה בתקופת התלמוד הייתה חדר שהיה בבעלות החתן. במשך הדורות הטקסים השתנו, והתעוררו מחלוקות מהי המקבילה התקפה ל'חופה' המקורית. לפי דעה אחת, העובדה שבחופה המקורית החתן והכלה היו מתייחדים היא מרכזית, ומאחר שבחופה המודרנית אין ייחוד, צריך להתייחד לאחר טקס הקידושין.
נהוג להדר ולבצע מספר פעולות כדי לוודא שהכלה אכן נכנסה לרשות הבעל בהתאם לכל הדעות. יש סוברים שהחופה אינה תקפה אם החדר אינו בבעלות החתן, שכן המטרה בחופה היא הכנסת האישה לרשות החתן. מאחר שמרבית טקסי החתונה כיום מתקיימים באולם אירועים, ממילא החתן שוכר מבעל האולם חדר זה.
הנוהג כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר טקס החופה החתן והכלה נכנסים לחדר סגור ושוהים שם יחד משך זמן מסוים, ללא אנשים אחרים. שני עדים כשרים (לרוב עדי הקידושין) מופקדים לוודא מראש שהחדר אכן סגור וריק, ולאחר כניסת החתן והכלה ונעילת הדלת, הם "שומרים" מבחוץ למשך מספר דקות על החדר. מטרת בדיקת החדר והשמירה עליו היא ליצור מציאות בו יכולים החתן והכלה לממש פיזית את הנישואין ("ייחוד הראוי לביאה"). עם זאת, הנוהג הוא שהחתן והכלה מנצלים זמן זה רק לשיחה ולאכילה (לאחר הצום הנהוג ביום הנישואין).
מנהג חדר הייחוד נפוץ בכל קהילות יהדות אשכנז. בחלק מקהילות יהדות ספרד לא מקובל מנהג זה, אך יש מקפידים שתהיה עדות על כך שהזוג התייחד בפועל בליל הכלולות לאחר החתונה. מנגד, יש הסוברים שאסור לבני יהדות ספרד לערוך חדר ייחוד באולם השמחות, משום צניעות[1][2]. הבדלי נוהגים אלו בין העדות הובילו במספר מקרים לעימותים במהלך חתונה[3].
במידה ובזמן טקס החתונה הכלה נידה ('חופת נידה'), לא ניתן הלכתית לאפשר מצב של ייחוד (אף על פי שאיסור ייחוד לא קיים בזוג נשוי כשהאישה נידה, בזוג טרי ישנה חומרה מאחר שבני הזוג לא קיימו עדיין יחסי אישות). במקרה זה נהוג להשאיר את דלת חדר הייחוד פתוחה (או לא-נעולה), או לצרף ילדים לזוג. בשל אי-הנעימות הכרוכה בכך, נהוג להצניע התנהלות זו.
בחתונות רבות נערכים בימינו צילומים בחדר הייחוד, לאחר זמן מסוים בו שוהה הזוג לבדו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יוסף אלנקווה, חדר ייחוד חובה ?, אתר מורשת
- הרב יצחק יוסף, מדוע הספרדים לא נכנסים ל"חדר ייחוד"?, באתר כיכר השבת
- הרב אליעזר מלמד, הלכות קניין הנישואין ג', אתר ישיבה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרב אליהו בחבוט, ספר "שושנת העמקים" ירושלים תשס"ח
- ^ הרב מזוז: "חדר יחוד? בושה וחרפה, זו פריצות", באתר "סרוגים", 5 בספטמבר 2016
- ^ יקי אדמקר, בחדרי חרדים, החתן לא נכנס לחדר היחוד, הבחורים התבקשו לעזוב, באתר בחדרי חרדים, 2 במרץ 2011
| חיי אישות ביהדות | ||
|---|---|---|
| סדר הנישואין היהודי | שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות • בעילת מצווה • ברכת בתולים | 
|
| מצוות והלכות בזוגיות | פרייה ורבייה • לידה בהלכה • שאר כסות ועונה • יחסי אישות • איסור משכב עם נידה • איסור עריות • לא תנאף • שיור • הוצאת זרע לבטלה • ביאה שלא כדרכה • ביאה דרך איברים | |
| טהרת המשפחה | דם בתולים • דם חימוד • נידה • זבה • שומרת יום כנגד יום • יולדת • פולטת שכבת זרע • רואה כתם • רואה מחמת תשמיש • פרישה סמוך לווסת • הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה • בדיקת עד | |
| צניעות | שמירת נגיעה • איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • כיסוי ראש לנשים | |
| מסכתות בסדר נשים | יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.