ביאה דרך איברים
בהלכה ביאה דרך איברים היא כינוי למגע מיני שאינו "ביאה כדרכה" (יחסי אישות וגינאליים) ולא ביאה שלא כדרכה (יחסי מין אנאליים)[1], אלא חיכוך איבר המין ושפיכת הזרע בכל מקום בגופה של האשה (שאינו הנרתיק או פי הטבעת).
ביאה דרך איברים אינה נחשבת לביאה על פי ההלכה. עם זאת, לדעת כמה פוסקים, במצבי דחק מסוימים בהם אין אפשרות לקיים את הביאה ואת מצות עונה בדרך הרגילה, ביאה זו מותרת ואינה נחשבת להוצאת זרע לבטלה.
מקור הדין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתלמוד הבבלי מובא שביאה דרך איברים אינה נחשבת לביאה הלכתית, ולכן אדם שהזהיר את אשתו שלא להתייחד עם גבר זר שהוא חושד שהיא חוטאת עימו בביאה דרך איברים, ואשתו עברה על אזהרתו - אין היא נחשבת לאשה סוטה, אף שנהגה בפריצות:
"שכבת זרע" - פרט לדבר אחר. מאי דבר אחר?... אמר רבא: פרט לשקינא לה דרך אברים. א"ל אביי: פריצותא בעלמא היא, ופריצותא מי אסר רחמנא?... לעולם לשקינא לה דרך אברים, ומהו דתימא בקפידא דבעל תליא רחמנא, ובעל הא קא קפיד - קמשמע לן
מובאה נוספת המתייחסת לביאה דרך איברים משווה את הבא על אשה דרך איברים למוציא זרע לבטלה:
מצבי היתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף שהתלמוד במסכת נידה משווה את מעשה הביאה דרך איברים להוצאת זרע לבטלה, כאשר הדבר לא נעשה מתוך רצון להשחית את הזרע אלא מאילוצים שונים, כגון במצבים שבהם ישנו איסור רפואי לקיים יחסי אישות תקינים, או כשיש מניעה טכנית המונעת אפשרות זו לזמן ממושך, ישנם פוסקים המתירים לקיים תשמיש דרך איברים.
אחד המקורות להיתר זה אלו דברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה (על פי חלק מהנוסחאות[3]):
אשתו של אדם מותרת היא לו, לפיכך כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה בועל בכל עת שירצה ומנשק בכל אבר ואבר שירצה, ובא עליה בין כדרכה, בין שלא כדרכה, בין דרך אברים
יש פוסקים שכתבו שבמצב של אילוץ רפואי המונע אפשרות לקיים יחסי אישות תקינים[4], מותר לקיים את היחסים באופן של 'דרך איברים', וזה אף עדיף על ביאה שלא כדרכה, שיש בה עינוי לאשה, והיא גם מגונה יותר[5].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יאיר וייץ, ביאה דרך איברים כשאי אפשר לקיים יחסי אישות רגילים, באתר ישיבת הר ברכה
- הרב חננאל רוס, 'ביאה דרך איברים בבני זוג', מגזין גלויה
- דבר סתר, ביאה דרך איברים, עמ' 57–76.
- הרב יצחק רונס, 'האם אפשר לדחות את ליל הכלולות', תחומין ל"ו, עמ' 121–129. מגע פיזי בין בני זוג נשואים, אסיא צז-צח, תשע"ה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רש"י מפרש ש'דרך איברים' הכוונה "מיעוך דדים ודש מבחוץ בשאר איברים". כלומר שפיכת הזרע באיברים אחרים מלבד בנרתיק (או בפי הטבעת, שזוהי ביאה שלא כדרכה).
- ^ כלומר, חטאם כחטא אנשי דור המבול, שעל פי המדרש חטאו בהוצאת זרע לבטלה[דרוש מקור]
- ^ ברוב גרסאות הדפוסים מופיעות המילים "ובלבד שלא יוציא זרע לבטלה", השוללות אפשרות זו. עם זאת, במהדורות המדויקות המבוססות על כתבי יד (למשל במפעל משנה תורה, במהדורת הרב יוסף קאפח וב'שינויי נוסחאות' של רמב"ם פרנקל).
- ^ כגון במצב של שליית פתח.
- ^ הרב שמואל קדר, קונטרס 'בגדרי הוצאת זרע לבטלה' ענף ג' אות ב'; שו"ת קדושת אמת י"ב; הרב אליהו בן סימון, חיי משפחה של סובלת מווגיניזמוס אמיתי, אסיא קיא-קיב, תשע"ט עמ' 165–211.
חיי אישות ביהדות | ||
---|---|---|
סדר הנישואין היהודי | שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות • בעילת מצווה • ברכת בתולים | |
מצוות והלכות בזוגיות | פרייה ורבייה • לידה בהלכה • שאר כסות ועונה • יחסי אישות • איסור משכב עם נידה • איסור עריות • לא תנאף • שיור • הוצאת זרע לבטלה • ביאה שלא כדרכה • ביאה דרך איברים | |
טהרת המשפחה | דם בתולים • דם חימוד • נידה • זבה • שומרת יום כנגד יום • יולדת • פולטת שכבת זרע • רואה כתם • רואה מחמת תשמיש • פרישה סמוך לווסת • הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה • בדיקת עד | |
צניעות | שמירת נגיעה • איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • כיסוי ראש לנשים | |
מסכתות בסדר נשים | יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין |