ברכת בתולים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברכת בתולים

בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר צָג אֱגוֹז בְּגַן עֵדֶן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים בַּל יִמְשֹׁל זָר בְּמַעְיָן חָתוּם, עַל כֵּן אַיֶּלֶת אֲהָבִים שָׁמְרָה בְּטָהֳרָה וְחֹק לֹא הֵפֵרָה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַבּוֹחֵר בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם

ברכת בתולים או אשר צג אגוז, היא ברכה שהוזכרה כבר בזמן הגאונים, שיש לבעל לברך לאחר הבעילה הראשונה שבעל חתן את אשתו הבתולה, וקרע את בתוליה. ברכה זו לא הוזכרה בתלמוד, אך הוזכרה בידי פוסקים אחדים. כיום על פי רוב אין מברכים ברכה זו.

מקור הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכה זו הוזכרה כבר בחיבורי הגאונים כדוגמת בעל הלכות גדולות, תחילת הלכות כתובות ועוד. וכן הביאה רבנו תם בספר הישר[1] בשם רבי יהודאי גאון.

מתשובות הרמב"ם עולה שבחלק מהמקומות המנהג היה שהחתן אינו יוצא מביתו במשך שבעת ימי המשתה שלאחר החתונה, ובשבת הציבור היה נאסף לשם להתפלל או לברכו, ואחד מהם היה מברך ברכה זו על כוס יין ועל בשמים.

גדר הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשולחן ערוך כתב שיש לברך ברכה זו רק לאחר שראה הבתולים, ובספר חלקת מחוקק[2]כתב שהטעם שלא מברכים קודם כדין כל ברכות המצוות שיש לברך עובר לעשייתן, הוא מטעם שאינו יודע האם אכן שמרה בתוליה.

הברכה בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשולחן ערוך הביא ברכה זו בשם יש אומרים: "ויש אומרים שאחר שמצא בתולים מברך: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר צג אגוז בגן עדן". אמנם ברמב"ם וברי"ף לא הזכירו ברכה זו. יש שכתבו שטעם הדבר הוא משום שהברכה לא נזכרה בתלמוד, ואין לנו לחדש ברכות מעצמנו[3].

הרמב"ם אף ביקרה בשל האזכור הפומבי של הבתולים[4] ואף כתב שיש לבטלה[5]:

"ברכה הנקראת ברכת בתולים, הרי היא ברכה לבטלה בלא ספק, נוסף להיותה מנהג מגונה מאוד, שיש בו מחוסר הצניעות ומזניחת קדושת הדת וטהרתה מה שאין למעלה ממנו, רוצה לומר אותה התקהלות מגונה שקוראים קידוש בתולים. ואסור למי שיש בו יראת שמים או צניעות לבוא אליו בשום פנים"

מחמת חשש זה, יש שכתבו לברך ברכה זו בין בני הזוג לאחר שמצא בתולים[6], כדי למנוע את בעיית הצניעות.

כיום על פי רוב אין מברכים את ברכת הבתולים, ואף מבין אלו שמברכים ברכה זו, אינם מברכים אותה בשם ומלכות[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סימן מה.
  2. ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ג, סעיף ב'.
  3. ^ דרישה על שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ג.
  4. ^ תשובות הרמב"ם בפאר הדור סי' קכט, ואיגרות הרמב"ם (שילת), כרך ב עמ' תקצד;
  5. ^ שו"ת הרמב"ם (בלאו) סי' רז;
  6. ^ רא"ש, מסכת כתובות, פרק א, סימן טו. שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ג.
  7. ^ חידושי המהרש"ל על הטור אבן העזר שם, ובערוך השולחן אבן העזר סג י.