חיבת ציון (מושב)

חיבת ציון

מדינה
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	עמק חפר
גובה ממוצע	‎30 מטר
תאריך ייסוד	1933
השתייכות ארגונית	התאחדות האיכרים
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024
- אוכלוסייה	955 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	924 תושבי ישראל
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎+2.8% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת נתניה מוגדלת)   חיבת ציון (למפת נתניה רגילה)   חיבת ציון (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חיבת ציון (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חיבת ציון 32°23′52″N 34°54′45″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	9 מתוך 10

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

יישובים בעמק חפר. תצלום אוויר, דצמבר 2013

חיבת ציון (חִבַּת צִיּוֹן) הוא מושב בעמק חפר ליד העיר חדרה. חיבת ציון ממוקם מצפון לכביש 581, כק"מ מזרחית לכביש 4, מצפון לכפר הרא"ה ומדרום לחרב לאת. המושב שייך למועצה אזורית עמק חפר וקרוי על שם תנועת חיבת ציון, שביום היווסד היישוב מלאו 50 שנים להקמתה.

היסטוריה

בעקבות התגברות הרעיון הציוני בתחילת המאה העשרים, גדל והלך מספר אגודות ההתיישבות שקמו במרכזי היישוב של יהדות רוסיה. מטרתן הייתה רכישת אדמות בארץ ישראל והכשרתה להתיישבותם של חברי האגודות. הכספים שנאספו הועברו על ידי שליחים שונים להנהלה הציונית בלונדון. כאשר נוסדה ברית המועצות ברוסיה, החל קיצה של התנועה הציונית ברוסיה, ופעילותם הוכרזה כבלתי חוקית. בין היחידים שהצליחו לעלות היו כמה מחברי האגודות שתבעו את הקרקע מההנהלה הציונית תמורת הכסף ששולם.

המושב הוקם בשנת 1933 על ידי ארגון "אחוזת חקלאים של מרכז ציוני רוסיה", אשר ל-80 איש מחבריו הוקצתה חלקת אדמה במקום. לאחר מכן, עם השנים, נוספו ליישוב גם עולים ממרכז אירופה. למושב אופי מעורב מבחינה דתית.

עם היווסדו, החלו המתיישבים בעבודת ההכנה ליישוב. בשנתו הראשונה, הסתיים קידוח באר המים וב-1934 ניטעו הפרדסים הראשונים. רק ב-1936 הקימו שניים מהמתיישבים צריפים והחלו לגור בהם ב-1939. קרן היסוד החלה לסייע לבניין הכפר, ואז גדל היישוב ל-80 משקים, נקדחה באר נוספת ולאחר מכן באר שלישית. במרוצת הזמן נוספו עולים חדשים שהתקבלו כחברים עם יחידת משק מלאה.

בשנים האחרונות התווספה ליישוב הרחבת בתים חדשה.

מבני ציבור

ב־1965 הוקמה במושב "אנדרטת יד ושם". את הקמת האנדרטה יזם יהודה הר-זוהר והיא תוכננה על ידי ויקטור חלואני.

תעסוקה ומסחר

המושב, ששטחו הוא כ-4,500 דונם, שייך ל"התאחדות האיכרים". ענפי החקלאות העיקריים של היישוב הן: מטעים, לול ופרחים.

מטע האנונה האורגני הראשון והגדול ביותר בארץ נמצא ביישוב.

במושב קיים מרכז חינוכי להפקת ביו-דיזל באמצעים ביתיים.