לדלג לתוכן

חבצלת השרון (מושב)

חבצלת השרון
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית עמק חפר
גובה ממוצע[1] ‎22 מטר
תאריך ייסוד 1935
השתייכות ארגונית האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[1]
  - אוכלוסייה 410 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 406 תושבי ישראל
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.0% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
8 מתוך 10
תמונת מגדל המים
מגדל המים
תמונת מרכז היישוב
מרכז היישוב

חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן הוא מושב באזור השרון ליד העיר נתניה. המושב שייך מוניציפלית למועצה אזורית עמק חפר. מבחינה ארגונית משתייך המושב לתנועת האיחוד החקלאי.

היישוב הוקם על ידי עולים מפולין בשנת 1935.

בתחילה נקרא המושב "נחלת יהושע" על שם יהושע סופרסקי.

היישוב נקרא בשם שנלקח מהפסוק "אני חבצלת השרון, שושנת העמקים" במגילת שיר השירים[3] (היישוב שוכן סמוך לשושנת העמקים, ששמו לקוח גם כן מאותו פסוק), לכבודה של לילי פריימן נשיאת ההסתדרות הציונית הדסה בקנדה ('לילי' היא חבצלת באנגלית), שיחד עם בעלה, אהרון פריימן, שעמד בראש ההסתדרות הציונית בקנדה, סייעה ליהושע חנקין ברכישת אדמות האזור[4]. המושב הסמוך, ביתן אהרון, נקרא על שמו.[5]

המושב הוקם על שטח אדמה של 1400 דונם מאדמות הקרן הקיימת בעמק חפר שנמסר לציונים הכלליים לצורך התיישבות המעמד הבינוני. האדמות כללו כ-800 דונם אדמה ראויה לעיבוד ועוד כ-600 דונם אדמות חול על חוף הים[6]. השטח יועד ל-40 משפחות וכל אחת קיבלה 19 דונם, 12 דונם לנטיעה, 3 דונם למגרש הבית וגידול ירקות, 4 דונם למספוא[7] ועוד 4 דונם כרם בחולות. באביב 1933 עלה למקום חיל חלוץ אשר הכשירו את הקרקע לשאר המתיישבים על ידי עקירת עצי חרוב יבשים ושתילת עצים חדשים, על טהרת העבודה העברית[8]. בשלב מסוים השתמשו בעובדים ערבים לצורך הנחת הצינורות במקום, ולאחר שהדבר נודע העבודה הופסקה והוזמנו עובדים יהודים[9]. בניגוד לעצת המומחים התעקשו המתיישבים לטעת פרדסים של עצי הדר, למרות רוחות הים, ולצורך כך נטעו שורות של ברושים שישמשו מגן נגד הרוחות[10][11].

באוקטובר 1934 כבר הייתה במקום באר שסיפקה 150 מ"ק לשעה, רשת צנורות ובית ראשון בו התגורר חיל החלוץ[6]. ב-16.4.1934 הונחה אבן הפינה לבניין הראשון ביישוב- הוא בית הוועד.[12]עם גמר הבניין עלו שתי המשפחות הראשונות לגור בו. באביב אותה שנה, בחול המועד פסח, ב-22 באפריל 1935, התקיימה במקום חגיגת נטיעות, ובאותה עת התגוררו במקום חמש משפחות[13], אחת מהן של שרגא לווינשטיין, אחיו של חיים לבנון[10]. המקום התקשה לגייס מתיישבים נוספים[14] ועד תחילת 1939 היו במקום רק 6 משפחות שהתגוררו בצריפים בנקודה זמנית[15]. ב-18 בינואר 1939 הונחה אבן פינה לבתי הקבע שנבנו בסיוע הסוכנות[16]. בסוף 1939 היו במקום 12 מתוך 27 חברים, שמונה מתוכם כבר גרו בבתים בנויים[17]. במשך זמן רב לא היה כביש גישה למושב[18], עד שכביש נסלל בקיץ 1944[19].

כיום נמצאים במושב 39 משקים ושטחו 1050 דונם.

במושב וסביבתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במושב קיימת פנימייה טיפולית פוסט אשפוזית של משרד הרווחה הנקראת "נווה הדר". סמוך למושב נמצא גן לאומי אביחיל באתר דיונות חול, עצי חרוב מצוי ואלת המסטיק. אלו הדיונות הדרומיות ביותר במישור החוף בהן שרדה תצורת צומח זו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חבצלת השרון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף נובמבר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק א'
  4. ^ על השמות ביישובי הקרן הקיימת, הצופה, 30 במרץ 1941
  5. ^ נדב שרגאי, וייקרא שמו בישראל, "ישראל היום", 25.6.2010
  6. ^ 1 2 נחלת יהושע, דואר היום, 8 באוקטובר 1934
  7. ^ נחלת יהושע, דואר היום, 25 בינואר 1934
  8. ^ במושב הועד הפועל הציוני, דבר, 10 במאי 1937
  9. ^ 3 מכתבים בענין פיזור הצינורות בחבצלת השרון, דבר, 1 באוגוסט 1935
  10. ^ 1 2 צבי וולמוט, בין יהודים שבעי רצון, הַבֹּקֶר, 15 ביוני 1956
  11. ^ חג סיום עבודה, דבר, 23 בנובמבר 1936
  12. ^ אהרן גרץ, עמק חפר, המועצה האזורית עמק חפר, 1956, עמ' 170
  13. ^ חגיגת הנטיעות בנחלת יהושע, דואר היום, 28 באפריל 1935
    חבצלת השרון חגיגת נטיעה, דבר, 6 במאי 1935
  14. ^ ראו מודעות: להתיישבות בנחלת יהושע, דואר היום, 21 באוקטובר 1934
    נחלת יהושע, הארץ, 31 במרץ 1936
  15. ^ חבצלת השרון, העולם, 23 ביוני 1938
  16. ^ חג חבצלת השרון, הארץ, 19 בינואר 1939
  17. ^ חבצלת השרון, דבר, 7 בדצמבר 1939
  18. ^ עד מתי תדחה סלילת הכביש נתניה-אביחיל, דבר, 28 בפברואר 1940
  19. ^ קו אגד לחבצלת השרון, הארץ, 23 בנובמבר 1944