חבצלת השרון (מושב)

חבצלת השרון
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית עמק חפר
גובה ממוצע[1] ‎22 מטר
תאריך ייסוד 1935
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 474 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-2.3% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
8 מתוך 10

חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן הוא מושב באזור השרון ליד העיר נתניה, המושב שייך מהבחינה המוניציפלית למועצה אזורית עמק חפר, ומהבחינה הארגונית משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.

היישוב הוקם על ידי עולים מפולין בשנת 1935.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה נקרא המושב "נחלת יהושע" על שם יהושע סופרסקי.

היישוב נקרא בשם שנלקח מהפסוק "אני חבצלת השרון, שושנת העמקים"[3] לכבודה של לילי פריימן נשיאת ההסתדרות הציונית הדסה בקנדה ('לילי' היא חבצלת באנגלית), שיחד עם בעלה, אהרון פריימן, שעמד בראש ההסתדרות הציונית בקנדה, סייעה ליהושע חנקין ברכישת אדמות האזור[4]. המושב הסמוך, ביתן אהרון, נקרא על שמו.[5]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב הוקם על שטח אדמה של 1400 דונם מאדמות הקרן הקיימת בעמק חפר שנמסר לציונים הכלליים לצורך התיישבות המעמד הבינוני. האדמות כללו כ-800 דונם אדמה ראויה לעיבוד ועוד כ-600 דונם אדמות חול על חוף הים[6]. השטח יועד ל-40 משפחות שכל אחד קיבל 19 דונם, 12 דונם לנטיעה, 3 דונם למגרש הבית וגידול ירקות, 4 דונם למספוא[7] ועוד 4 דונם כרם בחולות. באביב 1933 עלה למקום חיל חלוץ אשר הכשירו את הקרקע לשאר המתיישבים על ידי עקירת עצי חרוב יבשים ושתילת עצים חדשים, על טהרת העבודה העברית[8]. בשלב מסוים השתמשו בעובדים ערבים לצורך הנחת הצינורות במקום, ולאחר שהדבר נודע העבודה הופסקה והוזמנו עובדים יהודים[9]. בניגוד לעצת המומחים התעקשו המתיישבים לטעת פרדסים של עצי הדר, למרות רוחות הים, ולצורך כך נטעו שורות של ברושים שישמשו מגן נגד הרוחות[10][11].

באוקטובר 1934 כבר היה במקום באר שסיפק 150 מ"ק לשעה, רשת צנורות ובית ראשון בו התגורר חיל החלוץ[6]. ב-22 באפריל 1935 התקיים במקום חגיגת נטיעות, ובאותה עת התגוררו במקום חמש משפחות[12], אחת מהן של שרגא לווינשטיין, אחיו של חיים לבנון[10]. המקום התקשה לגייס מתיישבים נוספים[13] ועד תחילת 1939 היו במקום רק 6 משפחות שהתגוררו בצריפים בנקודה זמנית[14]. ב-18 בינואר 1939 הונח אבן פינה לבתי הקבע שנבנו בסיוע הסוכנות[15]. בסוף 1939 היו במקום 12 מתוך 27 חברים, שמונה מתוכם כבר גרו בבתים בנויים[16]. במשך זמן רב לא היה כביש גישה למושב[17], עד שכביש נסלל בקיץ 1944[18].

במושב וסביבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במושב קיימת פנימייה טיפולית פוסט אשפוזית של משרד הרווחה הנקראת "נווה הדר". סמוך למושב נמצא גן לאומי אביחיל באתר דיונות חול, עצי חרוב מצוי ואלת המסטיק. אלו הדיונות הדרומיות ביותר במישור החוף בהן שרדה תצורת צומח זו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חבצלת השרון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק א'
  4. ^ על השמות ביישובי הקרן הקיימת, הצופה, 30 במרץ 1941
  5. ^ נדב שרגאי, וייקרא שמו בישראל, "ישראל היום", 25.6.2010
  6. ^ 1 2 נחלת יהושע, דואר היום, 8 באוקטובר 1934
  7. ^ נחלת יהושע, דואר היום, 25 בינואר 1934
  8. ^ במושב הועד הפועל הציוני, דבר, 10 במאי 1937
  9. ^ 3 מכתבים בענין פיזור הצינורות בחבצלת השרון, דבר, 1 באוגוסט 1935
  10. ^ 1 2 צבי וולמוט, בין יהודים שבעי רצון, הַבֹּקֶר, 15 ביוני 1956
  11. ^ חג סיום עבודה, דבר, 23 בנובמבר 1936
  12. ^ חגיגת הנטיעות בנחלת יהושע, דואר היום, 28 באפריל 1935
    חבצלת השרון חגיגת נטיעה, דבר, 6 במאי 1935
  13. ^ ראו מודעות: להתיישבות בנחלת יהושע, דואר היום, 21 באוקטובר 1934
    נחלת יהושע, הארץ, 31 במרץ 1936
  14. ^ חבצלת השרון, העולם, 23 ביוני 1938
  15. ^ חג חבצלת השרון, הארץ, 19 בינואר 1939
  16. ^ חבצלת השרון, דבר, 7 בדצמבר 1939
  17. ^ עד מתי תדחה סלילת הכביש נתניה-אביחיל, דבר, 28 בפברואר 1940
  18. ^ קו אגד לחבצלת השרון, הארץ, 23 בנובמבר 1944