הדר עם
 מגדל המים ההיסטורי בהדר עם
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | עמק חפר |
| גובה ממוצע[1] | 26 מטר |
| תאריך ייסוד | 1933 |
| השתייכות ארגונית | האיחוד החקלאי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[1] | |
| - אוכלוסייה | 853 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 790 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +5.0% בשנה |
(למפת נתניה רגילה)   הדר עם  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
| http://hadaram.co.il | |
הֲדַר עָם הוא מושב במרכז עמק חפר צפון מזרחית לעיר נתניה השייך למועצה אזורית עמק חפר.
מהבחינה הארגונית המושב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.
היישוב נוסד ב-1934 על ידי עולים מליטא וצפון אמריקה והרחבת היישוב נעשתה על ידי עולים מהולנד.
היישוב נקרא על שם ההדרים, עקב הפרדסים המקיפים את היישוב. עד 1943 נקרא חרות ג'.
מושב הדר-עם תוכנן כאחד מכ-50 היישובים שתוכננו עם רכישת הקרקעות של עמק חפר ב-1929. אדמות המושב נמסרו לחברה החקלאית "יכין" ששיווקה את החלקות בעיקר בליטא ובקנדה.[3]
התכנון היה שהחלקות ימכרו לבני המעמד הבינוני שיכלו להרשות לעצמם לשלם את מחיר הרכישה (כ-600 לא"י), ומתיישבי הכפרים בסביבה ינטעו ויעבדו את הפרדסים, וכאשר הללו יניבו פרי, יגיעו בני המעמד הבינוני ויוכלו להתפרנס מהפרדסים המניבים.
הפרדס הראשון ניטע ב-15 באפריל 1934 על ידי יעקב סגל ועד 1948 התגוררו בכפר רק כ-7 משפחות (בגלל מלחמת העולם השנייה, נספו רבים מרוכשי החלקות ממזרח אירופה, הרוכשים מקנדה לא הגיעו, ומהפרדסים בלבד, בכל מקרה אי אפשר היה להתפרנס).
הבית הראשון הוקם בשנת 1935.
מקנדה הגיעה רק משפחת שמואל ויהודית צוקרמן.
אספקת המים למשקי המשפחות הראשונות, נעשתה ישירות מבארות המים של כפר ידידיה וכפר חיים הסמוכים. אספקת המים לשטחים החקלאים נעשתה משלוש בארות המים שבכפר.
מגדל המים, שתוכנן על ידי המהנדס דוד פריצקר מתל אביב, נבנה בראשית 1951 ,על מנת לספק את צורכי המתיישבים, שמספרם גדל לאחר קום המדינה. מכיוון שלא היה אמור לשמש לצורכי שמירה, ניתן דגש מיוחד לאסתטיקה שלו.
עם חיבור מערכת המים של המושב למערכת הארצית של חברת מקורות, בשנות התשעים, הופסק השימוש במגדל המים. בשנת 2010 בוצעו עבודות שימור על מנת למנוע את קריסתו, מתוך הכרה בערכו ההיסטורי.[4]
רק בתחילת שנות ה-50, עם עליית קבוצה של מתיישבים מהולנד והעלייה של ניצולי שואה ממזרח אירופה, החל המושב לצמוח. ענף הלול התפתח כגורם מפרנס נוסף.[5]
בשנת 1951 הקימו כמה משפחות הולנדיות בית חרושת למיץ בשם "פדרם", שפשט רגל לאחר שלוש שנים.[6]
המושב מוגדר כישוב של המעמד הבינוני ומרבית תושביו מוצאים את פרנסתם מחוץ למושב. (כיום – תחילת 2006) רק כ-7 משפחות מוצאות את פרנסתן מחקלאות.
מרבית תושבי המקום מוצאים את פרנסתם מחוץ למושב.
במושב מתגוררים כיום כ-450 איש, מתוכם כ-100 ילדים. יש במושב כ-180 יחידות דיור על שטח בניה של כ-24,000 מ"ר. "שטח המחנה" (אזור המגורים) הוא כ-1 ק"מ על 0.5 ק"מ.[3]
המושב היה בין הראשונים בארץ שהעביר החלטה כחוק המונעת הקמת מפעלים ושטחי מסחר באזור המגורים כדי לשמור על איכות החיים ולהימנע מ"חזרה למגורים מעל הרפת או הסנדלריה".
במושב יש שלושה מבני ציבור – בית העם, בית ספר/גנים (מבני בית הספר אינם משמשים כיום לבית ספר), ובית כנסת. בית הכנסת משותף ליישובים שבסביבה.
מוסדות שרותי מכולת, מרפאה, חינוך, ביטחון וכדומה נמצאים בישובי הסביבה.
בצידו המזרחי של המושב, עובר פלג נחל, אשר נוטה לעלות על גדותיו בגשם משמעותי והמתחבר לנחל אלכסנדר.
עופר שכטר נולד וגדל בהדר עם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הדר עם- אתר הכפר הראשון
הדר עם (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף נובמבר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 1 2 הדר עם, באתר www.hefer.org.il
- ^ התרשומת שלי נלקחה מתוך תמונה בוויקישיתוף של הערך
- ^ אהרן גרץ, עמק חפר, מועצה אזורית עמק חפר: לא צוין, 1956, עמ' 177
- ^ ד"ר מיכה אסף, עמק חפר, סיפורו של מקום, מועצה אזורית עמק חפר: לא צוין, 2018, עמ' 144
| ||||||||||||||
