חרמש (יישוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חרמש
בתים בבנייה בחרמש
בתים בבנייה בחרמש
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע ‎238‏ מטר
תאריך ייסוד 1984
תנועה מיישבת חרות בית"ר
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 191 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.1%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום חרמש
חרמש
חרמש

32°25′24″N 35°07′09″E / 32.4234372327569°N 35.1190692968561°E / 32.4234372327569; 35.1190692968561קואורדינטות: 32°25′24″N 35°07′09″E / 32.4234372327569°N 35.1190692968561°E / 32.4234372327569; 35.1190692968561

חרמש היא התנחלות ויישוב קהילתי באזור צפון-מערב השומרון ליד העיר באקה אל ערביה השייך למועצה אזורית שומרון.

המקום התחיל כמאחז צבאי שאוייש על ידי הנח"ל‏[1]. באפריל 1983 הוחלט לאזרח את המקום, למרות התנגדות של רענן וייץ שטען שאין במקום מספיק קרקעות ואין גרעין התיישבותי מתאים לאזרוח המקום‏[2]. בנובמבר 1983 הוחל בבניית בתים במקום‏[3]. ההתנחלות הוקמה בשנת 1984 על ידי תנועת חרות-בית"ר. שמו של היישוב הוא על שם כלי העבודה החקלאי חרמש. תושבי המקום כללו עולים מברית המועצות יחד עם ילידי ישראל‏[4].

ההתנחלות, ועוד מספר יישובים באזור, הוקמו על מנת להחזיק בשליטה על כביש ואדי ערה הידוע בחשיבותו האסטרטגית. בחודש אוקטובר 2002 נרצחו שלוש נשים ביישוב - אורנה אשל, הדס תורג'מן ולינוי סרוסי, בפיגוע חדירה של מחבל פלסטיני לחרמש‏[5].

במסגרת תוכנית ההתנתקות ופינוי 4 היישובים המבודדים בצפון השומרון (גנים, כדים, שא-נור וחומש), הוצע כי יפונו גם היישובים חרמש ומבוא דותן, הסמוכים יותר לקו הירוק, אך לבסוף הוחלט שלא לפנותם מסיבות ביטחוניות.

ביישוב כיום גרות כ75 משפחות. ביישוב מופעלת בריכה, גן ילדים, גן שעשועים, מגרש ספורט, מקווה ומועדון נוער.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חרמש - באתר המועצה האזורית שומרון

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על הפרק - פרקי נח"ל, דבר, 8 ביוני 1983
  2. ^ טובה צימוקי, מחלוקת קשה בין לוי לדרובלס: מי יהיה אחראי להתיישבות ביו"ש, דבר, 20 באפריל 1983
  3. ^ 2400 התחלות בנייה ביו"ש עד אפריל, דבר, 20 בנובמבר 1983
  4. ^ שומרון, מעריב, 21 באוגוסט 1985
  5. ^ אפרת וייס ופליקס פריש, הפתח נטל אחריות לפיגוע בחרמש, באתר ynet‏, 30 באוקטובר 2002