עלי זהב
ערך זה עוסק בישוב. אם התכוונתם לחומר, ראו 
| |
 מראה כללי של היישוב מלשם
| |
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | שומרון |
| גובה ממוצע[1] | 367 מטר |
| תאריך ייסוד | 1982 |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,739 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 28.4% בשנה עד סוף 2018 |
(למפת גוש דן רגילה)   עלי זהב | |
| אתר היישוב | |
עֲלֵי זָהָב הוא התנחלות ויישוב קהילתי בדרום-מערב השומרון על ציר 446, שייך למועצה אזורית שומרון, ליד היישובים פדואל, ברוכין, לשם וכפר א-דיכ. כיום[2] היישוב מכיל כ-3,200 נפשות[3] וקיימות תוכניות הרחבה לעוד 1,000 משפחות. חורבת דיר-סמען שוכנת במרכז היישוב לשם הסמוך.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב נקרא על שמה של עליזה בגין (עלי זה בגין), רעייתו של מנחם בגין. שמו הקודם של היישוב היה יועזר, על שם יוסי בן יועזר איש צרדה, כיוון שצרדה זוהתה בחרבת בנת-בר ובחרבת בלטה, הסמוכות ליישוב[4][5]. שם נוסף שניתן ליישוב היה גרעין סתיו[6].
היישוב הוקם בשנת 1983 על ידי גרעין משפחות מגוש דן. באפריל 1984 היו ביישוב 15 משפחות שהתגוררו בקרוונים[7] ובתחילת 1989, עת עמדו המתיישבים הראשונים להיכנס לבתי הקבע, היו ביישוב 48 משפחות[8]. היישוב נפגע עם פרוץ האינתיפאדה, ופיתוחו נבלם. בשנת 1991 נעשה ניסיון להרחיב את היישוב עם משה ורבין שביקש להקים את רמת השרון ב' בשומרון[9], אך התוכנית לא יצאה אל הפועל. מספר ניסיונות פיתוח והרחבה נוספים כשלו מחוסר התעניינות. בשנת 2009 רכשה אמנה זכויות הרחבה ביישוב והצליחה לאושש אותו ולהכניסו לתנופת גדילה מחודשת עם הגעתם של בעלי מקצועות חופשיים רבים. היישוב זכה בפרס הקליטה לשנים 2013 ו-2014 של מועצה אזורית שומרון על הגידול במספר התושבים[10].
בשנת 2013 נוסדה לשם כשכונה של היישוב עלי זהב ובה כ-200 משפחות, לאחר זמן הוכרזה לשם כיישוב בפני עצמו.
אופיו של היישוב, אשר היה חילוני (עם כ-9% משפחות דתיות), השתנה למעורב (כ-40% דתיים ב-2014). עם זאת, מאמצים רבים מושקעים על מנת לשמר את התמהיל המעורב, ולהוות דוגמה לשיתוף פעולה בין המגזרים השונים המאכלסים אותו. שלא כמו ביישובים דומים אחרים, דומה כי כאן המאמצים נושאים פרי, והגידול באוכלוסיית היישוב שומר על היחס הפרופורציונלי בין המגזרים.
במקביל לתנופת הבנייה בעלי זהב, נמשכת תנופת בנייה גם ביישובים הסמוכים (פדואל, ברוכין), ונוצר גוש התיישבות המונה כ-6,500 נפשות[3]. יחד עם בית אריה הצמודה גוש היישובים מונה כ-12,000 נפשות.
מאפייני היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעלי זהב שלושה בתי כנסת, ספרייה, קופת חולים, מכולת, בית נוער, חוות סוסים, מקווה טהרה, שני גני משחקים, חמישה גני ילדים ומעון ובשנת הלימודים תשע"ה נפתח ביישוב בית ספר יסודי דתי צומח. בשנת תשע"ח נפתחה ביישוב גם אולפנה צומחת לבנות.
ביישוב פועל סניף של תנועת בני עקיבא ו'מעוז' של תנועת בית"ר.
לשם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – לשם (יישוב)
ערך מורחב – 
היישוב לשם נבנה ב-2013 כשכונת הרחבה של עלי זהב בשטחה המוניציפלי ולשני היישובים ועד מקומי מאוחד, אך הוא מנוהל בפועל על ידי ועד אגודה שיתופית נפרד.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית טיפוסי ביישוב, 2008
תנופת פיתוח בעלי זהב, 2012
פאתיו הדרומיים של היישוב, 2008
ראש העין ות"א כפי שנראים מעלי זהב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר היישוב עלי זהב
- עמוד הפייסבוק של עלי זהב
- גדעון לוי, אלכס ליבק, ההתנחלות לשם תשלים את הרצף הטריטואלי לאריאל, באתר הארץ, 5 ביוני 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ^ נכון ל-2 במאי 2019
- ^ 3.0 3.1 קובץ רשימת יישובים 2.4.19, אתר רשות האוכלוסין
- ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1493
- ^ בני בתירה, משכיות ופלס - שמות חדשים ליישובים ולאתרים, דבר, 7 בפברואר 1982
- ^ קובץ רשימת השינויים מאז 1948, אתר הלמ"ס
- ^ שומרון, מעריב, 19 באפריל 1984
- ^ אהרון דולב, שבעת אלפים מתיישבים חדשים ביש"ע בשנת האינתיפאדה, מעריב, 10 בפברואר 1989
- ^ אמנון אברמוביץ', עלי זהב בספר השחור, מעריב, 8 במרץ 1991
- ^ http://www.cbs.gov.il/ishuvim/reshimalefishem.pdf
| ||||||||||||||||
