יקיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יקיר
שער הכניסה ליישוב
שער הכניסה ליישוב
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע ‎396‏ מטר
תאריך ייסוד 1981
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 1,863 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.3%‏ בשנה עד דצמבר 2015
(למפת צפון השומרון רגילה)
North-shomron.svg
 
יקיר
יקיר
32°08′59″N 35°06′53″E / 32.1497469406147°N 35.1146616018142°E / 32.1497469406147; 35.1146616018142קואורדינטות: 32°08′59″N 35°06′53″E / 32.1497469406147°N 35.1146616018142°E / 32.1497469406147; 35.1146616018142

יַקִּיר היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי במערב ההשומרון השייך למועצה אזורית שומרון[1] והוקם בפברואר 1981. היישוב מונה כ-330 משפחות.

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של היישוב נקרא על פי ירמיהו, ל"א, י"ט: "הבן יקיר לי אפרים" שכן היישוב שוכן בתחום נחלת שבט אפרים.

נחלת שבט אפרים הייתה מדרום לנחל קנה והיישוב יקיר כלול בתחומה. וכך מתואר הגבול הצפוני של הנחלה בספר יהושע: " וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי-אֶפְרַיִם... מִתַּפּוּחַ יֵלֵךְ הַגְּבוּל יָמָּה, נַחַל קָנָה, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה;[2]

היישוב נקרא גם ע"ש הטייס יקיר נווה, שנפל עם מטוסו לכנרת בשנת 1962 ומקום קבורתו לא נודע, וזאת על פי בקשת הוריו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב נוסד באדר א' תשמ"א (פברואר 1981), על ידי גרעין של משפחות דתיות, שהתארגנו להקמת יישוב קהילתי דתי במערב השומרון. בתחילתו נקרא קרני שומרון ד'. הוא הוקם יחד עם היישובים עמנואל ונופים על מנת ליישב אזור שבו לא ישבו ישראלים. ההזדמנות לכך באה, כאשר הוחלט על סלילת כביש 5066, המחבר בין צומת יקיר גדול שעל כביש 505 בדרום עם צומת עמנואל בכביש 55 בצפון. הכביש נחשב לדרך נוף ומן היפות בשומרון, והוא חוצה את נחל קנה. הכביש הושלם בשנת 1982. יקיר הוקמה בתוך שמורת טבע של יער אלונים. השטח, אדמת "אל מוואת" לא עובד על ידי תושבי הכפרים הסמוכים. בסוף שנת 2010 התגוררו ביקיר 1,285 תושבים.

השכונה הצעירה ביותר, "שירה חדשה", שוכנת בצפון היישוב.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

יקיר שוכנת מעל הגדה הדרומית של נחל קנה על גבעה דרומית לגוש קרני שומרון ומערבית לעיר עמנואל. בעמק נחל קנה יש מעיינות שופעים, פלגי מים, וצמחייה טבעית.

מהיישוב ניתן לרדת לשמורת הטבע. בירידה לנחל הוקם פארק אזורי "פארק אורי" על-שם סמ"ר אורן אורי ביטון שנהרג בפעילות מבצעית בדרום לבנון, הכולל פינת בה מוצגים שבעת המינים בהם משתבחת ארץ ישראל, ארבעת המינים לחג הסוכות וצמחי תבלין וריח. ממנו יש תצפית על האזור עם שילוט המורה על האתרים מסביבו מאריאל בדרום עד הרי השומרון בצפון.

השמורה היא בתחום המורדות אל הבקעה בה נמצא נחל קנה, היורד מהרי שכם ונשפך לנחל הירקון. במורד מהיישוב לנחל מצוי חורש ים תיכוני הכולל אלון מצוי ואלה ארצישראלית. מסלולי הליכה רבים עוברים באפיק הנחל.

בפאתי היישוב נמצאת חוות "חי-בר" שהיא כעין "מיני-ספארי" ובה חיות בר שונות.

שירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב בית ספר ממלכתי דתי יסודי המשרת את היישובים הסמוכים קריית נטפים, נופים ועוד. בית הספר זכה לאות הצטיינות ממשרד החינוך והתרבות.

ביישוב קיימים עסקים אחדים: חברה לאספקת מוצרי עזרה ראשונה, בית מלאכה לשלטים, בורגריה ומכולת.

מבנה בית הכנסת הוא רב תכליתי וכולל אולם מרכזי בו מתפללים לפי נוסח ספרד, אולם אחד לפי נוסח עדות המזרח ושלישי בנוסח נוסח תימן. בנוסף לכך מצויה במקום ספריה תורנית עשירה. כמו כן מצוי במקום מקווה טהרה

ביקיר אולם אירועים בו מתקיימות הפעילויות הציבוריות. האולם משמש את תושבי היישוב והסביבה במגוון אירועים, מבר מצווה ועד לבריתות. ביולי 2011 הוקם "מצפה עודד" בקצה היישוב לזכר עודד פיניק. במצפה שרידי חקלאות עתיקה: שומרה, חדר ובית בד. ממנו ניתן להשקיף על נחל קנה והישובים מעליו: עמנואל, ושכונות קרני שומרון.

ב-18 בפברואר 2015 נחנך בית קברות ביישוב, כאשר נקברה בו אדל ביטון בת ה-4, שנרצחה בפיגוע של יידוי אבנים.[3]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]