מאחזים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הר גדעון)

להלן רשימת המאחזים ביהודה ושומרון, מצפון לדרום, על פי האזור בו הם נמצאים ויישוב-האם שלהם, שלרוב מספק להם שירותים מנהליים.

אביתראחיהאש קודשבית חוגלה (מול נבו) ♦ בני אדםגבעת אסףגבעת ארנון (גבעה 777)גבעת הקטורתגבעת הרואהגבעת הראלגבעת להבהגבעת סלעיתגבעת שורקגבעת תקומהדרך אמונההר גדעוןחוות הרשאשחוות מעוןחוות מרום שמואלחוות נוף אביחוות נוף גלעדחוות סקאליחוות עמק דותןחוות עמק תרצהחוות ערוגותחוות פני קדםחוות צאן קידרחורש ירוןטל בנימיןיד יאיריחי"ש ציוןיש"א ברכהישוב הדעתמגיני ארץמגן דןמגרוןמעוז אסתרמעוז צבימעלה אהוביהמעלה שלמהמעלה ישראלמעלה רחבעםמצפה אביחימצפה חגיתמצפה יאירמצפה יוסףמצפה יצהרמרחבי דודמשק מןעשהאלנווה ארזנחלת צביעדי עדעוז ציוןעלי עיןעמונהפני קדםקדם ערבהקידה ♦ קידר דרום ♦ רמת גלעדרמת השלושהרמת מגרוןשבות עמישדה בועזשכונת גלשכונת הרחיבישלהבתשלהבת יה

גב ההר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז הקמה תיאור
איתמר הר גדעון
גבעת ארנון (גבעה 777)
ערך מורחב – גבעת ארנון
אלון מורה חוות סקאלי (או: פורת יוסף)
ערך מורחב – חוות סקאלי
שכונת הרחיבי
  • מיקום: שכונת "הרחיבי" בנויה על הכתף היורד מהר כביר לכיוון דרום. גבעת "הרחיבי" באלון מורה, היא הגבעה הקרובה ביותר לשכם ולקברו של יוסף הצדיק. המרחק ממנה לשכם הוא 4 ק"מ.
  • מקור השם: שמה בא מהפסוק בספר ישעיהו: ”רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה'. הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ--אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי. כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ” (פרק נ"ד, א'-ג'). (פרק נ"ד, א'-ג')
  • אוכלוסייה ומבנים: במקום מבנה בית כנסת מאבן, נטיעות על שטח של 150 דונם ומתוכננת שכונה בת 30 יחידות דיור.[דרוש מקור]
  • היסטוריה: בפינוי שנערך באוקטובר 2007 נתקלו כוחות הביטחון בהתנגדות של 80 המתנחלים ששהו במקום ושניסו לחסום את דרכם. בעימותים בין הצדדים נפצעו באורח קל מאוד שני אזרחים ושוטר מג"ב[1].
הר ברכה גבעת סנה יעקב (או: גבעת רונן) 1999
  • מיקום: גבעת סנה יעקב (נקראת גם "גבעת רונן"), שוכנת כקילומטר וחצי מדרום להר ברכה.
  • מקור השם: הגבעה קרויה על שם יעקב פרג, תושב הר ברכה שנרצח במקום עשר שנים קודם לכן (תשמ"ט). הכינוי "גבעת רונן" הוא על שם רונן ערוסי, מייסד הגבעה.
  • היסטוריה: היו תקופות בהן שררה מתיחות בין הר ברכה למאחז, ב-2012 סגרה מזכירות הר ברכה את אספקת המים למאחז, לאחר שלטענתה יידו תושבים מן המאחז אבנים לעבר פועלים פלסטינים שעבדו ביישוב[2].
  • מוסדות ציבור: בגבעה נמצאים בית כנסת, מקווה נשים ומועדון.
מגיני ארץ 2017

המאחז הוקם בקיץ תשע"ז (2017) כק"מ דרומית ליישוב ברכה בנקודה החולשת על צומת בה"ד 3 והכניסה הדרומית לשכם. במקום התגוררה קבוצה של נוער הגבעות. המקום פונה מספר פעמים בתדירות גבוהה, ולאחר כחמישה חודשים הוצא צו 'שטח צבאי סגור' והועמד במקום כוח משטרתי קבוע למניעת הנוכחות במקום. את ההתרחשות במקום מתאר הסרט הדוקומנטרי 'הגבעה האחרונה', של הבמאי אברהם שפירא, שהוקרן בתוכנית 'זמן אמת' תאגיד השידור הציבורי[3].

יצהר בתחומי יצהר נמצאים תשעה מאחזים: מצפה יצהר, גבעת להבה, תקומה (גבעה 725), חוות השקד, מגד שמיים[4], הנחלה, שלהבת, שלהבת יה וקומי אורי (הסרוגה).
הנחלה שלוש משפחות ויקב.
גבעת להבה 1997 המכונה גם "המזרחית", כ-15 משפחות. קרויה על שם הראל בן-נון ושלמה ליבמן שהיו ממקימי המקום, ונרצחו בידי מחבלים בגבעה סמוכה.
  • היסטוריה: המקום יושב לראשונה בתחילת 1997. במאי 1997 פונה הצריף שהיה במקום[5]. יומיים לאחר מכן הוקם הצריף מחדש. ב-2005 בעת שכוח צבאי הגיע לבצע פינוי במקום, סמל ראשון יוסף פילנט קרא לחיילים לסרב פקודה. בעקבות האירוע מונה "קצין חוקר" לבדיקת האירוע[6].
שלהבת כעשרים משפחות.
שלהבת יה 7 משפחות, המגדלות את ילדיהן בחינוך ביתי. סמוך לגבעה ממוקם 'מעיין משה' ובו תצפית על מישור החוף. בשכונה כרם יין וטחנת קמח. שכונה זו קרויה על שמם של שני תושבי היישוב, שלמה ליבמן והראל בן נון, שנרצחו על ידי פלסטינים בשנת 1998, בעת שסיירו עם רכב הביטחון של היישוב.
גבעת תקומה 1998 הוקמה על פסגה מדרום ליצהר, ביום שבו נרצחו סיירי הביטחון של היישוב שלמה ליבמן והראל בן-נון[7]. בשכונה כ-20 משפחות, ובמקום קיים בית כנסת בשם 'בני היצהר' ומקוואות טהרה לגברים ונשים. כן קיים בגבעה מוסך.

ממערב לגבעה כרם ענבים, המייצר יין תחת המותג "רזא"[8]. בסמוך אליו נמצאו מספר רב של גתות מהתקופה החשמונאית.

מצפה יצהר 2002 נמצא במרחק של קילומטר מזרחית ליישוב על רכס יצהר, ומונה ארבע משפחות, ובסך הכל עשרים איש. במאחז התרחשו הצתות וגנבות. משטרת ישראל פינתה את המאחז פעמיים והרסה אותו עד היסוד, אך בכל פעם המאחז הוקם מחדש.

בגבעה ישנה ישיבה של חסידי חב"ד בראשות הרב שי הרמתי.

קומי אורי (הסרוגה) הוקמה על פסגה מדרום-מערב ליצהר, כמה מאות מטרים מערבית לשכונת תקומה.

בגבעה 7 משפחות ומספר רווקים.

מאז סוף 2015 פועל במקום ארגון אר"י ישאג.

כפר תפוח אביתר
ערך מורחב – אביתר (מאחז)
טל בנימין (או: אל-נקם; תפוח מערב)
ערך מורחב – טל בנימין

מערב השומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז הקמה תיאור
אלקנה מגן דן מאי 1999
מגן דן מכביש חוצה שומרון
מיקום: דרומית-מערבית לאלקנה.

אוכולסיה: כ-20 משפחות במאחז 26 מבנים ארעיים (קרוואנים) ומבנה קבע אחד המשמש לבית כנסת. בצמידות למאחז יושבת פלוגה של צה"ל.

ברקן מעלה ישראל (נקרא גם מעלה אורן) 1995 מיקום: צפונית לברקן. המאחז הנמצא מחוץ לתחום שיפוט של יישוב או מועצה אזורית.

הקמה: המאחז הוקם בשנת 1995. אוכלוסייה: במאחז מתגוררות כחמש משפחות נכון לשנת 2005[9].

במאחז פועלת החווה הטיפולית "חוות המערב הפרוע".

מבוא דותן מעוז צבי (או: חוות עמק דותן)
ערך מורחב – מעוז צבי
קדומים חוות גלעד
ערך מורחב – חוות גלעד
שבות עמי הוקם בבית ליד קדומים. על הבית הוצבו דגלי ישראל והוא כונה זמן מה בתור "בית הדגלים". הבית אמור היה לשמש כמרפאה שבה יטפלו רופאים מההתנחלויות בתושבי המקום. עד ל-1 בינואר 2008 פונה המאחז 14 פעמים אך הנוכחות בו הייתה כמעט רצופה. היה בו בית כנסת לזכרו של עידו זולדן שנרצח בסמוך. המאחז אינו מיושב.
קרני שומרון מצפה צבאים מצפה צבאים הוא מאחז בתחומי קרני שומרון. המאחז הוקם על ידי משה זר על אדמה פרטית שנרכשה על ידו ומאוחר יותר נכללה בשטח השיפוט של המועצה המקומית קרני שומרון. קודם שנקראה בשמה הנוכחי, הוקמה בשם כרמים. עקב התנגדות המנהל האזרחי לא ניתנו היתרי בנייה, למעט ביתו של משה זר הניצב על ראש הגבעה. הגבעה עליה נקודת היישוב נמצאת נקראת "קרנין אשמאילה", שהיא הגבעה הצפונית מבין שתי הגבעות שעל שמן קרוי היישוב.

בקעת הירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז תיאור
בית הערבה קדם ערבה
ערך מורחב – קדם ערבה
מחולה גבעת סלעית
ערך מורחב – גבעת סלעית

אזור בנימין[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז שנת הקמה תיאור
בית אל גבעת אסף
ערך מורחב – גבעת אסף
עוז ציון 2012 מיקום: עוז ציון שוכן כמה מאות מטרים דרומית לגבעת אסף.

הקמה: המאחז הוקם ב-2012 על ידי תנועת נחלה ותוחזק למשך כמה שנים על ידי ארגון אר"י ישאג.

אוכלוסייה: שש משפחות ומספר רווקים.

הגבעה פונתה מספר פעמים, אך היא שוקמה ונבנתה מחדש.

דולב יד יאיר 1991 (עד 2008) מיקום: כ-3 קילומטר ממזרח לדולב, בדרך הישנה לרמאללה.

על שם: לזכרו של יאיר יחיאל מנדלסון שנרצח במקום[10].

אוכלוסייה: עד שנת 2008 התגוררה במקום משפחה אחת ומספר בחורים מישיבת נחליאל. בספטמבר 2008 פינה צה"ל את המאחז והרס את תכולתו. לאחר הפינוי בית הכנסת הושחת ואף הוצת מספר פעמים על ידי פלסטינים ופעילי שמאל קיצוני, ואף האנדרטה הושחתה[11][12]. בשנת 2010 דווח שהמקום שוקם ומשפחת גולדמינץ קנתה את הקרקעות ונכנסה לגור במקום.

טלמון חורש ירון 1998 נמצא במערב בנימין ליד היישוב נריה. הוקם בשנת 1998 על ידי תושבים מטלמון.
מצפה יריחו יש"א ברכה 2010 מאחז על גבעה ליד מצפה יריחו, שהוקם כתגובה לפיגוע ירי שבוצע על ידי החמאס ליד היישוב בית חגי ב-31 באוגוסט 2010, ובו נרצחו ארבעה ישראלים. המאחז הוקם ב-6 בינואר 2010 ונקרא בתחילה "גן עדן"[13]. הוא אוכלס במשפחות מהיישוב ובצעירים, והוקמו בו שישה מבני קבע. בדצמבר 2010 פינו את המאחז כוחות צבא ומשטרה. הוא הוקם מחדש והוחלט לשנות את שמו ל"יש"א ברכה", על פי ראשי התיבות של ארבעה תושבי מצפה יריחו שנהרגו בתאונת דרכים בשנת 2007[14].

המאחז פונה והוקם מחדש מספר פעמים[15]. כיום מתגוררים בו מספר בחורים מארגון אר"י ישאג.

כפר אדומים מצפה חגית 1999
מבט מצפון, אוגוסט 2019
מיקום: מצפה חגית נמצא במדבר בנימין, על כביש אלון מצפון לגוש אדומים.

הקמה: הוקם בשנת 1999 על ידי משפחה מכפר אדומים אשר אליה הצטרפו עוד משפחות עם הזמן. על שם: חגית זביצקי מכפר אדומים שנרצחה בשנת 1997 בנחל פרת יחד עם ליאת קסטיאל.

אוכלוסייה: במקום מתגוררות כעשרים משפחות, דתיות וחילוניות. התושבים מנסים לבסס את בעלות המדינה על אדמות האזור דרך מרעה כבשים בסביבה.

גבעה 468 2003 גבעה 468 הוא מאחז השוכן על גבעה בולטת בסמוך לכפר אדומים ונופי פרת, בגובה 468 מטר. לפי חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים, חלק מאדמת המקום היא בבעלות פלסטינית פרטית[16]. המקום פונה ב-2004 אך אוכלס שוב זמן קצר אחר כך[17][18].
כוכב השחר מעוז אסתר 2006 המאחז ממוקם צפונית ליישוב כוכב השחר. הוקם בחנוכה תשס"ו, על ידי תושבי כוכב השחר. נעזב והוקם שוב בחנוכה תשס"ח. נקרא על שם אסתר גאליה, שנרצחה בשנת תשס"ג בצומת רימונים. בחול המועד פסח תשס"ח נחנך במקום בית הכנסת "שירת יונדב", ע"ש יונדב חיים הירשפלד שנרצח בפיגוע בישיבת מרכז הרב בראש חודש אדר ב' תשס"ח. המאחז פונה על ידי כוחות הביטחון כ-30 פעמים. הוא מוחזק כיום על ידי תנועת אר"י ישאג ומתגוררות בו מספר משפחות.

אתר האינטרנט הרשמי של מעוז אסתר

מעלה שלמה ממוקם דרומית ליישוב כוכב השחר. המאחז נמצא במקום שבו היה המאחז מצפה כרמים שהועתק לצד המזרחי של היישוב. היישוב נקרא על שם שלמה אלבה, חקלאי שהתגורר בכוכב השחר. מתגוררות במקום 18 משפחות.
מעלה מכמש נווה ארז 1999 נווה ארז הוא כפר חקלאי קהילתי, נמצא באזור מזרח הרי בנימין ליד מעלה מכמש. היישוב הוקם בשנת 1999 ופונה בשנת 2001 מגבעה סמוכה אל מקומו הנוכחי. במאחז 42 מבנים. נכון לשנת 2016 במקום מתגוררות כ-38 משפחות. היישוב קרוי על שמו של תא"ל ארז גרשטיין שהיה המפקד של אחד המקימים ונפל בדרום לבנון.

נווה ארז מוכר כישוב ליברלי יחסית ליישובי יו"ש.

נחלת צבי 2022 הוקם יום לאחר שמחת תורה ה'תשפ"ג על ידי מספר בחורים ואברכים מישיבת מרכז הרב, בסמוך למעלה מכמש ולנווה ארז. המקום פונה מספר פעמים ובמקום מתגוררים מספר משפחות ובחורים מישיבת מרכז הרב.
מצפה דני
ערך מורחב – מצפה דני
מגרון (כוכב יעקב) מגרון
ערך מורחב – מגרון (מאחז)
רמת מגרון 2008 המאחז הוקם סמוך ליישוב מגרון בה' באייר תשס"ח.

המאחז הוקם במחאה על פינוי מגרון. המקום פונה עשרות פעמים על ידי כוחות הביטחון והוקם מחדש על ידי בני הנוער ששהו במקום. המאחז קיבל גיבוי מתנועת נאמני ארץ ישראל בראשות הרב לוינגר ודניאלה וייס. המאחז כלל, שלא בעת פינוי, שני צריפי עץ, אחד המיועד לגברים והשני לנשים. בסביבות תשע"ה המאחז ננטש.

בחודש ניסן תשפ"א (אפריל 2021) הוקם המאחז מחדש על ידי משפחות ובחורים, ופונה מספר פעמים בידי כוחות הביטחון. בסוף שנת תשפ"ב (ספטמבר 2022) גרו במקום שלוש משפחות וגרעין בני נוער[19].

פסגות יחי"ש ציון 2022 יחי"ש ציון הוקם לראשונה בעקבות פיגוע הירי בצומת זיף בשנת ה'תשס"ב על שם בני משפחת דיקשטיין שנרצחו בפיגוע. במקום התגוררה משפחה אחת עד שפונתה. בכ"ב תמוז תשפ"ב, יולי 2022 עלה גרעין משפחות מהאזור יחד עם כ-200 איש במסגרת מבצע 'מקימים יישובים חדשים' של תנועת נחלה. למחרת העלייה גרעין המשפחות פונה ונשארו במקום גרעין בני נוער. המאחז נהרס והוקם מחדש מספר פעמים מאז העלייה לקרקע.
נווה צוף נווה אח"י 2017 נווה אח"י היא שכונה בנווה צוף הקרואה על שם: אלעד חיה ויוסי סלומון אשר נרצחו בפיגוע ביישוב. השכונה ממוקמת בשטח שבין נווה צוף למכינת אלישע[20]. בשכונה מתגוררות (נכון ל-2019) כ־20 משפחות. בשכונה בית כנסת ופיתוח האזור בעיצומו.
נריה גבעת אגוז גבעת אגוז - נוער נריה מיישב באופן לא קבוע את "גבעת אגוז" הסמוכה לשכונת המייסדים ממזרח. באפריל 2021 נכנסו פלסטינים לשטח המאחז ושרפו ספרי קודש וציוד שהיה במבנה במאחז[21].
יבוא דודי 2023 הגבעה ממוקמת כקילומטר מהיישוב כרם רעים ומתגוררים בגבעה משפחה אחת ומספר בחורים.בסוף יולי 2023 הוצתו כמה מהמבנים בגבעה.
עפרה עמונה
ערך מורחב – עמונה
גינות אריה 2001 היה באזור בנימין ליד ההתנחלות עפרה שהשתייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 2001 ופונה בשנת 2004. גינות אריה נקרא על שמו של אריה הרשקוביץ, תושב עפרה, שנרצח בדרכו חזרה הביתה מעטרות בתחילת 2001. בתחילת 2006 טען דרור אטקס, איש שלום עכשיו, שפינוי גינות אריה נעשה כחלק מהסכם חשאי עם המתנחלים, על פיו הממשלה תעלים עין מבניית תשעת הבתים בעמונה. כראיה לדבריו הביא דרור אטקס את סמיכות האירועים בין פינוי גינות אריה והתחלת הבניה בעמונה.
שילה אחיה 1997
ערך מורחב – אחיה (מאחז)
אש קודש
ערך מורחב – אש קודש (מאחז)
קידה
ערך מורחב – קידה (מאחז)
ישוב הדעת (מכונה גם "הבית האדום") 2001 הוקם בשנת תשס"א (2001) על ידי נתי רום. משרד הבינוי והשיכון השתתף במימון הקמת התשתיות. בשנת תשס"ד הצטרפה לחווה משפחת הרב יחיאל מיכאל יוספי והחלה לנהלה. המאחז נמצא מזרחית לשבות רחל, בסמוך לו שוכן מצפון המאחז עדי עד ומדרום המאחז קידה. היישוב מונה 12 משפחות.

התושבים מתגוררים בבית עץ ובשבעה קרוואנים, ומגדלים מספר בוסתנים. במקום חווה אורגנית-אקולוגית ומבצעים בה שחזור מערות ומבני אבן מקומית, חפירת בורות מים לשתייה וחקלאות ובית שימוש אקולוגי שבו הפסולת נאגרת ומשמשת לדישון הצומח. המקווה של המקום נמצא בבור מים עתיק.

היישוב מכנה את עצמו "מרכז להתחדשות והטענת הגוף והנפש ברוח פנימיות התורה והמסורת העברית העתיקה" ומתקיימות בו פעילויות ברוח רבי נחמן מברסלב. אחת למספר שבתות מתארחים בחווה עשרות אנשים בתנאי שטח, דנים בתורת ר' נחמן, מקבלים הדרכה על התבודדות ויוצאים להתבודדות בגבעות הסמוכות לחווה. מעת לעת מתקיימות סדנאות לבניית גינות ירק ביתיות.

עדי עד
ערך מורחב – עדי עד
עלי עין 2009 פורק ב-2011 הוקמה בשנת ה'תשס"ט על ידי איתן זאב ויהודה סנה. הגבעה אינה מחוברת לחשמל מתוך עיקרון. בעבר נבנו בה בתי אבן מאבן מקומית אך בתשע"א פונתה כמה פעמים, תוך עימותים אלימים שבמהלכם נשרפה מכוניתו של מפקד משטרת בנימין. בשנת 2017 חזר איתן זאב לאזור והקים את חוות צאן קידה שבה מתגוררות מספר משפחות.

מאז פינוי המאחז התגברו אירועי הטרור החקלאי ומאות עצי גפן הושחתו על ידי פלסטינים תושבי האזור[22].

גבעת גל יוסף 2009
"משאית מגורים" בגל יוסף
המאחז הוקם בשנת ה'תשס"ט ונקרא על שמם של גדעון ליכטרמן שנרצח באזור החווה בה'תשס"ג ויוסף חיים שוקר, שהקים את משק אחיה. המאחז נמצא ממערב לכביש אלון ומזרחית לעדי עד. בגבעה היו 4 משאיות מקורקעות ששימשו למגורים וטנדר מקורקע ששימש כמטבח. כיום המאחז אינו מיושב, ונותרו בו רק חממות.
גאולת ציון 2011 גבעת גאולת ציון הוקמה לראשונה בשנת תשע"א על ידי צעירים המזוהים עם נוער הגבעות ועם הימין הקיצוני. לאורך השנים פונה המאחז ונבנה מחדש פעמים רבות.

באוקטובר 2013 מנה המאחז שתי משפחות וכמה רווקים. התושבים עסקו בחקלאות והחזיקו דיר עיזים בגבעה. בינואר 2015 הוקם במאחז בית כנסת, אך חודש לאחר מכן פונה המאחז והמבנים בו נהרסו. מאז 2015 המאחז נתמך על ידי ארגון אר"י ישאג. ב-2016 החלה לפעול במאחז ישיבה.

בחורף 2017 החל לפעול במקום ארגון "גאולת ציון - בחזון ובמעש" ומאז הארגון מחזיק את המקום.

כדי למנוע הקמה חוזרת של המאחז הוחל צו תיחום מטעם אלוף פיקוד מרכז שאסר על נוכחות בגבעה. כוחות הביטחון החלו לעצור לחקירה את השוהים במקום. בנובמבר 2016 דחה בית משפט השלום בתל אביב את בקשת המשטרה להטיל מעצר בית וקנס על צעיר ששהה במקום, וקבע שהצו אוסר על בנייה במקום אך לא על שהות בו[23].

גבע בנימין בני אדם (סנה)
ערך מורחב – סנה (מאחז)

גוש עציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז שנת הקמה תיאור
אלון שבות גבעת החי"ש המאחז ממוקם ממזרח ליישוב אלון שבות, בראש חירבת סאוויר. במקום גרות כ-20 משפחות, רובן בקרוואנים ומיעוטן בבתי קבע. במקום בית כנסת וגן שעשועים.

במלחמת העצמאות שימשה הגבעה כעמדה ששלטה על התנועה בכביש ירושלים-חברון ומנעה התקדמות הכוחות הערביים לכיוון ירושלים. הגבעה קרויה על שם לוחמי החי"ש שלחמו בה.

אלעזר נתיב האבות (או: דרך האבות) 2001 "נתיב האבות" או "דרך האבות" היא שכונה בצפון-מערב אלעזר. בשנת 2004, בעקבות עתירות לבג"ץ, הודיעה הממשלה שהפרקליטות תבחן את בעלות האדמות עליהן ממוקם המאחז, ותקבע האם מדובר באדמות פלסטיניות פרטיות או באדמות מדינה[24], אולם הצוות לא השלים את פעולתו. בשנת 2008 הודיעה המדינה כי תפעל בהקדם להריסת מבנה במאחז[25]. בשנת 2010 הודיעה המדינה שבכוונתה לשוב ולבחון את הבעלות על הקרקעות במקום, אך ללא יכולת להבטיח לוח זמנים לסיום הבחינה[25]. בתחילת 2013 נתקבלו תוצאות סקר קרקעות ועל פיו הוכרז חלק מהשטח כאדמות מדינה. באוגוסט 2016 הורה בג"ץ על הריסת 17 בתים הנמצאים באופן מלא או חלקי מחוץ לשטח ההכרזה על אדמות מדינה[26]. לטענת ארגון רגבים בג"ץ נהג באופן לא שוויוני בהחלטה זו[27].

בפברואר 2018 אישרה הממשלה תקציב של 60 מיליון ש"ח לטובת פינוי של 15 משפחות שמתגוררות חלקית על קרקע פלסטינית פרטית[28].

ב-12 ביוני 2018 פונתה השכונה מיושביה על ידי כוח של כ-2,300 שוטרים[29].

אפרת גבעת עיטם חוה חקלאית ממזרח לאפרת[30], בסכנת ניתוק על ידי גדר ההפרדה.
בת עין רמת השלושה 2014 שוכן במערב גוש עציון, מדרום לכביש 367, בתחומי היישוב בת עין, על קרקע המוגדרת אדמת מדינה. הוקמה ב-4 ביולי 2014 לאחר רצח שלושת הנערים, והיא קרויה על שמם[31]. המועצה אזורית גוש עציון הביאה למקום קרוואנים וסיפקה תשתיות חשמל למאחז. חודש אחרי ההקמה של המאחז, בעקבות מספר אירועי תקיפה של ערבים כנגד יהודים פינתה המועצה אזורית גוש עציון את המאחז.
גבעת אוהבי יה 2022 גבעת אוהבי יה נוסדה באוגוסט 2021 בידי מספר נערי גבעות ותושבי היישוב בת עין לזכרו של תושב היישוב אהוביה סנדק[32]. הגבעה מונה כשלושה קרוואנים וישיבה המורכבת מחמישה תלמידים[32]. המאחז נהרס עשר פעמים מיום ייסודו[33].
מרחבי דוד (בת עין ב') 1998 מרחבי דוד (בת עין ב') הוקמה ממערב לבת עין בקיץ 1998 על ידי חסידיו של הרב משה לוינגר. המאחז כולל קרוואנים ובתים מבנייה קלה המפוזרים על פני שטח נרחב בתחתית הרכס שעליו שוכנת בת עין. מתגוררות במקום כשלושים משפחות.
גבעות חוות קשואלה
ערך מורחב – חוות קשואלה
כרמי צור
מעלות חלחול 2020 שוכנת על ראס אל הווא, פסגה בגובה 1020 מטר בסמוך לצומת העוקפים. הוקם על ידי עמותת נחלה כמחאה על תוכנית השלום של הנשיא טראמפ.
גבעת שורק 2014 תחילת הפעילות בגבעה הייתה בתשס"ב, לאחר רצח איל ויעל שורק בשכונת צור שלם בכרמי צור. לאחר רצח שלושת הנערים ב-2014 הוקם בגבעה בית כנסת על שמם.
מיצד דרך אמונה 2022 מאחז חרדי (ראשון מסוגו) בן כחמש עשרה משפחות בסמוך למיצד[34] ע"ש הרב חיים קנייבסקי (שחיבר ספר בשם דרך אמונה).
נוקדים מעלה רחבעם
ערך מורחב – מעלה רחבעם

הר חברון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז שנת הקמה תיאור
בית יתיר חוות טליה
ערך מורחב – חוות טליה
טנא עומרים חוות אברהם 2017 חוות אברהם הוקמה ב-2017 ממזרח לחוות מור. בחווה מתגוררות ארבע משפחות[35].
מעון חוות מעון
ערך מורחב – חוות מעון
נגוהות גבעת הבוסתן 2001 בסוף שנת 2001 הוקמה בגבעה כקילומטר מערבית לנגוהות, שבינה ובין נגוהות חצצו כ-3 משפחות של ערבים, מאחז שנקרא הבוסטר (כיום: "גבעת הבוסתן"). במאחז מתגוררים רווק ו-8 משפחות. בשנת 2003 הוצאו למבנים במקום צווי הריסה, ובשנת 2007 הגישה שלום עכשיו עתירה לבג"ץ בדרישה להרוס את המאחז. עמדתה הנוכחית של המדינה היא כי יש להסדיר את הבנייה במקום[36].
שכונת הכרם שכונת הכרם הוקמה בין נגוהות לגבעת הבוסטר. בנובמבר 2009 הרס המנהל האזרחי את המבנים במקום[37]. הפינוי לווה באירוע סירוב פקודה בו חיילים תלו שלט גדול: "נחשון גם לא מגרשים"[38]. ביולי 2012 נהרסו שוב ארבעה מבנים בשכונת הכרם - קרוואן ושלושה מבנים מעץ[39].
סוסיא מצפה יאיר כונה בעבר מגן דוד; אז היה חווה חקלאית ליד סוסיא. החווה הוקמה על ידי מאיר עם-שלם, חקלאי ואידאולוג. הוא עסק בגידול כבשים, נטיעת עצי זית וגפנים. באותן שנים היו היחסים בין עם-שלם לבין הערבים החיים בסביבה מתוחים. מאבקי קרקעות ורועים באזור, שעד אז התמקדו בעיקר בסביבות היישובים מעון וסוסיא, החלו להתרחש גם בסביבות מצפה יאיר. מאז רציחתו של יאיר הר-סיני, רועה מחוות הר סיני ששוכנת ליד היישוב סוסיא, עלו למקום משפחות רבות, והחווה הפכה ליישוב של ממש. שמו של המאחז שונה ל"מצפה יאיר" על שמו. לפי חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים משנת 2004 המאחז הוקם על קרקע משולבת (אדמת מדינה, אדמת סקר, ואדמה בבעלות פלסטינים)[40].
גבעת חסדי ה' 2005 הוקם בשנת ה'תשס"ה. במאחז ישנם מספר אוהלים וגרים בו רווקים אחרי צבא אשר נמצאים שם בעיקר בלילות ויש להם קרוואן עם חפציהם בגבעת הרוג'ום המסופחת ליישוב. בפי תושבי סוסיא נקרא המאחז גבעת הדגל.

בחודש תמוז ה'תשס"ח, החליט מח"ט חברון להציב במקום כוח צבאי של חיילי מילואים, בעקבות סכסוכים של פעילי שמאל ביחד עם פלסטינים בדואים הגרים בסמוך על שטחי מרעה, הכוח ישן באחת הסוכות אשר הוקמו על ידי המתיישבים.

קריית ארבע בית הכנסת חזון דוד 2001
בית הכנסת "חזון דוד" עומד על תילו. ערב ראש השנה ה'תשס"ט

בית כנסת בסמוך לקריית ארבע. בית הכנסת מנציח את שמם של שני יהודים שנרצחו בסמוך למקום ב-2001. בית הכנסת אינו אלא קירות אבנים ויריעות ברזנט המקורות בימי החורף בסככה. בסמוך לבית הכנסת הוקמו מצבות זיכרון לנרצחים.

מפאת היעדר הגנה על הציוד, ספר התורה אינו נשאר בארון הקודש כבשאר בתי הכנסת, אלא מובא ונלקח לאחר כל תפילה הכוללת קריאת התורה.

עקב טענת פלסטינים שהקרקע שייכת להם, הוצאו צווי הריסה לבית הכנסת והוא נהרס, נכון לאוקטובר 2008, 32 פעמים. אך לאחר כל הריסה, תושבי האזור מקימים את בית הכנסת מחדש.

בערב ראש השנה תשס"ח פנו פעילי שמאל ואנרכיסטים אל השייח' ג'עברי, שהאדמה בבעלותו, בבקשה לקבל את אישורו להרוס את ביה"כ באמצעות דחפור בליל החג; ג'עברי סירב לבקשה בנימוק שאינו מוכן לחלל מקום תפילה. בעקבות מעשיו של ג'עברי נערך ב-10 בפברואר 2008 מפגש בביתו בינו ובין ראשי היישוב היהודי בחברון וכן קציני צה"ל בו הסתייגו שני הצדדים מפעילות האנרכיסטים והעניקו אותות הוקרה זה לזה[41].

שכונת גל 2003 מאחז השוכן בשולי קריית ארבע, ובסמוך לשכונת ג'אליס החברונית, שהעניקה את שמה (בתרגום לעברית) לשכונה. השכונה הוקמה על ידי משפחת אחת, שהתגוררה בשכונה במכולה ואוטובוס ישן, שבמהלך השנים הצטרפו אליה משפחות נוספות, כשכיום מתגוררות השכונה כ-20 משפחות. מלבד הבתים והשטחים החקלאיים, במרחבי השכונה פזורים גם אתרים ארכאולוגים עתיקים ובורות מים מתקופות שונות וכן גת ובית בד.

בעבר פונו בשכונה בית הכנסת ובתי מגורים, שנבנו מחדש בתוך זמן קצר[42].

מצפה אביחי 2009
מצפה אביחי
מאחז סמוך לקריית ארבע, מכונה גם גבעה 18[43], הוקם באוגוסט 2009[44]. המאחז נהרס והוקם מחדש, מספר פעמים. בספטמבר 2010 הוכנס ספר תורה לבית הכנסת שבמאחז, בהשתתפות הרב ישראל אריאל וח"כ ד"ר מיכאל בן ארי[45]. במאי 2012 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי אריה דייוויס מוגדר חוקית "תושב קבע" במקום[46].

יישובים שהוקמו כמאחזים והוסדרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב מיקום שנת הקמה שנת הסדרה הערות
אביגיל דרום הר חברון 2001 2023
איבי הנחל גוש עציון 1999 2022 נחשב לשכונה של מעלה עמוס
אלוני שילה קרני שומרון 1999 נחשבים לשכונות של קרני שומרון
אל מתן השומרון 2000 2012
בית חגלה בקעת הירדן 1983 2023 נקרא גם רואה נבו
גבעת ארנון גב ההר 1999 2023
גבעות הרואה בנימין 1998 2023 כולל את גבעת הראל וגבעת הרואה
חוות גלעד קרני שומרון 2002 2018 הוגדר כשכונה של קרני שומרון
חוות יאיר השומרון 1999 2021
חוות שדה בר גוש עציון 1998 2011 מוגדר כשכונה בתקוע
חרשה גוש טלמונים 1997 2020 מוגדר כשכונה בטלמון
כרם רעים גוש טלמונים 2005 2013 מוגדר כשכונה בטלמון
מבואות יריחו בקעת הירדן 1999 2020
מגרון בנימין 1999 2012 הועתק
מלאכי השלום בנימין 2015 2023
מצפה אשתמוע דרום הר חברון 2002 2012
מצפה יהודה מעלה אדומים 2019 2023
מצפה כרמים כוכב השחר 1999 2010 עבר הליך משפטי; מוגדר כשכונה של כוכב השחר
מצפה לכיש מערב הר חברון 2002 2014 שכונה בנגוהות
משמר יהודה גוש עציון 2019 2023
נופי נחמיה השומרון 2002 2017 מוגדר כשכונה של רחלים
פני קדם גוש עציון 2000 2023 מוגדר כשכונה של מיצד
עשהאל הר חברון 2001 2023
שדה בועז גוש עציון 2002 2023 נקרא גם נווה דניאל צפון
שחרית דרום מערב השומרון 2014 2023
רחלים השומרון 1991 2014/2017 התקיים לתקופה כהיאחזות נח"ל
רמת גלעד קרני שומרון 2002 2011
שחרית גוש מערבא 2014 2023

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שרון נובק ומערכת וואלה!‏, הושלם פינוי ארבעה מאחזים בגדה, באתר וואלה!‏, 1 באוקטובר 2007
  2. ^ נטעאל בנדל, ‏ענישה קולקטיבית: בהר ברכה סגרו את המים לשכונת "סנה יעקב", באתר כיפה, 2 בספטמבר 2012
  3. ^ צפו: גג מבנה קורס בפינוי מאחז • הקול היהודי, באתר • הקול היהודי
  4. ^ מגד שמיים באתר עמוד ענן
  5. ^ חגי הוברמן, מאחזי יצהר - סיפור שלא נגמר, ‏יולי 2003
  6. ^ מונה קצין בודק, שיחקור את פינוי מאחז גבעת להבה, באתר nana10‏, 14 בינואר 2005(הקישור אינו פעיל, 4 באפריל 2023)
  7. ^ 'עלי עשור' - עשור שנים לגבעת תקומה ביצהר, סרטון באתר יוטיוב
  8. ^ 'יהודים הכינו כאן יין לפני 2000 שנה' - בציר בכרמי יצהר, סרטון באתר יוטיוב
  9. ^ מעלה ישראל, באתר שלום עכשיו(הקישור אינו פעיל, 3.2.2019)
  10. ^ דף זיכרון לזכר יאיר יחיאל מנדלסון, באתר המועצה האזורית מטה בנימין
  11. ^ אפרת וייס, הוצת בית הכנסת במאחז יד יאיר, באתר ynet, 18 בינואר 2007
  12. ^ יד יאיר שוקם בחסות הצבא, באתר ערוץ 7, ‏2010-08-30
  13. ^ יהושע בריינר‏, מחאת המתנחלים: הקימו מאחז חדש בשם "גן עדן", באתר וואלה!‏, 6 בינואר 2010
  14. ^ אפרת וייס, מצפה יריחו באבל: התאונה קטפה ארבעה בנים, באתר ynet, 12 בנובמבר 2007
  15. ^ האלימות והחורבן: תמונות מהרס המאחז 'ישא ברכה', באתר "סרוגים", 19 בינואר 2012
    ידידיה בן אור, 2 בתים ולול נהרסו סמוך למצפה יריחו, באתר ערוץ 7, 12 במאי 2014
  16. ^ חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים, עמוד 101
  17. ^ נדב שרגאי, מאות מתנחלים מנעו מכוחות הביטחון לפנות מאחז, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2004
  18. ^ אפרת וייס, פינוי? המתנחלים ממשיכים להרחיב מאחזים, באתר ynet, 16 בנובמבר 2006
  19. ^ עזרי טובי, מסע הגבעות והחוות ביו"ש - רמת מגרון, באתר ערוץ 7, 14 בספטמבר 2022
  20. ^ מערכת ישראל היום, מאחז חדש לזכר נרצחי הפיגוע בחלמיש, באתר ישראל היום, 23 ביולי 2017
  21. ^ כרמל דנגור, פלסטינים תיעדו עצמם שורפים ספרי קודש במאחז בבנימין, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 02 באפריל 2021
  22. ^ 3,000 עצים הושחתו במשק אחיה שבבנימין, באתר ערוץ 7
  23. ^ פסק הדין שמגן על פעילות נוער הגבעות, באתר ערוץ 7, 15 בדצמבר 2016
  24. ^ בג"ץ 5083/02 ובג"ץ 7379/02
  25. ^ 1 2 בג"ץ 2817/08 מוניר חוסיין חסן מוסא נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־29 באפריל 2008, בג"ץ 8258/08, פסק-דין מיום 18 במאי 2009
  26. ^ בג"ץ 7292/14 עלי מוחמד עיסא מוסא ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־1 בספטמבר 2016
    דניאל דולב וטל שלו‏, בג"ץ דחה את בקשת תושבי נתיב האבות: "יש להרוס את כל הבתים", באתר וואלה!‏, 23 באוקטובר 2017
  27. ^ נתיב האבות מול ביר הדאג' באתר ערוץ 7.
  28. ^ יותם ברגר, מפוני מאחז נתיב האבות ישוכנו זמנית במלון בעלות של יותר משני מיליון שקל, באתר הארץ, 25 בפברואר 2018
  29. ^ ערוץ 7, הסתיים פינוי נתיב האבות, באתר ערוץ 7, 12 ביוני 2018
  30. ^ נדב שרגאי, 1700 דונם הוכרזו כאדמות מדינה, לקראת הרחבת ההתנחלות אפרת, באתר הארץ, 16 בפברואר 2009
  31. ^ אורנית עצר, מאחז חדש לזכר שלושת הנערים, באתר ערוץ 7, 4 ביולי 2014
  32. ^ 1 2 פינוי בגבעת אוהבי-יה שבגוש עציון: "מדיניות אנטי ציונית", באתר עכשיו 14, 27 באוקטובר 2021
  33. ^ בפעם השישית: הרס ופינוי בגבעת אוהבי-יה, באתר "סרוגים", 26 באפריל 2022
  34. ^ מאחז חרדי בגוש עציון: על שם מרן שר התורה, באתר המחדש
  35. ^ חוות אברהם - השומר יו"ש
  36. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, פסח במאחז לא חוקי: 10 קרוואנים ריקים, 12 חיילי מילואים, באתר הארץ, 2 באפריל 2013
  37. ^ "רציתי לשרת את המדינה בכל מאודי – וכך עשיתי" - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 19 בנובמבר 2009
  38. ^ רועי שרון, חיילים הניפו שלטים בפינוי: גם נחשון לא מגרשים, באתר nrg‏, 16 בנובמבר 2009
  39. ^ אורלי הררי, הרס מבנים בנגוהות: המשטרה עצרה ילד בן 12, באתר ערוץ 7, 23 ביולי 2012
  40. ^ חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים, עמוד 101, באתר משרד ראש הממשלה
  41. ^ רותי אברהם, יהודים וערבים בחברון - נגד האנרכיסטים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 10 בפברואר 2008
  42. ^ דף מידע על הגבעה באתר מועצת קרית ארבע, באתר של המועצה מקומית קרית ארבע
  43. ^ אורנית עצר, מסיירים ונוטעים בארץ המאחזים, באתר ערוץ 7, 28 במאי 2009
  44. ^ אורנית עצר, 11 מאחזים חדשים יוקמו היום ומחר ביו"ש, באתר ערוץ 7, 27 ביולי 2009
  45. ^ יוני קמפינסקי, מצפה אביחי: ספר תורה בבי"כ חדש, באתר ערוץ 7, 27 ביולי 2010
  46. ^ בני טוקר, תקדים משפטי: תושב מצפה אביחי הוגדר כתושב קבע, באתר ערוץ 7, 10 במאי 2012