סלעית (מושב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלעית
Salit1.jpg
הכניסה לסלעית
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע[1] ‎252 מטר
תאריך ייסוד 1979
תנועה מיישבת חרות בית"ר
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 1,331 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 11.8% בשנה עד סוף 2019
גן אקולוגי בסלעית על שם יוסי משולם, ממקימי סלעית

סַלְעִית היא התנחלות במתכונת של מושב עובדים חילוני בגבול המערבי של השומרון, 5 ק"מ דרומית מזרחית לטייבה ו-20 ק"מ מזרחית לנתניה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב נמצא כ-3 קילומטרים ממזרח לקו הירוק (אך גדר ההפרדה עוברת ממזרח ליישוב כך שהיישוב נמצא בין הגדר לקו). המושב צופה לנוף הים ושפלת החוף ממערב, הרי השומרון ממזרח ומדרום, והכרמל מצפון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם כהיאחזות נח"ל בשם "צור נתן ב'", על פי החלטה של ועדת השרים להתיישבות באפריל 1977, בשלהי ממשלת יצחק רבין הראשונה. ההחלטה אושררה ב-17 באוגוסט 1977[2]. ההיאחזות עלתה על הקרקע בדצמבר 1977, על שרידי בסיס של הלגיון הירדני שישב במקום עד מלחמת ששת הימים[3]. ב-29 באוגוסט 1979 אוזרח המקום ועלו אליו 15 משפחות המתיישבים הראשונים[4]. המתיישבים הראשונים היו גרעין חברים שהתאגדו למען ההתיישבות במקום, בחסות תנועת ההתיישבות של משקי חרות בית"ר. בספטמבר 1980 התקיים במושב טקס מעבר למגורי קבע[5]. במהלך 10 השנים הראשונות התרחב המושב ל-60 משפחות כאשר למחציתן משקים פעילים ובהם חממות פרחים וצמחי בית, לולים ותעשייה. כל 60 המשפחות חברות באגודת סלעית כפר שיתופי ("האגודה החקלאית")[6].

במשך השנים המשיך היישוב לקלוט משפחות נוספות, והיום הוא מונה כ-120 משפחות המאוגדות באגודת "קהילת סלעית" אשר מנהלת את חיי הקהילה של היישוב[7].

בשנת 2003 הוקמה גדר ההפרדה סמוך ליישוב, במטרה לחצוץ בינו לבין הכפרים א-ראס וכפר סור הצמודים ליישוב ממזרח, וכפר ג'מאל ופלאמה שמדרום[8]. את הכפר חרבת ג'בארה הותירה גדר ההפרדה בצד המערבי (הישראלי) והפכה אותו למובלעת, כאשר הגישה מהשומרון אל הכפר אפשרית אך ורק דרך שער בגדר, בעוד המעבר למדינת ישראל פתוח, אך לתושבי הכפר אין רשות לנוע בישראל ללא אישור מנהלת תיאום וקישור[9]. לטענת הפלסטינים המהלך נועד לאפשר את הרחבת סלעית, אך ועד היישוב הכחיש שהתוואי נבנה לאפשר הרחבה[10][11]. עם זאת במרץ 2004, הודיעה הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה שומרון, בשיתוף עם החטיבה להתיישבות, על תוכנית להקמת יישוב עירוני ובו 2,300 יחידות דיור, על שטח של 3,000 דונם, צפונית מזרחית לסלעית, במסגרת הקו הכחול של סלעית[12]. בספטמבר 2004, לאחר דיון מיוחד שהתקיים בלשכת ראש הממשלה אריאל שרון, התקבלה החלטה להרוס את קטע מהגדר ההפרדה, באורך של כ-6 קילומטרים, ולבנות אותו מחדש כדי להעביר את הכפר חירבת ג'בארה לשטחי הרשות הפלסטינית[13].

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת הלימודים התשע"ח (2017) הוקם במושב בית ספר יסודי במבנה זמני בו לומדים כיתות א-ד, כאשר יוקם מבנה הקבע ילמדו כלל כיתות בית הספר היסודי בתוך תחומי היישוב. עד להשלמת הפרויקט, ילדי כיתות ה-ו לומדים בבית הספר האזורי "יחדיו", בקיבוץ רמת הכובש, ותלמידי החטיבה והתיכון לומדים בבית הספר האזורי "עמי-אסף", בבית ברל. שני המוסדות נמצאים בתחום האחריות המוניציפלית של מועצה אזורית דרום השרון.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב נקרא על שם ציפור בשם זה, המצויה באזור בתקופות שונות בשנה. בעבר נטען בטעות שהשם נבחר בשל סלעי הגיר הקשה שטרשיהם מכסים שטחים נרחבים במערב השומרון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ יוסף וקסמן, ניתן אור ירוק ל-3 יישובים מעבר ל"קו הירוק" - "החלטה לא פוליטית", מעריב, 18 באוגוסט 1977
  3. ^ מרדכי אלקן, האחזות נח"ל סלעית קמה ממזרח ל"קו הירוק", מעריב, 25 בינואר 1978
  4. ^ טובה צימוקי, האחזות סלעית מתאזרחת היום, דבר, 28 באוגוסט 1979
  5. ^ תלמה גלבוע, השר שרון במושב החדש סלעית, מעריב, 30 בספטמבר 1980
  6. ^ עו"ד דוד גולדמן, ‏חיוב במס בגין היתרי בנייה בלתי חוקיים בשטחים, באתר גלובס, 24 ביוני 2004
  7. ^ אורי חודי, ‏מושב סלעית - צמוד קרקע 150 מ"ר בנוי 450 מ"ר מגרש, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2011
  8. ^ הקטע הראשון של גדר ההפרדה באורך 98 ק"מ ייחנך רק ביולי 2003, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2002
  9. ^ המחסום הצהוב, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2003
  10. ^ מצוקת ג'בארה - לא בגלל סלעית, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2003
  11. ^ אברהם טלביטחון או חמדנות, באתר הארץ, 19 באפריל 2006
  12. ^ דליה טל, ‏תוכנית: יישוב עירוני ובו 2,300 יחידות יוקם על 3,000 דונם מעבר לקו הירוק ליד העיר טייבה, באתר גלובס, 14 במרץ 2004
  13. ^ גדעון אלון, אמנון ברזילי, גדר ההפרדה באזור טייבה תיהרס - ותיבנה מחדש ליד הקו הירוק, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2004