כפר יהושע
| |
 אנדרטה לנופלים בכפר יהושע, מעשה ידיה של בתיה לישנסקי
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
| גובה ממוצע[1] | 47 מטר |
| תאריך ייסוד | 1927 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,230 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.7% בשנה |
(למפת הכרמל רגילה)   כפר יהושע  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
| http://www.k-yehoshua.org.il | |
כְּפַר-יְהוֹשֻׁעַ הוא מושב בעמק יזרעאל, כשני קילומטרים דרומית לרמת ישי, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. נוסד ב-12 באוגוסט 1927. חיים בו כ-1,100 תושבים ויש בו 90 נחלות חקלאיות ששטחן הכולל 9,500 דונם.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב נקרא על שם יהושע חנקין אשר ניהל את העסקאות לרכישת עמק יזרעאל לשם יישובו על ידי יהודים ובהן רכישת אדמות תל-שמאם ממשפחת טואני (ת'וואני) הלבנונית, שעל חלקן יושב כפר יהושע, בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20. ואף זירז את הקמתם של היישובים החקלאיים החלוציים בו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרעין מייסדי כפר יהושע נוסד במחצית שנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי חבורת חלוצים בשם "ארגון א". רוב חבריו היו חלוצים אנשי העלייה השלישית ממדינות מזרח אירופה, בעיקר אוקראינה (כולל אזור גליציה) ורוסיה, ומיעוטם אנשי העלייה השנייה. גרעין המייסדים ראה במושב נהלל יישוב לדוגמה; הן מבחינת ניסוח העקרונות, והן מבחינת צורת ההתיישבות. מייסדי כפר יהושע סברו כי השיתוף הוא תנאי הכרחי לחיי מושב תקינים, אפילו על חשבון חופש הפרט. על כן, ניסו ליצור צורת יישוב שהיא סינתזה של מושב וקיבוץ. בכפר יהושע נוצרה שיטת אשראי מיוחדת: בראש המושב עמדה ועדה כלכלית, שסיפקה לכל חבר את צרכיו ההכרחיים לקיום ולייצור, על בסיס שוויוני, ללא קשר למצב חשבונו ולהכנסתו. משק חלש קיבל אשראי גדול יותר, על מנת להגדיל את כושר הייצור שלו. המסחר הפנימי של המושב התנהל באמצעות כסף מקומי שהודפס על ידי האגודה השיתופית והיה נקרא "בונים".
קיימת סברה שבקרבת מקום הייתה עיר עתיקה דבשת[3][4].
אמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האדריכל ריכרד קאופמן תכנן את כפר יהושע כצורת האות יו"ד, כמחווה ליהושע חנקין שעל שמו נקרא המושב.
- במרכז היישוב מצויה שדרה לזכרו של קאופמן ובמרכזה פסיפס אמנותי שתכנן הצייר והפסל אלי שמיר. בפסיפס משולבים שמות עשרות היישובים שתכנן קאופמן, דיוקן שלו ומפת כפר יהושע.
- בכפר יהושע אנדרטה לנופלים מעשה ידיה של האמנית בתיה לישנסקי.
- בתחום בית הספר נמצא בית חנקין המשמש כמרחב מוזיאלי רב תחומי ומוזיאון טבע. במקום מוצגת תערוכת טבע קבועה וכן תערוכות אומנות מתחלפות. תערוכת הקבע כוללת פוחלצים של בעלי חיים וממצאים מן האזור וחדר זיכרון הכולל פריטים שהיו שייכים ליהושע חנקין.
כפר יהושע כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנים רבות נחשב כפר יהושע לאחד המושבים האידאולוגיים מבחינת ההקפדה על עקרונות המושב, עד למשבר הארגוני שפקד אותו בשנת 1998. בעקבות המשבר פורקה האגודה השיתופית, ועימה השיווק המאורגן והערבות ההדדית. מאז מתנהל כל משק באופן פרטני מול מוסדות ציבוריים ובתי עסק, ובעלי המשקים החלשים ביותר נאלצו למכור את משקיהם או להחכיר את מבניהם למשקים הגדולים.
בכפר בית ספר יסודי אזורי ובו לומדים תלמידים מכפר יהושע, אלונים, אלוני אבא ובית לחם הגלילית.
משקי הרפתנים הגדולים בכפר יהושע הם מיצרני החלב והבשר הגדולים בארץ, ולוקחים חלק במאבק החקלאים להגנת מחירי החלב והבשר.
תחנת הרכבת ההיסטורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תחנת הרכבת כפר יהושע
בסמוך לכפר נמצאת תחנת הרכבת ההיסטורית תל א-שמאם של קו רכבת העמק. בשנת 2005 בוצע בה שחזור על ידי המועצה לשימור אתרים (אדריכל אריה שילה). תחנת זו הייתה השלישית מבין שמונה התחנות המקוריות שנקבעו בשנת 1905, מוקמה ליד כפר אריסים בשם תל א-שמאם. הכפר פורק לאחר שאדמותיו נקנו לשם הקמת כפר יהושע. התחנה הוקמה בחלקו המערבי של עמק יזרעאל שהיה אז אזור ביצות שומם, ושימשה בתחילה כנקודת תספוק ותיקון לקטרים.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
פסיפס קאופמן -
תרשים כפר יהושע בצורת האות יו"ד ב"פסיפס קאופמן" בכפר יהושע -
כפר יהושע הוא מיצרני החלב והבשר הגדולים בארץ -
רפת בכניסה הראשית לכפר -
מגדל המים בתחנת רכבת העמק בכפר יהושע -
בית העם, 2013 -
שילוט מול תֵּל אֶ־שַׁמַאם, כ-250 מטר ממזרח לתחנה (הנקראת על שמו) של רכבת העמק ההיסטורית
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]אישים הקשורים בחיי הכפר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נשר [נחמן שרשבסקי], מנהלל., הפועל הצעיר, כ"ה תשרי תרפ"ד, 4 באוקטובר 1923, עמ' 18–19
- כפר יהושע: במלאת ט"ו שנה להוסדה תרפ"ז-תש"ב, כפר יהושע תש"ד
- מרדכי אמיתי (עורך), כפר-יהושע ביובלו: דור לדור יביע אומר: תרפ"ז-תשל"ז - 1927–1977, תל אביב תשמ"ג
- רינה פורת (מחברת ועורכת עם נחום סיון), כפר נולד, סיפורים מכפר יהושע, שלושים השנים הראשונות, הוצאת "מערכת", קיבוץ דליה, תשס"ה
מחקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה ארז, ספר העלייה השלישית, א-ב, הוצאת עם עובד, תל אביב תשכ"ד, עמ' 42–43
- רינה אידן, מרעיון לתנועה, התפתחות רעיון מושב העובדים ויישומו 1933-1919, עבודת גמר, אוניברסיטת תל אביב תשמ"ט, עמ' 41–43
- יעל ויילר ישראל, פרדה מכאיבה ממבנה ערכי-חברתי, כיוונים חדשים 14, סיון תשס"ו, עמ' 268-265, באתר ההסתדרות הציונית העולמית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כפר יהושע, באתר האינטרנט של מושב כפר יהושע
- כפר יהושע, באתר בית הספר מקיף חקלאי ויצו קנדה - נהלל
- תמונות מאוסף כפר יהושע מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- אלי שמיר, כל הדרכים מוליכות לכפר-יהושע, קתדרה 111, מרץ 2004, עמ' 165–180
- נורית גרץ, מה בדיוק היה כאן לפני: כפר? באר מים? חלקה מעובדת?, באתר הארץ, 1 במאי 2006
- מיכאל יעקובסון: על בית העם בכפר יהושע שהפך לקרקס, אתר 'חלון אחורי', 26 במאי 2013
- קבורה 'חיתית" ליד כפר-יהושע / אדם דרוקס, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה/ כרך: ל', חוברת: ג/ד שנת: תשכ"ו, 1966. עמ' 213
כפר יהושע (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא: גאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד בן-צבי, 1987, עמ' 205
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, הערך על דַבָּשֶׁת, כרך ב', עמ' 620
| ||||||||||||||||||
