שמשית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמשית
Shimshitlogo.JPG
Shimshit.jpg
שמשית, מבט מבית הספר היסודי
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק יזרעאל
גובה ממוצע[1] ‎222 מטר
תאריך ייסוד 2000
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף נובמבר 2021 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 2,506 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.1% בשנה
http://www.shimshit.org.il

שִׁמְשִׁית הוא יישוב קהילתי בגליל התחתון, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. היישוב נמצא בסמוך לנחל ציפורי וכשלושה קילומטרים דרומית-מזרחית למחלף המוביל.

שם היישוב נגזר מהאתר הארכאולוגי "חורבת שמשית" הסמוך לו.

רחובות היישוב תוכננו כך שבמבט-על ייצרו צורה של יונה.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב קרוי על שם אתר ארכאולוגי בשם חורבת שמשית שנמצא ביער הסמוך ליישוב. האתר הארכאולוגי מופיע כבר במפות מתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל בשם Kh. Shumshiya.[3] קיימות מספר השערות בנוגע למקור שמו של האתר.[4]

בשנת 2001 נערכה באתר חפירת הצלה בה נתגלו ממצאים שזמנם החל בתקופת הברזל בארץ ישראל וכלה בתקופה הממלוכית בארץ ישראל. בין הממצאים שנחשפו היו קנקנים מהתקופה הפרסית בארץ ישראל, סירי בישול וקדרות מהתקופה הרומית בארץ ישראל ומהתקופה הביזנטית בארץ ישראל, מטבע ברונזה שהוטבע בקיזיקוס שבאסיה הקטנה וכלי חרס מן התקופה הממלוכית.[5]

הקמת היישוב המודרני, הייתה חלק מתוכנית "קדמת הגליל" שמטרתה הייתה ליצור רצף יישובים קהילתיים יהודיים שיהוו יחידת שכנות המתפקדת ופועלת במסגרת אחת.[6]

החברה להגנת הטבע התנגדה להקמת היישוב בטענה כי הדבר יפגע בערכי טבע מקומיים. המשרד להגנת הסביבה ביצע בדיקה שמצאה כי היישוב המתוכנן לא צפוי לפגוע בשמורות הטבע או בסביבה ומשתלב עם התוכניות הקיימות, לרבות תמ"א 22. הנושא הגיע לדיון במועצה הארצית לתכנון ולבניה, שאישרה את הקמת היישוב.

בתחילה היישוב תוכנן כהרחבה של היישוב הסמוך מדרום גבעת אלה. ביוני 1996 פורסם ברשומות כי הופקדה תוכנית מתאר מחוזית הכוללת תכנון ל"גבעת שמשית (גבעת אלה ב')".[7] ביוני 1997 נערך במעמד שרים טקס הנחת אבן הפינה ליישוב, ששמו צפוי היה להיקרא "גבעת שמשית".[8] כיום אבן הפינה נמצאת בראש "פארק היונה" שבמרכז היישוב.

לצורך הרחבת גבעת אלה היקצה מינהל מקרקעי ישראל לסוכנות היהודית בלא מכרז, קרקע בשטח 700 דונם.[9] לאחר שההרחבה לא יצאה אל הפועל, פנה האדריכל צבי (ציבי) שפרינגר לסוכנות במטרה להקים יישוב חדש על השטח.[10] הסוכנות נתנה לשפרינגר את הסכמתה בשני תנאים: לא תינתן כל עזרה כספית מצידה להקמת היישוב, ותוקם אגודה שיתופית שתעסוק בהקמת היישוב, כאשר אותה אגודה תקבל את חבריה לפי הכללים הנהוגים בסוכנות, כגון ועדת קבלה. שפרינגר הקים אגודה שיתופית וערך עמה הסכמים, לפיהם הוא יבצע את התכנון הכולל, התכנון האדריכלי, שירותי ניהול, תיאום ופיקוח בכל פעולות הבנייה, ויקבל עמלת ייזום של 2% מכל ההכנסות.[10] כ-550 משפחות רכשו קרקעות ביישוב. תהליך האכלוס של היישוב החל בספטמבר 2000, כשחלק מהבתים ביישוב נמצאים עדיין בתהליך בנייה.[11] ביישוב פעלה ועדת קבלה שדחתה בקשות של אזרחים ערבים לקנות בתים במקום.[12]

זמן קצר לאחר הקמת היישוב התושבים והיזם שפרינגר נקלעו לסכסוך משפטי. בקיץ 2001 הגיש שפרינגר בקשה לרשם האגודות השיתופיות למנות ועד ממונה חדש ליישוב, על אף העובדה, כי עם אכלוס היישוב הוקם ועד נבחר שהחליף את הוועד הממונה הראשון, שעסק בהקמת היישוב.[13] מהלך זה התבצע מספר ימים אחרי שהוגשה תביעה בסך 15 מיליון שקל נגד שפרינגר, על ידי חברי הוועד הממונה הראשון, בראשות עורכת דין אביגיל בהט, ששימשה כיועצת משפטית של האגודה והסוכנות היהודית, שלקחה חלק בהקמת היישוב.[14] בנוסף תבע שפרינגר 7 מיליון שקל מהאגודה.[15] ועד היישוב העלה טענות כלפי פעילותו של שפרינגר במסגרת הקמת היישוב, בעיקר על כך שהתושבים הראשונים לא ידעו על ההסכמים על פיהם יקבל עמלת ייזום של 2%, ועל כך שמחירי הבתים ביישוב היו גבוהים מהמחירים שהובטחו מלכתחילה.[11][16] כמה חודשים אחר כך הגיש אחד הרוכשים, תביעה בסך 26 מיליון שקל נגד האגודה השיתופית, בטענה שגבתה דמי הצטרפות פסולים ממאות המשתכנים על קרקע השייכת למינהל מקרקעי ישראל.[17] עיכוב נוסף בפיתוח היישוב נגרם לאחר שקבלן התשתיות של היישוב, חברת הבנייה דן רולידר, נקלעה לקשיים כספיים.[18]

המאבקים המשפטיים נמשכו עוד מספר שנים, כשחלק מהתביעות נדחו, וחלק הסתיימו בפשרה.[19] הקמת היישוב הסתיימה בשנת 2006.[20]

אופי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

[21]ביישוב בית ספר יסודי בשם "רעים" וכן גני ילדים, צהרונים, חוגים ופעילות של תנועת נוער. בוגרי בית הספר היסודי ממשיכים לרוב ללמוד בבית הספר השש-שנתי העמק המערבי אשר בקיבוץ יפעת.

שמשית בולטת בתחומי הספורט והפנאי. ביישוב פועלת קבוצת רכיבה ורבים מתושבי היישוב משתתפים דרך קבע במרוצים ובאירועי ריצה. מרכז הספורט ביישוב כולל אולם מקורה, מגרשי כדורסל, מגרש טניס, חדר כושר, חדרי חוגים, בריכת שחייה ומגרש כדורעף חופים.

את היישוב מקיפה רשת שבילי הולכי רגל ורשת שבילי רכיבה באופניים (סינגלים). שביל האופניים שיוצא מאחורי בית הספר בשמשית הוא סינגל חוויתי באורך של 12 ק"מ. הכשרתו התאפשרה בזכות שיתוף פעולה פורה של יערני קק"ל, קהילת רוכבי האופניים המקומית "אריות שמשית", המועצה האזורית עמק יזרעאל ורשות ניקוז הקישון.[22]

שביל הליכה מונגש יוצא ממרכז היישוב ומתחבר לשביל נחל ציפורי.[21]

סמל היישוב מבטא את שמו את של היישוב ואת העובדה שממבט על צורתו כצורת ציפור, שכן הוא משלב צלליות ציפור, בתים ועצים, על רקע השמש.

מרבית רחובות היישוב שמשית קרויים על שם אבנים טובות (דוגמת ענבר, אודם, צורן, גזית, ברקת ולשם) או על שם מקורות מים (דוגמת מעיינות, נחלים, יובלים ומפלים).

ארכיון מקוון מתעד את האירועים המשמעותים בחיי היישוב.[23]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמשית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף דצמבר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ שמשית - סיפורו של מקום, shimshit.localtimeline.com
  3. ^ מפת המרכז למיפוי ארץ ישראל, אזור נצרת
  4. ^ שמשית, www.emekyizrael.org.il
  5. ^ חיים ברבה, ‏חורבת שמשית, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 118, 6 באוגוסט 2006
  6. ^ אודות, שמשית
  7. ^ ילקוט הפרסומים 4414
  8. ^ שמשית - סיפור מקומי, shimshit.localtimeline.com
  9. ^ "דוח מבקר המדינה (51ב, פורסם ב-29.4.01) בנושא הקצאת קרקע לסוכנות היהודית להקמת יישובים קהילתיים ולהרחבתם". Globes. 29 באפריל 2001. בדיקה אחרונה ב-5 בספטמבר 2021. 
  10. ^ 1 2 שרון קדמי, ‏שמשית: גילוי נאות, זה הכל, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2001
  11. ^ 1 2 אבי שמול, יישוב עם בעיות אישיות, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2001
  12. ^ שרה ליבוביץ-דר, לא קיבלו אותם, באתר TheMarker‏, 28 ביוני 2001
  13. ^ שרון קדמי, ‏שמשית: רשם האגודות השיתופיות ביקש את תגובת הוועד בטרם יפעל, באתר גלובס, 13 בינואר 2002
  14. ^ שרון קדמי, ‏מתכנן היישוב שמשית דורש למנות בורר בינו לאגודה השיתופית של היישוב, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2001
  15. ^ שרון קדמי, ‏צבי שפרינגר, היזם והמתכנן של הישוב שמשית, תובע 7 מיליון שקל מהאגודה, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2001
  16. ^ שרון קדמי, ‏שמשית: הקרב על הכסף הגדול רק מתחיל, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2001
  17. ^ אבי שמול, משרד תירוש, אטיאס, מאיר ופרוכטר תובע ומייצג את אגודת שמשית במקביל, באתר הארץ, 6 במרץ 2002
  18. ^ הארץ, נאמן חברת הבנייה דן רולידר מבקש למכור החברה כעסק חי ב-20 מיליון שקל לפחות, באתר TheMarker‏, 7 במרץ 2002
  19. ^ שרון קדמי, ‏שמשית: ממשיכים להיאבק במלוא המרץ, באתר גלובס, 16 במרץ 2003
    שרון קדמי, ‏שמשית: ההליכים נגד הייזם לא יעוכבו, באתר גלובס, 4 במאי 2003
  20. ^ אריק מירובסקי, עמק יזרעאל: איפה עוד אפשר למצוא מגרש של חצי דונם ב-115 אלף דולר?, באתר TheMarker‏, 17 בנובמבר 2006
  21. ^ 1 2 טיול נגיש: שביל נחל ציפורי
  22. ^ שביל אופניים שמשית
  23. ^ שמשית - סיפור מקומי