ז'נבה – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: , |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף| |
{{פירוש נוסף| |
||
נוכחי= |
נוכחי=ז׳נבה, עיר בשווייץ| |
||
אחר= |
אחר=ז׳נבה, אחד מהקנטונים של שווייץ| |
||
ראו=[[ז'נבה (קנטון)]]}} |
ראו=[[ז'נבה (קנטון)]]}} |
||
{{עיר |
{{עיר |
||
|שם= |
|שם=זֶ׳נֶבָה |
||
|סוג יישוב=עיר |
|סוג יישוב=עיר |
||
|שם בשפת המקור=Genève |
|שם בשפת המקור=Genève |
||
|תמונה=[[קובץ:Geneva From Cathedral.JPG|275px]] |
|תמונה=[[קובץ:Geneva From Cathedral.JPG|275px]] |
||
|כיתוב= |
|כיתוב=ז׳נבה וברקע [[מזרקת סילון המים|המזרקה המפורסמת]] מול טיילת החוף |
||
|מדינה=שווייץ |
|מדינה=שווייץ |
||
| סיווג מדינה = קונפדרציה |
| סיווג מדינה = קונפדרציה |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=שווייץ|מפה נוספת=קנטון ז'נבה|שם=ז'נבה|אורך=6.15|רוחב=46.2|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|סוג נוסף=בירה|כיוון כתב נוסף=ימינה}} |
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=שווייץ|מפה נוספת=קנטון ז'נבה|שם=ז'נבה|אורך=6.15|רוחב=46.2|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|סוג נוסף=בירה|כיוון כתב נוסף=ימינה}} |
||
}} |
}} |
||
[[קובץ:DV307 no.80 From Vile Rousean, Geneva Aug 4 1858.png|ממוזער| |
[[קובץ:DV307 no.80 From Vile Rousean, Geneva Aug 4 1858.png|ממוזער|ז׳נבה בשנת 1858]] |
||
''' |
'''זֶ׳נֶבָה''' (ב[[צרפתית]]: '''Genève''', ב[[גרמנית]]: '''Genf''', ב[[איטלקית]]: '''Ginevra''', ב[[רומאנש]]: '''Genevra''') היא [[עיר בירה|עיר הבירה]] של [[ז'נבה (קנטון)|קנטון ז׳נבה]] בדרום מערב [[שווייץ]]. העיר השוכנת בקצה המערבי של [[אגם ז'נבה]] (Lac Léman), במקום מוצאו של נהר ה[[רון]], על גבול [[צרפת]]. ז׳נבה היא מרכז [[תיירות]], מסחר ודיפלומטיה חשוב. העיר היא השנייה באוכלוסייתה בשווייץ (אחרי [[ציריך]]), והעיר הגדולה באזור [[רומנדי]], האזור דובר ה[[צרפתית]] בשווייץ. |
||
כיום מתגוררים בעיר |
כיום מתגוררים בעיר ז׳נבה כ־185 אלף תושבים. המטרופולין של ז׳נבה, הנקרא agglomération franco-valdo-genevoise, נמצא בחלקו גם בקנטון [[וו (קנטון)|וו]] השווייצרי ובמחוזות [[אן (רון-אלפ)|אן]] ו[[סבואה עילית]] הצרפתיים. במטרופולין מתגוררים 812,000 תושבים, שני שליש מהם בשטח שווייץ ושליש בערי הלווין שבשטח [[צרפת]]. מעריכים שבשנת 2030 יגיע מספר התושבים במטרופולין ז׳נבה למיליון. |
||
בז׳נבה שוכן ארמון האומות בו משתמש ארגון האומות המאוחדות, ומספר סוכנויות נוספות של האו׳׳ם. כמו כן שוכנים בה ארגונים ומוסדות בינלאומיים רבים, ביניהם: הנציבות לענייני הפליטים, [[ארגון הבריאות העולמי]], [[ארגון הסחר העולמי]], המרכז האירופאי למחקר גרעיני – [[CERN]], וארגון [[הצלב האדום]] הבינלאומי. |
|||
ז׳נבה נחשבת לאחת מהערים היפות והנקיות בעולם, ותחום ה[[תיירות]] בה מפותח מאוד. היא גם נחשבת אחת הערים בעלת [[איכות חיים|איכות החיים]] הגבוהה בעולם, ואחת הערים היקרות ביותר בעולם למגורים. העיר היא היעד המתויר ביותר בשווייץ, וידועה בתעשיות ה[[שעון|שעונים]], [[תכשיט|התכשיטים]], ה[[הייטק]] וה[[שוקולד]] שלה. כמו כן מהווה העיר מרכז [[שוק ההון|פיננסי]] חשוב, בעיקר בתחומי [[בנק|הבנקאות]] [[סחר בינלאומי|והסחר הבינלאומי]]. |
|||
== גאוגרפיה ואקלים == |
== גאוגרפיה ואקלים == |
||
גרסה מ־18:12, 15 במאי 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה, שנת צפיפות, שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| |||
 | |||
| ז׳נבה וברקע המזרקה המפורסמת מול טיילת החוף | |||
| מדינה |
 שווייץ | ||
|---|---|---|---|
| קנטון | ז'נבה | ||
| ראש העיר | סנדרין סלרנו | ||
| ערים בעיר | 12 | ||
| שפה רשמית | צרפתית | ||
| תאריך ייסוד | סביבות 120 לפנה"ס | ||
| שטח | 15.93 קמ"ר | ||
| גובה | 375 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה | 512 | ||
| ‑ הנקודה הנמוכה | 332 | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 201,164 (31 בדצמבר 2022) | ||
| ‑ במטרופולין | 812,000 | ||
| ‑ צפיפות | 12,628 נפש לקמ"ר | ||
| קואורדינטות | 46°12′N 6°09′E / 46.200°N 6.150°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| www.ville-geneve.ch | |||
זֶ׳נֶבָה (בצרפתית: Genève, בגרמנית: Genf, באיטלקית: Ginevra, ברומאנש: Genevra) היא עיר הבירה של קנטון ז׳נבה בדרום מערב שווייץ. העיר השוכנת בקצה המערבי של אגם ז'נבה (Lac Léman), במקום מוצאו של נהר הרון, על גבול צרפת. ז׳נבה היא מרכז תיירות, מסחר ודיפלומטיה חשוב. העיר היא השנייה באוכלוסייתה בשווייץ (אחרי ציריך), והעיר הגדולה באזור רומנדי, האזור דובר הצרפתית בשווייץ.
כיום מתגוררים בעיר ז׳נבה כ־185 אלף תושבים. המטרופולין של ז׳נבה, הנקרא agglomération franco-valdo-genevoise, נמצא בחלקו גם בקנטון וו השווייצרי ובמחוזות אן וסבואה עילית הצרפתיים. במטרופולין מתגוררים 812,000 תושבים, שני שליש מהם בשטח שווייץ ושליש בערי הלווין שבשטח צרפת. מעריכים שבשנת 2030 יגיע מספר התושבים במטרופולין ז׳נבה למיליון.
בז׳נבה שוכן ארמון האומות בו משתמש ארגון האומות המאוחדות, ומספר סוכנויות נוספות של האו׳׳ם. כמו כן שוכנים בה ארגונים ומוסדות בינלאומיים רבים, ביניהם: הנציבות לענייני הפליטים, ארגון הבריאות העולמי, ארגון הסחר העולמי, המרכז האירופאי למחקר גרעיני – CERN, וארגון הצלב האדום הבינלאומי.
ז׳נבה נחשבת לאחת מהערים היפות והנקיות בעולם, ותחום התיירות בה מפותח מאוד. היא גם נחשבת אחת הערים בעלת איכות החיים הגבוהה בעולם, ואחת הערים היקרות ביותר בעולם למגורים. העיר היא היעד המתויר ביותר בשווייץ, וידועה בתעשיות השעונים, התכשיטים, ההייטק והשוקולד שלה. כמו כן מהווה העיר מרכז פיננסי חשוב, בעיקר בתחומי הבנקאות והסחר הבינלאומי.
גאוגרפיה ואקלים
ז'נבה שוכנת בקצהו הדרום-מערבי של אגם ז'נבה, על שתי גדותיו של נהר הרון, שיוצא מהאגם בשטח העיר. היא נמצאת בלב בקעה רחבה מוקפת בהרים, שנמצאים מחוץ לגבול קנטון ז'נבה, בצרפת - סלב, ווארון ו-וואש, שמהווים חלק מהרי האלפים, מדרום, והרי היורה מצפונה. העיר משתרעת על שטח של 15.86 קמ"ר ושוכנת בגובה של 373.6 מטר מעל פני הים. חלקו של האגם הגובל בז'נבה משתרע על שטח של 38 ק"מ ומכונה "האגם הקטן" (Petit lac). הנהר המרכזי השני של ז'נבה הוא נהר ארוו, שמקורו בקרחון במון בלאן והוא נשפך לנהר הרון מערבה ממרכז העיר.
היסטוריה
העת העתיקה
ההתיישבות במקום החלה בשנים 123-105 לפני הספירה, אז נבנה ליד שפך האגם נמל קטן, והתושבים חיו בבתים פזורים עשויים עץ. העיר נזכרת בכתבים עתיקים כמקום בו התמקם יוליוס קיסר בשנת 58 לספירה בדרכו לכבוש את גאליה. בשלב זה הפכה ז'נבה לעיר רומית קטנה של ממש, למרות שמעמדה עדיין היה קטן מזה של הערים ניון ואוונטיקום הסמוכות. העיר נבנתה מחדש, והפעם מאבן, אחרי אסון טבע באמצע המאה הראשונה לספירה, אך חרבה שוב בהתקפות גרמאניות לקראת סוף המאה השלישית לספירה. בגדה הימנית של האגם נמצאו שרידים של וילה רומית גדולה.
הנוצרים הראשונים הגיעו לעיר במהלך המאה הרביעית. במאות הבאות העיר התפתחה כמרכז העירוני והדתי של הסביבה, אך לקראת תחילת ימי הביניים שילוב של הגירה טבעית ואסונות טבע הוביל להתרכזות של העיר על גבעה מבוצרת סמוכה לשפך האגם, ולפגיעה בהתפתחותה ובחשיבותה האזורית.
ימי הביניים
במהלך המאות השמינית עד השלוש עשרה לספירה השליטה הפוליטית והדתית בעיר התאפיינה בסכסוכים והחלפות ידיים בלתי פוסקות בין אצילים, מלכים וכמרים מדרגות שונות, כמו ברוב החלק הזה של אירופה. בתחילת המאה ה-14 בחרו התושבים אנשים שייצגו את העיר וישלטו בה. במהלך השנים הקרובות ניסתה העיר, שהפכה בהמשך לרפובליקה, לשמור על עצמאותה מפני הדוכס של סבויה. הסכסוך ביניהם הגיע לשיאו בניסיון כושל של דוכס סבויה לכבוש את העיר בשנת 1602, קרב שנודע לאחר מכן כ"הטיפוס" - ל'אסקלד, והשפיע עמוקות על אופי העיר. עד היום נחגג בעיר פסטיבל האסקלד לזכר הניצחון הגדול, פסטיבל של סופשבוע שלם במהלכו מתמלאת העיר העתיקה באנשים מחופשים ללוחמים מהתקופה, מצעד של מאות אנשים מחופשים חוצה את העיר העתיקה ונגמר במדורת ענק בחצות מול הקתדרלה הגדולה ובשירת שיר ניצחון והודיה בצרפתית עתיקה. הקרב הוביל לחתימה של הדוכס מסבויה על הסכם המכיר בעצמאותה של העיר.
הרפורמציה
החל משנת 1526, נחשפה העיר להשפעה עמוקה של הדוגלים ברפורמציה הפרוטסטנטית, השפעה שהובילה בשנת 1535 לאיסור על קיום מיסות קתוליות בעיר. בשנת 1536 העיר אימצה באופן רשמי את הנצרות הפרוטסטנטית, ולעיר הגיע ז'אן קלווין - אחד מגדולי ומראשוני הכמרים וההוגים הפרוטסטנטים. העיר הפכה למרכז פרוטסטנטי-קלויניסטי חשוב.
העת החדשה
במאה השמונה עשרה עברה העיר פריחה כלכלית ותרבותית מרשימה. התעשייה המרכזית בה - 32% מהכלכלה העירונית - הייתה תעשיית השעונים. במישור הפוליטי העיר סערה - המעמד הנמוך, חסר הזכויות הפוליטיות, התקומם כנגד המיעוט הבורגני השולט. האריסטוקרטים קראו לעזרתם את מלך צרפת לואי השישה עשר והמהפכנים נוצחו, וחלקם הוגלה לפריז, שם השתתף במהפכה הצרפתית. לאחר המהפכה גברו המהפכנים על האריסטוקרטים, והעיר הפכה לרפובליקה דמוקרטית.
בשנת 1798 סופחה העיר יחד עם סביבתה לרפובליקה הצרפתית בשליטתו של נפוליאון. צירוף זה, שפגע למורת רוחם של התושבים בעצמאותה המדינית של ז'נבה, החזיק מעמד כ-15 שנים בלבד, ובסופם עזבו חילותיו של נפוליאון את העיר. מתוך הבנה שהעיר לא תשרוד בתור מדינה עצמאית, הפכה הרפובליקה של ז'נבה בשנת 1815 לקנטון בקונפדרציה ההלווטית - שווייץ.
המחצית הראשונה של המאה ה-19 מאופיינת במאבקי כוח בין הבורגנים והסוחרים לבין מעמד הפועלים ובעלי המלאכה. המאבק הגיע לשיאו בהפיכה של 1847, בה עבר השלטון לידי הפועלים, מעבר שהחליש גם את האופי הפרוטסטנטי של העיר. לקראת אמצע המאה נפתחה בעיר הבורסה הראשונה בשווייץ, והאזור כולו נכנס לתוך המהפכה התעשייתית. העיר קלטה הגירה ממדינות שונות והפכה לעיר קוסמופוליטית.
בין מלחמות העולם חוותה שוב העיר פיתוח מואץ. הוקמה בה מערכת טראם, והעיר אוחדה מוניציפלית עם עוד ארבעה ערים צמודות אליה לכדי עיר אחת גדולה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בה נותרה שווייץ נייטרלית, הוקם בז'נבה חבר הלאומים ובה התקיימה פעילותו. לאחר מלחמת העולם השנייה הפך חבר הלאומים לארגון האומות המאוחדות, ואיתו הפכה ז'נבה למרכזם של עוד עשרות ארגונים בינלאומיים.
דמוגרפיה
מספר תושבי העיר נכון ל-2015 הוא 201,164. בגלל אופייה הבינלאומי והסובלני למהגרים, אחוז הזרים בעיר הוא מהגבוהים בעולם - 45.6%, מתוכם 63% אירופאים, 16% אפריקאים, 11% מהאמריקות ו-9% מאסיה.
גרף המציג את התפתחות האוכלוסייה מאז 1850:
חינוך ותרבות
ז'נבה היא העיר שמקדישה את האחוז הגדול ביותר מתקציבה לתרבות בכל אירופה - מעל 20%. המוסדות המרכזיים בה הם התיאטרון העירוני הגדול, הקונסרבטוריון, אולם הקונצרטים, וכן שורה של מוזיאונים חשובים: המכלול הגדול ביותר בשווייץ של מוזיאונים להיסטוריה ואמנות עם מעל למליון פריטים, מוזיאון היסטוריה של הטבע, מוזיאות אתנולוגי, מוזיאון השענות, מוזיאון הרפורמציה וגן בוטני. מלבד מוסדות אלה תומכת העירייה בשורת מוסדות אמנות ומוזיקה אלטרנטיביים ובמרכזים שכונתיים רבים. מדי שנה מתקיימים בעיר עשרות פסטיבלים ואירועים תרבותיים, הכוללים בין השאר פסטיבל מוזיקה גדול ופסטיבל יום העצמאות של שווייץ בחודשים יולי-אוגוסט.
האוניברסיטה של ז'נבה הוקמה ב-1559 על ידי קלוין, ומדורגת באופן קבוע בין 150 האוניברסיטאות הטובות בעולם. מלבד מקצועות רגילים, כאדריכלות, מוזיקה, פסיכולוגיה ועוד, היא מאכלסת כמה בתי ספר יוקרתיים המתמחים ביחסי חוץ וביחסים בינלאומיים. בעיר שוכנים כמה בתי ספר בינלאומיים דוברי אנגלית המשמשים את ילדי הדיפלומטים הרבים בעיר.
תחבורה ותשתיות
_(6488062341)_(2).jpg)
נמל התעופה הבינלאומי של ז'נבה מרוחק כשמונה קילומטרים ממרכז העיר, והוא מהווה בסיס למספר רב של חברות תעופה בינלאומיות. הגישה ממנו אל העיר מתבצעת באוטובוס או ברכבת. תחנת הרכבת קורנבין היא התחנה המרכזית בעיר, וממנה יוצאות רכבות לכל שווייץ. בימים אלו נחפרת מתחת העיר מנהרת רכבת שתחבר את התחנה עם תחנה נוספת במזרח העיר, ממנה תתחבר המערכת לתשתית הרכבות של צרפת, מה שיאפשר הגעה של TGV לעיר וחיבורה לשאר ארצות מערב אירופה. בתוך העיר מתבצעת התנועה בטראם, סירות, טרוליבוסים, אוטובוסים, אופניים - לרוב על גבי תשתית ייעודית - ורכב פרטי.
בתחום העיר סכר הידרואלקטרי, ובסביבתה עוד שניים, והם מייצרים יחד כעשרים אחוזים מצריכת החשמל בעיר.
חגים ומסורות מקומיות
כחלק מהאופי העצמאי והמתבדל של העיר, קיימים בה חגים מקומיים, מסורות ועולם ביטויים שונה משל עצמה.
ב-12 בדצמבר חוגגת העיר את האסקלד, חג לזכר הניצחון על ניסיון הפלישה של הדוכס מסבויה לעיר, ניצחון שאירע בשנת 1602. החג מאורגן על ידי העירייה ו"עמותת 1602". החגיגות מתקיימות לאורך סוף שבוע שלם, וכוללות תצוגות נשק מהתקופה כולל ירי בתותח, מצעד מאורגן של כ-800 איש בבגדי התקופה בליווי סוסים ושירת תפילת הודיה משותפת ברחבת הקתדרלה. המאכל המסורתי של החג הוא קלחת עשויה שוקולד, לזכר אישה שעל פי הסיפור הצילה את העיר בכך ששפכה קלחת שמן על ראש הפורצים.
מלבד זאת מציינים בעיר בתחילת ספטמבר את הצום הז'נבי, ככל הנראה לציון טבח ליל ברתולומאוס הקדוש. כמו כן מצוין ה-31 בדצמבר כיום חג לזכר הרסטורציה של השלטון העצמי של העיר לאחר השחרור מעול נפוליאון. פריחת עץ ערמון מסוים ברחוב לה טריי מציינת רשמית את בוא האביב לעיר.
היהודים בז'נבה
היהודים הראשונים הגיעו לעיר בשנת 1779. עד מהרה התבססה קהילה יהודית קטנה בעיר קארוז' הסמוכה לז'נבה. בסביבות מחצית המאה התשע עשרה התרחבה הקהילה, הוכרה על ידי השלטונות והוקם בית הכנסת הראשון בשווייץ - בית הכנסת בית יעקב ז'נבה, באזור החדש של העיר. במשך השנים המשיכו יהודים להגיע לעיר, לרוב ממקומות מהם גורשו או בהם שררה אוירה אנטישמית: אלזס, פולין, רוסיה ולבסוף גרמניה הנאצית. החל מאמצע המאה העשרים חלה תנופה רצינית בפיתוח הקהילה: הוקמו בתי כנסת, בית אבות יהודי ומרכז קהילתי, ולאחר מכן בית ספר יהודי.
כיום גרים כ-5000 יהודים בז'נבה, אך לחלקם הגדול אין או כמעט ואין כל קשר לזהותם היהודית. מסיבות שונות מחולקים יהודי העיר בין שש קהילות שונות: הקהילה הרשמית, קהילת "היכל הנס", קהילה חרדית, בית חב"ד, כולל, וקהילה רפורמית. פירוד זה מקשה על ארגון יוזמות גדולות וגורם למראית עין של מיעוט מתפללים בבתי הכנסת. שני בתי ספר מגילאי גן ועד חטיבה, אחד של הקהילה ואחד של חב"ד, פועלים בעיר, אם כי בהצלחה מועטת.
קישורים חיצוניים
-
מטה האו"ם בז'נבה -
-
התיאטרון העירוני -
-
חזית קתדרלת סן פייר -
האגם והמזרקה
