עין פית – הבדלי גרסאות
מ הסרת שדות ריקים שאינם בשימוש רב בתבנית עיר (תג) |
←היסטוריה: הוספת מקור - דרוש מקור לקביעה שהתגוררו בכפר זה 1,523 תושבים בשנת 1960. האם מדובר במפקד תושבים סורי? תגית: שוחזרה |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
עין פית, [[ע'ג'ר]] ו[[זעורה]] היו שלושת כפרי העלווים באזור{{הערה|{{דבר||עשרים וחמש שנה לאילת השחר|19430714|24}}}}. בפברואר - מרץ 1920 התמקמו בכפר אנשי הכנופיות שארגנו את המרד נגד הצרפתים{{הערה|{{דבר||הרקע ההיסטורי של הקרב בגליל|19600311|25}}}}. |
עין פית, [[ע'ג'ר]] ו[[זעורה]] היו שלושת כפרי העלווים באזור{{הערה|{{דבר||עשרים וחמש שנה לאילת השחר|19430714|24}}}}. בפברואר - מרץ 1920 התמקמו בכפר אנשי הכנופיות שארגנו את המרד נגד הצרפתים{{הערה|{{דבר||הרקע ההיסטורי של הקרב בגליל|19600311|25}}}}. |
||
במפקד שנערך בשנת [[1960]] נמצא כי התגוררו בכפר 1,523 תושבים. במהלך [[מלחמת ששת הימים]] היה הכפר, יחד עם זעורה, אחד מהיעדים של [[חטיבה 8]], כחלק מ[[החזית הסורית במלחמת ששת הימים|מאמץ הפריצה העיקרי]] של [[צה"ל]] לרמת הגולן. הכפר נכבש במהלך [[הקרב על קלע וזעורה]] וננטש על ידי תושביו{{הערה|{{דבר|[[אפרים תלמי]]|בארץ בניאס וחרמונים|19671029|47}}}}. מרבית בתיו פוצצו על ידי צה"ל לאחר המלחמה. |
במפקד שנערך בשנת [[1960]] נמצא כי התגוררו בכפר 1,523 תושבים {{מקור|נושא=עין פית}}. במהלך [[מלחמת ששת הימים]] היה הכפר, יחד עם זעורה, אחד מהיעדים של [[חטיבה 8]], כחלק מ[[החזית הסורית במלחמת ששת הימים|מאמץ הפריצה העיקרי]] של [[צה"ל]] לרמת הגולן. הכפר נכבש במהלך [[הקרב על קלע וזעורה]] וננטש על ידי תושביו{{הערה|{{דבר|[[אפרים תלמי]]|בארץ בניאס וחרמונים|19671029|47}}}}. מרבית בתיו פוצצו על ידי צה"ל לאחר המלחמה. |
||
==המעיין== |
==המעיין== |
||
גרסה מ־17:20, 28 באפריל 2024
 | |
| המעיין בעין פית | |
| מדינה / טריטוריה | סוריה (כיום השטח חלק מישראל) |
|---|---|
| תאריך ייסוד |
המאה ה־17  |
| סיבת נטישה | מלחמת ששת הימים |
| תאריך נטישה | 1967 |
| דת | אסלאם (עלווים) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 1,911[1] (1967) |
| קואורדינטות | 33°13′26″N 35°42′15″E / 33.223888888889°N 35.704166666667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
עֵין פִית (בערבית: عين فيت) הוא כפר סורי הרוס הממוקם בחלקה הצפוני של רמת הגולן הישראלית, בגובה 550 מטר מעל פני הים, באגן הניקוז של נחל פרע. זהו גם שמו של המעיין הנמצא בשטח הכפר.
היסטוריה
הכפר עין פית הוקם, יחד עם הכפר זעורה, בתחילת המאה ה-17 על ידי סורים עלווים. על פי מחקר שערך באזור הארכאולוג גוטליב שומאכר בשנים 1884–1885, אנשי הכפר הגיעו מג'בל אל-אנצריה שבצפון-מערב סוריה (מקורם של העלווים) ונקראו לפי שומאכר "נוציירים", שמם הקודם של העלווים. הכפר הוגדר כמשגשג ומוצלח מאוד אשר נשען על גידולים שונים באזור הכפר ובאדמות עמק החולה, בהם; אורז טבק ובוסתנים של עצי פרי וירקות.
לפי שומאכר, בתקופה בה ביקר במקום, בעקבות קרבת הכפר לביצות החולה ככל הנראה גם משום עבודת השדות שם, תושבי הכפר לא היו בריאים[2].
עין פית, ע'ג'ר וזעורה היו שלושת כפרי העלווים באזור[3]. בפברואר - מרץ 1920 התמקמו בכפר אנשי הכנופיות שארגנו את המרד נגד הצרפתים[4].
במפקד שנערך בשנת 1960 נמצא כי התגוררו בכפר 1,523 תושבים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
'נושא: עין פית' אינו ערך חוקי [דרוש מקור]. במהלך מלחמת ששת הימים היה הכפר, יחד עם זעורה, אחד מהיעדים של חטיבה 8, כחלק ממאמץ הפריצה העיקרי של צה"ל לרמת הגולן. הכפר נכבש במהלך הקרב על קלע וזעורה וננטש על ידי תושביו[5]. מרבית בתיו פוצצו על ידי צה"ל לאחר המלחמה.
המעיין
מעיין "עין פית" מהווה מוקד עניין למטיילים. המעיין, הנמצא במרכז הכפר ההרוס ומכוסה במבנה מקומר, מוקף בעצי תאנה ובשיחי פטל, וסביבו מצויים מבני בזלת רבים. הגישה אל המעיין היא דרך כביש משובש היוצא מכביש 99, בין מפל סער למסעדה.
מאבק סביבתי
העמק בו נמצא עין פית כולל מספר מעיינות הנובעים כל השנה, נחל הזורם בחורף, שדרות של עצי צפצפה ודולב, שיחי פטל, חורשת אלות, בוסתנים, פרדסים וכרם זיתים.[6] העמק משמש מסדרון אקולוגי, ותצפיות במקום גילו מעל 1,000 צבאים, כ־600 חזירי בר, כ־85 זאבים וכן דורבנים, תנים, שועלים ואף דלקים.[6] בתחילת מאי 2023, רשות הטבע והגנים הגיעה לסיכום עם צה"ל המאפשר לו להקים בעין פית אתר אימונים רחב היקף הכולל עשרות מבנים וכבישים לרכבים כבדים.[6][7] בשל יופיו הטבעי של המקום, קמה מחאה ציבורית שנועדה למנוע את ביצוע התכנית.[6][8] מספר ארגונים ירוקים פנו לצה"ל בקריאה לעצור את הפרוייקט, ואף הציעו אתרים אלטרנטיביים.[7]
אחת הבעיות שעלתה סביב המאבק על עין פית, היא העובדה שהצבא אינו נדרש להעביר תכניות בנייה דרך ועדות תכנון רגילות, בהן ישנה נציגות של גופים ירוקים.[6] לרשות הצבא עומדת הוועדה למתקנים ביטחוניים (ולמ"ב) אשר דיוניה מוגדרים כסודיים והיא כוללת רק שלושה איש בעלי זכות הצבעה.[9] למרות ביקורת של בתי המשפט על הסמכויות של הוועדה, נכון לשנת 2023 היא ממשיכה לפעול ללא נציגים של ארגוני הסביבה והחברה האזרחית וללא שקיפות.[9]
גלריית תמונות
|
קישורים חיצוניים
- תמונות של הריסות עין פית
- ערן ודוד גל-אור, מעיין ובריכה בלב כפר נטוש: טיול בעין פית בגולן, באתר ynet, 1 באוגוסט 2011
- לשביית עין־פית והמרחב הסובב: נייר עמדה, באתר החברה להגנת הטבע, 26 בינואר 2023
- מטיילים בארץ, "הסרטון הזה מיועד לשר הבטחון" - בנוגע להקמת מתקן צבאי בעין פית, באתר Youtube, 31 במאי 2023
משה גלעד, האם כך נראה גן עדן? מסלול מומלץ בעין פית, באתר הארץ, 9 ביולי 2023- תחת מעטה סודיות: משרד הביטחון החליט להקים מתקן אימונים במעיין בגולן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 ביולי 2023
הערות שוליים
- ^ יגאל קיפניס, המפה הישובית של הגולן ערב מלחמת ששת הימים, קתדרה 116, 2000.
- ^ גוטליב שומאכר, הגולן, תרגום משה הרטל, הוצאת אריאל, 1998, עמ' 116.
- ^ עשרים וחמש שנה לאילת השחר, דבר, 14 ביולי 1943
- ^ הרקע ההיסטורי של הקרב בגליל, דבר, 11 במרץ 1960
- ^ אפרים תלמי, בארץ בניאס וחרמונים, דבר, 29 באוקטובר 1967
- ^ 1 2 3 4 5 שומרים על עין פית - גן עדן בגולן, באתר החברה להגנת הטבע
- ^ 1 2 "הנזק לטבע יישאר לתמיד": מדוע מתעקש צה״ל להקים מתקן אימונים ענק בעין פית? | כלכליסט, באתר calcalist, 2023-05-13
- ^ קראוס, יאיר (2023-05-09). "מחאה נגד כוונת צה"ל לבנות מתקן אימונים באחד מהמקומות היפים בישראל". Ynet. נבדק ב-2023-06-02.
- ^ 1 2 ועדת המחשכים של צה"ל בונה "עיר לבנונית" על אתר טבע נדיר, באתר המקום הכי חם, 2023-05-14