לדלג לתוכן

הרפורמה המשפטית בישראל (2023) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏רקע: ניסוח בהיר יותר, קישורים פנימיים, הגהה
←‏משפטנים וכלכלנים: עמדתו של השופט טירקל מבלבלת מאד, נראה שמעל כל במה הוא אומר משהו קצת אחר. אינני בטוח שזה הולם לתת לו כל כך הרבה מקום בערך, לאחר שרשימה ארוכה של בכירים ממנו קובצה למשפט אחד. בכל מקרה, בינתיים השלמתי את החסר כדי שלא תוצג חצי אמת.
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 46: שורה 46:
===משפטנים וכלכלנים===
===משפטנים וכלכלנים===


[[היועץ המשפטי לממשלה|היועצים המשפטיים לממשלה]] לשעבר ו[[פרקליטות המדינה|פרקליטי מדינה]] לשעבר{{הערה|{{ynet|גלעד מורג, טובה צימוקי|מכתב היועמ"שים: "הזדעזענו, תוכנית לוין מאיימת להרוס את מערכת המשפט"|62536290|12 בינואר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|ynet|אהרן ברק: הדבר המקביל לרפורמה של לוין - מהפכה של טנקים|62511480|7 בינואר 2023}}}} התנגדו לרפורמה המוצעת, ויש מתוכם שתיארו אותה כ"הפיכה משטרית".{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש|רובינשטיין חתם על מכתב היועמ"שים: "הפיכה משטרית, דיקטטורה דמוקרטית"|62537080|12 בינואר 2023}};{{ש}}{{הארץ|בר פלג|מני מזוז: הציבור לא טיפש, ומבין שיש כאן הפיכה משטרית|00000185-fdcf-ddb9-a9dd-fddf05dc0000|29 בינואר 2023}};{{ש}}{{mako|אילנה דיין|מנדלבליט בריאיון בלעדי לעובדה: "אם אין מערכת משפט עצמאית, זה נגמר. יהיה פה דיכוי"|85571a83f473681026|news-politics/2023_q1|9 בפברואר 2023}}}} לעומת זאת שופט בית המשפט העליון בדימוס, [[יעקב טירקל]], הביע תמיכה נחרצת בכל חלקי הרפורמה, ואף הצהיר כי לא היה משנה בה דבר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kore.co.il/viewArticle/123513|כותרת=כל רגע - שופט העליון הטיל פצצה בשידור: "אני בעד"|אתר=kore.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-02-10}}</ref>. סגן נשיא [[בית המשפט המחוזי]] בתל אביב בדימוס [[עודד מודריק]] הביע תמיכה ברוב חלקי הרפורמה{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/1177340 השופט בדימוס מודריק: תומך ברפורמת לוין, חדשות 12 עשו "מניפולציה עריכתית"]}}<ref>{{Cite news|title=השופט עודד מודריק: "אין רע הכרחי בבחירת שופטים בידי נבחרי הציבור", פרופ' עודד מודריק|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001436203|work=Globes|date=2023-01-24|access-date=2023-02-07|first=פרופ' עודד|last=מודריק}}</ref> .
[[היועץ המשפטי לממשלה|היועצים המשפטיים לממשלה]] לשעבר ו[[פרקליטות המדינה|פרקליטי מדינה]] לשעבר{{הערה|{{ynet|גלעד מורג, טובה צימוקי|מכתב היועמ"שים: "הזדעזענו, תוכנית לוין מאיימת להרוס את מערכת המשפט"|62536290|12 בינואר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|ynet|אהרן ברק: הדבר המקביל לרפורמה של לוין - מהפכה של טנקים|62511480|7 בינואר 2023}}}} התנגדו לרפורמה המוצעת, ויש מתוכם שתיארו אותה כ"הפיכה משטרית".{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש|רובינשטיין חתם על מכתב היועמ"שים: "הפיכה משטרית, דיקטטורה דמוקרטית"|62537080|12 בינואר 2023}};{{ש}}{{הארץ|בר פלג|מני מזוז: הציבור לא טיפש, ומבין שיש כאן הפיכה משטרית|00000185-fdcf-ddb9-a9dd-fddf05dc0000|29 בינואר 2023}};{{ש}}{{mako|אילנה דיין|מנדלבליט בריאיון בלעדי לעובדה: "אם אין מערכת משפט עצמאית, זה נגמר. יהיה פה דיכוי"|85571a83f473681026|news-politics/2023_q1|9 בפברואר 2023}}}} לעומת זאת שופט בית המשפט העליון בדימוס, [[יעקב טירקל]], הביע דעות מעורבות: בראיון ב-24 בינואר אמר ל[[חדשות 12]] כי הוא מתנגד לשינויים בוועדה לבחירת שופטים ולביטול עילת הסבירות, ותומך בפסקת התגברות ברוב של 70 חברי כנסת;{{הערה|יובל אראל, [https://www.mako.co.il/news-politics/2023_q1/Article-decf781fdd3e581026.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share איך צריכה להיראות רפורמה משפטית? שופט העליון לשעבר משרטט את הקווים] באתר [[מאקו]], ינואר 2023}} ב-30 בינואר התראיין לתחנת [[גלי ישראל]] והביע תמיכה נחרצת בכל חלקי הרפורמה, ואף הצהיר כי לא היה משנה בה דבר,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kore.co.il/viewArticle/123513|כותרת=כל רגע - שופט העליון הטיל פצצה בשידור: "אני בעד"|אתר=kore.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-02-10}}</ref> אך מאוחר יותר התראיין ב[[רדיו קול חי]] ואמר "לא נראה לי שצריך לתקן משני במערכת המשפט... אני חושב שמערכת המשפט שלנו בסדר גמור";{{הערה|אסתי פלד, [https://m.93fm.co.il/radio/864340/?player=1 שופט העליון בדימוס: "אין צורך ברפורמה; הדמוקרטיה לא בסכנה"] באתר [[רדיו קול חי]], ינואר 2023}} ב-31 בינואר התראיין באולפן [[Ynet]] וחזר על עמדתו שהוא מתנגד לחלקים קריטיים ברפורמה.{{הערה|[[אטילה שומפלבי]], [https://www.ynet.co.il/news/article/r1jejhi3j שופט העליון לשעבר טירקל: "להעביר את הרפורמה, ולראות איך היא עובדת"], [[Ynet]], ינואר 2023}} סגן נשיא [[בית המשפט המחוזי]] בתל אביב בדימוס [[עודד מודריק]] הביע תמיכה ברוב חלקי הרפורמה{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/1177340 השופט בדימוס מודריק: תומך ברפורמת לוין, חדשות 12 עשו "מניפולציה עריכתית"]}}<ref>{{Cite news|title=השופט עודד מודריק: "אין רע הכרחי בבחירת שופטים בידי נבחרי הציבור", פרופ' עודד מודריק|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001436203|work=Globes|date=2023-01-24|access-date=2023-02-07|first=פרופ' עודד|last=מודריק}}</ref> .
[[נגיד בנק ישראל|נגידי בנק ישראל]] לשעבר [[יעקב פרנקל]] ו[[קרנית פלוג]] הזהירו שהמהפכה תוריד את [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין והונגריה בעקבות שינויים שלטענתם דומים.{{הערה|{{ynet|פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג|אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה|62581760|22 בינואר 2023}}}}
[[נגיד בנק ישראל|נגידי בנק ישראל]] לשעבר [[יעקב פרנקל]] ו[[קרנית פלוג]] הזהירו שהמהפכה תוריד את [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין והונגריה בעקבות שינויים שלטענתם דומים.{{הערה|{{ynet|פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג|אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה|62581760|22 בינואר 2023}}}}

גרסה מ־15:02, 10 בפברואר 2023

ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

רפורמת לוין היא תוכנית שהציג סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, בתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו,[1] לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל.

הרפורמה הוצגה ב-4 בינואר 2023, שישה ימים לאחר השבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע, ועוררה דיון ציבורי נרחב שכלל צעדי מחאה משמעותיים.

רקע

ערכים מורחבים – המשפט בישראל, המהפכה החוקתית

חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד הציע עוד בשנת 2011 לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[2] בשנת 2013 ניסה לקדם, יחד עם חברת הכנסת איילת שקד, מספר הצעות חוק, בהן הגבלת סמכות בג"ץ לפסול חוקים, אפשרות לחוקק מחדש חוק שפסל בג"ץ, הענקת סמכות לכנסת לבחור את נשיא בית המשפט העליון ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[3] בריאיון שנערך בשנת 2019 פרש לוין את משנתו בהרחבה, ובמסגרתו פירט את כל סעיפי הרפורמה המשפטית שהוא מתכנן לבצע.[4]

בשנת 2021 נכללה בהסכמים הקואליציוניים הקמת ועדה בראשות שר המשפטים גדעון סער, במטרה לייצר הצעת חוק שתסדיר את היכולת של בג"ץ לפסול חוקים או חלקים מהם, ולקבוע באילו מקרים הכנסת יכולה לעקוף פסילה של בג"ץ. בנוסף החוק המתוכנן יועד להקשות על שינוי וחקיקה של חוקי יסוד.[5]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הופיעה תוכנית לשינויים במערכת המשפט במצע של מפלגת "הציונות הדתית".[6] בקמפיין הבחירות של הליכוד הוזכרו תיקונים במערכת המשפט,[7] ובקמפיינים של מפלגות יהדות התורה וש"ס הובעה תמיכה בפסקת התגברות בשל סוגיית גיוס חרדים לצה"ל ופסיקות בענייני דת.[8]

עיקרי התוכנית

לאחר השבעתו לתפקיד שר המשפטים בממשלת ישראל השלושים ושבע, הציג לוין את תוכניתו לשינויים במערכת המשפט. בשלב הראשון והיחיד שהוצג:

פסילת חוקים

  1. תחוקק פסקת התגברות.
    • הכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקקה ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
    • הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שחוקק בכנסת קודמת, אף אם נפסל פה אחד בבית המשפט העליון.
  2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד.
  3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 80%.
  4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.

מינוי השופטים

  1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ושלושה שופטים.
  2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
  3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה)
  4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
  5. ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא יבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.[9]
  6. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.[9]

ביטול עילת הסבירות

ערך מורחב – עילת הסבירות

עילת הסבירות ככלי במשפט מנהלי תבוטל.

היועצים המשפטיים

הגדרת חוות הדעת של היועצים המשפטיים ככזו שאינה מחייבת את הרשות המבצעת, ומתן אפשרות לרשות המבצעת לקחת לעצמה ייצוג משפטי פרטי בדיונים בבית המשפט.

תגובות

במערכת הפוליטית והמשפטית

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה כי "שינויים משטריים דרמטיים הנוגעים למאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה, צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור לגיבוש הסדר מאוזן ומקיף, לאחר עבודת מטה מעמיקה, תוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים".[10] במכתב ששלחה לנתניהו כתבה שיוזמות החקיקה יכולות להשפיע על משפטו, ולכן הוא מצוי בניגוד עניינים ואסור לו לעסוק בתוכנית.[11] בתגובה, הודיע נתניהו שעמדתה אינה מקובלת עליו.[12]

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התנגדה לרפורמה.[13]

משפטנים וכלכלנים

היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר ופרקליטי מדינה לשעבר[14][15] התנגדו לרפורמה המוצעת, ויש מתוכם שתיארו אותה כ"הפיכה משטרית".[16] לעומת זאת שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל, הביע דעות מעורבות: בראיון ב-24 בינואר אמר לחדשות 12 כי הוא מתנגד לשינויים בוועדה לבחירת שופטים ולביטול עילת הסבירות, ותומך בפסקת התגברות ברוב של 70 חברי כנסת;[17] ב-30 בינואר התראיין לתחנת גלי ישראל והביע תמיכה נחרצת בכל חלקי הרפורמה, ואף הצהיר כי לא היה משנה בה דבר,[18] אך מאוחר יותר התראיין ברדיו קול חי ואמר "לא נראה לי שצריך לתקן משני במערכת המשפט... אני חושב שמערכת המשפט שלנו בסדר גמור";[19] ב-31 בינואר התראיין באולפן Ynet וחזר על עמדתו שהוא מתנגד לחלקים קריטיים ברפורמה.[20] סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס עודד מודריק הביע תמיכה ברוב חלקי הרפורמה[21][22] .

נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג הזהירו שהמהפכה תוריד את דירוג האשראי של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין והונגריה בעקבות שינויים שלטענתם דומים.[23]

270 כלכלנים המרצים בכלכלה ובניהול[24] שאליהם הצטרפו כ-40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר[25] חתמו על מכתב, המתריע מפגיעה בכלכלת ישראל עקב בריחת משקיעים וירידת דירוג האשראי לאחר מימוש הרפורמה. בתגובה, טען מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שלא ניכרת תזוזת משקיעים מחו"ל ואין מקום לדאגה.[26]

מחאה ציבורית

ערך מורחב – המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע
תל אביב, 28 בינואר 2023

‏ב-7 בינואר נערכה בתל אביב הפגנה נגד התוכנית, ובה השתתפו אלפי אזרחים.[27]

ב-12 בינואר הפגינו מאות עורכי דין נגד הרפורמה, תחת הכותרת "מחאת הגלימות השחורות".[28]

ב-14 בינואר הפגינו כ-80 אלף איש בתל אביב, ואלפים נוספים הפגינו בירושלים, בחיפה ובמקומות נוספים.[29][30]

ב-21 בינואר נערכו הפגנות בערים אחדות, ובהן השתתפו יותר מ-150 אלף מפגינים.[31] להפגנה זו הצטרפו בכירי ההיי-טק הישראלי,[32] אשר בשבועות שלאחריה החלו חלקם למשוך את כספם מישראל[33][34] ולשבות במחאה על הרפורמה.[35]

ההפגנות השבועיות במוצ"ש נגד הרפורמה נמשכו לאחר מכן, והתפשטו לערים נוספות. בראשית פברואר הפגינו עשרות אלפים בתל-אביב, חיפה, ירושלים, אילת, הרצליה, באר שבע, ראשון לציון ועוד.[36]

בראשית פברואר יצאה "צעדת המילואימניקים" כאלף מילואימניקים, יוצאי סיירת מטכ"ל ויחידות נוספות, יצאו למסע מחאה בן 50 ק"מ מלטרון לבית המשפט העליון בירושלים.[37]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חזקי ברוך, נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור, באתר ערוץ 7, 8 בינואר 2023
  2. ^ ערוץ הכנסת - ח"כ יריב לוין, 21.11.11, סרטון בערוץ "ערוץ כנסת", באתר יוטיוב (אורך: 00:52).
  3. ^ מורן אזולאי, הכנסת נגד העליון: שורת חוקים לצמצום כוחו, באתר ynet, 20 באוקטובר 2013.
  4. ^ אתר למנויים בלבד גור מגידו, יריב לוין ממליץ: קחו כדור נגד חרדה לפני שאתם קוראים את הראיון הזה, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2019.
  5. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל האוזר טוב, ממשלת בנט-לפיד תקדם חוק שעשוי לצמצם את סמכות בג"ץ לפסול חוקים, באתר הארץ, 6 ביוני 2021
  6. ^ מצע המפלגה, הציונות הדתית, מערכת המשפט
  7. ^ נתניהו הודה שבכוונתו לתקן את מערכת המשפט וטען: "אבל זה לא יהיה עם D9", באתר מעריב אונליין, 6 באוקטובר 2022
  8. ^ המפלגות החרדיות יתעקשו על פסקת התגברות, באתר ערוץ 7, 21 באוקטובר 2022;
    יהדות התורה במתקפה נגד מערכת המשפט, צפו:, באתר Ice;
    דרעי מאשים: "נתניהו אשם, הוא לא נתן לתקן את מערכת המשפט", באתר "סרוגים", 2 בספטמבר 2021
  9. ^ 1 2 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם :0
  10. ^ איתמר לוין, מיארה: הרפורמה תאפשר לפגוע במאפיינים הדמוקרטיים והיהודיים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 בפברואר 2023
  11. ^ היועמ"שית לנתניהו: אתה בניגוד עניינים, אל תתערב בשינויים במערכת המשפט, באתר www.ynet.co.il, ‏2023-02-02
  12. ^ נתניהו ביקש מבג"ץ לאפשר לו להגיב לעמדת היועמ"שית בתוך 14 יום, באתר זמן ישראל, 2 בפברואר 2023
  13. ^ טובה צימוקי, איתן גליקמן, המתקפה חסרת התקדים של נשיאת העליון: הנאום המלא של השופטת חיות, באתר ynet, 12 בינואר 2023
  14. ^ גלעד מורג, טובה צימוקי, מכתב היועמ"שים: "הזדעזענו, תוכנית לוין מאיימת להרוס את מערכת המשפט", באתר ynet, 12 בינואר 2023
  15. ^ ynet, אהרן ברק: הדבר המקביל לרפורמה של לוין - מהפכה של טנקים, באתר ynet, 7 בינואר 2023
  16. ^ אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש, רובינשטיין חתם על מכתב היועמ"שים: "הפיכה משטרית, דיקטטורה דמוקרטית", באתר ynet, 12 בינואר 2023;
    אתר למנויים בלבד בר פלג, מני מזוז: הציבור לא טיפש, ומבין שיש כאן הפיכה משטרית, באתר הארץ, 29 בינואר 2023;
    אילנה דיין, ‏מנדלבליט בריאיון בלעדי לעובדה: "אם אין מערכת משפט עצמאית, זה נגמר. יהיה פה דיכוי", באתר ‏מאקו‏, 9 בפברואר 2023
  17. ^ יובל אראל, איך צריכה להיראות רפורמה משפטית? שופט העליון לשעבר משרטט את הקווים באתר מאקו, ינואר 2023
  18. ^ כל רגע - שופט העליון הטיל פצצה בשידור: "אני בעד", באתר kore.co.il
  19. ^ אסתי פלד, שופט העליון בדימוס: "אין צורך ברפורמה; הדמוקרטיה לא בסכנה" באתר רדיו קול חי, ינואר 2023
  20. ^ אטילה שומפלבי, שופט העליון לשעבר טירקל: "להעביר את הרפורמה, ולראות איך היא עובדת", Ynet, ינואר 2023
  21. ^ השופט בדימוס מודריק: תומך ברפורמת לוין, חדשות 12 עשו "מניפולציה עריכתית"
  22. ^ מודריק, פרופ' עודד (2023-01-24). "השופט עודד מודריק: "אין רע הכרחי בבחירת שופטים בידי נבחרי הציבור", פרופ' עודד מודריק". Globes. נבדק ב-2023-02-07.
  23. ^ פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג, אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה, באתר ynet, 22 בינואר 2023
  24. ^ מכתב המרצים והמרצות
  25. ^ 40 הכלכלנים שהצטרפו לאזהרה
  26. ^ רועי כ"ץ, מנכ"ל הבורסה על אזהרות ראשי הבנקים: "מהמידע שלנו, אין פה דרמה גדולה", באתר ynet, 31 בינואר 2023
  27. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, רן שמעוני ועדי חשמונאי, אלפים הפגינו נגד הממשלה בתל אביב: "לא ניתן לכם להפוך אותנו לדיקטטורה", באתר הארץ, 7 בינואר 2023
  28. ^ מאות עורכי דין מפגינים נגד הרפורמה המשפטית: "בג"ץ שומר על כולנו", באתר גלובס, ינואר 2023
  29. ^ כתבי ynet‏, 80 אלף הפגינו בכיכר הבימה נגד המהפכה המשפטית, באתר ynet, 14 בינואר 2023.
  30. ^ אורי סלע, שלומי הלר, קרין שגיא ויואב איתיאל‏, כ-80 אלף הפגינו נגד הממשלה בת"א: "מבחן גורלי לעתיד המדינה", באתר וואלה‏, 14 בינואר 2023.
  31. ^ דבר, ‏כ-150 אלף הפגינו בתל אביב נגד הרפורמה במערכת המשפט, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 בינואר 2023
  32. ^ [https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/skdfr74oi מחאת ההייטקיסטים: בכירי התעשייה מצטרפים להפגנות נגד המהפכה המשפטית
  33. ^ מחאת ההייטק: למונייד ואיירון סורס מצטרפות, קרן TLV Partners תספק אוטובוסים למפגינים, ישראל היום, פברואר 2023
  34. ^ מחאת ההייטק נמשכת: זו החברה הציבורית הראשונה שתוציא את כספה, אייס, פברואר 2023
  35. ^ המחאה נגד הרפורמה המשפטית מחריפה: עובדים בחברות הייטק ישבתו ביום שלישי, ישראל היום, ינואר 2023
  36. ^ עשרות אלפים הפגינו נגד הרפורמה המשפטית, אלשיך: "חש בושה בתור יהודי", ישראל היום פברואר 2023
  37. ^ במחאה על המהפכה המשפטית: מילואימניקים צועדים 50 ק"מ לירושלים, Ynet, פברואר 2023