משתמש:אריקל/ארכיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברכת ברוך הבא odedeeשיחה‏ 00:10, 9 מרץ 2006 (UTC)

במקום לקשקש בדפי שיחות של ערכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולי תכתוב בערכים עצמם? נראה לי שהם יראו טוב יותר אם אתה תעשה זאת בעצמך (מכת"י, כמובן). הלל. ~~אני תורם למיזם תרי"ג. ואתה?~~ 16:38, 9 מרץ 2006 (UTC)

אני עדיין טירון, ופוחד לקשקש בערכים עצמם.. אבל זה כנראה רעיון טוב.. תגיד מה זה המיזם תרי"ג, יש ערכים מסוימים שצריכים עזרה ולמה לעזזל אתה שם את זה בכל חתימה שלך?! אריקל 16:46, 9 מרץ 2006 (UTC) (דרך אגב אני לא בא לשבת הקרובה..)

כולנו הינו טירונים פעם. אני בטוח שישמחו לעזור לך. גילגמש שיחה 16:47, 9 מרץ 2006 (UTC)

תודה רבה.. אני מחזיק לעצמי את האצבעות, ומתפלל למקלדת.. הצעתכם התקבלה ברוב קולות. אני אתחיל בתחומי העניין שלי, אבל איזה ערכים דורשים עזרה\עריכה\כתיבה? אריקל 23:01, 9 מרץ 2006 (UTC)

אלה, אלה ואלה. גילגמש שיחה 23:10, 9 מרץ 2006 (UTC)
ולגבי מיזם תרי"ג, לחץ על הקישור בחתימה שלי ותראה מה זה (אני שם את זה בחתימה שלי, כי זה פרויקט שאני מנסה להריץ ובינתיים הוא די קול קורא וגו'). הלל. ~~אני תורם למיזם תרי"ג. ואתה?~~ 23:20, 9 מרץ 2006 (UTC)

סבבה אני נרתם למיזם.. ונבדוק גם את שאר התחומים אריקל 23:34, 9 מרץ 2006 (UTC)

דעת תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסתכלתי בעריכות שלך בערך "דעת תורה", והגעתי למסקנה שבאמת אתה מבין בנושא יותר מאשר הכותב המקורי של הערך. אולי תבדוק ערכים נוספים שלו ותראה אם אתה יכול להוסיף או לשנות. שש"ז 07:55, 10 מרץ 2006 (UTC) מקובל עלי, אני אשתדל.. ותודה על המחמאה :) אריקל 07:59, 10 מרץ 2006 (UTC)

שבת זכור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתה לא בא לשבת? יש קוסם בסוף... הלל. ~~אני תורם למיזם תרי"ג. ואתה?~~ 08:54, 10 מרץ 2006 (UTC) התחייבתי במקומות אחרים.. אתה הולך להיות עוד פעם רב פורים? אריקל 09:01, 10 מרץ 2006 (UTC) ראית שהוספתי לך ערך למיזם סיפור יציאת מצרים

אשריך. העברתי את הערך שלך למצות סיפור ביציאת מצרים. הלל. ~~אני תורם למיזם תרי"ג. ואתה?~~ 09:05, 10 מרץ 2006 (UTC)

אולי אני אבוא בסוף? מה אתה אומר יהיה מעניין? יש לך הצעות טובות.. אריקל 09:42, 10 מרץ 2006 (UTC)

רב פורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תודה על הערך, האם תוכל 1) להסביר בערך מה זה "רפובליקה של פולקלור". 2) לציין מקורות להתנגדות, אפשר למשל באמצעות התבנית {שוליים|1} {שולייםלמטה|1} (כמובן לשנות מספר עבור הערה חדשה). א גוט פורים, DGtal 10:12, 10 מרץ 2006 (UTC) אני אסביר מה זה רפובליקה של פולקלור (טענה שקיים שיתוף בין דתות שונות במנהגי פולקלור שונים), הרפובליקה מתבטאת אף בספרות ובתפיסות (אולי אני אכתוב על כך ערך?). בקשר לציון מקורות: שמתי לב שלרוב לא מציינים בויקפדיה מקורות, ולכן השמטתי הרבה מהמקורות שלי, אבל אשמח לחזור למנהגי הכללי. ובאמת לא הבנתי את התבנתי הזאת, אני אבדוק את זה (אני באמת חדש פה..) אריקל 10:26, 10 מרץ 2006 (UTC)

זה שלא מציינים מקורות זה חסרון ולא יתרון, ואין סיבה שתתחיל עם הרגלים רעים. להסבר מפורט על תבנית הערת השוליים ראה שיחת תבנית:שוליים.
לסימון הביבליוגרפי הנהוג בויקיפדיה ראה ויקיפדיה:ביבליוגרפיה
בהצלחה, DGtal 11:03, 10 מרץ 2006 (UTC)

סבבה, אני אתחיל לציין מקורות, במידה ואני יודע.. אריקל 11:24, 10 מרץ 2006 (UTC) והוספתי פרשנות לרפובליקה של פולקלור

תמיהה רבתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כך החיד"א בספרו שם הגדולים (מערכת גדולים אות י) טוען שכל מדפיסי ומפרשי הספר מתו כתוצאה מפעולתם, דבר שאינו נכון, ומתבטא בפרוש שנות חיים ובשילוב ספר תולדות אדם וחוה בפרוייקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן." (בערך רבינו ירוחם) ולשם השוואה בין הנאמר כאן למקור הרי המקור לפניך (שם הגדולים מערכת גדולים מערכה י סימן שפב) : "וכן כמה רבנים שחיברו באור לספרו כמו הרב מהר"ש יונה והרב בני אהרן ודכתוותייהו או נתבקשו בישיבה של מעלה או נאבדו החיבורים. ומעט מזער מספר מישרים ביאר הרב נתיבות משפט" (ע"כ בנוגע לענין זה)הרי ש:

  1. החיד"א לא טוען שכל אלא רק "כמה רבנים...ודכתוותייהו"
  2. החיד"א לא טוען לגבי מדפיסים אלא רק מבארים ("שחיברו באור")
  3. בהתאמה ל1-2 הטענה בערך "דבר שאינו נכון" היא טענה שאיננה נכונה.
  4. לפי האמור לעיל אין בכך ששילוב ספר תולדות אדם וחוה בפרוייקט השו"ת סתירה לדברי החיד"א.

אבקש לתקן את הטעון תיקון. בברכה. אני 07:22, 13 מרץ 2006 (UTC)

תודה על התיקון (לכבודו של מרן החיד"א שתחילת שבוע זה ציינו מאתים שנה לפטירתו) 07:43, 13 מרץ 2006 (UTC)

בשמחה.. אריקל 07:44, 13 מרץ 2006 (UTC) תודה על תשומת הלב ולוואי שנזכה לתקן את הטעון תיקון בכתבי רבינו ירוחם

אגב גררא ראיתי מקום להעיר את תשומת לבך לדברים בגילוי אליהו שכתבת: "קיימות השערות שונות ביחס לזהותו של 'אליהו' בגילוי אליהו. הזיהוי המקובל מזהה אותו עם הדמות המקראית. דעה אחרת (רש"י בדפוסים, לבבלי קידושין ע.) טוענת שאין הכוונה לאליהו מהמקרא, אלא שם של מלאך", המעיין שם יראה שאין מדובר באליהו שבשאר הש"ס וכמו שמבאר שם רש"י ש"מקמי דהוה אתי מאן כפתי" (וכן מוכח מסוף מסכת סנהדרין דף קיג סוף עמוד א' תחילת עמוד ב, גמרא מפורשת שאותו אליהו שנגלה בימיהם הוא אליהו שבמקרא ורש"י לא יחלוק על גמרא מפורשת אלא ר"ל שם (בקידושין) דאין זה אליהו שבכל הש"ס) ולגבי הדברים מהחיד"א ראה ביד מלאכי לגבי "תנא דבי אליהו" שחלוקים בנושא זה. ובמחילה אין זה נכון לכתוב "אולם אין הדברים נכונים, גם בצד הלשוני שלא קיימת אות יו"ד במילה תיקו וכו'" שהרי בדעה שמוזכרת בתוספות יום טוב עסקינן ויותר יש לומר שהדבר קשה מהטעמים שצויינו ולא לקבוע בזה מסמרות (במיוחד שלפי הרשום אצלי קיים דיון בין האחרונים באורך ארבעה דפים! רק על ראשי התבות תיק"ו) ולחיבת האי יומא הוסיף שדורשי רשומות אומרים תיובת"א ראשי תבות: תשבי יבוא ויגיד בפיו תירוץ אמיתי ואכמ"ל.

בברכת פורים שמח :-) 07:59, 13 מרץ 2006 (UTC)

ביחס לאזכור ולזיהוי שהבאתי מרש"י שלא ברור שמדובר באותו אליהו, קודם כל יש לציין שאין זה באמת רש"י, אלא הוספה מאוחרת. אבל בהקשר למה שכתבתי, שאפתי לחדד את דעת הבאר שבע (שהחיד"א באמת יוצא נגדה בשצף קצף) שאליהו לא מזוהה בדווקא עם הנביא. האזכור של אותו רש"י שימש לי מעין בנין אב, בשביל להסביר את הנקודה. ובהקשר לכך שקבעתי שאין זה נכון, אני מקבל שקיים דיון ארוך מאד (גם היעב"ץ, וגם החיד"א וגם בשו"ת עטרת פז, ובאריכות בשדי-חמד), אבל הניסיון לקבוע שזה ראשי תיבות של ת'ישבי י'תרץ ק'ושיות ו'.. זה ברור לא נכון, משום שבכל הכת"י האות יו"ד לא קיימת במילה תקו (וזה ממש טענת היעב"ץ). חוץ מי-זה שיש הבדל מהותי בין מקומות שהש"ס בחר לחתום בסברה 'יהא מונח עד שיבוא אליהו' שמתייחס בעיקר לבעיות ממון (נראה לי כתבתי גם על זה ערך), לעומת בעיות שנחתמו בתקו שהם לא מונחות בצד אלא האחרונים והראשונים מכריעים בהם (וחייבים להכריע בהם), ויש אפילו כללים איך להכריע (בעיקר ביד-מלאכי, ויש דעה מעניינת למיטב זכרוני בתוס' רי"ד שפוסקים תמיד לקולא אפילו בדין מהתורה במצב כזה). לדעתי הראשי תיבות באו להזכיר (ר' יהודה היה נותן בהם סימנים) ולא להוות עוגן והסבר ברור וחד. וחוץ מי זה שבמחלוקת הרמב"ם ור"ת בהקשר לפסיקה מן השמים, אני מאד נוטה לדעת הרמב"ם, שלא קיימת יותר פסיקה בעזרת דברים שאינם ראציונאלים ולא ע"פ הסברא... [נ.ב. עברתי שינוי מסוים, ונטייתי הקודמת הייתה אחרת, כך בעבר השתדלתי והתעמקתי בדיונים האלה], וכבר האריך ביביע אומר בהקשר לפסיקה ע"פ שו"ת מן השמים.. אריקל 08:25, 13 מרץ 2006 (UTC)

לגבי רש"י עיין שוב בדברי. לגבי טענתך שאין זה נכון אתה חוזר על הדברים ולא הבנתי מה אתה מוסיף בזה שאתה כותב אותם שוב ומפרש לפי שיטה אחת כביכול הדברים לא היו ידועים לצד השני (יש תירוץ על מה שאתה מעלה וכבר אמרו האומר שמועה זו נאה...) לגבי פסיקת הלכה לא הבנתי מה אתה מביא נושא זה כאן לא דיברתי בכלל על פסיקת הלכה ולא הבנתי מה ראית להשוות בין "עד שיבוא אליהו" לבין תיקו עד כדי להסביר שאין זה אותו דבר (והדברים פשוטים) 08:56, 13 מרץ 2006 (UTC)

מסתבר שלא הסברתי את דברי כראוי אני אנסה שוב:

  • כתבתי ביחס לדברים הכתובים בשם רש"י 'שאין הכוונה לאליהו מהמקרא, אלא שם של מלאך', ונכון ששם אין מדובר באליהו הנביא, ויש מקומות אחרים בש"ס שברור שמדובר באליהו הנביא. אולם ע"פ רש"י זה אני בעצמי (גם על סמך דברים שהובאו באבן עזרא דה"ב) טענתי שכאשר לא מפורש שזהו אליהו הנביא ניתן לשער שמדובר בדמות אחרת, שהיא אליהו המלאך. אני לא רוצה להרחיב בעניין זה, אבל רק ארמוז שיש דעות הטוענות שמעולם לא היה אליהו אנושי, ואליהו היה תמיד מלאך (עיין שערי זהר לר. מרגליות לב"ב קכא ע"ב). ובנוסף יש מקורות קבליים המדברים על נביא אחר בשם אליהו (עיין לדוגמא בשערי זהר לב"ב טו:).
  • לגבי ההתייחסות לראשי התיבות תיק"ו, פרשתי לפי הפרוש היחיד, אני לא יודע איך אפשר להסביר את העובדה שבכל כת"י מופיעה המילה תיקו בלי האות יו"ד. אם יש לך תשובה טובה, אשמח לדעת.
  • לגבי מה עניין פסיקת הלכה לכאן, אני אסביר אם ראשי התיבות קובעים שדווקא תשבי יתרץ את הקושיות הכוונה שאנו לא יכולים לתרץ אותם ולכן צריכים את אליהו הנביא. ואם זה נכון, אז מדוע זה לא יהיה בדיוק כמו בכל הדברים שבהם קובעים במפורש בתלמוד 'עד שיבוא אליהו'. אלא שכשאמרו תקו לא התכוונו לכך, והתכוונו להגיד שהדיון שווה בשני הצדדים.

אריקל 09:16, 13 מרץ 2006 (UTC)

הפולמוס היהודי-נוצרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה דעתך לארגן איזה ערך בנושא? או לפחות על פרשנות כריסטולוגית למקרא? הלל. ~~אני תורם למיזם תרי"ג. ואתה?~~ 21:55, 15 מרץ 2006 (UTC)

אה, ועיקר שכחתי: תלמיד חבר! הלל. ~~אני תורם למיזם תרי"ג. ואתה?~~ 22:00, 15 מרץ 2006 (UTC)

הנושא של הפולמוס כנראה בקרוב (אין לי סיכומים, אני צריך לכתוב מהראש), תלמיד חבר זה גם רעיון טוב.. חוץ מי זה אני עובד על והדרת פני זקן (למיזם), שעדיין לא קיים (יש לי חידוש רציני בנושא, וככה אני יוכל להכניס אותו לקונצנזוס..) אתה עכשיו בישיבה? אריקל 22:02, 15 מרץ 2006 (UTC)

יפה לך. אני עכשיו בבית. מתכוון ליסוע מחר על הבוקר, בעז"ה וכו'. בינתים כתבתי איזה קצרמרון על ר' יוסף קרא, בשביל שלא יהיה לו קישור אדום אצל יוסף בכור שור. לכן חשבתי על תלמיד חבר.... הלל. ~~אני תורם למיזם תרי"ג. ואתה?~~ 22:04, 15 מרץ 2006 (UTC)

סבבה, לא מתחייב אבל עד התחרות, אני אכתוב לפחות איזה קצרמרון... מה אתה אומר רציתי להוסיף תבנית משתמש בערך בנוסח זה: משתמש זה מחפש כלה! או רווק וכדו'.. אבל אין לי מושג איך מכינים דבר כזה.. (חוץ מיזה קראתי את כל הויכוחים שהיו עם חכם חנוכה וכדו', על צורת הכתיבה כאן, מה אתה אומר על זה? אריקל 22:10, 15 מרץ 2006 (UTC)

לגבי תיבות משתמש - זה די קל. צריך פשוט לראות איך נראית תיבה קיימת, ולחקות. אנסה לעשות משהו... לגבי חכם חנוכה - לא הבנתי מה אתה שואל. הלל. ~~אני תורם למיזם תרי"ג. ואתה?~~ 22:17, 15 מרץ 2006 (UTC)

סתם משהו, חשבתי שאתה מכיר את כל הסיפור, עיין בקיצור בחכם חנוכה זה הדף משתמש שלו.. לא משנה.. אם יוצא לך תבדוק לי את הערכים בת קול וגילוי אליהו ותגיד לי מה נראה לך שצריך להוסיף אריקל 22:30, 15 מרץ 2006 (UTC)

אני מכיר את הסיפור (אגב, כדאי להשתמש בנקודתיים האלה, להזחה בשיחה). פשוט לא הבנתי מה אתה רוצה שאומר. ולגבי תיבת משתמש - בבקשה: תבנית:משתמש מחפש. (אגב, בויקיפדיה:תיבת משתמש כתוב איך ליצור תיבה, ואיך להשתמש בה.) הלל. ~~אני תורם למיזם תרי"ג. ואתה?~~ 22:33, 15 מרץ 2006 (UTC)
ואם כבר מדברים - אז גם חסרונו של הערך פשט (!) מורגש ביותר... הלל. ~~אני תורם למיזם תרי"ג. ואתה?~~ 23:02, 15 מרץ 2006 (UTC)
יש גבול, אבל אם אני אכתוב את פרשנות כריסטולוגית למקרא, אני אאלץ לכתוב את הערך פשט, בשביל להסביר את השינוי בפועלו של הוגו.. אולי זה אפילו יתקשר לי לפולמוס היהודי הנוצרי, כי תכל'ס ענייני הויכוח השתנו הודות לשינויים בדרכי לימוד הספרות היהודית.
  • אמצתי את הנקודותיים (אמץ לוחם..),
  • הוספתי את התבנית שהכנת (איך אני כותב אותה בקיצור, אם יוצא לך תשנה אצלי בדף משתמש)
  • יצא לך לעבור על הערכים בת קול וגילוי אליהו (בעיקר הבת קול..) כשיצא לך תתן לי הערות לתיקון (תוספות, בעיות, להגדיל להקטין)...

אריקל 23:11, 15 מרץ 2006 (UTC)

אשתדל לעבור עליהם בהזדמנות, בעז"ה (כרגע אני שקוע בבכור שור שלי...). עדכנתי את דף המשתמש שלך. תבין כמה שזה פשוט. הלל. ~~אני תורם למיזם תרי"ג. ואתה?~~ 23:39, 15 מרץ 2006 (UTC)

ברוך השב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היית באוניברסיטה? יש הרבה מה לשפר בערך המושקע שלך, ובפרט (לענ"ד) להיפטר מה"אריקליות" שלו (השימוש בסופרלטיבים ובמילים גבוהות החביב עליך כל כך). אולי אעבור עליו בהזדמנות. אשמח אם תעיף מבט על הערך המושקע שלי, ותתן לי טיפים איך לעשות אותו ידידותי יותר למשתמש. חלוקה שלו לכמה חלקים תהיה טובה? הללשיחה 18:59, 16 מרץ 2006 (UTC)

שולם עלייכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תן-נא דעתך לשיחת קטגוריה:חוקרי מקרא.

(אגב, מה חבל על הסתלקותו מן העולם בטרם עת של החוקר נוב המנוח...)

מנוחתו עדן (שכחת לציין), ככה זה כשמתעסקים ברבינו ירוחם... אני אסתכל בחוקרי מקרא, ואם אין שם על פרופסור סגל אבל יש על הארכיאולוג הכופר הידוע לשימצה, שלפני כמה ימים הייתי בהרצאה שלו..., אני יתלה מישהו... אריקל 15:16, 30 מרץ 2006 (UTC)
בסוף הלכת להרצאה? איך היה? הללשיחה 15:23, 30 מרץ 2006 (UTC)
דאגתי שלא יזהו אותי... אבל היה חלש, הוא דיבר על אותם דברים (רמת הדיוק של הארכיאולוגיה, ארכיאולוגיה מקראית וכמה אני תותח...) וכולם ישבו שמחים... אח"כ התפתח דיון באינטרנט, ודווקא תקפו אותו חזיתית (זה היה שווה)

הערך שלך יצא שולתת, בשבילי זכית (אתה יכול לשים אייקון של הזכיה שלך מבחינתי..) אריקל 15:41, 30 מרץ 2006 (UTC)

תודה על המחמאה; שלך שולתת!!1 בהחלט גם כן. ועוד יש לך היתרון של חדש... יש לך קישור לדיון המדובר? הללשיחה 16:39, 30 מרץ 2006 (UTC)
לא זה באתר של האוניברסיטה, ואין לך הרשאה להיכנס... אריקל 21:01, 30 מרס 2006 (UTC)

א. נוב שולתת!!!1[עריכת קוד מקור | עריכה]

נדברתי עם דובדב לשבת אתו מחר על איזה מאמר שהוא רוצה לכתוב, בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. אם אתה רוצה לקפוץ להגיד שלום, לא נעצור בעדך. הללשיחה 23:28, 1 אפריל 2006 (UTC)

דווקא יש מצב טוב.. אריקל 23:38, 1 אפריל 2006 (UTC)

נחום איש גמזו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שולם.

מי הם החוקרים המזהים את נחום איש גמזו עם נחום המדי? האם א' נוב מכה שנית? הללשיחה 14:30, 4 אפריל 2006 (UTC)

אני רואה שאתה דרוך ומוכן, לא זה הגישה המקובלת במחקר (מופיע אפילו בספרים של האו"פ..) אריקל 14:31, 4 אפריל 2006 (UTC)
הגהתי קצת. בחייאת, תסתכל מדי פעם על העריכות שלי, כי אתה חוזר על צורת הכתיבה שלך כל הזמן... בכל מקרה, הדיון הארוך על תורת הגמול לא שייך לכאן, כמו שכתבתי בדף השיחה שם. הללשיחה 14:51, 4 אפריל 2006 (UTC)
אני מסתכל על העריכות, אבל בשביל לשנות את דרך הכתיבה שלי צריך להשתיל איזה משהו במוח... בקיצור קשה לשנות את ההרגלים, וזה הסגנון (אישית לא הייתי עושה את כל השינויים שעשית..) ואת כל הקטע של תורת הגמול, אני פשוט השארתי מכותב הערך הראשוני, גם לדעתי זה לא חייב להיות קשור.. אריקל 15:04, 4 אפריל 2006 (UTC) והוספתי בשביל שם של חוקר..
לא חשבתי שתסכים. התכוונתי בעיקר לצורה שבה פותח הערך, ולעוד כמה זוטות. ולגבי ההשתלה באבר ההוא - אני כבר מזמן לא משתמש בו. בשביל מה יש אינטרנט? הללשיחה 15:10, 4 אפריל 2006 (UTC)
ועוד משהו - האם הזיהוי מוסכם באופן רחב, כך שאפשר פשוט לעשות הפניה בערך נחום המדי, או שאפשר לכתוב על שניהם בנפרד? (היה משהו דומה אצל יוסף בכור שור, כשלא היה ברור האם יוסף מאורליאנס זה הוא) הללשיחה 15:14, 4 אפריל 2006 (UTC)
לא ראיתי הרבה שהתייחסו לכך, אבל קשה לי להאמין שזה לחלוטין מוסכם (אבל זו גישת הרוב, זה בטוח).. לדעתי צריך לפתוח ערך נחום המדי, להתייחס בקיצור, ולכתוב בצורה עקרית שהשערה מרכזית מייחסת אותו לנחום איש גמזו.. אריקל 15:20, 4 אפריל 2006 (UTC)

בקשר ללימוד בע"פ ולמוח.. אתה מכיר את התפיסה של אפלטון (מופיע גם אצל הרמב"ם), ביחס ללימוד בע"פ וללמוד בכתב (בקיצור: הם טענו שלימוד בע"פ הוא נעלה יותר, ומשתמר בצורה טובה יותר.. זאת לעומת הגישה שעומדת ביסוד ביקורת המקרא שדבר כתוב משתמר טוב יותר מדבר בע"פ).. לדעתי אחת מההוכחות לשיטתו של הרמב"ם היא האינטרנט, מאז שהוא הגיע זוכרים פחות וכבר לא משתמשים במוח.. (ואריקל שוב מציין בדרך אגב למה הוא לא מתכנן לבזבז את חייב בלימוד מקרא באוניברסיטה, כי חלק גדול מהלימודים שם זה פשוט בזבוז זמן...) אריקל 15:20, 4 אפריל 2006 (UTC)

אני לא יודע מתי יצא לך ללמוד גמרא לאחרונה, אבל כדאי שתשים לב שיש שם ויכוחים בלתי פוסקים בשאלה מה אמר הרב הזה, ואי-בהירויות מכאן ועד סקנדינביה באשר לשאלה מי אמר מה למי. ככה זה כשמידע עובר בעל פה. הללשיחה 15:25, 4 אפריל 2006 (UTC)
הבלבול והמחלוקות (שגם הם לכאורה מסייעים לשיטתך..) לא מוסברים באותה דרך. המחלוקת ושיטת בתי המדרש השונים הפכו ללגיטימיים בעידן הזוגות (או לכל המאוחר בתקופת בית הלל ובית שמאי). למעשה נוצרה ספרות שמבחינה עקרונית זיהתה את המחלוקת כליגיטימית.. ודבר זה יצר את כל המחלוקות מתוך לגיטימיות עקרונית.. לעומת זאת ספרות שמטרתה הייתה לעבור בצורה אחדותית, ללא מחלוקות שרדה בצורה כזו (כדוגמת השירים הסקנדינבים, ששימשו את ההוכחה של חוקרים כדוגמת אולברייט ביחס למקרא) הוכחה להיווצרות המחלוקות ניתן לראות אף בדורנו, כדוגמת הויכוח על כתבי המשנה ברורה ועוד, שמטילים פקפוק מי כתב את הספרים, דבר כזה יכול להתרחש רק בגישה המקדשת את הדיון והמחלוקת, ולא בגישה המקדשת את העניין הטקסטואלי (לעומת זאת בעת העברת המקרא, היה קידוש של הפן הטקסטואלי ולא של הפן הרעיוני..) אריקל 15:32, 4 אפריל 2006 (UTC)
לא הבנתי איך אתה יכול לטעון שמידע בעל פה עובר באמינות רבה, לאור מה שאנו רואים בתלמוד (מחלוקות מי אמר מה וחילופי נוסח ומסורות למכביר). הללשיחה 15:35, 4 אפריל 2006 (UTC)
בפשטות, מסורת שמטרתה לעבור בע"פ עוברת בצורה טובה, כי היא נשמרת בצורתה הטקסטואלית (כלומר זוכרים את המילים ולא את הרעיון). לעומת זאת מסורת שצריכה לעבור בצורה רעיונות (כדוגמת מכלול תורה שבע"פ), ובייחוד כאשר המחלוקת היא דבר לגיטימי, עוברת בצורה משובשת ויחד עם מחלוקות מובנות אריקל 15:42, 4 אפריל 2006 (UTC)
זה לא שייך, לזכור מילים ולא את הרעיון. הדברים רק יותר משתבשים ככה, וגם קשה יותר לשכנע את הנער ללמוד זאת בעל פה. גם עצם השינויים בין המסורות העוברות בעל פה מלמדים על כך. הללשיחה 15:44, 4 אפריל 2006 (UTC)
אתה פשוט חושב כמו אדם מודרני.. החוקרים שחקרו את השירים הסקנדינבים (שהיו שירים בעלי אלפי מילים ארוכים מאד, שעברו במשך מאות שנים) גילו שקיים דיוק יחסית גדול מאד בין השירים במחוזות השונים, למרות שהשירים נשמרו בע"פ.. זאת לעומת פגעי דפוס וטעויות מעתיקים שהם יותר סבירות. בקיצור כאשר האדם יודע שהוא חייב לזכור את הטקסט בע"פ, וכמו שהוא (בגלל שהטקטס לא קיים במאגר מידע כלשהו), אז הוא זוכר טוב (יכולת לשרוד..). אבל כאשר האדם לא חייב לזכור הוא באמת לא זוכר אריקל 15:48, 4 אפריל 2006 (UTC)
אוקיי. נראה לי שתופעה דומה קיימת בשירי עלילה ערביים מתקופה הג'הליה. אבל החלוקה היא אחרת: בין זכירת טקסטים (ולא כמו שהבנתי ממך קודם, "זכירה בלי להבין") לזכירת העניין. הללשיחה 16:11, 4 אפריל 2006 (UTC)
ואגב, בלי קשר, אם כבר מדברים על מחקרים מקוריים - ראה נא בהודעת נישטאייך כאן (ובכלל בנושא ההודעה, שהוא מרתק). הללשיחה 16:13, 4 אפריל 2006 (UTC)
הדיון על ערבים ג'אהליה ומיתולוגיה נורדית מתחיל להסתובב סביב עצמו. אני אשתדל להביא לך את המאמרים ואת הגישה על הזכירה בע"פ (איפשהו יש לי סיכומים על זה..) ואז נוכל להמשיך את הדיון בצורה טובה אריקל 20:49, 4 אפריל 2006 (UTC)

בקשר למחקר המעניין והמקורי (עיין תגובתי שם), מועתקת כאן בכל מקרה (מופיעה שם בשם אחר, רק ככה יכולתי לכתוב את ההודעה): "כפי שהביא הרב ראובן מרגליות (לחקר שמות וכינויים בתלמוד מאמר א 'פסידונים בתלמוד') בשם הרב צבי חיות, שהשמות שאדם נקרא בהם "על שם ההלכה", כלומר ההלכה שמוזכרת ביחס אליו היא הגורם לשמו. וציין ר"ר מרגליות שעצם ההנחה שיש לפעמים יחס בין שם הדורש לבין לבין מאמרו קיים אצל ר"מ נרבוני. כשהוא דווקא כאשר הדמות מוזכרת מעט פעמים יחסית.

לדעתי אותו הדבר ביחס ל"טבי" ו"טביתא", שמם לא היה כזה, וגם לא מחייב שזה שם קבוע של 'עבד' או 'שפחה' (אפילו זה פחות מסתבר כי אז אין מידע נוסף בכך שהשם 'טבי' נוסף, ואף השם 'עבד' היה מעניק את אותו אפקט). לכן לדעתי 'טבי' ו'טביתא' זה מלשון טוב, כלומר מעשיהם החיובים גורמים לשמו 'טבי'; כשהם מתאים לביטויים 'טב' (ברכות ס:), טבין ותקילין, טבית -בהקבלה לשמה של השפחה- (מעילה יז.). כלומר עבדו של רבן גמליאל נהג במעשיו בצורה טובה (וכך גם שפחתו של רבן גמליאל), -לדוגמא בכך שישן מתחת למיטה בסוכות- ולכן כונו 'טבי'. מלבד זאת יכול להיות שצריך לקרוא את שמו טָבֵי (מלשון טובים), ואז האפשרות וההסבר שלי הרבה יותר מתאימים

אריקל"

מה דעתך?

במחכ"ת, דבריך קשים ביותר להולמם. עיין שם. הללשיחה 21:12, 4 אפריל 2006 (UTC)
עניתי שם, ואני מתפלא על הסברא שלך עם הצבי, זה ממש נראה לי חסר ביסוס ולא הצלחתי לחשוב על השערות שיכולות לבסס כינוי מעין זה.. עיין שם אריקל 21:22, 4 אפריל 2006 (UTC)
עיין שם. הללשיחה 06:33, 5 אפריל 2006 (UTC)

ההצבעה בעניין השם המפורש[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמכת באחת ההצבעות (לערכים ספציפיים) בכתיבה של השם הם שני וי"וים. אינך חושש שזה יגרום לאנשים לבטא כך את השם ? בברכה, ינבושד 06:31, 5 אפריל 2006 (UTC)

אני מעריך שאנשים שקוראים את הפיסקה קוראים בע"פ, ואזי אין בכך בעיה (עיין להלן). אולם כאשר השם נקרא מטקסט עצמו, והוא נקרא בצורה שגויה כמו השם המפורש (משום ששני ווי"ם הופכים את זה לקריאה כדוגמת W מה שמכונה "וואו") אין עם זה בעיה. מלבד זאת להרבה מהדעות השם המפורש שקריאתו בעייתית הוא השם בין 42 האותיות.
נ.ב. בקשר לקריאה בע"פ (המכונה קריאה בלב, "אמרתי בלב") וקריאה בהגייה, הדיון על כך קיים בהרבה מישורים (כגון תפילת שמונ"ע, ק"ש, ברכת המזון, ברכות), כשברובם רוב הפוסקים טוענים שקריאה "בלב" אינה נחשבת קריאה. אולם הדיון המרכזי לדעתי הוא בהקשר להלכות שבת, לעניין קריאת "שטרות הדיוט" ו"כתב המהלך מתחת לתמונה", האם קריאה בלב אוסרת או רק קריאה בפה. לדעתי הנכון שם בסוגיא זו דעת הרא"ה שקריאה בלב אינה בעייתית (וכך זה מסביר את מנהג העם לקרוא את עלוני שבת.. ואכמ"ל). לכן גם כאן לדעתי קריאה בלב לא יכולה להיות בעייתית. אריקל 14:38, 5 אפריל 2006 (UTC)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לגבי קריאה בלב (שהיא ההיפך מקריאה על פה! עיין משנה שבת פרק שואל) בשטרי הדיוטות - זו דעה שמביא הראבי"ה בשם רבנו שמואל (אינני יודע מי זה), ומשתלשלת כך אצל ראשוני אשכנז - האור זרוע, המרדכי ועוד. לא ראיתי מישהו מרבותינו הספרדים הסוברים כך. להיפך, יש התנגדות חריפה של רבנו יונה להיתר זה (שאותה מביא הרא"ש, הנסמכת בין היתר על לשונה של התוספתא שאוסרת להסתכל על כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקני. אינני יודע מאיפה הבאת את הרא"ה - אשמח אם תציין מקור. בכל מקרה, רציתי בזמנו למצוא לכך סמך ממה שנהגו פעם לקרוא תמיד בקול (ואכן רבנו שמואל מציין את סיבת ההיתר כ'שינוי'), אך לא מצאתי סימוכין כתובים לכך. לגבי האיסור החל רק על שם בן 42 אותיות - מי הוא זה ואי זה הוא שמתיר קריאת שם הוי"ה? (אגב, השארתי לך כמה ערכים אדומים להכחיל... חוצמיזה, עניתי לך לגבי טבי) הללשיחה 14:51, 5 אפריל 2006 (UTC)
גם ו' בודדת היו הוגים כ-[w] בעברית העתיקה... ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 14:45, 5 אפריל 2006 (UTC)
להללג

יפה שהבאת את כל הדיון לעניין קריאת שטרי הדיוטות, ואני מקבל שזה "היתר אשכנזי", הסברא שפעם תמיד קראו בקול היא מעניינת, אולי הייתי אומר שבאשכנז היו קוראים לקריאה רק כשהיא הייתה בקול. הנקודה המרכזית לשיטתי היא העובדה שקריאה קשורה גם למלאכה, ולכן כך היא נאסרה. ובעיקר אמרתי את דברי בשביל לתרץ את המנהג (אם אינם נביאים בני נביאים הם..). את השם של הרא"ה ראיתי מובא אצל הרב משה לוי בעל המנוחת אהבה... את הדעה שרק באמירת השם של 42 אותיות יש איסור ראיתי בתורה שלמה באחד התוספות, ולדלות זכרוני גם בספר המקדש של מכון המקדש הביאו את הדבר. באופן כללי הדעה הזו מבוססת על העובדה שהצליחו להסתיר את מהותו ודרך קריאתו של השם המפורש (כפי שמופיע לעניין המקדש..), הסתרה כזו אפשרית (לדעת הסוברים כך) רק בשם מורכב יותר מאשר השם הקיים לפנינו. אריקל 15:22, 5 אפריל 2006 (UTC)

לconio.h זה נכון, וזה אחד מהדברים שמחזקים את הגישה שאומרת שרק בשם של 42 אותיות היה איסור, והשם כיום הוא שם פחות יותר ברמת הקדושה שלו. אריקל 15:22, 5 אפריל 2006 (UTC)

לא הבנתי את ההגייה של ה-ו' בעברית הקדומה קשורה לטיעון על השם בן 42 אותיות. בכל מקרה, "אחת התוספות בתורה שלמה", זה די נידח, אפילו מאוד נידח. זה נראה לי קשה מול האמירה הפשוטה "ההוגה את השם באותותיו אין לו חלק לעולם הבא". ואגב, נראה לי שבכל העולם העתיק קראו תמיד בקול. הללשיחה 15:26, 5 אפריל 2006 (UTC)
ההגיה של ו' קשורה לכך שלמעשה אדם שיקרא את השם המפורש עם הניקוד, לא יגיד את השם המפורש המקורי. לעניין התורה שלמה, יש מפתחות ואפשר למצוא את זה (זה בספר שמות, למיטב זכרוני בקשר לעשרת הדיברות), אם תקנה לי תורה שלמה אני אמצא לך את זה.. ובקשר לסברא שלך אם העולם העתיק מקובל עלי :) אריקל 15:31, 5 אפריל 2006 (UTC) (דרך אגב עניתי לך בעצכ"ח)

אמנון יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספיק כבר בבקשה עם הרטוריקה הדתית. אתה לא יכול להגיד שהחילוניים סבורים שאתאיזם זה דת. עם כל ההערצה שלך לאיש הלא שפוי הזה, הגנה עליו איננה כהגנה על כל הדת היהודית.Avibliz 22:47, 5 אפריל 2006 (UTC)

נראה כי כוונותך טובות, אך אתה אדם דתי שמנסה לכתוב על ההתגדות החילונית וניכר כי אתה מבקר אותה הרבה יותר מאשר מסביר אותה ולכן הכתוב פגום מאד. אסף 22:48, 5 אפריל 2006 (UTC).
(לאחר התנגשות עריכה) לתוקף: הדבר האחרון שאני זה מעריץ של הרב אמנון יצחק.. אל תתעצבן אפשר לדון כמו שצריך. מצטער עם הניסוח לא ברור, ניתן למחוק אותו, פשוט רציתי להעביר שיש אתאסטיים שרואים בפעילותו של יצחק המרת דת ולכן גם פעולה של מסיון, כאשר פעולה זו בעייתית הרבה יותר מאשר אדם ניטרלי והפיכתו לבעל דת. בקיצור רציתי דווקא לחזק את הטענה החילונית. אריקל 22:51, 5 אפריל 2006 (UTC)
זה היה ברור לי, ולכן רשמתי כי היה נראה שכוונתך היו טובות, אך למעשה דווקא זה היה נשמע כביקורת חבויה ולכן זה היה בעייתי. אסף 22:52, 5 אפריל 2006 (UTC).
צר לי אך לא הצלחת להסביר את דעת החילוניים האמיתיים אלא את דעת החילונים כפי שלימדו אותך עליהם. אתאיזם אינו דת, אך כל הדתות רואות בו אויב. Avibliz 22:54, 5 אפריל 2006 (UTC)
נזכרתי במילה, התכוונתי לומר החילונים הסטריאוטיפייםAvibliz 22:56, 5 אפריל 2006 (UTC)
גם אני נסיתי להילחם בכותבים הפרו פלשתיניים בויקי האנגלית אבל פשוט אין לי את הזמן לכך, שיהיה לך בהצלחה. באשר לאמנון יצחק, אם לא היית מוסיף את התיאוריות הללו לא הייתי צריך לסתור אותן. מה שהיה כתוב קודם היה בהחלט מספק.Avibliz 22:59, 5 אפריל 2006 (UTC)
אם דעותי אינם נכונות פשוט תמחק אותם, אל תהפוך את זה לדעה מקובלת; בקיצור אם כתבתי שטויות וזה יכול להיות זה לא צריך להכנס לאנציקלופדיה. בקשר לדעותי על האתאיזים גם לדעתי זה לא דת. פשוט רציתי להתייחס לכך שאנשי דעת אמת ומתנגדים נוספים רואים בעצמם קיבוץ אנושי, לכן כל מעבר של אדם מאתיאזים לדת מהווה פגיעה בקיבוץ שלהם. וזו אחת מהסיבות להתנגדות שלהם לאמנון יצחק. וטענה זו נכונה. ולכן הם רואים באמנון יצחק מסיונר. ודעה זו שלדעתם מפחיתים מאנשיהם ופוגעים במרקם האוכלוסייה שלהם באמת קיימת אריקל 23:01, 5 אפריל 2006 (UTC)
קודם כל לא אמרת כלום על זה שבנושא אחר יש לנו דעה קרובה..... באשר לניסוח. אלך לישון ואחשוב על ניסוח טוב יותר ופחות עוסק בסטריאוטיפים. האידאולוגיה שלי היא לנסות לאזן ולא למחוק סתם.Avibliz 23:03, 5 אפריל 2006 (UTC)
בקיצור הנקודה המרכזית היא: האם יש כאלה שמתנגדים לאמנון יצחק בגלל העובדה שהוא מצמצם את מספר החילונים בארץ, והאם הם רואים בזה דבר המקביל למסיון והמרת דת? במידה והתשובה היא כן, צריך לחשוב איך לנסח את זה, במידה ואין מתנגדים כאלו לרב אמנון יצחק, אפשר למחוק את זה.

ודרך אגב לדעתי אמנון יצחק מעולם לא פגע בחוט השדרה החילוני, ואם התקשורת ואנשי דעת אמת וחופש לא היו עושים לו כזה פרסום היו שומעים עליו בערך כמו הרב שלום ארוש. אמנון יצחק גורם לאנשים מסורתיים להיות שומרי תורה ומצוות (ולפעמים רק לתקופה זמנית..) אריקל 23:09, 5 אפריל 2006 (UTC)

מחיית עמלק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברתי על הערך, שיניתי ותיקנתי, ואמרתי לעצמי - זה חייב להיות אריקל... ואכן, בדיקה בגרסאות הקודמות אישרה זאת. תגיד, נפלת על הראש? אתה מצטט משמות פסוק לא קשור למצוה (מחה אמחה), ובסוגריים מפנה למקום הנכון (דברים)? וראיתי שהתחלת לעבוד על הערך שלך. בהצלחה. הללשיחה 14:30, 6 אפריל 2006 (UTC)

זה בטח בגלל כל הזכויות יוצרים שאני שומר לעצמי.. (בטח כשערכתי בארגז חול או משהו כזה, חל שיבוש)טעות, טועים, טעינו.. וכן יש כבר התחלה של אכילת מצה, אבל עכשיו צריך גם על שיעורי התורה ומידות (כגון כזית וחצי שיעור) אריקל 14:38, 6 אפריל 2006 (UTC)
לא, ראיתי שזה הועתק מהערך עמלק (טעות מורישה טעות...). הללשיחה 14:39, 6 אפריל 2006 (UTC)
כפי הנאמר "טעות לעולם חוזרת" (אולי זה מה שקרה עם השם "טבי".. סתם בצחוק).. אבל שים לב שהערך זית (מידה) וכן הערך חצי שיעור לא קיימים (למעשה ניתן להקים קטגוריה מידות ושיעורי תורה) או שזה קיים ואני לא יודע למצוא?! במידה ולא, אתה אחראי על התחום הזה.. (תשאל למה?, נו תשאל.. למה? ככה!!) אריקל 14:43, 6 אפריל 2006 (UTC) נ.ב. אני עוד מעט פונה חזרה לאוניברסיטה, חלאס ויקפדיה להערב..
יש מידות ומשקלות תורניים. הללשיחה 14:46, 6 אפריל 2006 (UTC)
מזל שהבאת לי את זה.. הייתי יוצא אדיוט אם הייתי מתחיל לכתוב מהתחלה (יש אפשהו חצי שיעור?) אריקל 14:52, 6 אפריל 2006 (UTC) נ.ב. הוספתי עוד ראשי פרקים, אם יוצא לך תוסיף פרטים וראשי פרקים נוספים (זה יכול לצאת ערך גדול מאד)

יציאת מצרים בביקורת המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדים לשמחה.

שים לב לערך המלבב הנ"ל... :-) הללשיחה 18:43, 13 אפריל 2006 (UTC)

אני מתלבט אם להכנס לקלחת שם.. הכנתי במשתמש:אריאל\ארגז חול סקיצה אפשרית של הדברים.. האם שווה לנסות לשכתב את הערך בצורה יותר טובה? בנתיים אני מקפיא (לא לבזבז את ימי לרוח...) אריקל 09:05, 14 אפריל 2006 (UTC)

ארגז החול שלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

היי. ראיתי שבארגז החול שלך מוזכר ישראל דה האן, שיש עליו כבר ערך נרחב בוויקיפדיה. לתשומת לבך. ערןב 16:32, 17 אפריל 2006 (UTC)

תודה רבה.. עזרת לי מאד אריקל 16:36, 17 אפריל 2006 (UTC)
אגב, שים לב שהערך טרור יהודי בישראל עוסק בארועים ואנשים לאחר קום מדינת ישראל, לכן דה-האן ושמחה צברי אינם שייכים לערך זה, אלא אולי לערך כדוגמת יהודים שפעלו נגד היישוב העברי. קריאה בערך על אודי אדיב מעמידה בעיני בספק את הצעתך להוסיפו לערך טרור יהודי בישראל (ראה שם). ערןב 16:43, 17 אפריל 2006 (UTC)
עכשיו ראיתי את הודעתך (אחרי שהוספתי..) אני אבדוק את הדברים, ואם צריך אערוך חזרה.. תודה שוב אריקל 16:57, 17 אפריל 2006 (UTC)

לערןב: בדקתי את הנושא, ובאופן עקרוני אתה צודק (דה-האן לא שייך לכאן מעצם היותו רצח פוליטי ולא טרור), כי גם אודי אדיב וגם שמחה צברי היו לפני קום המדינה. אבל בערך ישראל יש התייחסות ישירה לישות הריבונית ישראל כבר מתקופה קדומה יותר, מה עוד שאישים אלו המשיכו לפעול (או לרצות את עונשים) אף לאחר הקמת המדינה. מה דעתך? אריקל 17:04, 17 אפריל 2006 (UTC)

אודי אדיב דווקא היה אחרי קום המדינה (הרבה אחרי). עדיין - הוא לא ממש שייך לערך על טרור יהודי. אם אתה רוצה להוסיף לשם, אני מציע שתציע זאת בשיחה:טרור יהודי בישראל. ערןב 17:15, 17 אפריל 2006 (UTC)
בטח שהוא היה אחרי (האמת הוא עדיין..), הוא נעצר בערך ב1972.. התבלבתי גם כאן וגם בערך.. מקווה לתקן. שוב תודה אריקל 17:33, 17 אפריל 2006 (UTC)

ויקיפדיה:מתקפת איכות/בית המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה דעתך? הללשיחה 20:44, 20 אפריל 2006 (IDT)

כל הכבוד על הרעיון והפנייה למכון, אני באמצע מתקפת לימודים.. ולצערי השקעתי את מעט הזמן בדיון הסתמי על טרור יהודי בישראל.. אריקל 15:13, 21 אפריל 2006 (IDT)
אם יהיה לך מעט זמן, תעזוב אותך מהטרור היהודי בישראל. הללשיחה 15:14, 21 אפריל 2006 (IDT)
את הטרור עזבתי ברגעים אלו.. פשוט הפסקתי לעקוב.. מתי אתה מגיע לחדר זקנים? אריקל 15:29, 21 אפריל 2006 (IDT)

ערב טוב, אריקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתה בכוונה לא חותם (~~~~) ? :) בברכה, ינבושד 21:28, 23 אפריל 2006 (IDT)

ערב זך, לא בכוונה, למה? אריקל 21:29, 23 אפריל 2006 (IDT)
פעמיים בשיחת המשתמש של גילגמש... ינבושד 21:30, 23 אפריל 2006 (IDT)
אני אבדוק, כנראה תקלדה.. אריקל 21:38, 23 אפריל 2006 (IDT) תודה על תשומת הלב (דרך אגב יש לך מושג איזה פוסקים קובעים שאין לספור -אפילו בלי ברכה- כאשר פספסו יום אחד?)
כזאת לא שמעתי. בברכה, ינבושד 21:40, 23 אפריל 2006 (IDT)
גם אני לא.. תודה וספירת העומר מוצלחת אריקל 21:44, 23 אפריל 2006 (IDT)
(מצטער שאני מתערב באמצע) היום שמעתי דבר שכזה בשם הבה"ג, אבל נדמה לי שאין מי שפוסק כך להלכה. נדב ס.שיחה 21:59, 23 אפריל 2006 (IDT)
טוב דווקא שאתה מתערב.. למיטב ידיעתי בה"ג פסק שהמפסיד את אחד הימים הפסיד את המצווה ולכן אין משמעות להמשך הספירה, אבל בכל-זאת אין איסור לספור. אולם מה שאני מחפש זה מישהו שפסק שאסור לספור, כמו מה שכתב Erwin138 בשיחת משתמש של גילגמש. אם אתה מכיר? אריקל 22:07, 23 אפריל 2006 (IDT)
מדברים ששמעתי בע"פ, הבנתי שיש שתי התיחסויות של בה"ג (שגם לו מגיע ערך. אוי, מה שהלב חושק...) לנושא, אחת במנחות ואחת במסכת מגילה (או אולי תענית... זכרוני בוגד בי), ובאחת כתוב לספור בלי ברכה ובשניה כתוב שלא צריך לספור בכלל. בכל אופן, גם זה לא בגדר איסור. אני חושב שהיתה פה אי-הבנה, כי אין לי שום סברה לֶאֱסור לומר מלים בעלמא. לכל היותר, מתוך גזרה - אבל על זאת לא שמעתי.
אגב, לא הבנתי למה אתה מחפש לאסור? ממילא לא נפסק כך... נדב ס.שיחה 23:12, 23 אפריל 2006 (IDT)
אני לא "מחפש" בשביל לפסוק ככה.. אבל מאד מעניין אותי אם קיימת דעה כזו, דווקא מתוך העובדה שהחמרה (חומרות) גורמים לבסוף לקולות ולבעיות ושהכלל סב"ל (ספק ברכות להקל) אינו אידיאלי אלא יש בו בעיות. יש לי כמה הוכחות וחפשתי עוד, ומתוך דבריו של Erwin138 הבנתי שהוא יודע על פוסקים כאלה, כשהטעם שהוא הביא היה שמא יספור בברכה ויגרום ברכה לבטלה אריקל 01:56, 24 אפריל 2006 (IDT)
כלומר: כן, גזרה. לא שמעתי על כזה דבר. במשנה ברורה מובא (בשם אחד האחרונים, אין לי זמן לחפש עכשיו), שהיה מנהג שנשים לא יברכו על ספירת העומר, שמא ישכחו. אבל אפילו שם לא אסרו עליהן לברך... טוב, לא יודע. זמן טוב. נדב ס.שיחה 10:44, 24 אפריל 2006 (IDT)

פוליטיקה ודת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריקל - שים לב להערותי בשיחה: פוליטיקה ודת. מדע המדינה כשמו כן הוא, מדע, ודורש הבנה ולימוד. כמו שלא אתיימר לכתוב ערך על מסכת מגילה ללא לימוד בסיסי קודם, רק על סמך ידע כללי, כך אינך יכול לכתוב ערך זה ללא לימוד בסיסי קודם, רק על סמך ידע כללי. הצעתי היא כי תפסיק את מאמציך בערך ותסכים למחיקתו. הפיסקה האחת שכתבת רוויה בשגיאות רבות, וחלקן חמורות ביותר. אלמוג 02:31, 24 אפריל 2006 (IDT)

העליתי את הערך להצעת מחיקה. נראה שאין מנוס מכך. אלמוג 19:23, 24 אפריל 2006 (IDT)
תארתי לעצמי שכך תעשה.. רק אציין שמיעוט דיון והעלה מהירה ל-"גזר הדין" מוכיחה שאין כאן ברור יסודי, אלא התבצרות בדעות.. ויקפדיה היא אנציקלופדיה של חובבים (לעומת קודמתה..) ולכן הדברים בה לדעתי צריכים להעשות תוך כדי ברורים. הכרעה כזו, נותנת לאנשים להביא את המטענים שהם מביאים מהבית לתוך הדיון וככה להכריע. כלומר אם יש לי יותר חברים בויקפדיה אני אנצח בדיון, אפילו שיכול להיות שאני אומר שטויות. צר לי על המהלך שלך, לדעתי יכולת לשפר את הערך.

לסיום הייתי רוצה לציין לדברים שכתב במזנון ‏DrorK, ולדעתי הם קשורים לעניין: "אין לי עניין להיכנס לוויכוח הזה, מה גם שאינני מכיר את הפרטים. אבל יש לי כמה הערות קונסטרוקטיביות, שנדמה לי שכבר הבעתי אותן בעבר:

  1. ויקיפדיה היא לא מקום למשחקי אגו. אדרבא, אם למדתי משהו תוך כדי הכתיבה בוויקיפדיה, זה לרסן את האגו. תוך כדי הכתיבה כאן אני נאלץ להשלים עם שינויים בערכים שעבדתי עליהם קשה, אבל מישהו סבר שהם לא כתובים מספיק טוב, עם ניסוחים שאני לא מאושר מהם, ועם החלטות שאני לא מסכים להן. ככה זה כשכותבים ביחד, ופותחים את השער לכל אדם להצטרף. התוצאה, בסופו של דבר, מצדיקה את המחיר.
  2. כל מפעיל מערכת צריך לזכור את המימרה: "סנהדרין שהורגת אחת לשבעים שנה נקראת חובלנית". אצלנו לא מוציאים להורג חלילה, אבל יש סמכויות לא-נעימות כגון חסימה, שחזור וכיוצ"ב, שצריך להשתמש בהן במידה מזערית.

אני אישית חושב שבעיה שהעליתי, שהועלתה להצבעה, היא עדות לכישלון, כיוון שלא הצלחתי למצוא דרך לישב את המחלוקת על הניסוח או על המדיניות. הדרך הנכונה לפתור בעיות בוויקיפדיה היא משא ומתן נינוח מסיבה פשוטה: לכל הכותבים יש מטרה משותפת להוסיף ידע ולהעביר אותו בצורה מדויקת וברורה. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא בהסכמה. הצבעה לא מבטאת הסכמה אלא הכרעה. לא תמיד אפשר להימנע מזה, לפעמים צריך להכריע, אבל זאת האפשרות הפחות טובה" אריקל 19:37, 24 אפריל 2006 (IDT)

הלכה נבואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

א. מהיכן השם? (מעולם לא שמעתי את המושג הזה קודם - למרות שאת התוכן של הערל הכרתי כבר מקודם. ב. במה זה שונה משילוב הלכה ואגדה? (כן, קראתי את הערך, ואף שוחחתי על הנושא עם הרב שרלו והרב ויצמן) דניאל צבי 06:38, 15 מאי 2006 (IDT)

התגעגענו![עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוך שובך! התעדכן בויקיפדיה:מתקפת איכות/בית המקדש - יש צורך בחיזוק הגייסות... אולי תעיף מבט על אגדות החורבן - אפשר להוסיף משהו, אולי להוסיף דוגמה להסבר של המהר"ל על אחת האגדות, אולהרחיב כפי הכתוב בדף השיחה. בברכה, ינבושד.

תודה רבה, גם אני התגעגתי, לפני שאני נכנס למתקפת האיכות אני צריך להשלים כמה דברים.. מקווה בהמשך.. (יש לי כמה מאמרים על נושאים שונים, אני אשתדל לפתח אותם) אריקל 08:14, 7 אוגוסט 2006 (IDT)
ווה ווה ווה... יפה שקפצת לבקר :-) רק שים לב לתאריך סיום המתקפה הרשמי ולמצבה העגום. בהצלוחה, הללשיחה 08:22, 7 אוגוסט 2006 (IDT)

שחזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיתי את הודעתך. ובכן- כדי לשחזר עריכה של מישהו, מה שצריך לעשות הוא כזה:

  1. נכנסים לגרסאות קודמות של הדף (למעלה).
  2. בוחרים את הגרסה אליה רוצים לשחזר.
  3. משעלה הדף, לוחצים על 'עריכה'.
    • למעלה תופיע הודעה שאתה עורך גירסה ישנה של הדף. התעלם ממנה.
  4. כעת רשום בתקציר העריכה - שחזור- ואם יש צורך רשום את סיבת השחזור.
  5. לחץ על שמור.
  6. בהצלחה :) .

בברכה, ירון 17:34, 15 באוגוסט 2006 (IDT)

כתוספת על דברי ירון, אם כוונתך - אריקל - ל"שוחזר מעריכה של פלוני לעריכה האחרונה של פלוני" - זו אופציה שיש למפעילים, לשחזור מהיר. למי שאינו מפעיל, ישנה הדרך שלעיל. בברכה, ינבושד.
,תודה רבה, על תשומת הלב ועל ההודעה.. אריקל 18:26, 15 באוגוסט 2006 (IDT)

מנין השנים בלוח העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום,

ראיתי בדבריך אצל ינבושד, שאתה מעוניין לכתוב ערך על מנין השנים בלוח העברי. לאיזה כיוון אתה חותר במאמרך זה?

כוונתי, מאיפה אתה רוצה להתחיל? על מה אתה רוצה לכתוב שם בדיוק?

אשמח לעזור... גבעתיים 05:11, 23 באוגוסט 2006 (IDT) (שהוא למנייננו כ"ט במנחם-אב ה'תשס"ו)

אולי על ההבדל בין המניין לבהר"ד לבין המניין למולד אדם? [1] יש לזה התייחסות, כמדומני, בבעל המאור למסכת ע"ז ט~. בברכה, ינבושד.
נשמע לי מעניין, וראוי למחקר. אשמח לעזור, היות והדברים מאוד מעניינים אותי ונוגעים אלי, אם כי מולכם - אין לי סיכוי... גבעתיים 07:24, 23 באוגוסט 2006 (IDT) (שהוא למנייננו כ"ט במנחם-אב ה'תשס"ו)
אני לא סגור על הדברים. הדברים שמופיעים בקישור מוזכרים אמנם במפרש על הרמב"ם (הל' קידוש החודש, אולי ו, ב), אבל אני בכלל לא בטוח שהם מקובלים על כולם. מהמאור ההוא הבנתי אחרת. אגב, למה נראה לך ש"אין לך סיכוי"? בברכה, ינבושד.
פשוט תסתכל על התפוקה התורנית ששניכם מוציאים, ועל זו שאני מוציא, ותבין לבד... בכל אופן, בענין מנין השנים, ראויים הדברים לבירור. (אני, בכל אופן, עוסק כרגע בענין של בירור תאריכי הלידה של אישי התנ"ך, בדרך לכתיבת מאמר תורני, שאולי בעז"ה ובלנ"ד יתגבש בסוף גם לערך ויקיפדי נחמד... האם יש לך משהו לתרום?). כט"ס, גבעתיים 07:40, 23 באוגוסט 2006 (IDT) (שהוא למנייננו כ"ט במנחם-אב ה'תשס"ו)
נו... איזה תאריכי לידה? תאריכים, או שָנים? בברכה, ינבושד.
גם וגם, אבל בעיקר - התאריכים, כי ענין השנים הוא קצת יותר ברור (אא"כ תאמר לי אחרת...). גבעתיים 08:04, 23 באוגוסט 2006 (IDT) (שהוא למנייננו כ"ט במנחם-אב ה'תשס"ו)
ואתה מוצא "חומר" על זה? אני לא מכיר הרבה מקורות, יש את הגמ' בראש השנה (לגבי מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע, שמוזכר "בפסח נולד יצחק" וכו'), ונראה לי שיש גם גמ' שמבררת את תאריך לידתו של שמואל. ומסתמא יש עוד כמה בתלמוד ומדרשים. באמת מעניין לרכז את המקורות הללו... בהצלחה! אם אמצא משהו אעדכן אותך, בלי נדר. בברכה, ינבושד.

אריקל - כן הגבתי (לעניין זה) בדף שיחתי. ובעניין הקודם, שים לב לחשבון המתוקן שעשיתי אתמול (שם, ב"אופס"). שכוייח! בברכה, ינבושד.

גבעתיים, אני מעריך שהידע שלך עולה על שלי.. מה שבטוח בענווה נצחת (לשיטת הרמב"ן.. אפילו שלדעת הסמ"ג זה כלפי האל). בכל מקרה עבודה כזו דורשת איסוף ובדיקה, ופחות 'ידע נשלף'.

לעצם העניין, אני זוכר שבמילואים לתורה שלמה, לספר שמות, הרב כשר אסף את רוב האפשרויות והתאריכים. הערך יכול לכלול כמה קטגוריות מרכזיות:

  • המנין כיום (ציון הדעות השונות, קרוב לחמשה דעות. רובן קרובות)
    • תת סעיף בתוך זה: השפעת הדיון של קו התאריך על מנין השנים
    • תת סעיף נוסף: הדיון האם השנה הראשונה נספרת
  • ממתי המנין נספר (יצירת אדם הראשון -היום השישי-, סיום המלאכות -מוצ"ש- הזמן בשנה, מראש השנה או מניסן)
  • הבעיתיות ביחס לטענות המדע (שהעולם קיים קרוב ל-16 מליארד שנה, תצפיות ארכאולוגיות מהתקופות הקדומות וכו')
  • תשובות אפשריות, מחולקות לשני קטגוריות מרכזיות: תשובות המקבלות את המדע כאמת, תשובות המוצאות פתרונות ליישוב התצפיות המדעיות אך חולקות בפרשנות המדעית (בעצם השאלה מי מתכופף המדע או המסורת)
    • תת סעיף: כמה תשובות- המנין הוא ליצירה ולא לבריאה, העולם נברא מהר.

ועוד ועוד.. אני בדרך לחתונה עכשיו.. ינובשד תוכל לציין כאן את היחס לדבר זה, ואז ניתן יהיה להסתער על הערך.. (כתבתי הכל מהזכרון ותוך מעט זמן, ככה שיתכן שיש כמה שטויות בדברי..) אריקל 15:15, 23 באוגוסט 2006 (IDT)

פתחתי ערך זמני משתמש:אריקל/מנין השנים בלוח העברי, ניתן להעביר את הדיון לשם, ולדף השיחה שם.. אריקל 15:33, 23 באוגוסט 2006 (IDT)

לגבי גיל העולם - אני חושב שיש התייחסות בערכים אחרים, כמו תורה ומדע, אם תרצה להרחיב משם. יש גם מאמר ב"דעת". בברכה, ינבושד.
תודה על הקישורים.. אשמח אם תוסיף נושאים אלו, או כל תוספת אחרת (כגון מנין השנים למלכים, או לשטרות) אריקל 11:10, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

שלום אריקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראה בבקשה שיחה:ישיבת שער התורה#שאלת הבהרה

לגבי הרב שקופ, אולי תעלה את התמונה שלו מויקיאנגלית?
תוכל לעשות זאת גם, איני מתמצא בכתיבת זכויות יוצרים וסגנונות העברה, לכן אני מעדיף להמנע מדברים מעין אלו.. אריקל 00:51, 6 בספטמבר 2006 (IDT)

פייגה אילנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העברתי את הערך "אילנית פייגה" שכתבת לפייגה אילנית - כמקובל בוויקיפדיה, תחילה מופיע השם הפרטי. דוד שי 07:15, 6 בספטמבר 2006 (IDT)

מקובל עלי, אם זה מקובל על ויקיפדיה. חוץ מזה כדאי להוסיף שם תמונה אריקל 18:11, 6 בספטמבר 2006 (IDT)

מייל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בס"ד היי אריקל! שלחתי לך מייל אתמול, לפני כניסת השבת, אשמח אם תענה לי תודה, ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה 23:11, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

עניתי לך.. אריקל 23:25, 9 בספטמבר 2006 (IDT)
בס"ד היי אריקל! לצערי לא קיבלתי את המייל ממך, אשמח אם תשלח שוב וסליחה על הטירחה, תודה, ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה 23:37, 9 בספטמבר 2006 (IDT)
אין טרחה כתבתי את התשובה גם בדף השיחה שלך.. יש פשוט בעיה באינטרמייל, מעכשיו העסק סודר, ובמידה ותשלחי אימל נוסף הוא יתקבל בצורה טובה יותר.. אריקל 01:58, 10 בספטמבר 2006 (IDT)
בס"ד היי אריקל! קראתי את התשובה שלך בדף השיחה שלך, ועניתי. אני בכל זאת מעדיפה להמשיך את הדיון במייל. כשתראה את תשובתי תלחץ בבקשה על "שלחו דואר אלקטרוני למשתמש זה". ניסיתי ללחוץ על הכפתור שלך, אבל זה לא הלך, כי הופיעה לי הודעה שלא הזנת כתובת מייל. אני מעדיפה שלא למחוק את תשובתך מדף השיחה שלי, וזאת בשל העובדה שלא נהוג למחוק דפי שיחה. תודה על הכל, ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה 10:04, 10 בספטמבר 2006 (IDT)
בס"ד היי אריקל! מצטערת להטריד אבל שלחתי לך מייל תגובה למייל ששלחת לי. מייל התגובה נשלח ב-15/9, אשמח אם תענה וסליחה על ההטרדה, ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה 21:11, 25 בספטמבר 2006 (IDT)
לא קבלתי, אולי הוא נעלם לי בתוך חלק 'מהדואר זבל', אשתדל לבדוק שוב ולהחזיר תשובה.. אריקל 21:14, 25 בספטמבר 2006 (IDT)
בס"ד רוצה שאשלח שוב? ליתר ביטחון? תודה, ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה 21:17, 25 בספטמבר 2006 (IDT)
כן אם זה אפשרי, תודה ומצטער על ההטרדה אריקל 02:31, 26 בספטמבר 2006 (IDT)
בס"ד אני כבר שולחת שוב, ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה 10:11, 26 בספטמבר 2006 (IDT)
בס"ד המייל נשלח שוב, ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה 10:15, 26 בספטמבר 2006 (IDT)
בס"ד היי אריקל! שלחתי לך תשובה למייל ששלחת לי. התשובה נשלחה ב-1/10. אשמח אם תענה לי. תודה! ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה 01:04, 3 באוקטובר 2006 (IST)
נשלחה תשובה אריקל 01:12, 3 באוקטובר 2006 (IST)
בס"ד שלחתי תשובה, וסליחה על ההטדה! תודה, ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה 01:43, 3 באוקטובר 2006 (IST)

שלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראה שיחה:מרדכי אלון#רב?, יש לך מושג?

הרב כשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקדמתני (זה היה ברשימות שלי לעבודה), אז כמה הערות:

  • אני מציע שתפריד את פרוייקט "תורה שלמה" בגלל חשיבותו המיוחדת, תוך הסבר על הרעיון (איסוף כל מה שכתבו במדרשים על התורה), שאגב, הגיע אחרי מותו לסוף במדבר וחבל על דאבדין. בהקשר הזה יש לציין את "מכון תורה שלמה", תורה שלמה על אסתר ורות ו"הגדה שלמה". ב"גמרא שלמה" ההיקף הוא כמה דפים ולא כל המסכת כפי שהשתמע. בסריקה של היברובוקס יש בעיית זכויות יוצרים, במיוחד כיוון שהספר עדיין נמכר כיום (דפוס מוקטן, 12 כרכים), כך שעדיף להסיר את הקישור.
  • לגבי הרוגצ'ובר יש להזכיר את חידושיו שיצאו על ידי מכון תורה שלמה גם בשמות: "צפונות הרוגצ'ובי" ו"צפנת פענח".
  • ירחון דגל התורה היה, באופן אירוני, בטאון אגודת ישראל בפולין. יצאו 3 או 4 גליונות שלו בשנים תרפ"א-תרפ"ג. הוא חתום בשער כ"מנחם מענדל קאשער".
  • לא לשכוח בהקשר של "התקופה הגדולה" את הנספח החשוב "קול התור" (ראה בערך הלל ריבלין)
  • קישורים שקיימים: ישיבת שפת אמת, קישור רשמי לראיון עם אסא ולא העתק בפורום.
  • באיזשהו שלב הוא העביר הרצאות באוניברסיטת בר-אילן. אני לא סגור מה המסגרת הרשמית (אנסה לברר).

מעבר לזה אני לא יודע הרבה על פועלו (כך שאין לי מקורות נוספים להציע לך). DGtal 01:25, 3 באוקטובר 2006 (IST)

תודה רבה, זה היה חלום שלי כבר הרבה זמן והחלטתי להתחיל בקטן ושכולם ימשיכו. את הערך על תורה שלמה באמת חשוב להפריד (גם לספרים נוספים שלו ניתן להקדיש ערך עצמאי, כמו התקופה הגדולה).
בקשר לספרים עם הזכויות יוצרים, האם מכון הלכה ברורה שברו את הזכויות יוצרים? האם ניתן להפנות אליהם קישור?
את שאר הדברים אשתדל להוסיף, ואם אשכח משהו אני בטוח שתשלים.. וביחד ננצח או לפחות ננצח בנקודות.. אריקל 01:34, 3 באוקטובר 2006 (IST)
הבעיה היא של היברובוקס שסרקו את זה, ה"ב ב"ה פשוט מקשרים ע"פ חזקת הכשרות של האתר. הערתי להם בשעתו, אך הם ענו בכלליות שהם משתדלים להקפיד, אך כנראה לא מחקו את הכרך למרות זאת. אני מציע שתחפש בקטלוגים של בר-אילן ושל ביהס"ל למצוא רשימה מלאה יותר. למיטב זכרוני יש לו איזשהו חיבור עם היתר המכירה בשם עט. כמובן שגם כדאי לכתוב קצת עם המשפחה, לא רק על הנכד. בהצלחה, DGtal 01:40, 3 באוקטובר 2006 (IST)
ממש רק התחלתי, זה אדם שאפשר לכתוב על ערך בגודל של הרצל תוך כדי תיאור תמציתי של הספרים שלו (מופיעים באחד הכרכים של תורה שלמה..) אין ספק שיש הרבה נושאים, אשתדל להוסיף את המעט הידוע לי, ואתה תוסיף את הידוע לך.. בתקווה להרכיב ערך מקיף.
בין השאר מגילת אסתר שיצאה ע"י מכון תורה שלמה, אינה של הרב כשר אלא של המכון, ולעניות הבנתי היא גם פחותה ברמה. אבל אין ספק שהספר תורה שלמה דורש ערך בפני עצמו, על כל הנספחים שלו.. אריקל 01:46, 3 באוקטובר 2006 (IST)

הזמנה למיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתור אדם שכנראה זה יעניין אותו: ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/תריג בסג תריג מכה שנית! 16:31, 3 באוקטובר 2006 (IST)


נחסמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Zeichen 267 - Verbot der Einfahrt, StVO 1970.svg

נחסמת, כי אתה חושב שבדמוקרטיה הרוב יכול לסתום את הפה למי שדעותיו לא מוצאות חן בעיניו.

אין לנו צורך באנשים שהמושגים שלהם לגבי דמוקרטיה כל כך מעוותים. אנשים שטוענים דברים כאלה בדף שיחה, מי יודע אילו שטויות הם מכניסים למרחב הערכים.

וחוץ מזה, פעלתי לפי משנתך. דעתך לא מצאה חן בעיני, אז סתמתי לך את הפה. emanשיחה(: \ ): 01:07, 11 באוקטובר 2006 (IST)

החסימה הזו מהווה אקט חמור ביותר, גם אם היא נעשתה כדי להבהיר רעיון. "אל תעשה את ויקיפדיה קרדום לחפור בו". הללשיחה תיבת נאצות 01:17, 11 באוקטובר 2006 (IST)
זה מקרה ברור של שימוש לרעה בסמכויות המפעיל. ‏pacmanשיחה 01:19, 11 באוקטובר 2006 (IST)

האם זאת התודה למי שתרם לויקפדיה? ויקפדיה יכולה להפסיד כ"כ הרבה מחסימה אחת! eman, חסימה זאת היא לא לטובת ויקפדיה אלא לטובתך האישית. אלישיב 01:23, 11 באוקטובר 2006 (IST)

חסימה בלתי-מוצדקת לחלוטין, ואני מתקשה להאמין שאני חוזה בה. אין שום סעיף במדיניות החסימה שמצדיק אותה. (וכהערת שוליים: אריקל צודק גם בדיון עצמו. עמנואל - אתה מתבלבל בין ליברליזם לדמוקרטיה) דוד 01:26, 11 באוקטובר 2006 (IST)

בהזדמנות תעביר לי שיעורים על דמוקרטיה, אני בטוח יהיה מעניין.. בנתיים כדאי שתקרא את הערך הזה.. חיים מאושרים, אני מצאתי במה להתעסק, כולי תפילה שתוכל אתה לכתוב עוד ערכים בנושא יהדות והיסטוריה אריקל 01:44, 11 באוקטובר 2006 (IST) (האם קיימת סתירה לוגית בין הזעם שלך לבין המעשה שלך?)

אני מבין שלדעתך היה צריך לעשות לישעיהו לייבוביץ', מה שהאנשים מהדוגמה שלך עשו לסוקרטס? emanשיחה(: \ ): 01:48, 11 באוקטובר 2006 (IST)

יציאה לחופשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולותיו של המשתמש המדובר גרמו לי לערער בדברים מסוימים.. עד שהם יתאזנו אני לוקח חופשה.. אני מזמין להשלים את הערכים האחרונים בדף המשתמש שלי, שנמצאים עדיין בשלב בוסרי.. אריקל 01:46, 11 באוקטובר 2006 (IST)

אין צורך שתפרוש חלילה בגלל פעולה מטופשת של מפעיל אחד, שבוטלה במהרה. אני מקווה שהוא יתנצל, ויפה שעה אחת קודם. ‏pacmanשיחה 01:47, 11 באוקטובר 2006 (IST)
למקרה שלא שמת לב, שוחררת. אני מאוד מקווה שהתרגיל הקטן שלי לא ייגרום לך לעזוב את הויקיפדיה.
אני כן מקווה שתלמד את הלקח (ולא מדובר פה רק, ואפילו לא בעיקר, על הויקיפדיה), שמי שיושב בשקט כשפועלים בשרירותיות נגד אחרים, שלא ייתפלא שזה קורה לו.
emanשיחה(: \ ): 01:52, 11 באוקטובר 2006 (IST)
עמנואל, אני תמה לחלוטין על מעשיך. והיכן אתה היית בחסימתם של תומאס וצחי? לא ישבת בשקט? ההודעה שלך אתמול ("לא רוצים") בדף שיחתו של צחי לא בדיוק מסתדרת עם הכיוון שאתה מציג כאן. ראיתי אמש את החסימה של אריקל, ולא הגבתי. האם אחת דיני להיחסם? בדבר אחד אני מסכים איתך - נעשה שימוש מופרז בחסימת משתמשים תורמים, וזה לא התחיל בתומאס. החסימות האחרונות גרמו לי בהחלט לאי-נוחות, וביטאתי את זה. אבל הפעולה שלך אמש תמוהה בעיני יותר מכל, אינני מבין אותך. חג שמח, ינבושד.
אריקל, אני מקווה מאוד שתשקול לבטל את החופשה, אימן אכן הגזים אך גם אם הוא לא היה מוותר מפעיל אחר היה משחרר אותך במהרה (נחסמת רק לכחצי שעה). כולם מסכימים שאתה משתמש תורם ושאין סיבה לחסום אותך, ואימן ניסה בצורה לא מוצלחת או מקובלת להבהיר נקודה שלו. אימן, אני מקווה שלא השתמשת בחסימה כדרך פוליטית להגיד לאנשים שהם חייבים לפעול כשהם רואים שמישהו נחסם. צהוב עולה 10:19, 11 באוקטובר 2006 (IST)
החסימה נועדה רק לשם הדגמה, והיתה מוסרת ברגע שהיית שם לב אליה וכותב משהו בדף השיחה שלך. כאמור, המטרה היתה להדגים לך מה קורה במשטרים שבהם סותמים את הפה למי שמתנגד לדעת הרוב, ושזה עלול לקרות גם למי שמריע למגמה הזו, ותומך בה, עד לרגע שזה מופנה נגדו (והרקע הוא לאו דוקא הויקיפדיה, אלא על מה שקורה סביבנו בימים טרופים אלה במדינת ישראל).
זו היתה הסיבה למה שעשיתי, ובודאי לא שום ניסיון לפקפק בתרומתך לויקיפדיה, ועל כך שרמזתי כך בנימוקי החסימה אני מתנצל בכל פה (האמת שעשיתי את זה בשביל לתת כאילו נימוק עינייני לחסימה, ולא הייתי צריך לעשות את זה).
אני חוזר ומבקש שתחזור לכתוב בויקיפדיה. המטרה בשום אופן לא היתה לסלק אותך מפה, אלא רק להדגים את הנקודה שהעלתי לעיל.
emanשיחה(: \ ): 14:10, 11 באוקטובר 2006 (IST)
אני מעריך שהדברים יצאו מעט מפרופורציה, מבחינתי הסיפור סגור. הבנתי את כוונתך החיובית (ראה פתיחת הכוזרי..) אריקל 17:02, 11 באוקטובר 2006 (IST)
אני שמח לראות שבזאת נגמרה הפרשה, ושלא גרמתי נזק לטווח ארוך. ברוך שובך. emanשיחה(: \ ): 17:16, 11 באוקטובר 2006 (IST)

קיבלתי ממך הודעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדף השיחה שלי, ואני לא מצליח להכנס ללינק שצירפת. תודה צלפחד 05:38, 11 באוקטובר 2006 (IST)

נסה להיכנס לכתובת http://www.yedidia.net/rambam. חג שמח, ינבושד.

חסימת משתמש:אריקל על ידי משתמש:Eman[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו את שיחת משתמש:אריקל ושיחת משתמש:Eman#אה... לפרטים. אני חושב שפעולה כזו לא יכולה לעבור לסדר היום, ו-Eman צריך להתנצל על חסימתו (וכמובן לשחרר את אריקל). הללשיחה תיבת נאצות 01:21, 11 באוקטובר 2006 (IST)

ראו גם שיחת משתמש: צחי#בכביש תהיה חכם.. כדי להבין את ה"עוון" שבגינו הוא נחסם. ‏pacmanשיחה 01:23, 11 באוקטובר 2006 (IST)

פעלתי לפי התקדימים של חסימת תומאס וצחי. emanשיחה(: \ ): 01:26, 11 באוקטובר 2006 (IST)

זה מריח כאילו אתה מנסה "לעשות את ויקיפדיה קרדום לחפור בה" ולהוכיח תיזה מסוימת (שאיני יודע מהי). אבל זו רודנות לשמה, להוכיח תיזות על גבם של אחרים. הללשיחה תיבת נאצות 01:28, 11 באוקטובר 2006 (IST)
כנראה שלא לחינם תרגמתי את ויקיפדיה:אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה. ערןב 01:28, 11 באוקטובר 2006 (IST)
זה לא על גבו. הוא הזמין את זה. פעלתי לפי משנתו (רק שהוא משום מה לא חשב שזה עלול לפנות כלפיו, אלא רק כלפי אחרים). emanשיחה(: \ ): 01:29, 11 באוקטובר 2006 (IST)
אני מקווה שבפעם הבאה שמישהו יגיד ש"צריך להרוג את כל הערבים" לא תיקח אקדח ותירה בו כפשוטו. בכל מקרה, פה אתה הבודד. אז לפי הגדרות אריקל, אתה פועל כדיקטטורה ולא כדמוקרטיה. הללשיחה תיבת נאצות 01:31, 11 באוקטובר 2006 (IST)
טוב, הגשמת את מטרתך הנפלאה - עוררת מהומה סביב הנושא, עכשיו תשחרר אותו בבקשה. ‏pacmanשיחה 01:32, 11 באוקטובר 2006 (IST)
כמו כן, אני מבקש שעמנואל יוזהר, ובפעם הבאה שיעשה שטות כזו, תועלה הצבעה לשלילת זכותו להיות מפעיל מערכת. הללשיחה תיבת נאצות 01:33, 11 באוקטובר 2006 (IST)
יאללה, שיחררתי. ועכשיו אני יכול לקבל הסבר מה ההבדל בין החסימה הזו לתקדימים הקודמים? emanשיחה(: \ ): 01:37, 11 באוקטובר 2006 (IST)
אני דווקא חושב שכדאי שלא יענו לך. "מעוולה לא תצמח עילה". ולפחות תתנצל. הללשיחה תיבת נאצות 01:38, 11 באוקטובר 2006 (IST)
אני לא יודע מה בקשר לאחרים, אבל הנה, אני אזהיר: עמנואל, בפעם הבאה שתחסום מישהו כדי להבהיר עמדה, הלל יעלה הצבעה לשלילת סמכויות המפעיל שלך... ‏Yonidebest Ω Talk 01:38, 11 באוקטובר 2006 (IST)
אם הלל יעלה זאת להצבעה, אני אצביע בעד. החסימה של אריקל הייתה התפרעות מיותרת לחלוטין. דוד שי 06:02, 11 באוקטובר 2006 (IST)
אם עמנואל יודה שזו הייתה מעידה ויתנצל, לא אעלה זאת להצבעה. אבל בינתיים אני רואה לצערי שהוא אפילו לא חושב על אפשרות כזו. עמנואל, אינך מבין שלא פגעת רק באריקל (לחינם!), אלא פגעת בעצם המוסד של מפעיל המערכת? הללשיחה תיבת נאצות 08:49, 11 באוקטובר 2006 (IST)
מכיון שעמנואל טרם התנצל, פתחתי בהליכים של ביטול הרשאת המפעיל שלו. ראו שיחת משתמש:Eman#ביטול הרשאת מפעיל. הללשיחה תיבת נאצות 09:20, 11 באוקטובר 2006 (IST)
אני מסכים עם הדרישה שאימן יתנצל בדף השיחה של אריקל. עם זאת אני לא רואה מקום לאיום על ביטול הרשאת מפעיל, לפחות עד שהמקרה יישנה. צהוב עולה 10:21, 11 באוקטובר 2006 (IST)
כל זמן שעמנואל לא התנצל, הרי שהמקרה נשנה והולך. אם המקרה יישנה, זה יצדיק ביטול הרשאתו גם אם הוא התנצל. זה הרעיון של האזהרה. בינתיים עמנואל לא נתן לנו שום אינדיקציה שזו הייתה מעידה ולא מדיניות. הללשיחה תיבת נאצות 10:28, 11 באוקטובר 2006 (IST)
אתה רציני?!
נראה לך שזו מדיניות שפתחתי? יש פה באמת אנשים שחסמו כל מי שבא להם סתם כי בא להם ולא פעם אחת.
לעומת זאת אני, פעם אחת, בצרוף מקרים יוצר מן הכלל שפעולה כזו ממש התבקשה ואיפשרה להדגים כמה וכמה דברים (כולל, ובמיוחד לנחסם עצמו), פעלתי בחריגה בוטה ומופגנת מהסמכות. אז אתה יכול להתלונן, למחות וכו' אבל לטעון שאין לך שום אינדיקציה שזו מדיניות?! נו באמת!
ואגב, אחד הדברים שהניסוי הקטן שלי הדגים זה איך אנשים שכל הזמן שתקו כאשר פעלו פה בשרירותיות נגד אנשים אחרים, פתאום מתעוררים כשזה קרה במפתיע למישהו "משלהם". ויותר מעניין זה איך זה פחות או יותר אנשים ששיכים למגזר שגם מחוץ לויקיפדיה גילה התנהגות דומה, ושתק מול עוולות הכיבוש והדיכוי 30 ומשהו שנה, ואז פתאום צרח עד השמיים בשם הדמוקרטיה כאשר טיפה מהשרירותיות והאנטי דמוקרטיה הזו הופנתה פתאום במפתיע נגדו.
אתה רוצה להדיח אותי בגלל ההדגמה הזו? תהיה בריא. אפילו אם תצליח זה היה שווה את זה.
וחוץ מזה, הגעי הזמן שיהיה נוהל לחסימה והרחקה של משתמש רשום. אני כבר חודשים רבים שקורא לנוהל כזה, אבל אף אחד אל עושה כלום, והמצב הלא בריא הזה ממשיך. גם אם מה שעשיתי ייקדם במשהו אתץ זה, זה יהיה שווה הדחה. emanשיחה(: \ ): 12:39, 11 באוקטובר 2006 (IST)
כמו שאמרתי, כנראה שלא לחינם תרגמתי את ויקיפדיה:אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה. אבל דבר אחד נכון גם לדעתי: מפליא לראות כיצד אנשים שכל הזמן שתקו כאשר פעלו פה בשרירותיות נגד אנשים אחרים, פתאום מתעוררים כשזה קרה במפתיע למישהו "משלהם". בכל מקרה, לא צריך לערב פוליטיקה בכל דבר (זה אפילו סוג של יריה ברגל מצדך לטעמי). וחוץ מזה, מה קרה כאן בשבוע האחרון שפתאום כולם שוב מתקוטטים? הייתה לנו תקופה רגועה יחסית, ופתאום - מהומה! ערןב 12:44, 11 באוקטובר 2006 (IST)
אימן: אתה עדיין צריך להתנצל בפני אריקל, שנחסם על לא עוול בכפו, ולבקש ממנו לחזור בו מחופשתו. ערן: מתי קרה שמשתמש מועיל נחסם בלי סיבה (כמו אריקל) ואף אחד לא התלונן נגד זה? תמיד כשמשתמש מועיל נחסם, אפילו עם סיבה (כמו לב או אלכס), אנשים (גם אני) מוחים נגד זה. צהוב עולה 12:46, 11 באוקטובר 2006 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: נראה שאתה מבין שהחסימה שלך היתה הפרה בוטה של סמכות המפעיל שלך. אם כן, מדוע אינך מסוגל להתנצל? הנסיון להשוות בין צחי ותומאס לאריקל רחוק מאוד מהמציאות; בעוד תומאס ביצע פעמים רבות עריכות שהן על סף השחתה, ואף הצהיר שמטרתו בוויקיפדיה היא הפצת האידיאולוגיה שלו, ובעוד צחי בהחלט עבר את הגבול הן הפעם הזו והן בעבר ביחס שלו לגילגמש, הרי שאריקל לעולם לא ביצע השחתה כלשהי או עריכה הקרובה להשחתה, ונראה שהחסימה שלך באה מנקמנות או משהו דומה על "למה הם נחסמו והוא לא", ובכך בעצם ניסית להוכיח את דעתך על ידי פגיעה במשתמש אחר שלא עשה כלום, וזאת על ידי הסמכויות שניתנו לך כדי להלחם במשחיתים. בקשר לנוהל הרחקה - יתכן מאוד שצריך אחד כזה, אבל בוודאי שלא כנגד משתמש שמגדיר את המושג דמוקרטיה בצורה שאינה נכונה, לדעתך. אגב, מוזר שאתה נלחם פתאום על זכויותיו של צחי, לאחר שענית על בקשתו לשחרור החסימה ב"לא רוצים, ולא רוצים"... ‏pacmanשיחה 12:50, 11 באוקטובר 2006 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני שוב מסכים עם צהוב עולה. ואוסיף: לא הייתה פעולה שרירותית כמו זאת. עמנואל, אם המקרה של צחי היה שרירותי לא היית אמור להגיב לבקשת השחרור שלו ב"לא רוצים". בברכה, ינבושד.
הבקשה שלו להיות משוחרר "עכשיו" היתה ילדותית. אפילו אני לא יכול סתם ככה לשחרר, אלא צריך לבדוק למה ועל מה הוא נחסם, דבר שלוקח זמן (למשל התברר שהוא נחסם שוב, וזו לא היהת החסימה המקורית, ובינתיים קרה כל הבלגאן שלי עם אריקל). emanשיחה(: \ ): 13:16, 11 באוקטובר 2006 (IST)

עדכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיחת משתמש:אריקל#יציאה לחופשה כתב עמנואל סוג של התנצלות. אבהיר שבנוסח ההתנצלות עמנואל בעצם אינו מתנצל על מעשהו כשלעצמו, ואף מביע שביעות רצון ש"הנקודה הובהרה". בעיניי אין כאן התנצלות על עצם המעשה, ואין כל ביטחון שעמנואל לא ישתמש בסמכויות כמפעיל לרעה בהמשך. אי לכך אני ממשיך את נוהל הסרת הרשאה (בעוד שבוע אעלה בעז"ה הצבעה על כך). הללשיחה תיבת נאצות 14:21, 11 באוקטובר 2006 (IST)

חבל על הזמן, הצבעה לא תעבור, עדיף שתגיע איתו לפשרה (לדוגמה, הצהרה מפורשת שלא יחסום שנית משתמשים כדי להדגים דברים) צהוב עולה 14:25, 11 באוקטובר 2006 (IST)
אל תהיה כל-כך בטוח שהיא לא תעבור. עמנואל כבר השתמש מספר פעמים בסמכותו לרעה או הגיע למצבים בתחום האפור שבין לבין. ‏pacmanשיחה 14:26, 11 באוקטובר 2006 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אם הוא יצהיר כך, ודאי שהדברים יגיעו לידי סיום. אם לא, אעלה הצבעה (לא ממש אכפת לי התוצאות. הפעולה הכוחנית שלו הייתה פסולה ביותר, ויש להבהיר זאת). הללשיחה תיבת נאצות 14:28, 11 באוקטובר 2006 (IST)
לא היתה "סוג של התנצלות". אחרי שקראתי שוב את מה שכתבתי אתמול, היתה התנצלות בפה מלא על משהו שכתבתי שלא הייתי צריך לכתוב (ושכנראה הוא גרם לו לעזוב).
לגבי אקט החסימה עצמו, שעליו לא התנצלתי, הוא היה אקט הפגנתי, ולא מעשי. כמו שכתבתי למעלה במפורש, אני רואה אותו כאקט חד פעמי, ולא כמדיניות. אני מתקשה להבין למה אתה מתעקש להמשיך לטעון שאין לך ביטחון שאני לא אשתמש בסמכויות לרעה בהמשך, למהרות מה שכתבתי במפורש. emanשיחה(: \ ): 14:35, 11 באוקטובר 2006 (IST)
התנצלות פירושה שאתה מסכים שהמעשה שעשית אינו לגיטימי. אי-התנצלות פירושה שאתה חושב שהוא לגיטימי (גם אם חד-פעמי). מכיון שכך, מי יתקע לידי שלא תשתמש בכלי (החד-פעמי) הזה פעם נוספת, אולי עליי או על מישהו אחר? הללשיחה תיבת נאצות 14:42, 11 באוקטובר 2006 (IST)
אתה רוצה לחשוב כך? זכותך, וזכותך להצביע בעד הדחתי. זכותי גם לפקפק במניעים שלך, אחרי שכתבתי פעמיים במפורש שאני רואה את זה בכמקרה חד פעמי. התנצלתי בפני אריקל בפה מלא ובלב שלם על מה שהרגשתי שאני צריך להתנצל בפניו. לא עשיתי את זה בשביל לרצות אותך, ואני לא מתכוון לעשות את זה גם בעתיד. emanשיחה(: \ ): 14:55, 11 באוקטובר 2006 (IST)
עמנואל, החשש שלי נבע מכך שאתה רואה צעד כזה כלגיטימי. גרוע מכך: מטרתך לעורר מהומות ולפתוח דיון הושגה לכאורה, וכבר ציטטתי את הפתגם הלטיני על כך - "מעוולה לא תצמח עילה". זכותך לפקפק במניעים שלי, אם כי תמהני מהם לדעתך.
בוא נעשה זאת כך, אצהיר במקומך: עמנואל מצהיר בזאת שלא ישתמש יותר בסמכותו כמפעיל לרעה, גם לא רק כדי להבהיר נקודות חשובות לדעתו. אם לא אראה תגובה על משפט זה, מבחינתי שתיקה כהסכמה והעניין סגור. הללשיחה תיבת נאצות 15:00, 11 באוקטובר 2006 (IST)
זה מה שאמרתי גם קודם, ואני מקבל את הניסוח שלך. emanשיחה(: \ ): 15:06, 11 באוקטובר 2006 (IST)
אני מקווה שההצבעה הזאת לא תרקום עור וגידים. יתכן שעמנואל עשה משהו פסול. לאור הכרותי הארוכה איתו אני לא חושב שיש לשלול את סמכויות המפעיל שלו. בסך הכל מדובר במעידה קטנה. ואני חושב שדי במה שנאמר ולא צריך להמשיך בזה. גילגמש * שיחה 15:09, 11 באוקטובר 2006 (IST)
משכתי את הצעתי, ואני מודה לעמנואל על שיתוף הפעולה שלו. הללשיחה תיבת נאצות 15:10, 11 באוקטובר 2006 (IST)
אני הייתי רוצה לראות את כל המפעילים חותמים על המשפט הזה (ועל משפטים נוספים). אני חותם בשמי. אולי באמת כדאי ליצור רשימת הצהרות ציבורית שבה המפעילים יתחייבו לא לעשות כך וכך, אף שזה אמור להיות ברור מאליו. ‏Yonidebest Ω Talk 17:54, 11 באוקטובר 2006 (IST)
יוני, עלולים לפרש אותך לא נכון, שהתממנו למפעילים חוייבו לקרוא את ההוראות - באורם נלך (או אותם נשפר אם צריך). אחרת נסיים עם חוזה וכל אחד מאיתנו יצטרך לעמוד באחד המפגשים ולהדליק משואה, לחתום על החוזה, ולהצהיר כי "אני המפעיל בן כך וככה, מצהיר בזאת... לתפארת הוויקיפדיה העברית". דורית 18:26, 11 באוקטובר 2006 (IST)

נקודה למחשבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרים כגון זה גורמים לפגיעה בתדמית המפעילים המושמצת גם כך תדיר. על כן יש להתייחס אליהם בחומרה רבה. שימו לב לדיון שהתרחש כאן קודם לכן על חסימתם של תומאס ואסקס אשר העלה את התהייה האם ניתן או לא לסמוך על החלטות המפעילים באופן עיוור - הדוגמה הזו מדגישה את הבעייה ביתר שאת. קרני שיחהזה הזמן ל... 15:04, 11 באוקטובר 2006 (IST)

בהחלט ניתן לסמוך עליהם. אני סומך על כל אחד ואחד מהם לאור הכרותי הארוכה ולפעמים גם האישית עמם. גילגמש * שיחה 15:15, 11 באוקטובר 2006 (IST)
בעניין הזה אני מסכים עם קרני. פעולה כזו, המהווה באופן ברור שימוש לרעה בסמכויות המפעיל, מעודדת לאחר מכן את כל הבכיינים להמשיך לדבר על "דיקטטורת מפעילים" ושאר שטויות. ‏pacmanשיחה 15:20, 11 באוקטובר 2006 (IST)
גילגמש, דבריך מהווים חוסר ביקורתיות מצער. אני לא סומכת על כל המפעילים, כולנו, כולל אני - עושים טעויות. תפקידה של הקהילה הוא לבדוק את מעשיהם. מה שכן וכפי שנאמר בעבר, חלק מהנימוקים עדיף שלא ינתנו בפומבי, ועל כך בהחלט ניתן לדרוש במייל תשובה דיסקרטית. בינתיים נראה כאילו אנחנו הופכים לגנון, אם מישהו רוצה לחזור לגן, שילך לשחק בארגז החול. דורית 15:25, 11 באוקטובר 2006 (IST)
אני לא חושב שאפשר לסמוך על כולם באופן עיוור. כאשר מתעוררת שאלה, או תהייה, חלק מאחריות המפעילים היא לענות לה. לומר - "ככה החלטנו, ואם תמשיך לשאול על זה תחסם" זו גישה בלתי נסבלת, שאין לה מקום באנציקלופדיה פתוחה. עופר קדם 16:20, 11 באוקטובר 2006 (IST)
אני מקווה שאיש לא אמר "ככה החלטנו, ואם תמשיך לשאול על זה תחסם", ושציטוט זה הוא תחושה של הכותב ולא תיאור של מציאות. דוד שי 16:57, 11 באוקטובר 2006 (IST)

מעשהו של eman פוגע בראש ובראשונה בתדמיתו של eman, ונגזרת מכך פגיעה בתדמית כלל המפעילים. eman התנצל בפני אריקל ואף הצהיר לעיל כי לא יחזור עוד על מעשה כזה, ובכך ניתן לראות פרשה זו כסגורה. יש ספיח אחד לפרשה זו שאינני יכול להתעלם ממנו, וזו המתקפה של eman שעיקרה במילים "איך אנשים שכל הזמן שתקו כאשר פעלו פה בשרירותיות נגד אנשים אחרים, פתאום מתעוררים כשזה קרה במפתיע למישהו 'משלהם'". זו פגיעה מיותרת לחלוטין באלה שיצאו להגנתו של אריקל, שעשו זאת למען ויקיפדיה, ולא למען מחנה כלשהו (שכלל אינו קיים). די לי בהבהרה זו, אין בכוונתי להאריך בהסברים, וגם אינני דורש כל פעולה או סנקציה, פרשה זו כבר גזלה זמן יקר רב. דוד שי 16:56, 11 באוקטובר 2006 (IST)

ויקירמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לי כמה שאלות בקשר לאתר הזה לפני שאני ניגש לכתוב שם (ראה כאן):

  1. האם ההרשמה לשם היא בחינם?
  2. האם האתר רץ על בסיס מדיה ויקי?
  3. האם אפשר ליצור שם תבניות ולהעלות לשם תמונות בדיוק כמו בויקיפדיה(האם זה באותה דרך)?
  4. האם אני צריך לכתוב שם רק בנושאי הרמב"ם וההלכות או בנושאים בסיסיים כמו חגי ישראל וכו'?
  5. האם אפשר לכתוב ערכים ע"פ הערכים התואמים בויקיפדיה?

,תודה,מישהו סודי 13:26, 11 באוקטובר 2006 (IST)

אני מרשה לעצמי לענות במקומו (הואיל ולא שאלת שאלות קשות...)
  1. כן, ודאי.
  2. כן, כפי שתראה.
  3. כן (אבל הגרסה של התוכנה לא מעודכנת ולכן יש כמה אופציות שלא פועלות).
  4. בגדול - נראה שכן, אבל כדאי לקבל הסבר יותר מדויק ממנהלי האתר.
  5. כן.
חג שמח, ינבושד.
ינבושד, לדעתי הבעיה היא לא שהגירסה לא מעודכנת, אלא שאין בה כל מיני תוספות שיש בוויקיפדיה. ראה את מיוחד:Version לרשימת התוספות. צהוב עולה 14:00, 11 באוקטובר 2006 (IST)
גם לא מעודכנת וגם ללא תוספות; בגלל שהשרת לא תומך בPHP הכי חדיש. זה יטופל בעוד כמה ימים במעבר לשרת חדש. בסג תריג מכה שנית! 19:22, 11 באוקטובר 2006 (IST)
מה גם, שעייו בדפי המטה מראה שגירסה 1.8 (שבה פועלת ויקיפדיה) עוד לא שוחררה לציבור. דניאל צבי 21:41, 11 באוקטובר 2006 (IST)

"אולי תירשם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום אריקל. תגובתך לאנונימי בויקיפדיה:הכה את המומחה#מדוע נחסם לעריכה הדף של ישיבת מרכז הרב? לא מצאה חן בעיני. לו טרחת לעיין בהיסטוריית הערך, ראית שמדובר במישהו שניסה פעם אחר פעם לשתול את דעותיו בתוך הערך. בברכה, ינבושד.

אתה צודק, ההערה שלי הייתה צינית. אין ספק שהוא לא היה נרשם אלא רק רצה להפריע.. והוא דאג להאשים את המערכת על חוסר פתיחות.. אבל כנראה הייתי צריך לבטא את הציניות ביתר תוקף.. דרך אגב הייתה אצלנו השחתה ראשונה (בערך ארבעת המינים, הוספת ל) צריך לזכור את זה לדורות הבאים אריקל 20:07, 12 באוקטובר 2006 (IST)


אבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום אריקל, הצץ כאן. בברכה, ינבושד.

ראיתי, אני לא משמעותי בעניין, ועמדתי עדיין לא מגובשת בנושא ואני לא הולך לקרוא את הערך הנ"ל, תודה על ההפניה אריקל 08:40, 18 באוקטובר 2006 (IST)

הצבעות קיזוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום אריקל. שמתי לב שבאחרונה אתה מצביע כדי "לקזז" את הצבעותיו (המאוסות בפני עצמן) של אורי. אם אתה חושב שהצבעותיו של אורי אינן טובות ועדיך היה לו לא היה מצביע - אני מסכים עימך. אבל אני חושב שבעצם הצבעתך רק כדי לקזזו מוסיף חטא על פשע. אם הצבעה אחת איננה כשרה ופגמת בתהליך - שתיים בוודאי לא עוזרות. אם אתה חושב שיש למחוק את הערכים - זוהי דעתך, אבל חבל שתצביע נגדה רק בגלל שאחר מצביע בשביל להרגיז. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 22:31, 19 באוקטובר 2006 (IST)

תמהני, ומדוע לא הפנית את טענתך זו לדוד שי, שאמר שעשה בדיוק אותו הדבר? הללשיחה תיבת נאצות 23:33, 19 באוקטובר 2006 (IST)
הוא כן הפנה (אם כי ייתכן שזה הלך לאיבוד איפשהו בתוך הדיון הארוך ההוא). דניאל צבי 23:47, 19 באוקטובר 2006 (IST)
אני מודה שבאחת הפעמים התלבטתי האם להצביע, והצבעתו של אורי לצד אחד הטתה את הכף להצבעה שכנגד; בשאר ההצבעות הדבר נבע מהחלטה עקרונית ללא דעתו. אבל היום הבנתי שזו טעות. אני מסכים שבאופן עקרוני מהלך של הרבה אנשים שנובע רק כאנטי, אינו יועיל ומוסיף חטא על פשע (כגון מפלגות מסוימות, המנציחות את הריבוד החברתי, או שרצו להנציח את השסעים בחברה..); מקובל עלי שאדם אחד לפחות, אם לא שניים יתעמת חזיתית (והברירה הטבעית תדאג לכך שזה יהיה רק מעט אנשים). אני לא אצביע יותר הצבעות קיזוז. אריקל 01:48, 20 באוקטובר 2006 (IST)

הוספת קטיגוריה: צמחונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבקש להוסיף קטגוריה "צמחונים" (או "צמחונים וטבעונים"). תודה.

איתי ב 20:21, 28 באוקטובר 2006 (IST)

שבעלפדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום אריקל, כיצד אפשר ליצור קשר עם מנהל/י/ות אתר שבעלפדיה? אם זה אתה, אז כיצד אפשר ליצור קשר איתך באופן פרטי? רענן 13:57, 7 בנובמבר 2006 (IST)

אריקל בחו"ל. בכל-מקרה, הצורה הכי טובה ליצירת קשר, היא הודעה בדף שיחת המשתמש בשבעלפדיה של הלל, בסג או יוחאי. 15:16, 7 בנובמבר 2006 (IST)

אהלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה שלומך?

(אני בישיבה, אם תהית.) הללשיחה תיבת נאצות 02:15, 24 בינואר 2007 (IST)

טוב לראות (?) אותך.. אתה שם שבת? אולי אקפוץ.. דרך אגב אני עובד בזמן האחרון הרבה על סוגיית הכללים בהלכה, ויש לי כל מיני נקודות מעניינות אריקל 09:35, 24 בינואר 2007 (IST)

מייל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלחתי לך, בעניין המדובר. הללשיחה תיבת נאצות 03:28, 18 בפברואר 2007 (IST)

הרב עמיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערך על הרב עמיאל כתוב שחתנו הוא הרב מימון ונכדו הרב שילה רפאל. מבדיקת גירסאות יצא לי שאתה כתבת את זה , אז אני פונה אליך. מדובר בטעות רצינית, הרב מימון היה חתנו (פעמיים, שתי בנות) של בעל בית מערבות רומניה, ובשום אופן לא של הרב עמיאל. זה גם לא הגיוני כרונולוגית, כי הם בני אותו גיל, ולא הגיוני שהאחד יהיה חתן של השני, כאשר מדובר בנישואים בגיל צעיר. הרב שילה רפאל הוא בנם של יצחק רפאל וגאולה בת יהודה (בתו של הרב מימון, ואין לו שום קשר אל הרב עמיאל, אז לפני שאני מתקן, יש לך הסתייגויות? נת- ה- 23:30, 29 במרץ 2007 (IST)

תמונה:Soldier zikaron.JPG[עריכת קוד מקור | עריכה]

היי, אשמח אם תוכל להוסיף לתמונה רשיון כלשהו. ‎Shambler‏ 00:51, 2 ביולי 2007 (IDT)

תודה על הפנייה הנימוסית, התמונה אינה בבעלותי הבלעדית אולם מוסכם על הבעלים הנוסף שהתמונה תשמש בכלל הערכים הקשורים לזיכרון והנצחה במדינת ישראל. מזמן לא ערכתי כאן ואיני זוכר באיזה רישיון מדויק להשתמש. אודה לך מאד אם תוכל ליצור רשיון מעין זה. בתודה אריקל 01:07, 2 ביולי 2007 (IDT)
ניסיתי אבל לא מצאתי רישיון מתאים. הבעיה היא שלא ניתן להשתמש בתמונות שהשימוש בהן מוגבל, פרט לשימוש הוגן, ואז לתמונה צריכה להיות תרומה משמעותית לערך. אם תגיע להסכמה עם הבעלים הנוסף על אחד הרישיונות החופשיים, זה יהיה טוב.
Shambler‏ 01:21, 2 ביולי 2007 (IDT)

ברוך שובך[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוב לראות אותך בשינויים אחרונים :) סקרלטשיחה 21:42, 19 באוגוסט 2007 (IDT)

תודה רבה על הברכה, לא יודע אם אוכל להעריך ימים.. אבל התפנה לי זמן ונוסף לי רצון לתרום :) ולך כל הכבוד שאת עדיין נשארת ותורמת וגם מחמאות מחלקת... לילה טוב אריקל 21:56, 19 באוגוסט 2007 (IDT)

נצח יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיקרון, ערכים על גדודים לא עצמאיים לאאמורים לקבל ערך, אבל לדעתי זה חריג מוצדק. שים לב שיש המון הפניות לערך חטיבת כפיר שצריך לתקן ואני מציע קודם לשנות את שם הערך ל"גדוד נצח יהודה" כדי למנוע בלבוב עם העמותה ועם שימושים אחרים במונח. חשוב מכך, חייבים להגדיל את הערך בעיקר בהיבט הייחודי. לא לשכוח את יהודה דובדבני שהיה מהיוזמים, את הרב אהרן לייב שטיינמן שתומך בשתיקה, את ה"פלישה" של החרד"לניקים ליחידה (בעיקר אנשי השומרון והסביבה), התייחסויות במחקר וכד'. דומני שבערך זה, דווקא הצד הצבאי הוא השולי. המון יישר כח עד עכשיו, ‏DGtal‏ 22:14, 19 באוגוסט 2007 (IDT)

קודם כל תודה על ההודעה העניינית ובעיקר תודה על התודה :) -
  1. כרגע המדיניות היא באמת מניעת ערך לכל גדוד (אף שאיני בקיא בהיסטוריה צבאית ובטח שלא עברתי פו"ם.. אני לא בטוח שזו מדיניות מומלצת..) בכל מקרה כתבתי בדף השיחה את הייחודיות. כרגע, כמוני כמוך, אני חושב שהגדוד ייחודי בעיקר לא בשל הצד הצבאי (השולי בכל מקרה בגדוד המדובר) אלא בעיקר בצד האזרחי בהקשר המדובר.
  2. בקשר להרחבות, לצערי אני מכיר את הדברים מ-'דליפת מידע' ולא ממקורות מוסמכים, כך שכל הרחבה תתקבל בברכה.
  3. יש לציין שלא אתנגד (ואף לא ארגיש תחושת אכזבה..) להצגת הערך להצבעת איחוד במידה ומשתמש כלשהו טוען שיש לאחד ערך זה.
בברכה אריקל 05:26, 20 באוגוסט 2007 (IDT)