נחום איש גמזו
 | |
| לידה |
המאה ה־1 ארץ ישראל, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־2 |
| תקופת פעילות | דור שני לתנאים |
| תלמידיו | רבי עקיבא |
  | |
נחום איש גמזו היה תנא בן הדור השני לתנאים ואחד מרבותיו של רבי עקיבא. התפרסם בעיקר בזכות הסיפור על מנהגו לומר על כל דבר "גם-זו לטובה".
תורת הגמול
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.JPG)
באגדה נעשה קישור ברור בין נחום איש גמזו לשאלת ההשגחה הפרטית, ולעניין השכר ועונש, אשר מבטא את היחס בין האל לברואיו (המודגש בי"ג עיקרים לרמב"ם). כך חייו של נחום איש גמזו, מתוארים בצורה הבאה:
לעומת תיאור טרגי זה, מתייחס התלמוד אף לכך שנחום איש גמזו היה צדיק גמור (מה שמעלה את השאלה הידועה של "צדיק ורע לו"):
פעם אחת הייתה מִטתו מונחת בבית רעוע. בִּקשו תלמידיו לפנות מִטתו ואחר כך לפנות את הכלים. אמר להם: 'בניי, פנו את הכלים ואחר כך פנו את מִטתי, שמובטח לכם שכל זמן שאני בבית אין הבית נופל'. פינו את הכלים ואחר כך פינו את מִטתו ונפל הבית. אמרו לו תלמידיו: 'רבי, וכי מאחר שצדיק גמור אתה למה עלתה לך כך?'
תשובתו של נחום איש גמזו עונה על שאלת "צדיק ורע לו" בצורה אופיינית לחז"ל:
אמר להם: 'בניי, אני גרמתי לעצמי, שפעם אחת הייתי מהלך בדרך לבית חמי והיה עִמי משוי שלושה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים. בא עני אחד ועמד לי בדרך ואמר לי: 'רבי, פרנסני'. אמרתי לו: 'המתן עד שאפרוק מן החמור'. לא הספקתי לפרוק מן החמור עד שיצתה נשמתו. הלכתי ונפלתי על פניו ואמרתי 'עיני שלא חסו על עיניך יסומו, ידיי שלא חסו על ידיך יתגדמו, רגליי שלא חסו על רגליך יתקטעו', ולא נתקררה דעתי עד שאמרתי 'כל גופי יהא מלא שחין".
אמרו לו: 'אוי לנו שראינוך בכך'. אמר להם: 'אוי לי אם לא ראיתוני בכך'.
מתשובתו זו עולה תפיסה (הנמצאת גם במקומות נוספים אצל חז"ל) המאמינה שהרעות המגיעות לצדיקים מקורן בחטאים שחטאו, אף אם היו זעירים לכאורה. זאת, ככל הנראה בשילוב עם התפיסה ש"הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה".
שמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור השם "גמזו"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתלמוד הבבלי מבואר מדוע נקרא שמו "נחום איש גמזו":
ואמאי קרו ליה נחום איש גם זו? דכל מילתא דהוה סלקא ליה אמר 'גם זו לטובה'.[2]
כדוגמה לאירוע שעליו אמר "גם זו לטובה" מובא המקרה הבא (בתרגום מארמית):
פעם אחת רצו לשלוח מתנה לבית הקיסר. אמרו: 'מי ילך? ילך נחום איש גמזו, שהוא מלומד בנסים'. שלחו בידו תיבה מלאה באבנים טובות ומרגליות. הלך וישב בדירה אחת. בלילה קמו הדיירים ולקחו את התיבה ומִלאו אותה בעפר. כאשר הגיע לשם פתחו את התיבה וראו שהיא מלאה עפר. רצה המלך להרוג את כולם ואמר: 'היהודים צוחקים עלי'. אמר (נחום): 'גם זו לטובה'. בא אליהו ונדמה לו כאחד מהם[א]. אמר לו: 'שמא העפר הזה הוא מעפרו של אברהם אביהם, שכאשר היה זורק[ב] עפר היה נעשה חרבות וכאשר היה זורק קש היה נעשה לחצים, כמו שכתוב: "יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ, כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ"[3]?'. הייתה מדינה אחת שלא הצליחו לכבוש. ניסו את העפר וכבשו אותה. עלו לבית האוצרות ומִלאו את תיבתו באבנים טובות ומרגליות ושלחו אותו בכבוד רב. כשהגיעו ללון באותה דירה, אמרו לו: 'מה עשית שנתנו לך כבוד גדול כזה?' אמר להם: 'מה שלקחתי מכאן הבאתי לשם'. הרסו את הבית והביאו את עפרו לקיסר. אמרו לו: 'העפר שהביאו לכאן הוא משלנו'. בדקו אותו ולא מצאו בו דבר, והרגו את אותם דיירים.
לעומת זאת, כבר רבנו חננאל[4] וכן רבי נתן מרומי[5] כתבו שנקרא בשם זה על שם עיר מגוריו – "גמזו". מקום זה נזכר גם בתנ"ך, בספר דברי הימים ב':
וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וְהַנֶּגֶב לִיהוּדָה, וַיִּלְכְּדוּ אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת אַיָּלוֹן וְאֶת הַגְּדֵרוֹת וְאֶת שׂוֹכוֹ וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת תִּמְנָה וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת גִּמְזוֹ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם
שמו השתמר בשם הכפר הערבי ג'ימזו.
דרכו בהלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממגוון המקומות בהם מופיע נחום איש גמזו, ניתן לצייר את דרכו בהלכה. אולם לצורך בירור תפיסותיו מרכזית ביותר היא הידיעה שדרכו של רבי עקיבא נלמדה במישרין מנחום איש גמזו, והוא היה רבו במדרש ההלכה; כך מובא בתוספתא:
רבי עקיבא אומר: להביא את הנגע שאין טומאה יורדת להן אלא בדבר, שרבי עקיבא לא היה דורש כלל ופרט והיה דורש רבויין ומעוטין שכך למד מנחום איש גם זו.
זיהויים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש המזהים את נחום איש גם זו עם נחמיה העמסוני.[6] לעומת זאת יש החולקים, וסוברים שנחמיה העמסוני לא היה רבו של רבי עקיבא, אלא תלמידו.[7]
מספר חוקרים (כגון שמואל ספראי) מזהים את נחום איש גמזו כ"נחום המדי", המופיע בספרות התנאים כמה פעמים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "נחום איש גמזו", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 921-921, באתר היברובוקס
- נחום איש גמזו, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- נחום איש גמזו באתר פשיטא(הקישור אינו פעיל)
- נחום איש גמזו ולקיחת אחריות-יוני לביא
- הרב מרדכי הוכמן, שלושה שיעורים על נחום איש גמזו, באתר "ישיבה"
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לטענת ישראל מאיר גבאי יו"ר אגודת "אוהלי צדיקים" וחוקרים נוספים[דרושה הבהרה], אין זה קברו המדויק ("מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" חלק ב', צפת)
- ^ לפי הסברו של שמואל דוד לוצאטו (הפלאה שבערכין, ערך גמזו) האמורא ששאל "מדוע נקרא נחום איש גם זו" ידע שגמזו הוא שם מקום, ושאלתו הייתה מדוע נקרא "גם זו" ולא "גמזו".
- ^ ספר ישעיהו, פרק מ"א, פסוק ב'
- ^ בפירושו למסכת תענית, דף כ"א, עמוד א'
- ^ ספר הערוך, ערך 'גמזו'
- ^ עזרא ציון מלמד, פרקי מבוא לספרות התלמוד, ירושלים תשל"ג, עמודים 169–170
- ^ הרב אהרן הימן, "נחמיה העמסוני", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 928, באתר היברובוקס
| אנציקלופדיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |