משתמש:Girl815/ויליאם אלפרד פולר

ויליאם אלפרד פולר
William Alfred "Willie" Fowler
	אין תמונה חופשית
לידה	9 באוגוסט 1911
פטירה	14 במרץ 1995 (בגיל 83)
ענף מדעי	פיזיקה ואסטרופיזיקה
מקום מגורים	ארצות הברית

ויליאם אלפרד "וילי" פולר (באנגלית: William Alfred "Willie" Fowler;‏ 9 באוגוסט 1911 – 14 במרץ 1995) היה אסטרופיזיקאי אמריקאי שהתעסק בתהליכים גרעיניים בכוכבים. הוא היה מפורסם בעיקר בשל זכייתו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1983 וגם בשל פרסום מאמר ביקורת בשנת 1957 בנושא "נוקליאוסינתזה כוכבית" ביחד עם פרד הויל, ג'פרי ברברידג ומרגרט ברברידג'.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולר נולד בשנת 1911 בפיטסבורג, פנסילבניה לג'ון מקלאוד פולר וג'ני סאמרס ווטסן פולר. לפולר יש שני אחים צעירים ארתור ווטסון פולר ונלדה פולר ווד. הוא גדל בלימה, אוהיו בשל עבודתו של אביו, אך הוא ומשפחתו חזרו כל קיץ לפיטסבורג .

פולר למד בבית ספר הוראס מאן ובתיכון לימה המרכזי באוהיו. הוא היה נשיא השכבה הבוגרת בשנת 1929. מוריו עודדו אותו להתעניין בהנדסה ובמדע. בנוסף לתחום המדע והטכנולוגיה, הוא למד בתיכון גם ארבע שנים לטינית.

בסיום הלימודים בתיכון, פולר למד באוניברסיטת אוהיו הנדסת קרמיקה בגלל שזכה בפרס על מאמר שכתב בנושא ייצור צמנט פורטלנד^[1]. כל הסטודנטים להנדסת קרמיקה למדו בנוסף גם מתמטיקה ופיזיקה. הוא הוקסם מפיזיקה ונרשם בשנתו השנייה למד הנדסה פיזיקלית.

מרציו באוניברסיטת אוהיו הגדילו את העניין שלו בפיזיקה ניסויית. ויליארד בנט התיר לו לעשות את התזה שלו לתואר ראשון ב"מיקוד של אלומות אלקטרונים" במעבדה שלו.

בסיום לימודיו באוניברסיטת אוהיו הוא למד בקלטק לתואר שני אצל צ'ארלס לאוריטסן. הוא היה ההשפעה הגדולה הראשונה בחייו של פולר^[1]. הוא פיקח על עבודת הדוקטורט שלו, שהייתה בנושא "רדיואקטיביות של אלמנטים נמוכי מספר אטומי". לאוריטסן לימד את פולר דברים רבים, אך יותר מכל הוא לימד את פולר כיצד ליהנות מפיזיקה^[1].

בשנת 1939 מונה פולר לפרופסור ובשנת 1946 הפך לפרופסור מן המניין במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קלטק)^[2], ובמהלך מלחמת העולם השנייה הוא עבד על פרוייקט מנהטן ותרם למאמץ האמריקאי בפיתוח נשק גרעיני.

פרד הויל היה ההשפעה הגדולה השנייה בחייו של פולר^[1]. הוא לימד אותו מהי נוקליאוסינתזה בכוכבים (תגובות היתוך בכוכבים). בשנת 1957 הגיעו לשיאם מאמציהם המשותפים של פולר, הויל, ג'פרי ומרגרט ברבידג' בפרסום המאמר "סינתזה של יסודות בכוכבים", שבו פולר הראה כי כל היסודות מפחמן ועד אורניום יכולים להיות מיוצרים ע"י תהליכים גרעיניים בכוכבים שמתחילים במימן ובהליום. מאמר זה שפך אור על תאוריית המפץ הגדול^[3].

אחרי שנת 1964 התעסק פולר גם בבעיות תיאורטיות הקשורות לסופרנובות, קריסה כבידתית, היווצרות יסודות קלים וניוטרונים, ובשנת 1983 זכה פולר בפרס נובל לפיזיקה על עבודתו בתחום נוקליאוסינתזה בכוכבים.

בשנת 1940 התחתן פולר ונולדו לו שתי בנות. בשנת 1988 נפטרה אשתו הראשונה של פולר ובשנת 1989 הוא התחתן בשנית. ב – 14 במרץ בשנת 1995 נפטר פולר בפסדינה קליפורניה בגיל 83 בשל כשל כלייתי^[2]. היה חובב של רכבות קיטור והחזיק באוסף של דגמי רכבות קיטור בגדלים שונים. על שמו נקרא כוכב הלכת הננסי Williefowler#12137^[4].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1963 - פולר זכה ב"מלגת הנרי נוריס ראסל" (Henry Norris Russell Lectureship) ע"י האגודה האמריקאית לאסטרונומיה^[5].

1965 - פולר זכה ב"מדליית ברנרד על שירות ראוי לשבח למדע" שניתנת כל חמש שנים ע"י ההמלצות של האקדמיה הלאומית למדעים.

1970 - פולר זכה בפרס טום בונר לפיזיקה גרעינית על כך שהוביל מחקר בנושא תהליכים גרעיניים והגדיל את ההבנה שלנו את מקור היסודות ואבולוציית הכוכבים^[6].

1973 - פולר זכה בפרס וֶטלֶסֶן (Vetlesen Prize) שמוענק ע"י אוניברסיטת קולומביה על הישגים מדעיים שמספקים הבנה ברורה יותר של כדור הארץ, ההיסטוריה שלו או יחסיו עם היקום.

1974 - פולר קיבל את פרס "המדליה הלאומית למדעים" שמוענקת ע"י הקרן הלאומית למדע (ארצות הברית) ליחידים בתחומי המדע וההנדסה.

1978 - פולר קיבל את "מדליית אדינגטון" על שם האסטרונום הבריטי ארתור אדינגטון המוענקת ע"י האגודה האסטרונומית המלכותית של בריטניה על חקירה איכותית של אסטרופיזיקה תאורטית.

1979 - פולר זכה במדליית הזהב שם קתרין וולף ברוס ע"י האגודה האסטרונומית הפסיפית בעבור מפעל חיים והישגים יוצאי דופן בתחום האסטרונומיה.

1983 - פולר זכה ביחד עם סוּבּרהמַניאן צַ'נדראסֶקאר בפרס נובל לפיזיקה על מקריו הניסויים והתאורטיים של התגובות הגרעיניות הנוגעות ליצירת היסודות הכימיים שיש ביקום. הפרס חולק באופן שווה בינו לבין צַ'נדראסֶקאר.

1988 - פולר זכה ב"מלגת קרל ג'נסקי" שניתן כדי להכיר בתרומה יוצאת דופן לתחום אסטרונומיית הרדיו^[7]. פולר זכה בפרס זה על מחקריו בתחום הגיל של היקום הנראה לעין.

1989 - פולר קיבל את אות לגיון הכבוד מידי הנשיא הצרפתי פרנסואה מיטראן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה:זוכי המדליה הלאומית למדעים קטגוריה:פיזיקאים אמריקאים קטגוריה:זוכי פרס נובל קטגוריה:זוכי מדליית ברוס קטגוריה:מעוטרי אות לגיון הכבוד קטגוריה:סגל המכון הטכנולוגי של קליפורניה קטגוריה:אסטרונומים אמריקאים קטגוריה:זוכי פרס נובל אמריקאים קטגוריה:אסטרופיזיקאים אמריקאים

[ביוגרפיה_מתוך_אתר_זוכי_פרס_נובל-1] ¹ ² ³ ⁴ אתר זוכי פרס נובל

[אתר_אנציקלופדיית_בריטניקה-2] ¹ ² אתר אציקלופדיית בריטניקה

[מתוך_אתר_NNDB_&rlm;-3] מתוך אתר NNBD

[אתר_זוכי_פרס_ברוס-4] אתר זוכי פרס ברוס

[אתר_זוכי_מלגת_הנרי_נוריס_ראסל-5] אתר זוכי מלגת הנרי נוריס ראסל

[אתר_זוכי_פרס_טום_בונר-6] אתר זוכי פרס טום בונר

[אתר_זוכי_פרס_קרל_ג'נסקי-7] אתר זוכי פרס מלגת קרל ג'נסקי

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023)