לדלג לתוכן

נבחרת החלומות של כדור הזהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נבחרת החלומות של כדור הזהבאנגלית: Ballon d'Or Dream Team) היא קבוצת כוכבי כל הזמנים שפורסמה על ידי מגזין הכדורגל הצרפתי פראנס פוטבול ב-14 בדצמבר 2020, לאחר שערכה סקר אינטרנטי בקרב אוהדי כדורגל לבחירת נבחרת החלומות המורכבת מ-11 הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה לפי המצביעים.[1] הנבחרת הסופית נבחרה על ידי 140 עיתונאים (אנ') ברחבי העולם.[2][3] בנוסף פורסמו קבוצה שנייה ושלישית, שהורכבו מהשחקנים שסיימו במקום השני והשלישי בהצבעה.[4]

כדור הזהב הוא פרס כדורגל יוקרתי המוענק מאז 1956 על ידי המגזין הצרפתי "פראנס פוטבול" לכדורגלן שביצועיו היו הטובים ביותר בשנה שחלפה על פי עיתונאי המגזין. הפרס נחשב לפרס האישי היוקרתי והמוערך ביותר בכדורגל העולמי. בעקבות השפעת מגפת הקורונה על הספורט והעובדה שעונת 2019/2020 הופסקה ולא חודשה הוכרז ביולי 2020 שלראשונה מאז ייסודו לא יוענק הפרס.[5] במקום זאת החליט המגזין להרכיב נבחרת חלומות מכל הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה, כולל אלו שלא זכו בפרס ואף אלו שלא היו זכאים להתמודד בו.[א]

110 המועמדים הוכרזו בין 5 ל-19 באוקטובר 2020, עשרה בכל עמדה במערך 3-4-3. ברזיל הייתה המדינה עם המספר הגבוה ביותר של מועמדים (20), ואחריה איטליה (16), גרמניה (13), הולנד (12), ספרד (8), אנגליה וצרפת (7).

לב יאשין, השוער היחיד אי פעם שזכה בכדור הזהב

המועמדים לשוער הוכרזו ב-5 באוקטובר 2020.[6]

מדינה שחקן שנים קבוצה בולטת (הופעות) הישג שיא בכדור הזהב
איטליהאיטליה איטליה ג'אנלואיג'י בופון 1995–2023 איטליהאיטליה יובנטוס (674) מקום 2 ב-2006
אנגליהאנגליה אנגליה גורדון בנקס 1955–1978 אנגליהאנגליה לסטר סיטי (356) מקום 7 ב-1972
הולנדהולנד הולנד אדווין ואן דר סאר 1991–2011 הולנדהולנד אייאקס (312) מקום 24 ב-2008
איטליהאיטליה איטליה דינו זוף 1961–1983 איטליהאיטליה יובנטוס (479) מקום 2 ב-1973
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות לב יאשין 1950–1970 ברית המועצותברית המועצות דינמו מוסקבה (326) זכייה ב-1963
גרמניהגרמניה גרמניה ספ מאייר 1962–1979 גרמניהגרמניה באיירן מינכן (651) מקום 5 ב-1975
גרמניהגרמניה גרמניה מנואל נוייר 2005–הווה גרמניהגרמניה באיירן מינכן (403) מקום 3 ב-2014
קמרוןקמרון קמרון תומאס נקונו 1974–1997 ספרדספרד אספניול (234) לא זכאי[א]
ספרדספרד ספרד איקר קסיאס 1999–2019 ספרדספרד ריאל מדריד (725) מקום 4 ב-2008
דנמרקדנמרק דנמרק פטר שמייכל 1981–2003 אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד (398) מקום 5 ב-1992
קאפו, הכדורגלן היחיד שהופיע בשלושה גמרי מונדיאל ברציפות

המועמדים למגן הימני הוכרזו ב-5 באוקטובר 2020.[6]

מדינה שחקן שנים קבוצה בולטת (הופעות) הישג שיא בכדור הזהב
איטליהאיטליה איטליה ג'וזפה ברגומי 1980–1999 איטליהאיטליה אינטר מילאנו (757)
איטליהאיטליה איטליה קלאודיו ג'נטילה 1972–1988 איטליהאיטליה יובנטוס (417)
ברזילברזיל ברזיל דז'למה סאנטוס 1948–1970 ברזילברזיל פלמיירס (498) לא זכאי[א]
גרמניהגרמניה גרמניה פיליפ לאם 2002–2017 גרמניהגרמניה באיירן מינכן (517) מקום 6 ב-2014
הולנדהולנד הולנד וים סורביר 1964–1982 הולנדהולנד אייאקס (279)
גרמניהגרמניה גרמניה ברטי פוגטס 1965–1979 גרמניהגרמניה בורוסיה מנשנגלדבך (528) מקום 4 ב-1975
גרמניהגרמניה גרמניה מנפרד קאלץ 1971–1990 גרמניהגרמניה המבורג (724)
ברזילברזיל ברזיל קאפו 1989–2008 ברזילברזיל סאו פאולו (255) מקום 15 ב-2002
ברזילברזיל ברזיל קרלוס אלברטו 1963–1981 ברזילברזיל סנטוס (445) לא זכאי[א]
צרפתצרפת צרפת ליליאן תוראם 1991–2008 איטליהאיטליה פארמה (228) מקום 7 ב-1998
פרנץ בקנבאואר, זכה בגביע העולם בכדורגל, גביע אירופה לאלופות וכדור הזהב

המועמדים לבלם הוכרזו ב-5 באוקטובר 2020.[6]

מדינה שחקן שנים קבוצה בולטת (הופעות) הישג שיא בכדור הזהב
איטליהאיטליה איטליה פרנקו בארזי 1978–1997 איטליהאיטליה מילאן (719) מקום 2 ב-1989
גרמניהגרמניה גרמניה פרנץ בקנבאואר 1964–1983 גרמניהגרמניה באיירן מינכן (575) זכייה ב-1972 וב-1976
צרפתצרפת צרפת מרסל דסאי 1986–2005 אנגליהאנגליה צ'לסי (222) מקום 8 ב-1996
גרמניהגרמניה גרמניה מתיאס זאמר 1985–1998 גרמניהגרמניה בורוסיה דורטמונד (153) זכייה ב-1996
אנגליהאנגליה אנגליה בובי מור 1958–1978 אנגליהאנגליה וסטהאם יונייטד (647) מקום 2 ב-1970
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה דניאל פסארלה 1974–1989 ארגנטינהארגנטינה ריבר פלייט (291) לא זכאי[א]
הולנדהולנד הולנד רונאלד קומאן 1980–1997 ספרדספרד ברצלונה (264) מקום 5 ב-1996
איטליהאיטליה איטליה פאביו קנבארו 1992–2011 איטליהאיטליה פארמה (288) זכייה ב-2006
ספרדספרד ספרד סרחיו ראמוס 2004–הווה ספרדספרד ריאל מדריד (660) מקום 6 ב-2017
איטליהאיטליה איטליה גאטאנו שיראה 1972–1988 איטליהאיטליה יובנטוס (554) מקום 12 ב-1982
פאולו מלדיני, שיחק במשך כל הקריירה שלו במילאן והופיע ביותר מ-1,000 משחקים רשמיים

המועמדים למגן השמאלי הוכרזו ב-5 באוקטובר 2020.[6]

מדינה שחקן שנים קבוצה בולטת (הופעות) הישג שיא בכדור הזהב
גרמניהגרמניה גרמניה פאול ברייטנר 1970–1983 גרמניהגרמניה באיירן מינכן (347) מקום 2 ב-1981
גרמניהגרמניה גרמניה אנדראס ברמה 1980–1998 גרמניהגרמניה פ.צ. קייזרסלאוטרן (237) מקום 3 ב-1990
ברזילברזיל ברזיל ז'וניור 1974–1993 ברזילברזיל פלמנגו (485) לא זכאי[א]
איטליהאיטליה איטליה פאולו מלדיני 1985–2009 איטליהאיטליה מילאן (902) מקום 3 ב-1994 וב-2003
ברזילברזיל ברזיל מרסלו 2005–הווה ספרדספרד ריאל מדריד (514) מקום 16 ב-2017
ברזילברזיל ברזיל נילטון סנטוס 1948–1964 ברזילברזיל בוטפוגו (485) לא זכאי[א]
איטליהאיטליה איטליה ג'אצ'ינטו פאקטי 1961–1978 איטליהאיטליה אינטר מילאנו (639) מקום 2 ב-1965
איטליהאיטליה איטליה אנטוניו קבריני 1975–1991 איטליהאיטליה יובנטוס (442) מקום 13 ב-1978
ברזילברזיל ברזיל רוברטו קרלוס 1991–2012 ספרדספרד ריאל מדריד (527) מקום 2 ב-2002
הולנדהולנד הולנד רוד קרול 1968–1986 הולנדהולנד אייאקס (457) מקום 3 ב-1979

קשר הגנתי וקשר מרכזי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לותר מתאוס, הופיעה בשיא של חמישה טורנירי גביע העולם בכדורגל וערך 25 הופעות, מקום שני בכל הזמנים
צ'אבי, זכה עם נבחרת ספרד בכדורגל בשתי אליפויות אירופה ובגביע עולם תוך שש שנים

המועמדים לקשר ההגנתי ולקשר המרכזי הוכרזו ב-12 באוקטובר 2020.[7]

מדינה שחקן שנים קבוצה בולטת (הופעות) הישג שיא בכדור הזהב
הונגריההונגריה הונגריה יוז'ף בוז'יק 1943–1962 הונגריההונגריה בודפשט הונבד (447) מקום 6 ב-1956
ספרדספרד ספרד סרחיו בוסקטס 2007–הווה ספרדספרד ברצלונה (591) מקום 20 ב-2012
ספרדספרד ספרד ז'וזפ גוארדיולה 1988–2006 ספרדספרד ברצלונה (382) מקום 24 ב-1994
אנגליהאנגליה אנגליה סטיבן ג'רארד 1998–2016 אנגליהאנגליה ליברפול (710) מקום 3 ב-2005
ברזילברזיל ברזיל ז'רסון 1959–1974 ברזילברזיל בוטפוגו (157) לא זכאי[א]
איטליהאיטליה איטליה מרקו טארדלי 1972–1988 איטליהאיטליה יובנטוס (379) מקום 15 ב-1982
צרפתצרפת צרפת ז'אן טיגנה 1975–1991 צרפתצרפת ז'ירונדן דה בורדו (371) מקום 2 ב-1984
ספרדספרד ספרד לואיס סוארס מירמונטס 1951–1973 איטליהאיטליה אינטר מילאנו (333) זכייה ב-1960
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה יוזף מסופוסט 1950–1970 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה דוקלה פראג (430) זכייה ב-1962
גרמניהגרמניה גרמניה לותר מתאוס 1979–2000 גרמניהגרמניה באיירן מינכן (406) זכייה ב-1990
הולנדהולנד הולנד יוהאן ניסקנס 1968–1991 ספרדספרד ברצלונה (181) מקום 5 ב-1974
הולנדהולנד הולנד קלרנס סידורף 1992–2014 איטליהאיטליה מילאן (432) מקום 17 ב-1997
איטליהאיטליה איטליה אנדראה פירלו 1995–2017 איטליהאיטליה מילאן (401) מקום 5 ב-2007
ברזילברזיל ברזיל פלקאו 1973–1986 ברזילברזיל אינטרנסיונל (157) לא זכאי[א]
ברזילברזיל ברזיל דידי 1946–1967 ברזילברזיל פלומיננסה (150) לא זכאי[א]
ספרדספרד ספרד צ'אבי 1997–2019 ספרדספרד ברצלונה (767) מקום 3 ב-2009, ב-2010 וב-2011
ספרדספרד ספרד צ'אבי אלונסו 2000–2017 ספרדספרד ריאל מדריד (236) מקום 10 ב-2010
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה פרננדו רדונדו 1985–2004 ספרדספרד ריאל מדריד (228) מקום 18 ב-2000
הולנדהולנד הולנד פרנק רייקארד 1980–1995 הולנדהולנד אייאקס (336) מקום 3 ב-1988 וב-1989
גרמניהגרמניה גרמניה ברנד שוסטר 1978–1997 ספרדספרד ברצלונה (238) מקום 2 ב-1980

קשרים התקפיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלה, הכדורגלן היחיד שזכה בשלושה גביעי עולם
דייגו מראדונה, נחשב בעיני רבים לכדורגלן הגדול בכל הזמנים

המועמדים לקשרים ההתקפיים הוכרזו ב-12 באוקטובר 2020.[7]

מדינה שחקן שנים קבוצה בולטת (הופעות) הישג שיא בכדור הזהב
ספרדספרד ספרד אנדרס אינייסטה 2002–הווה ספרדספרד ברצלונה (674) מקום 2 ב-2010
איטליהאיטליה איטליה רוברטו באג'ו 1983–2004 איטליהאיטליה יובנטוס (200) זכייה ב-1993
צרפתצרפת צרפת זינדין זידאן 1989–2006 ספרדספרד ריאל מדריד (231) זכייה ב-1998
ברזילברזיל ברזיל זיקו 1971–1994 ברזילברזיל פלמנגו (505) לא זכאי[א]
רומניהרומניה רומניה גאורגה חאג'י 1982–2001 טורקיהטורקיה גלאטסראיי (192) מקום 4 ב-1994
הולנדהולנד הולנד רוד חוליט 1979–1998 איטליהאיטליה מילאן (171) זכייה ב-1987
איטליהאיטליה איטליה פרנצ'סקו טוטי 1993–2017 איטליהאיטליה רומא (786) מקום 5 ב-2001
איטליהאיטליה איטליה סנדרו מאצולה 1961–1977 איטליהאיטליה אינטר מילאנו (570) מקום 2 ב-1971
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה דייגו מראדונה 1976–1997 איטליהאיטליה נאפולי (259) זכייה ב-1986 וב-1990[ב]
זכייה בכדור זהב מיוחד לשירות לכדורגל ב-1995
ברזילברזיל ברזיל סוקרטס 1974–1989 ברזילברזיל קורינתיאנס (269) לא זכאי[א]
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה אלפרדו די סטפנו 1945–1966 ספרדספרד ריאל מדריד (396) זכייה ב-1957 וב-1959
זכייה בסופר כדור זהב ב-1989
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי חואן סקיאפינו 1945–1962 אורוגוואיאורוגוואי פניארול (227) לא זכאי[א]
הונגריההונגריה הונגריה פרנץ פושקש 1943–1966 הונגריההונגריה בודפשט הונבד (358) מקום 2 ב-1960
צרפתצרפת צרפת מישל פלאטיני 1973–1987 איטליהאיטליה יובנטוס (224) זכייה ב-1983, ב-1984 וב-1985
ברזילברזיל ברזיל פלה 1957–1977 ברזילברזיל סנטוס (656) זכייה ב-1958, 1959, 1960, 1961, 1963, 1964 וב-1970[ב]
זכייה בכדור זהב מיוחד לשירות לכדורגל ב-2013
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי אנסו פרנצ'סקולי 1980–1997 ארגנטינהארגנטינה ריבר פלייט (233) לא זכאי[א]
אנגליהאנגליה אנגליה בובי צ'רלטון 1956–1976 אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד (758) זכייה ב-1966
הונגריההונגריה הונגריה לאסלו קובאלה 1945–1967 ספרדספרד ברצלונה (256) מקום 5 ב-1957
צרפתצרפת צרפת רמון קופה 1949–1968 צרפתצרפת סטאד ריימס (463) זכייה ב-1958
איטליהאיטליה איטליה ג'אני ריברה 1959–1979 איטליהאיטליה מילאן (658) זכייה ב-1969

קיצוני ימני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליונל מסי, זכה בשיא של שמונה כדורי זהב

המועמדים לקיצוני הימני הוכרזו ב-19 באוקטובר 2020.[8]

מדינה שחקן שנים קבוצה בולטת (הופעות) הישג שיא בכדור הזהב
קמרוןקמרון קמרון סמואל אטו 1997–2019 ספרדספרד ברצלונה (199) מקום 5 ב-2009
צפון אירלנדצפון אירלנד צפון אירלנד ג'ורג' בסט 1963–1984 אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד (473) זכייה ב-1968
אנגליהאנגליה אנגליה דייוויד בקהאם 1992–2013 אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד (394) מקום 2 ב-1999
ברזילברזיל ברזיל גארינצ'ה 1953–1972 ברזילברזיל בוטפוגו (325) זכייה ב-1962[ב]
ברזילברזיל ברזיל ז'אירזיניו 1962–1983 ברזילברזיל בוטפוגו (413) לא זכאי[א]
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ליונל מסי 2003–הווה ספרדספרד ברצלונה (778) זכייה ב-2009, 2010, 2011, 2012, 2015, 2019, 2021 וב-2023
אנגליהאנגליה אנגליה סטנלי מתיוס 1932–1965 אנגליהאנגליה בלקפול (428) זכייה ב-1956
פורטוגלפורטוגל פורטוגל לואיש פיגו 1990–2009 ספרדספרד ברצלונה (249) זכייה ב-2000
אנגליהאנגליה אנגליה קווין קיגן 1968–1984 אנגליהאנגליה ליברפול (321) זכייה ב-1978 וב-1979
הולנדהולנד הולנד אריין רובן 2000–2021 גרמניהגרמניה באיירן מינכן (309) מקום 4 ב-2014

חלוץ מרכזי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רונאלדו, סגן מלך שערי גביע העולם בכדורגל עם 15 שערים

המועמדים לחלוץ המרכזי הוכרזו ב-19 באוקטובר 2020.[8]

מדינה שחקן שנים קבוצה בולטת (הופעות) הישג שיא בכדור הזהב
פורטוגלפורטוגל פורטוגל אאוזביו 1957–1978 פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון (440) זכייה ב-1965
הולנדהולנד הולנד דניס ברגקאמפ 1986–2006 אנגליהאנגליה ארסנל (423) מקום 2 ב-1993
סקוטלנדסקוטלנד סקוטלנד קני דלגליש 1969–1990 אנגליהאנגליה ליברפול (502) מקום 2 ב-1983
ליבריהליבריה ליבריה ג'ורג' ואה 1987–2001 איטליהאיטליה מילאן (147) זכייה ב-1995
הולנדהולנד הולנד מרקו ואן באסטן 1981–1995 איטליהאיטליה מילאן (201) זכייה ב-1988, ב-1989 וב-1992
גרמניהגרמניה גרמניה גרד מילר 1963–1982 גרמניהגרמניה באיירן מינכן (612) זכייה ב-1970
הונגריההונגריה הונגריה שנדור קוצ'יש 1946–1966 ספרדספרד ברצלונה (265) מקום 8 ב-1956
הולנדהולנד הולנד יוהאן קרויף 1964–1984 הולנדהולנד אייאקס (367) זכייה ב-1971, ב-1973 וב-1974
ברזילברזיל ברזיל רומאריו 1985–2009 ברזילברזיל ואסקו דה גאמה (350) זכייה ב-1994
ברזילברזיל ברזיל רונאלדו 1993–2011 ספרדספרד ריאל מדריד (177) זכייה ב-1997 וב-2002

קיצוני שמאלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כריסטיאנו רונאלדו, מלך השערים של הכדורגל בכל הזמנים לפי IFFHS עם 900 שערים

המועמדים לקיצוני השמאלי הוכרזו ב-19 באוקטובר 2020.[8]

מדינה שחקן שנים קבוצה בולטת (הופעות) הישג שיא בכדור הזהב
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות אולג בלוחין 1969–1990 ברית המועצותברית המועצות דינמו קייב (585) זכייה ב-1975
ויילסויילס ויילס ראיין גיגס 1991–2014 אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד (963) מקום 9 ב-1993
יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה דראגן דז'איץ' 1962–1978 יוגוסלביהיוגוסלביה הכוכב האדום בלגרד (615) מקום 3 ב-1968
צרפתצרפת צרפת תיירי הנרי 1994–2014 אנגליהאנגליה ארסנל (377) מקום 2 ב-2003
בולגריהבולגריה בולגריה חריסטו סטויצ'קוב 1982–2003 ספרדספרד ברצלונה (267) זכייה ב-1994
גרמניהגרמניה גרמניה קרל היינץ רומניגה 1974–1989 גרמניהגרמניה באיירן מינכן (422) זכייה ב-1980 וב-1981
פורטוגלפורטוגל פורטוגל כריסטיאנו רונאלדו 2002–הווה ספרדספרד ריאל מדריד (438) זכייה ב-2008, 2013, 2014, 2016 וב-2017
ברזילברזיל ברזיל רונאלדיניו 1998–2015 ספרדספרד ברצלונה (207) זכייה ב-2005
ברזילברזיל ברזיל ריבאלדו 1989–2015 ספרדספרד ברצלונה (235) זכייה ב-1999
ברזילברזיל ברזיל ריבלינו 1965–1981 ברזילברזיל קורינתיאנס (474) לא זכאי[א]

ההרכבים הנבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרת הראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרת השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרת השלישית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית המועצותברית המועצות
ברזילברזיל
גרמניהגרמניה
איטליהאיטליה
ספרדספרד
גרמניהגרמניה
ארגנטינהארגנטינה
ברזילברזיל
ארגנטינהארגנטינה
ברזילברזיל
פורטוגלפורטוגל


איטליהאיטליה
ברזילברזיל
איטליהאיטליה
ברזילברזיל
איטליהאיטליה
הולנדהולנד
צרפתצרפת
ארגנטינהארגנטינה
ברזילברזיל
הולנדהולנד
ברזילברזיל


גרמניהגרמניה
גרמניהגרמניה
ספרדספרד
גרמניהגרמניה
הולנדהולנד
ברזילברזיל
צרפתצרפת
ספרדספרד
צפון אירלנדצפון אירלנד
הולנדהולנד
צרפתצרפת


בסך הכל נבחרו 33 כדורגלנים לשלוש הנבחרות מ-10 מדינות: ברזיל (8), גרמניה (5), איטליה והולנד (4), צרפת, ארגנטינה וספרד (3) וברית המועצות, פורטוגל וצפון אירלנד (1). הנבחרת הראשונה כללה 11 שחקנים מ-7 מדינות, המובילה שבהן היא ברזיל עם שלוש בחירות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Ballon d'Or Dream Team : La piste aux étoiles de FF, פראנס פוטבול, [נבחרת החלומות של כדור הזהב: המסלול לכוכבי FF], ‏5 באוקטובר 2020 (בצרפתית)
  2. ^ Ballon d'Or Dream Team: Découvrez les révélations de ce onze de légende !, פראנס פוטבול, [נבחרת החלומות של כדור הזהב: גלו את חשיפת אחד עשר האגדיים!, ‏14 בדצמבר 2020 (בצרפתית)
  3. ^ מסי, כריסטיאנו ורונאלדו: הרכב הדרים טים, באתר ערוץ הספורט, 14 בדצמבר 2020
  4. ^ פלה לצד מראדונה בקישור, מסי לצד רונאלדו בהתקפה: "פראנס פוטבול" בחר את ה-11 של כל הזמנים, באתר וואלה, 14 בדצמבר 2020
  5. ^ כדור הזהב: התואר לא יוענק ב-2020, באתר ערוץ הספורט, 20 ביולי 2020
  6. ^ 1 2 3 4 קומאן, ראמוס ונוייר: מועמדי ה-11 של כל הזמנים, באתר ONE‏, 5 באוקטובר 2020
  7. ^ 1 2 צ'אבי, זידאן ומראדונה מועמדים לדרים טים, באתר ערוץ הספורט, 12 באוקטובר 2020
  8. ^ 1 2 3 פורסמו עוד מועמדים ל-11 הטובים בהיסטוריה, באתר ONE‏, 19 באוקטובר 2020
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 עד 1995 רק שחקנים אירופיים היו זכאים לכדור הזהב
  2. ^ 1 2 3 ב-2016 הוענקו פרסים בדיעבד לאחר הערכה מחדש של תוארי כדור הזהב עד 1995, אז הוכללו שחקנים לא-אירופיים בכדור הזהב