נבחרת שוודיה בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שוודיה
Logo Svenska Fotbollförbundet.svg
מידע כללי
כינוי הכחולים צהובים
התאחדות התאחדות הכדורגל של שוודיה
השתייכות UEFA
דירוג פיפ"א
(15 בספטמבר 2016)
41      Decrease2.svg ‎-1‏
 - ניקוד פיפ"א 677
 - דרוג שיא 2 (נמדד בנובמבר 1994)
 - דרוג שפל 45 (נמדד במרץ 2015)
מאמן יאנה אנדסון (2016-עד היום)
מירב השערים זלאטן איברהימוביץ' (62)
מירב ההופעות אנדרס סוונסון (148)
אצטדיון ביתי פרנדס ארנה, סטוקהולם
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
שוודיהשוודיה שוודיה 11 - 3 נורווגיה נורווגיהנורווגיה
(גטבורג, שוודיה; 12 ביולי 1908)
הניצחון הכי גדול
שוודיהשוודיה שוודיה 12 - 0 לטביה לטביהלטביה
(סטוקהולם, שוודיה; 29 במאי 1927)
ההפסד הכי גדול
אנגליהאנגליה אנגליה 12 - 1 שוודיה שוודיהשוודיה
(לונדון, אנגליה; 20 באוקטובר 1908)
גביע העולם בכדורגל
הופעות 11 (הראשונה ב-1934)
ההישג הטוב ביותר מקום שני, 1958
אליפות אירופה בכדורגל
הופעות 6 (הראשונה ב-1992)
ההישג הטוב ביותר חצי גמר, 1992

נבחרת שוודיה בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של שוודיה. הדירוג הנוכחי של נבחרת שוודיה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-41 בעולם, נכון ל-15 בספטמבר 2016 - ירידה של מקום אחד לעומת דירוג קודם.[1] דירוג השיא 2 נמדד לראשונה[2] בנובמבר 1994, והדירוג הכי נמוך 45 נמדד לראשונה[2] במרץ 2015.

נבחרת שוודיה זכתה להצלחה גדולה בגביע העולם בכדורגל. פעם אחת היא סיימה במקום השני, ב-1958 כשאירחה את הטורניר, והפסידה לברזיל במשחק הגמר, ופעמיים היא סיימה במקום השלישי (ב-1950 וב-1994).

ההופעה הטובה ביותר של נבחרת שוודיה באליפות אירופה בכדורגל הייתה ב-1992 כשאירחה את הטורניר, והעפילה עד לשלב חצי הגמר. כמו כן, זכתה הנבחרת במדליית הזהב במשחקים האולימפיים ב-1948. באליפות המדינות הנורדיות בכדורגל, זכתה תשע פעמים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק הבינלאומי הראשון של נבחרת שוודיה התקיים ב-12 ביולי 1908 נגד נורווגיה והסתיים בניצחון של השוודים 11 - 3 . במהלך 1908 התמודדה שוודיה גם נגד נבחרות אנגליה, הולנד ובלגיה והפסידה בכל שלושת המשחקים.

בשנת 1934 השתתפה שוודיה לראשונה בגביע העולם בכדורגל. שוודיה העפילה לטורניר הגמר לאחר שניצחה במוקדמות את נבחרות אסטוניה וליטא. בטורניר הגמר ניצחה שוודיה את ארגנטינה בשמינית הגמר 3 - 2 והפסידה ברבע הגמר לנבחרת גרמניה 1 - 2. שוודיה העפילה גם למונדיאל 1938 ועלתה באופן אוטומטי לרבע הגמר בגלל פרישתה מהטורניר של יריבתה המיועדת אוסטריה בעקבות האנשלוס. ברבע הגמר הביסה שוודיה את קובה 8 - 0 כאשר טורה קלר וגוסטב ווטרסטרום מבקיעים שלושה שערים כל אחד. בחצי הגמר הובסה שוודיה 1 - 5 מול הונגריה ובמשחק על המקום השלישי איבדה שוודיה יתרון בן שני שערים על ברזיל והפסידה 2 - 4. בעקבות ההפסד סיימה שוודיה במקום הרביעי.

מונדיאל 1950[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוודיה פתחה את משחקיה בשלב הבתים במונדיאל 1950 בניצחון 3 - 2 על איטליה ובהמשך סיימה בתיקו 2 - 2 מול פרגוואי. בעקבות הפסדה של פרגוואי לאיטליה עלתה שוודיה לבית הגמר עם נבחרות ברזיל, אורוגוואי וספרד. שוודיה איבדה כל סיכוי לזכות בטורניר בעקבות תבוסה 1 - 7 לברזיל והפסד 2 - 3 לאורוגוואי והמשחק האחרון מול ספרד הפך למעשה למשחק על המקום השלישי, כאשר לספרד מספיקה תוצאת תיקו כדי לסיים בו. אולם שוודיה ניצחה במשחק 3 - 1 וסיימה במקום השלישי, הישגה הטוב ביותר עד לטורניר זה. קארל אריק פאלמר וסטיג סונדקוויסט היו המבקיעים הבולטים בנבחרת עם שלושה שערים כל אחד.

מונדיאל 1958[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוודיה נכשלה לראשונה להעפיל לגביע העולם שנערך בשנת 1954.
בשנת 1958 נבחרה שוודיה לארח את גביע העולם ולכן העפילה אליו באופן אוטומטי כמארחת. בשלב הבתים ניצחה שוודיה את מקסיקו 0-3 מצמד שערים של אגנה סימונסון ומשער נוסף של נילס לידהולם ובהמשך ניצחה גם את הונגריה 1-2 מצמד שערים של קורט האמרין. שוודיה סיימה את משחקיה בשלב הבתים בתיקו 0-0 עם ויילס שהספיק לה כדי לסיים במקום הראשון בבית המוקדם.
ברבע הגמר ניצחה שוודיה את ברית המועצות 0-2 משעריהם של קורט האמרין ואגנה סימונסון ובחצי הגמר חזרה מפיגור 1-0 נגד מערב גרמניה כדי לנצח 1-3 משעריהם של לנארט סקוגלונד, גונאר גרן וקורט האמרין.
במשחק הגמר הפסידה שוודיה לברזיל 5-2 וסיימה במקום השני, הישג השיא של הנבחרת בגביע העולם. שוודיה הובילה במשחק הגמר 0-1 משער בדקה הרביעית של נילס לידהולם, אולם ברזיל הפכה את התוצאה ל4-1. אגנה סימונסון הבקיע את השער השני לזכות שוודיה בדקה ה-80. המבקיעים הבולטים בנבחרת השוודית בטורניר היו קורט האמרין ואגנה סימונסון עם שלושה שערים כל אחד.

מונדיאל 1970[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוודיה לא הצליחה לשחזר את הצלחתה ממונדיאל 1958 ובשנות ה-60 לא הצליחה להעפיל אפילו פעם אחת לגביע העולם או לאליפות אירופה.
מונדיאל 1970 היה הראשון אליו הצליחה שוודיה להעפיל לאחר שני כישלונות רצופים ב1962 ו-1966 והיה הטורניר הראשון מזה עשרים שנה שבו שוודיה מצליחה לעבור את טורניר המוקדמות. בטורניר עצמו שובצה שוודיה לבית עם איטליה, אורוגוואי וישראל. במשחקה הראשון הפסידה שוודיה לאיטליה 1-0 ובמשחקה השני סיימה שוודיה בתיקו 1-1 עם ישראל. במשחקה האחרון בשלב הבתים ניצחה שוודיה את אורוגוואי 0-1 משער בדקה ה-90 אך זה לא הספיק לה בשביל להעפיל לרבע הגמר. שוודיה סיימה במקום השלישי בבית ולראשונה לא עברה את השלב הראשון בגביע העולם.

מונדיאל 1974[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונדיאל 1974 היה מוצלח יותר עבור הנבחרת השוודית. שוודיה פתחה את משחקיה בשלב הבתים בשתי תוצאות תיקו 0-0 נגד בולגריה והולנד. במשחקה האחרון בשלב זה הביסה שוודיה את אורוגוואי 0-3 והעפילה מהמקום השני בבית לשלב הבתים השני בו שיחקה נגד פולין, מערב גרמניה ויוגוסלביה. שוודיה הפסידה לפולין 1-0 ולמערב גרמניה 4-2 ואיבדה סיכוי להעפיל למשחק הגמר או למשחק על המקום השלישי. במשחקה האחרון בטורניר ניצחה שוודיה את יוגוסלביה 1-2 וסיימה במקום השלישי בבית ובמקום החמישי הכללי בטורניר.

מונדיאל 1978 ומונדיאל 1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוודיה העפילה למונדיאל 1978 והשלימה העפלה שלישית ברציפות לגביע העולם, אך לראשונה סיימה את הטורניר ללא ניצחון. שוודיה פתחה את מונדיאל 1978 בתיקו 1-1 עם ברזיל ובהמשך הפסידה פעמיים 1-0 לאוסטריה וספרד וסיימה במקום האחרון בבית.
שוודיה לא הצליחה להעפיל לשני גביעי העולם הבאים, אך העפילה למונדיאל 1990 שבו רשמה את ההופעה הגרועה ביותר של שוודיה בגביע העולם, כאשר הפסידה בכל שלושת משחקיה לברזיל, סקוטלנד וקוסטה ריקה.

יורו 1992[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוודיה נבחרה לארח את יורו 1992 ובכך הבטיחה את השתתפותה לראשונה בגמר אליפות אירופה, לאחר שכשלה בכל שבעת ניסיונותיה הקודמים להעפיל לטורניר.
שוודיה שובצה בשלב הבתים עם נבחרות צרפת, דנמרק ואנגליה. במשחקה הראשון סיימה שוודיה בתיקו 1-1 עם צרפת ובהמשך ניצחה 0-1 את דנמרק ו 1-2 את אנגליה. שוודיה סיימה במקום הראשון בבית והתמודדה בחצי הגמר מול נבחרת גרמניה במשחק בו הפסידה שוודיה 3-2. תומאס ברולין היה מלך השערים של הטורניר עם שלושה שערים, בצוותא עם שלושה כדורגלנים נוספים. יאן אריקסון הבקיע שני שערים וקנט אנדרסון הבקיע שער אחד לשוודיה. ההעפלה לחצי הגמר נחשבת להישג הטוב ביותר של שוודיה באליפות אירופה עד היום.

מונדיאל 1994[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוודיה המשיכה את הצלחתה מיורו 1992 במונדיאל 1994. שוודיה שובצה בשלב הבתים עם קמרון, רוסיה וברזיל. שוודיה סיימה בתיקו 2-2 עם קמרון, ניצחה 1-3 את רוסיה, סיימה בתיקו 1-1 עם ברזיל והעפילה לשמינית הגמר מהמקום השני בבית.
בשמינית הגמר ניצחה שוודיה את ערב הסעודית 1-3 וברבע הגמר סיימה בתיקו 2-2 עם רומניה לאחר הארכה. תומאס ברולין העלה את שוודיה ליתרון 0-1 בדקה ה-78, אולם פלורין ראדוצ'ויו הרומני השווה שתי דקות לסיום המשחק והעלה את רומניה ליתרון 2-1 במהלך ההארכה. קנט אנדרסון השווה לשוודיה חמש דקות לסיום ההארכה ושוודיה ניצחה בבעיטות ההכרעה 4-5.
בחצי הגמר פגשה שוודיה שוב בברזיל, אך הפעם הפסידה 1-0 ובמשחק על המקום השלישי הביסה את בולגריה 0-4 משערים של תומאס ברולין, הקאן מילד, הנריק לארסון וקנט אנדרסון. קנט אנדרסון היה המבקיע הבולט של שוודיה עם חמישה שערים, מרטין דאהלין הבקיע ארבעה שערים ותומאס ברולין נבחר על ידי פיפ"א לנבחרת הטורניר עם שלושה שערים. המקום השלישי בו סיימה שוודיה היווה את ההישג הגדול ביותר שלה מאז מונדיאל 1958 ובנוסף היווה את ההישג הגדול ביותר של הנבחרת בטורניר מחוץ לגבולות שוודיה.

שנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורו 2000 היה טורניר אליפות אירופה הראשון אליו הצליחה שוודיה להעפיל דרך טורניר מוקדמות. אולם זה גם היה ההישג היחידי של שוודיה בטורניר זה. שוודיה הפסידה לבלגיה ואיטליה וסיימה בתיקו עם טורקיה. בעקבות תוצאות אלו סיימה שוודיה במקום האחרון בבית ללא ניצחון.

שחקני הנבחרת לפני המשחק נגד אוקראינה במהלך טורניר יורו 2012

שנתיים מאוחר יותר העפילה שוודיה למונדיאל 2002 ושובצה לבית קשה עם נבחרות אנגליה, ארגנטינה וניגריה. שוודיה סיימה בתיקו 1-1 עם אנגליה, ניצחה את ניגריה 1-2 וסיימה בתיקו 1-1 עם ארגנטינה. בעקבות התוצאות סיימה שוודיה במקום הראשון בבית והעפילה לשמינית הגמר, אולם בשלב זה הודחה על ידי סנגל 2-1 משער זהב.

יורו 2004 היה הטורניר הראשון אותו סיימה שוודיה ללא הפסד. בשלב הבתים הביסה שוודיה את בולגריה 0-5 וסיימה בתיקו 1-1 עם איטליה. המשחק האחרון בשלב הבתים היה שנוי במחלוקת: שוודיה התמודדה מול דנמרק כאשר תוצאת תיקו 2-2 ביניהן הייתה מעלה את שתי הנבחרות לשלב הבא בלי קשר לתוצאת המשחק שהתקיים באותה שעה בין איטליה לבין בולגריה. המשחק אכן הסתיים בתיקו 2-2 והדבר גרם לזעם בקרב האיטלקים, שטענו שתוצאת המשחק סודרה מראש בין הקבוצות. שוודיה סיימה במקום הראשון בבית, אך הודחה ברבע הגמר כאשר הפסידה להולנד בבעיטות הכרעה 5-4 לאחר 0-0 בתום ההארכה.

במונדיאל 2006 שובצה שוודיה בבית המוקדם עם טרינידד וטובגו, אנגליה ופרגוואי. שוודיה פתחה את משחקיה בתיקו 0-0 מאכזב מול טרינידד וטובגו. במשחקה השני ניצחה שוודיה את פרגוואי 0-1 משער ניצחון בדקה ה-89 של פרדי ליונברג. במשחקה האחרון בשלב הבתים סיימה שוודיה בתיקו 2-2 עם אנגליה, כאשר הנריק לארסון מבקיע שער שוויון לשוודיה בדקה ה-90. שוודיה העפילה לשמינית הגמר מהמקום השני בבית, אך הפסידה לגרמניה 2-0.

שוודיה העפילה ליורו 2008 שהיוותה העפלה שלישית ברציפות לאליפות אירופה. שוודיה ניצחה את יוון, אך הפסידה לספרד ולרוסיה וסיימה במקום השלישי בבית.

4 שנים מאוחר יותר העפילה שוודיה ליורו 2012 וגם בו הודחה בשלב הבתים לאחר שהפסידה לאוקראינה ולאנגליה וניצחה את צרפת. בסוף שנת 2012 עברה נבחרת שוודיה לשחק בפרנס ארנה שהחליף את אצטדיון רוסונדה כמגרשה הביתי.

ב-6 באפריל 2016 טרם משחקי יורו 2016, הודיעה הנהלת ההתאחדות הכדורגל השוודית על מינויו של מאמן אלופת שוודיה היוצאת באותה שנה נורשפינג למאמן הנבחרת.[3] המינוי נכנס לתוקף מיד לאחר ששוודיה סיימה את משחקי היורו.

שוודיה העפילה ליורו 2016, אך סיימה במקום האחרון בבית בסיבוב הראשון והודחה לאחר שסיימה בתיקו עם אירלנד והפסידה לאיטליה ובלגיה. בכך הודחה שוודיה בשלב הבתים של אליפות אירופה בפעם השלישית ברציפות.

כל גביעי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1930 - לא נרשמה
  • 1934 - רבע גמר
  • 1938 - מקום רביעי
  • 1950 - מקום שלישי
  • 1954 - לא העפילה
  • 1958 - מקום שני
  • 1962 - לא העפילה
  • 1966 - לא העפילה
  • 1970 - סיבוב ראשון
  • 1974 - סיבוב שני (רבע גמר)
  • 1978 - סיבוב ראשון
  • 1982 - לא העפילה
  • 1986 - לא העפילה
  • 1990 - סיבוב ראשון
  • 1994 - מקום שלישי
  • 1998 - לא העפילה
  • 2002 - שמינית גמר
  • 2006 - שמינית גמר
  • 2010 - לא העפילה
  • 2014 - לא העפילה

כל אליפויות אירופה בכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1960 - לא נרשמה
  • 1964 עד 1988 - לא העפילה
  • 1992 - חצי גמר
  • 1996 - לא העפילה
  • 2000 - סיבוב ראשון
  • 2004 - רבע גמר
  • 2008 - סיבוב ראשון
  • 2012 - סיבוב ראשון
  • 2016 - סיבוב ראשון

שחקנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-22 ביוני 2016.

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג שחקן שנים בנבחרת הופעות שערים
1 אנדרס סוונסון 1999–2013 148 21
2 תומאס רבאלי 1981 - 1997 143 0
3 אנדראס איסאקסון 2002 - 2016 133 0
4 קים שלסטרם 2001 - 2016 131 16
5 אולוף מלברג 2000 - 2012 117 8
6 רולנד נילסון 1986 - 2000 116 1
7 ביורן נורדקביסט 1963–1978 115 0
8 זלאטן איברהימוביץ' 2001 – 2016 116 62
9 ניקלאס אלכסנדרסון 1993 – 2008 109 7
10 הנריק לארסון 1993–2009 106 37

מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג שחקן שנים בנבחרת שערים ממוצע למשחק
1 זלאטן איברהימוביץ' 2001 – 2016 62 0.53
2 סוון רודל 1923 - 1932 49 1.14
3 גונאר נורדאהל 1942–1948 43 1.30
4 הנריק לארסון 1993–2009 37 0.35
5 גונאר גרן 1940 - 1958 32 0.56
6 קנט אנדרסון 1990–2000 31 0.37
7 מרקוס אלבק 1999–2008 30 0.41
8 מרטין דאלין 1991–1997 29 0.48
9 תומאס ברולין 1990–1995 27 0.57
אגנה סימונסון 1957 - 1967 27 0.53

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  2. ^ 2.0 2.1 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל
  3. ^ יאן אנדרסון יאמן את נבחרת שוודיה הבוגרת מיד לאחר סיום קמפיין יורו 2016, מתוך אתר התאחדות הכדורגל השוודית, 6 באפריל 2016. (בשוודית)