נפגע חרדה
נפגע חרדה (באנגלית: Traumatic stress victim)[1] הוא אדם אשר נכח באירוע טראומטי, שכלל איום ממשי לשלמותו הגופנית או הנפשית. בתגובה לאירוע זה, האדם מפגין תגובות גופניות, התנהגותיות ונפשיות של חרדה.[1] התגובות כוללות: רעד, הזעה, דפיקות לב מואצות, עילפון, צעקות, קפיאה במקום, פחד עז, תחושת חוסר אונים, בכי ועוד.[2] הן נגרמות מכיוון שהגוף מגיב באופן מיידי לאיום, באמצעות תגובת הילחם או ברח.[3]
מושגים קרובים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימים מספר מושגים דומים הקשורים בחוויות טראומטיות ובהשפעתן על הפרט.
- טראומה נפשית היא חוויה מטרידה היוצרת רגשות בעוצמה העלולה להשפיע לאורך זמן על עמדות, התנהגות ורגשות.[4]
- טראומה משנית היא טראומה הנגרמת למי שמטפלים בשורדי טראומות,[5] כמו עובדים סוציאליים או מגישי עזרה ראשונה.
- נפגע חרדה הוא אדם המפגין סימני חרדה חריפים מיד לאחר אירוע טראומתי.[6] זוהי אינה אבחנה רפואית אלא מושג כללי השכיח בישראל.
- התקף חרדה הוא תחושת פחד עזה בהיעדר סכנה מציאותית.[7]
- הפרעת דחק חריפה היא הפרעה נפשית המתרחשת בעקבות גורם דחק טראומתי, הנמשכת פחות מארבעה שבועות.[8]
- הפרעת דחק פוסט-טראומטית היא הפרעה נפשית הנמשכת מעל ארבעה שבועות.[9]
- הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת היא סוג של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, שנגרמת מאירועים קיצוניים יותר, וגורמת להשלכות קיצוניות יותר.[10]
- הפרעת הסתגלות היא קבוצה של הפרעות נפשיות המתרחשות בעקבות אירועים מעוררי דחק, אך לא מאיימים.[11]
דרכי טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב נפגעי החרדה יתאוששו תוך זמן קצר וישובו לתפקוד רגיל, כאשר ישנם מספר אלמנטים העשויים לסייע בהתמודדות. ההתחושה המרכזית של נפגע חרדה היא של חוסר שליטה וחוסר אמון ביכולת להתמודד עם האיום. לכן, הדרך הראשונית לסייע היא באמצעות הגברת תחושת השליטה.[12]
טיפול בטווח הקצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עזרה ראשונה פסיכולוגית
משרד הבריאות קבע כי מודל מעש"ה, (שפותח על ידי ד"ר משה פרחי) יהווה מודל לאומי להגשת עזרה ראשונה נפשית, שלפיו יוכשרו אנשי כוחות ההצלה והביטחון.[13] המודל כולל ארבעה מרכיבים:
- מ - מחויבות - צרו תחושת מחויבות המעניקה תחושת ביטחון. לדוגמה, ניתן לומר לנפגע "אני איתך ואני לא הולך לשום מקום".
- ע - עידוד - במקום להרגיע את הנפגע, לתת לו כוס מים ולהרחיק אותו מהזירה, עודדו את הנפגע לעשייה. יש לגרום לו לפעול בעצמו, לעזור לאחרים ובכך להפוך אותו מקרובן למסייע.
- ש - שאלות מחייבות מחשבה - ערוץ התקשורת עם הנפגע צריך להיות ערוץ שכלי ולא רגשי. אל תעודדו את הנפגע להביע את רגשותיו .על כן, שאלו שאלות המחייבות הפעלת מחשבה ולא רגש. לדוגמה, "כמה זמן אתה נמצא כאן".
- ה - הבניית האירוע - אדם במצוקה סובל מבלבול כך שנתאר לנפגע את רצף האירועים שהתרחשו כדי ליצור תחושת סדר. נדגיש שהאירוע הסתיים.
טיפול בטווח הארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
אצל רוב האנשים התסמינים יחלפו מעצמם תוך 24–48 שעות מתום האירוע. אם התסמינים נמשכים יותר משלושה שבועות, מומלץ לפנות לייעוץ פסיכולוגי או פסיכיאטרי.[14]
הבדלים מרכזיים בין נפגע חרדה לפוסט טראומה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התסמינים והתמונה הקלינית של נפגע חרדה דומים מאוד לאלה של הפוסט טראומה (PTSD), אך לא זהים להם. נפגע חרדה יאובחן במהלך האירוע או כשלושה ימים לאחריו, בעוד שאדם הסובל מ־PTSD מאובחן לפחות חודש אחרי האירוע. אצל רוב נפגעי החרדה התסמינים ילכו ויעלמו עם הזמן. רק 10% מאלו שאובחנו כנפגעי חרדה ימשיכו לסבול מפוסט טראומה.[15]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדינת ישראל משרד הבריאות,עזרה ראשונה נפשית בשעת חירום, באתר משרד הבריאות
הנחיות לעזרה ראשונה נפשית במצבי חרדה, סרטון בערוץ "משרד הבריאות", באתר יוטיוב (אורך: 4 דק'), 22 באוקטובר 2015- הרצאת Anne Marie Albano, TED(אן מארי אלבנו), "איך לגדל ילדים שיכולים להתגבר על חרדה", 2020
- התמודדות עם חרדה וחיזוק החוסן הנפשי, סרטון בערוץ "כאן דיגיטל - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 46 ד'), 10 באוקטובר 2023
- B Durodié, D Wainwright, The Lancet Psychiatry, Elsevier, 2009, מאמר סקירה באנגלית הבוחן את השפעת הטרור על הנפש
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 בטיפולנט | נפגעי חרדה, באתר בטיפולנט | פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל
- ^ People suffering from shock - נפגעי חרדה, באתר בטיפולנט
- ^ נפגעי חרדה - גורמי סיכון, דרכי טיפול והתמודדות, באתר פסיכיאטר, 2015
- ^ trauma, APA Dictionary of Psychology
- ^ vicarious traumatization, vicarious traumatization, APA dictionary of psychology
- ^ איתי גל, בעקבות המצב: כיצד תוכלו לסייע לנפגע חרדה?, באתר ynet, 12 במאי 2021
- ^ panic attack, APA dictionary of psychology
- ^ acute stress disorder (ASD), APA Dictionary of Psychology (באנגלית)
- ^ posttraumatic stress disorder, APA Dictionary of Psychology (באנגלית)
- ^ Chris R. Brewin, Complex post-traumatic stress disorder: a new diagnosis in ICD-11, BJPsych Advances 26, 2020-05, עמ' 145–152 doi: 10.1192/bja.2019.48
- ^ adjustment disorder, APA Dictionary of Psychology (באנגלית)
- ^ Antonio L. Manzanero, María Crespo, Susana Barón, Teresa Scott, Traumatic Events Exposure and Psychological Trauma in Children Victims of War in the Gaza Strip, Journal of Interpersonal Violence 36, 2021-02, עמ' 1568–1587 doi: 10.1177/0886260517742911
- ^ משרד הבריאות אימץ את מודל מעש"ה | המכללה האקדמית תל חי, באתר www.telhai.ac.il
- ^ נפגעי חרדה: איך לעזור לאדם ברגע האירוע? - אפי גיל - פסיכולוג רפואי - פורטל בריאות הנפש בישראל, באתר www.mh-israel.co.il
- ^ Esther T. Beierl, Inga Böllinghaus, David M. Clark, Edward Glucksman, Cognitive paths from trauma to posttraumatic stress disorder: a prospective study of Ehlers and Clark's model in survivors of assaults or road traffic collisions, Psychological Medicine 50, 2020-10, עמ' 2172–2181 doi: 10.1017/S0033291719002253