סולם (יישוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סולם
Sulam2.JPG
מסגד בכפר סולם
שם בערבית سولم
מחוז הצפון
מועצה אזורית בוסתאן אל-מרג'
גובה ממוצע[1] ‎118 מטר
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 2,609 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.6% בשנה עד סוף 2019

סולםערבית: سولم) הוא כפר ערבי באזור הצפון ליד העיר עפולה השייך למועצה אזורית בוסתן אל-מרג'.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר מיושב ברציפות החל מתקופת הברונזה. הכפר בנוי סביב תל ארכאולוגי, ששטחו 25 דונם, הקרוי "תל שונם" או "תל סולם"[2]. בתל נערכו מספר סקרים ארכאולוגים. ובין השנים 1998 ל-2015 ערכה רשות העתיקות מספר חפירות ארכאולוגיות בתל ובסביבתו. התל משמש מאז המאה ה-19 כבית קברות, כך שהחפירות הארכאולוגיות מוגבלות למדרונות התל ולסביבתו.

תקופת הברונזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השרידים האדריכליים הקדומים ביותר שנמצאו בתל הם מתקופת הברונזה הקדומה 1 (כ-3,500 לפנה"ס). לפי מיקום השרידים של הברונזה הקדומה מעבר לקו הביצורים של תקופת הברונזה התיכונה (2000 לפנה"ס - 1550 לפנה"ס) עולה, כי שהיישוב בתל מתקופת הברונזה התיכונה היה מצומצם בהשוואה ליישוב של תקופת הברונזה הקדומה[3][4]. היישוב שגשג שוב בתקופת הברונזה המאוחרת. מתקופה זו נחשפו שני חדרים השייכים כנראה לשני מבנים הצמודים זה לזה. באחד מהם נמצאו כלי החרס שכללו קערות, קדרה עם זרבובית, סירי בשול, צפחות, קנקנים וקערה 'דמוית ברווז'. מכלול הכלים העשיר קושר את השכבה לשלהי השלטון המצרי על כנען בימי השושלת העשרים (1200 לפנה"ס - 1080-1089 לפנה"ס)[5]. "שונם" נמנית עם הערים שכבש תחותמס השלישי מלך מצרים העתיקה במהלך קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס). שונם מוזכרת במכתבי אל-עמארנה, בקטע ממכתבו של "בִּירִדְיה" מושל מגידו:
"אל ה[מל]ך, אדוני, ו[שמ]שי, אמור: כה (אמר) ברדי העבד הכן של המלך לרגלי המלך, אדוני, ושמשי שבע ושבעתיים אני נופל! ידע נא המל על עבדו ועל עירו. הנה אנוכי בעצמי חורש ה (שדות) בשונם וכן אני בעצמי מוביל אנשי מס (עובד)! אך, ראה, הנציבים אשר איתי אינם עושים כמוני ואינם מעבדים את חלקם בשונם ואינם מובילים אנשי מס (עובד)!"[6]

תקופת הברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנים מתקופת הברונזה במאוחרת בתל המשיכו להיות מיישבים גם בתקופת הברזל. באחד המבנים נמצאו מכלול כלי חרס ומתקן המורכב מקנקן אגירה מקובע ברצפה. שתוארכו לתקופת הברזל 1[5]. שונם נזכרת ברשימת הערים (מס' 15) שכבש שושנק הראשון, מלך מצרים ומייסדה של השושלת העשרים ושתיים במסעו לכיבוש ארץ ישראל (920-929 לפנה"ס).

התקופה ההלניסטית והרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל נמצאו חרסים, בחפירה שנערכה ברחוב הראשי של הכפר[7] מהתקופה הרומית בארץ ישראל נמצאו בתל וסביבתו שרדי מבנים, וכלי חרס הכוללים קערות, קדרות, סיר בישול וקנקנים. בנוסף נחשפו בורות מהתקופה הרומית המצביעים על מגוון פעילויות סמוך לשדות החקלאיים[4].

התקופה הביזנטית והאומיית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל (בין השנים 324 ו-638) והתקופה האומיית (661 עד 750) נמצאו בתל וסביבתו ממצאים רבים ומגוונים. בין השאר: ממצאי כלי הזכוכית בתוך עשרה סלים. הכלים מתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית ומייצגים טיפוסים נפוצים מאוד של קערות, בקבוקים, גביעי יין ונרות. בנוסף לשברי הכלים נמצאו כמה שברים המעידים על קרבה לבית מלאכה לזכוכית: התגלה גוש קטן של זכוכית גולמית, ועליו שרידי פסולת מכבשן הזכוכית, יחד עם שני שברים של כלים מעוותים בחום; התגלה גם גוש פסולת נוסף, מפורר, שמרקמו ספוגי ואוורירי, הקשור אולי אף הוא לכבשן[8]. ממצא כלי החרס מהתקופה הביזנטית כולל קערות מחופות אדום מפוקאיה. עיקר הממצא מתוארך לתקופה האומיית, והוא כולל אגן שעוטר בחריתה, קערה מחופה אדום ממצרים, קדרת בישול פתוחה שלה ידיות אוזן מתחת לשפה, סירי בישול, קנקנים וצפחות. כן התגלו קנקנים צבועים אדום ועששית שעוטרה בעיטור קרבשניט. כמה מטיפוסי כלים אלה ממשיכים להופיע בתקופה העבאסית, ולכן אפשר שתיארוך הממצא מעט מאוחר לתקופה האומיית וזמנו בתחילת התקופה העבאסית[9]. כמו כך נמצא מטבע של תיאודריך הגדול מלך האוסטרוגותים (491–526 לסה"נ), שנטבע ברוונה או ברומא בין שנת 493 לשנת 518 לסה"נ. ונמצאו שני מטבעות שתוארכו לתקופה הביזנטית (למחצית השנייה של המאה השישית לסה"נ). אחד המטבעות הוא מטבע ביזנטו-ערבי המחקה את המטבעות של קונסטנס השני, קיסר האימפריה הביזנטית ותאריכו 640–660 לסה"נ[4].

בחפירה שנערכה מחוץ לשטח התל, בחלקו הצפוני-מזרחי של הכפר, כ-50 מטר מצפון למורדות התל, נחשפו שלושה ריכוזים של אבני גוויל קטנות. בחלק הדרומי של החפירה, צמוד לריכוז אבנים נחשף מפלס אדמה בהירה מהודקת. בחתכיהם של שני בורות בדיקה ניתן היה להבחין בשני מפלסי אפר; מעליהם נמצאו שלדי אדם אחדים פזורים בשטח ללא כל סימן לקבורה מסודרת. בחומר שהצטבר על שכבות האפר נמצאו שברי כלי חרס, בהם שש קערות, מכסה, קדרת בישול ושלושה קנקנים, כולם מתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית ותחילת התקופה האומיית וכן טבעת ברונזה[10].

התקופה הצלבנית והתקופה הממלוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה הצלבנית והממלוכית, על פי הממצא הארכאולוגי, היה בתל יישוב כפרי קטן. עיקר הממצא מתקופות אלו נחשף במדרון הדרומי של התל, בקרבת המעיין שבמרכז הכפר. נחשפה מפולת של אבני בנייה גדולות מגיר. בין האבנים התגלה מטבע מן התקופה הממלוכית. צמוד למפולת מצפון נחשפה שכבת שרפה עבה, שמעורבים בה חומר לבנים ועצמות בעלי חיים, המלמדים כנראה על פעילות אינטנסיבית של שרפה בתנור. נחשף קיר שנבנה בכיוון צפון-דרום באבני גיר מסותתות בגדלים שונים ומהלכו מעוגל. בפן המזרחי של הקיר הונחו האבנים כך שצדן הארוך ניכר כלפי חוץ. אל הפן המזרחי של הקיר ניגש קיר נוסף, שנחשף ברובו בחתך הדרומי של הריבוע. הקיר נבנה באבני בזלת מהוקצעות גס, והוא נחשף לגובה שני נדבכים. הקיר כוסה בשכבה של אדמה אפורה, שמעורבים בה אפר וחומר שרוף. הממצא הקרמי מתקופות אלה כולל קערה מזוגגת מטיפוס אנגוב, קערות מזוגגות בירוק וצהוב, קערת מזוגגת מעוטרת בחריתה המתוארכת לסוף המאה ה-12 וראשית המאה ה-13, קערת יבוא מקפריסין המתוארכת למאה ה-13 לסה"נ, סירי בישול מהמאה ה-12, סיר בישול מהמאה ה-13 וכלים רבים עשויים ביד וצבועים באדום-חום בדגמים גאומטריים המתוארכים למאות ה-12 וה-13.

אשתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח (תחילת המאה ה-14) הציע לזהות את העיר המקראית שונם עם "סולם".

בתקופה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע הכפר בנַאחִיָה (מחוז) של ג'נין בסנג'ק לג'ון. בכפר היו 26 בתי אב ששילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, ועצי פרי[11].

הסופר מארק טוויין ביקר בסולם בשנת 1867, כדי לבקר בציון ביתה של האישה השונמית, הנזכרת במעשי אלישע הנביא. טוויין כתב על הביקור בספרו "מסע תענוגות לארץ הקודש"[12]:

מצאנו כאן פרדס לימונים — צונן, מצל, שופע פרי. אתה נוטה להגזים בהערכת היופי כשהוא נדיר, אך פרדס לימונים זה היה יפהפה בעיני. הוא אכן היה יפהפה. אינני מגזים. תמיד אזכור לטובה את שונם כמקום שהעניק לנו מחסה עלווה מצל זה לאחר רכיבה ארוכה, חמה ומייגעת. סעדנו את ליבנו, נחנו, שוחחנו, עישנו את מקטרותינו במשך שעה ואז עלינו על סוסינו והמשכנו בדרכנו

.

בשנת 1910 רכש יהושע חנקין, באמצעות הקרן הקיימת שטח קרקע רחב היקף מהפאודל אליאס סורסוק שישב בביירות האריסים שעיבדו עבורו את הקרקע ישבו בשני כפרים בשם "פולה" ו"עפולה"[13]. במקום אחד הכפרים הוקמה הקואופרציה במרחביה. שחברי התגורו תחילה בבתי הבוץ של האריסים שפונו[14], ובשנת 1925 העיר עפולה. בסך הכל נרכשו כ-9,000 דונם[15][16]. מכירת האדמה ופינוי האריסים גרמה למתיחת עם הערבים תושבי הסביבה, בכללם סולם, שתקפו את המקום זמן קצר לאחר הקמתו, לאחר שהאשימו את תושבי מרחביה ברצח של ערבי מקומי[17][18]. בהמשך פיתחו תושבי הכפר יחסי שכנות טובה עם מרחביה והיישובים היהודים האחרים שהוקמו באזור. בשנת 1928 אפשרו למושב מרחביה (שהוקם ב-1922 כקילומטר ממערב לסולם) לקדוח באר מים באדמות סולם[19]. בנות הכפר עבדו במשק בית של משפחות בעפולה[20], ותושבי סולם אף נהגו להזמין את תושבי מרחביה לשמחות משפחתיות[21].

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת נצרת[22]. במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט, בסולם הייתה אוכלוסייה של 370 נפש, 366 מוסלמים ו-4 נוצרים[23]. במפקד 1931 היו בכפר 85 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 328 תושבים, כולם מוסלמים[24]. בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 470 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 3,600 דונם. אשר מתוכם הוקצו 291 לחקלאות שלחין, ו-2,041 לגידולי דגנים[25].

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה היהודית. במהלך מלחמת העצמאות, בניגוד לרוב הכפרים באזור שגורשו מיושביהם, תושבי סולם לא עזבו לאחר שיצרו קשר עם שכניהם היהודים שאמרו להם להישאר במקומם[26].

לאחר הקמת מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמת מדינת ישראל היה הכפר נתון תחת הממשל הצבאי על ערביי ישראל, עם זאת נמשכו יחסי השכנות הטובה עם יישובי הסביבה[27]. תושב אף שימש כמנהל האזורי של מע"ץ[28]. בשנת 1964 מנתה אוכלוסיית הכפר 600 תושבים[29]. עם ביטול הממשל הצבאי על ערביי ישראל בשנת 1966 צורף הכפר לשטחה של מועצה אזורית עמק יזרעאל[30]. בתחילת 1971 הוקמה ביישוב מרפאה של קופת חולים כללית[31].

בשנת 1993, בעקבות החלטת ממשלת רבין השנייה על פיתוח המגזר הערבי בישראל, הוקמה מועצה אזורית נפרדת לסולם ולמספר יישובים ערבים נוספים באזור, בשם מועצה אזורית נוף הגליל. בפברואר 2001, המועצה פורקה ויישוביה התפצלו לשתי מועצות אזוריות מועצה אזורית בוסתאן אל-מרג', בה נכללת סולם, ולמועצה אזורית אל-בטוף[32].

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1964 הוקמה קבוצת הכדורגל של הכפר "הפועל סולם"[33]. הקבוצה שיחקה תחילה בליגה ג', ואחר כך במשך שנים רבות בליגה ב'[34]. הקבוצה התפרקה עקב קשיים כלכליים בשנת 2009, אך הוקמה מחדש ב-2012 על ידי מהראן ראדי יליד הכפר (שהיה אז שחקן מכבי תל אביב)[35][36].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סולם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ שפי גבאי, כפר סולם הוא שונם הקדומה, דבר, 12 בנובמבר 1969
  3. ^ קרן קובלו-פארן, ‏סולם, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 118, 10 בספטמבר 2006
  4. ^ 1 2 3 קרן קובלו-פארן, ‏סולם, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 122, 7 בפברואר 2010
  5. ^ 1 2 קרן קובלו-פארן וערן אריה, ‏סולם, תל שונם, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 122, 7 בספטמבר 2010
  6. ^ רבקה גונן, מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, יחידה 7 עמוד 101
  7. ^ עדנה דללי-עמוס, ‏סולם, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 121, 2 בדצמבר 2009
  8. ^ יעל גורין-רוזן, ‏סולם - ממצא כלי הזכוכית, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 126, 17 בנובמבר 2014
  9. ^ יופה חושקר, ‏סולם, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 126, 17 בנובמבר 2014
  10. ^ פאדי אבו זידאן, ‏סולם - ממצא כלי הזכוכית, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 131, 22 בדצמבר 2019
  11. ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2. p. 118
  12. ^ משה גלעדלמה מארק טוויין שנא את מה שראה בישראל ואיך זה קשור לנתניהו, באתר הארץ, 13 במרץ 2017
  13. ^ היהודים בעמק יזרעאל, החרות ירושלים, 23 במאי 1910
  14. ^ מרחביה, הפועל הצעיר, 14 בנובמבר 1913
  15. ^ מכתב ממרחביה, האחדות, 7 בנובמבר 1913
  16. ^ פרטי המאורע בפוליה, הצפירה, 11 ביוני 1911
  17. ^ מאורע מרחביה, הפועל הצעיר, 14 ביוני 1911
  18. ^ פולה, מוריה, 6 ביוני 1911
  19. ^ בעמק יזרעאל - מושב מרחביה, הארץ, 1 באוקטובר 1928
  20. ^ בלשכת העבודה בעפולה, ?^נלק, דבר, 28 באוקטובר 1934
  21. ^ בישובי עובדים - מרחביה, משמר, 31 באוגוסט 1947
  22. ^ תקנות העברת קרקעות, הצופה, 29 בפברואר 1940
  23. ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramleh, p. 21
  24. ^ Mills, 1932, p.67
  25. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
  26. ^ עזריה אלון, מי גורש איך ולמה, דבר, 10 במרץ 1978
  27. ^ ילדי שונם הערבית בחגיגת 1 במאי במרחביה, על המשמר, 2 במאי 1949
  28. ^ ערבי שאינו מקופח, הארץ, 25 ביוני 1950
  29. ^ יעקב פליישר, סולחה בכפר סולם, על המשמר, 21 בינואר 1964
  30. ^ כפרים ערביים קטנים הוכללו במועצות אזוריות, הצופה, 29 ביוני 1966
  31. ^ מרפאה של קופ"ח נפתחה בכפר סולם, דבר, 10 בפברואר 1971
  32. ^ ועדת חקירה לגבולות: מועצה אזורית נוף הגליל תפוצל לשתי מועצות אזוריות, באתר גלובס, 1 בפברואר 2001
  33. ^ משחק בודד בלאומית ־ 48 החוויות ער גביע־המדינה, על המשמר, 11 בדצמבר 1964
  34. ^ ליגות ב', דבר, 5 בפברואר 1978
  35. ^ מיקי שורץ, הפרויקט של ראדי, באתר ynet, 2 בינואר 2013
  36. ^ דוד מרואני, הזידאן של סכנין, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2011