עבדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־03:00, 12 באוגוסט 2007 מאת Yonidebot (שיחה | תרומות) (בוט החלפות: $1בייחוד ;)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר מורשת עולמית

פרמטרים [ הוכלל בישיבה, אזור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

עבדת
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
250px
מדינה ישראלישראל ישראל
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 3,5
קואורדינטות 30°47′42″N 34°46′30″E / 30.795°N 34.775°E / 30.795; 34.775 

עבדת הייתה העיר המרכזית על ציר המסחר הנבטי שבין פטרה לנמל עזה. מרכז העיר (האקרופוליס) ממוקם על שלוחת גבעה לצד ציר התנועה בין פטרה לעזה. הוא מתנשא כ-655 מ' מעל פני הים, וכ- 80 מ' מעל סביבתו. כלל שטחה הבנוי של עבדת משתרע על כ-85 דונם.

לראשונה נזכרת עבדת בכתבי הגאוגרף היווני תלמי (150 לסה"נ בקירוב), המונה אותה בראש רשימת שבעה כפרים בפרובינקיה ערביה. הידיעה החשובה ביותר אודותיה נשתמרה אצל סטפנוס מביזנטיון, היסטוריון מן המאה השישית, שנשען על כתבי אורנאיוס מהמאה הראשונה לפנה"ס. הוא מגדירה כ: "מקום של נבטים. שם נקבר המלך עבדת, שהם מעריצים כאל".

העיר עבדת גם מופיעה במפת פויטיניגר מן המאה החמישית. פפירוסי ניצנה מלמדים שבתקופה הביזנטית עבדת נהנתה מתמיכה כלכלית וצבאית בהיותה עיר-גבול לאימפריה. שמה נשתמר בתעתיק הערבי "ח'ירבת עבדה". אולריך זטצן היה החוקר האירופי הראשון שביקר בעבדת, ב-1807. בקיץ 1902 ערך החוקר הצ'כי מוסיל אלויס סקר מפורט של השרידים בעיר, ובייחוד של המערות הרבות במדרון המערבי. הוא גם הראשון שזיהה את המחנה הצבאי בסמוך לעיר ואת בית המרחץ שלמרגלות ההר.

העיר עבדת מכונה על שם המלך עבדת, המלך הנבטי היחיד אשר זכה להיחשב לאל לאחר מותו, ולפי אורניוס הוא אף נקבר בעיר. שלושה ממלכי הנבטים כונו עבדת ולא ברור על שם איזה מהם קרויה העיר. ייתכן והכוונה לעבדת הב' (62-60 לפנה"ס) שעליו אין כל מידע, אך ייתכן והודות לפעילותו הפך הנגב בימיו לשטח בשליטת הנבטים. מטבע נבטי המתאר את עבדת הב' בפרופיל מלמד על מראו.

העתיקות

עתיקות בעבדת
תל עבדת

החפירות השיטתיות במקום החלו 1958 מטעם האוניברסיטה העברית ורשות הגנים הלאומיים. העונה הראשונה נוהלה על ידי מיכאל אבי יונה, ובהמשך על ידי אברהם נגב. החפירות נמשכו עד 1961, וחודשו שוב בשנים 7-1975. חפירה קטנת היקף בוצעה גם ב-1989. בשנת 1999 חודשו החפירות במחנה הצבאי בנסיון לקבוע אם הוא שימש את הצבא הנבטי או הרומי, אך עד היום אין בין החופרים תמימות דעים באשר לתקופתו של המחנה.

תיירות

עבדת נמצאת לצד הכביש למצפה רמון מבאר שבע ונגישה לכל רכב. במרכז המבקרים שבכניסה סרט וידאו המציג את תולדות האתר והאזור. באתר עצמו שרידים רבים ומרשימים: שכונת מגורים ובקצה מגדל תצפית, גת לדריכת ענבים, רחבת מקדשים ובה שרידי כנסיות, מחנה צבאי, מערות מגורים רבות, בית מרחץ שמור היטב, וטראסות חקלאיות ששוחזרו בחלקם.

בשנת 2005 הוכרזה עבדת כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם שבטה, חלוצה וממשית, כחלק מדרך הבשמים.

ראו גם

קישורים חיצוניים


תבנית:נ