פסיכולוגיה קוגניטיבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עיינו גם בפורטל

פורטל פסיכולוגיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפסיכולוגיה. ניתן למצוא בו קישורים לערכים על תחומי המשנה של הענף, על מושגי יסוד בתחום, על תאורטיקנים ועל גישות בפסיכולוגיה.

פְּסִיכוֹלוֹגְיָה קוֹגְנִיטִיבִית היא ענף של הפסיכולוגיה המתעסק בהבנת מכלול התהליכים השכליים המעורבים בפעילות האדם באמצעות הפרדיגמה המדעית. מן הצד המתודולוגי ניתן לומר כי בפסיכולוגיה הקוגניטיבית נבחנת הצורה בה קלט חושי מקודד, מעובד, מאוחסן, משוחזר ונעשה בו שימוש על ידי השכל האנושי[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר הפסיכולוגי במתכונתו המדעית הוא תחום מחקר צעיר יחסית, אשר ראשיתו נמצא בשלהי המאה ה-19. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית צמחה מתוך הפסיכולוגיה הניסויית באמצע המאה העשרים תוך מיסוד בסיס תאורטי חדש לחקר ההתנהגות, אשר במרכזו נמצא חקר גורמי תיווך בין גירוי לתגובה. בנוסף לכך פותחו שיטות חדשות המאפשרות לקיים מחקר אובייקטיבי של תהליכים מוחיים, אשר לא ניתן למדוד אותם באופן ישיר.

ראשית הפסיכולוגיה הניסויית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – סטרוקטורליזם (פסיכולוגיה), פונקציונליזם (פסיכולוגיה)

בראשית המחקר של התהליכים המנטליים שלטו שתי גישות מרכזיות- הגישה הסטרוקטורליסטית (מבנית) אשר מזוהה עם החוקר וילהלם וונדט, והגישה הפונקציונליסטית (תהליכית) שפותחה על ידי וויליאם גיימס. הראשונה דגלה בחקר המרכיבים הראשוניים של החוויה המודעת תוך חלוקה בסיסית לתחושות, רגשות ודימויים בניסיון ליצור מודלים מבניים[1]. השנייה ראתה בפירוק לגורמים של החוויה המודעת משגה, כיוון שמאפיין יסוד של השכל האנושי הוא זרימה רציפה, העוזרת לאדם להשתלב בסביבתו. אי לכך דגלה הגישה הפונקציאליסטית בחקר השימושים במודעות, ובחקר התרומה של המודעות להתנהגות[2]. שתי השיטות השתמשו בדיווחי נבדקים, והניחו כי יש גישה לחקר החוויה והתחושה המודעת באופן ישיר.

המתודה הביהביוריסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ביהביוריזם

אסכולה הביהביוריסטית שנוסדה על ידי החוקרים ג'ון ווטסון וב.פ סקינר דגלה בעמדה שמחקר המבוסס על תחושות סובייקטיביות אינו ניתן לשחזור כיוון שלא ניתן להשוואה בין סובייקטים שונים. אי לכך ניתן להתייחס רק למדידת ההתנהגות הנצפית. ווטסון לא שלל את האפשרות כי ישנם גורמים מתווכים בתהליך מסוים כחלק ממודל תאורטי, אך התנגד נחרצות לאיסוף מידע על המשתנים החבויים, כיוון שלטענתו דבר זה אינו אפשרי בצורה אובייקטיבית[3]. סקינר דגל בגישה יותר רדיקלית לפיה אין צורך כלל בשימוש במשתנים חבויים במודלים כיוון שאין הם תורמים לניבויים חדשים אלא מסבכים את המודל, ולא ניתנים לצפייה. בגישתו, יש צורך לנסח את הידע הנצבר רק בתיאור ההיסטוריה הגנטית והסביבתית של האדם[4]. לפי סקינר שימוש במודלים היפותטיים למניעי התנהגות יכולים לגרום לשגיאות חמורות, כיוון שהחוקר יכול לחשוב שהוא פתר בעיה מסוימת על ידי מודל כאשר הוא אינו אלא מסמל את הבעיה בשם אחר, אשר מהווה משתנה חבוי, ובכך מחליף בעיה בבעיה[5][6].

ביקורות על הביהביוריזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדגמת ההבדלים בהסברת התנהגות החולדה על פי Miller

לגישה הביהביוריסטית היו מתנגדים רבים. מהמרכזיים שבהם ניתן למנות את הבלשן נועם חומסקי אשר הדגיש את הצורך במשתנה מתווך מולד על מנת להסביר את הממצאים ממחקרי רכישת שפה. כמו כן תופעות של למידה מרחבית בעכברים שנמצאו במחקר קלסי של החוקר אדוארד טולמן מוסברות בפשטות באמצעות גורם מתווך -זיכרון מרחבי[7]. נוסף על מחקרי מעבדה לאחר ניתוח של התנהגות טייסים בזמן מלחמת העולם השנייה, הודגשו ביתר שאת ההשפעות של הטיות קוגניטיביות אשר לא מוסברות על ידי תאוריות של גירוי תגובה[1].

החוקר ניל מילר (אנ') הראה כי משתנים מתווכים דווקא מפשטים מודלים, ולא מסבכים אותם כפי שהביהביוריסטים ניסו להציג אותם, אף בהתנהגויות גירוי תגובה. על מנת להבהיר זאת השתמש מילר במשל על חולדה, אשר בלחיצת דוושה היא מקבלת מים. קצב הלחיצות משתנה בהתאם לחסך החולדה במים, כתגובה להאכלה במזון יבש או בהתאם להזרקת מים ישירות למערכת הדם של החולדה. בנוסף לזאת ניתן למדוד בעוד דרכים מלבד קצב הלחיצות את תגובת החולדה. לדוגמה אפשר למדוד את כמות המים שהיא שותה וכן את נכונותה לשתות מים מרים. כדי להסביר מערכת גירוי תגובה זו לפי הנחות הביהביוריזם יש צורך בקשירת קשר סיבתי ישיר בין כל גירוי לכל תגובה, כך שסך הכל ימצאו תשעה קשרים, בעוד שלפי הנחת גורם מתווך כמו צמא, יש צורך בקשירת שלושת הגירויים אליו מכיוון אחד וקשירת שלוש התגובות מכיוון שני, סה"כ שישה קשרים[8].

המתודה הקוגניטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התגבשות הרעיון כי לא די במדידת התנהגות ושימוש בניסוחי גירוי תגובה על מנת להסביר את הממצאים השונים בפשטות, התפתחה מחדש מתודה אשר שמה במרכז את חקר התהליכים המנטליים העומדים בבסיס ההתנהגות. אך בניגוד לשיטות המחקר בראשית הפסיכולוגיה, הפרדיגמה הקוגניטיבית שאבה מן הגישה הביהביוריסטית את השימוש במטלות ככלי מחקר אובייקטיבי, ובכך הפכה את חקר התהליכים המנטליים לניתן להפרכה ושחזור. כמו כן בשונה מגישות ביהביוריסטיות מתונות המכירות בגורמים מתווכים כהסבר לגיטימי, חידשה הפסיכולוגיה הקוגניטיבית את חקר הגורמים המתווכים עצמם, תוך הנחת גורמי תיווך מסדר שני ומעלה. השינוי המתודולוגי הוביל לניבויים חדשים ומגוונים, ולהסבר כוללני של ממצאים רבים[1].

היחס בין נוירופסיכולוגיה לפסיכולוגיה קוגניטיבית והתפתחות מדעי הקוגניציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות תאוריה מדעית היא שאלה פתוחה בפילוסופיה של המדע, וטבעי הדבר כי תעלה שאלת תוקף המחקרים של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. זאת כיוון שהאחרונה מסתמכת על חקר גורמים מתווכים מנטליים, אשר לא נגישים למדידות ישירות, באמצעות מטלות. מבחינה מהותית עומדת בעינה השאלה האם המודלים הקוגניטיביים באים לתאר מציאות מוחית ביולוגית, או שמא באים הם לתת מודל ללא תלות במציאות הביולוגית. שאלה זו מקבלת משנה תוקף עם התקדמות עדויות על בעלי פגיעות ראש, אשר הפגינו פגמים ביכולות קוגניטיביות. בחינה מעמיקה של החולים בעלי האמנזיות הביאה לפיתוחו של תחום המחקר "נוירופסיכולוגיה", אשר שיטת המחקר בו שונה בהיבטים רבים מזו הקוגניטיבית. תחום זה שואף גם הוא למדל את התפקודים המנטליים תוך הישענות על הידע מן החולים. עם התפתחות הכלים המדעיים באמצעות חקר התגובות הפסיכופיזיולוגיות של נבדקים התרחבה השיטה הנוירופסיכולוגית גם לתפקודי אנשים בריאים.

במענה לשאלת מהות המודלים, רוב הפסיכולוגים הקוגניטיביים יסכימו כי ישנה שאיפה לתאר את המציאות האובייקטיבית של פעילות המוח. אלא שהמחקר הקוגניטיבי משתמש בשיטה הבוחנת את הממצאים מזווית ראייה גבוהה יותר מהתהליכים הביולוגים, ולא מסתמך על מקרי בוחן בודדים.

על אף השוני נשענים התחומים פעמים רבות אחד על השני בפיתוח מודלים. ההצעה כי הזיכרון מחולק לכמה מבנים בסיסיים בדמות זיכרון לטווח קצר ולטווח ארוך נבעה ממחקר קוגניטיבי טהור. כאשר נחקר חולה בעל פגיעה ביכולת לזכור דברים חדשים בשם HM (אנ'), השפה והמודלים הקוגניטיביים נתנו לחוקרים בסיס לדיון ולהבנה יותר מדויקת של הפגיעה של HM. לעומת זאת הפירוק של הזיכרון לטווח הקצר לגורמים קטנים יותר כמו זיכרון עבודה, נבעו ממחקר על חולה נוסף בשם KF אשר הפגין יכולת לזכור דברים לטווח הארוך, אך יכולותיו לזכור דברים בטווח קצר נפגעה משמעותית[9]. העובדה כי המידע היה יכול להיכנס לטווח הארוך גם כאשר הזיכרון לטווח הקצר היה פגום חייבה את עדכון המודל בפסיכולוגיה הקוגניטיבית.

במחקר המודרני, בעיקר מתחילת המאה ה-21 ואילך, ניתן לראות קיבוץ של תחומים רבים הנוגעים בשאלת התהליכים המנטליים מזוויות שונות תחת קורת גג אחת - מדעי הקוגניציה. כל תחום מחקר משתמש בפרדיגמה השייכת לו, והידע המצטבר בין הדיספלינות השונות מזין זה את זה. בין התחומים המשותפים לשיתוף הידע ניתן למנות את הבלשנות, מדעי המחשב, פילוסופיה, נוירולוגיה ועוד.

בניסוי נמצא כי ניתן לבדוק הדרדרות קוגניטיבית באופן אובייקטיבי יחסית, באמצעות שימוש ב-EEG[10].

סוציולוגיה של הפרדיגמה הפסיכולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזווית הסתכלות של סוציולוגיה של המדע ניתן להבחין כי עם השנים עברה שיטת המחקר הפסיכולוגית תהפוכות רבות, אשר נמצאות בקשר עם מגמות בקהילה המדעית מתחומים אחרים. תחומים אלו השפיעו על כלל הצורה בה נתפסת תאוריה, מדידה, תצפית ואמת אובייקטיביות. בתאוריות פיזיקליות קדומות, רוב מהלך החשיבה המדעית התפתח מן הממצאים בעולם עליהם נבנתה התאוריה, ודבר שלא היה ניתן למדוד לא היה נחשב כמדעי. על בסיס זה קמה הביהביוריסטיות לאחר שהתנערה מהפן הלא מדיד עליה התבססה הפסיכולוגיה הקדומה. עם זאת, השינויים שחלו עם התפתחות הפיזיקה המודרנית, הובילו למסקנה בקהילה המדעית כי אין אפשרות למדען להימנע מהטיית התוצאות[11]. לפי תאוריות קוונטיות השפעת הצופה על המדידה היא מהותית ולא נובעת מכלי מדידה פגומים. יתרה מזאת מחקר של אובייקטים חבויים המרכיבים תאוריה נעשה נפוץ יותר ויותר. חקר אובייקטים תאורטיים כדוגמת קווארקים נמצא בלב ליבה של הפיזיקה המודרנית. הפסיכולוגיה לפי ד' זכאי וי' גושן ”הושפעה באופן ישיר מן התפיסה החדשה של הפיזיקה [...] אשר פתחה אפשרות לקיומה של תנועה קוגניטיבית, שבמוקדה העיסוק בתהליכים מנטליים” (י. גושן-גוטשטיין, ד. זכאי, נ. גרונאו, פסיכולוגיה קוגניטיבית, האוניברסיטה הפתוחה (2002). כרך א' עמוד 34מ)
נוסף לכך המצב העולמי לאחר מלחמת העולם השנייה, גרר שלל ניסויים רדיקליים בתהליכי תפיסה וקשב, הכוללים בידוד מוחלט מן הסביבה החיצונית. זאת כחלק מהצורך להעריך את היכולת של חיילים להתמודד עם שבי ובידוד יחד[12] עם טכניקות לשטיפת מוח[12]. כמו כן הייתה השפעה גם לתוכניות הטסת האדם לחלל, אשר דרשו גם הן בדיקה של תפקוד האדם במצבים סביבתיים קיצונים[12].

תחומי מחקר מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מתפרשת על פני תחומי מחקר רבים, אך עם זאת כולם קשורים לתהליכי עיבוד מידע ומתוך כך הם קשורים זה בזה. הגישות המודרניות במחקר הקוגניטיבי רואות את שלל התהליכים הקוגניטיביים רצף אחד, כאשר החלוקה בין התחומים היא מכנית. חלוקה זו נועדה בעיקר צורכי לימוד ומחקר, על אף שאינה קיימת במציאות[13].

תפיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תפיסה

תְּפִיסָה היא תהליך סיווג ופענוח של גירויים המגיעים דרך החושים, במטרה להעניק משמעות לסביבה[14]. התהליך מסתיים בחוויה המודעת של הסביבה אצל הסובייקט[1]. בתהליך זה המידע שנקלט דרך החושים מקודד בזיכרון ועובר עיבוד קוגניטיבי. על כן כאשר הקלט של החושים לא מכיל מידע חדש, כלומר הוא לא משתנה בזמן, לא מתאפשר לבצע תפיסה.

נבדקים אשר נמצאו בסביבה בה כל הקלט הראייתי הוא הומוגני (סביבת גצפלד), כגון חלל עגול ולבן כולו, דיווחו על הפרעות בתפיסה. לדוגמה, הם חשו שהמרחב לא נגמר, ראו ערפל מפוזר ואף דיווחו על היעלמות גמורה של חוויית תפיסה (blank out)[15]. כמה ניסויים מקסמו את החסך התפיסתי והרחיבו אותו גם לחושים אחרים באמצעות מכלי מים חשוכים. החוקרים הכניסו משתתפים עם מסכת חמצן למיכלים ולאחר צאתם ערכו להם מבחנים שונים[16][17]. נמצא כי נבדקים אשר שהו בחסך לאורך זמן חוו ירידה בכישורים מנטליים הכוללים: ירידה ביכולת למקד קשב, לחשוב לוגית ולהתמיד במשימה לאורך זמן. כמו כן, לאחר זמן מה החלו הנבדקים לראות חזיונות שווא בדמות קולות, צלילים, ריחות, מייצגים גאומטריים וחיות. כאשר לפני הופעת חיזיון מורכב, למשל חיה, הופיע חיזיון פשוט, כמו הבזק אור[18]. נוסף לכך נפגמה היכולת לתפוס צבע ותנועה[19], לתפוס עומק ולתפוס גודל[20].

תהליך עיבוד התפיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על צורת העיבוד של הקלט החושי ניתן להסתכל מכמה כיוונים, אשר כל אחד מהם חושף מנגנוני עיבוד שונים. עם זאת הבלעדיות של מנגנון אחד על משנהו, או צורת הפעולה המשותפת של המנגנונים השונים נתונה לפרשנות.

עיבוד הוליסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האינטואיציה היום יומית שלנו מעידה על תפיסה של אובייקטים במציאות כפריטים שלמים, לדוגמה, אין אנשים תופשים שולחן כאוסף של קווים ונקודות במרחב המתחברים לכדי אובייקט אחד, אלא רואים את השולחן בחוויה בלתי אמצעית כאובייקט שלם. טענה זו נתמכה בידי אסכולה בשם פסיכולוגיית הגשטלט, אשר חקרה את האופן בו אנו קובעים מהו האובייקט השלם באמצעות אשליות אופטיות, ופרסמה בשנת 1923 מספר חוקים שעל פיהם התהליך מתבצע[21]. אחד מהעקרונות המנחים גישה זו היא כי השלם מקנה לחלקים המרכיבים אותו תכונות נוספות לתכונות החלקים לבדם, עקרון אשר קיבל תימוכין ממחקרים מאוחרים יותר[22][23]. חוקר בשם אולריק נייסר (אנ') הגה מנגנון שלם לתפיסה המתבסס על גישת עיבוד הוליסטית הנקרא תאוריית ההתאמה לתבנית. לפי המגנון ישנן בזיכרון תבניות קוגניטיביות כמו סכמות חברתיות, והאדם משווה את הקלט החושי לתבניות אלו. כאשר ההתאמה בין הקלט לתבנית עוברת אחוז מסוים האובייקט מזוהה כאובייקט הנמצא בתבנית[24].

עיבוד אנליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוגמה בהבדלים בהיעלמות האובייקט לפי הגישה האנליטית אל מול הוליסטית.

הגישה האנליטית רואה בתפיסה תהליך בו אנו קולטים את הרכיבים הבסיסיים ביותר המרכיבים את האובייקטים שאנו תופסים, כמו קווים ונקודות, מעבדים אותם, ובעזרת מנגנונים שמעורבים בעיבוד אנו מזהים את האובייקט הנתפס. לפי גישה זו כל המידע הנצרך לשם זיהויו של פריט מסוים נמצא ברכיבים הפיזיקליים המגדירים אותו. לאחר עיבוד בכמה שלבים ניתן לקלט הפיזיקלי משמעות. אחת העדויות המרכזיות התומכות בגישה זו מגיעה מתופעה הדימוי המיוצב. תופעה זו מתרחשת כאשר מקרינים על רשתית העין גירוי מסוים, אשר נשאר באותו מיקום על הרשתית גם כשהעין זזה. הייחודיות בתופעה זו היא שהגירוי המוקרן נעלם מן החוויה המודעת תוך כמה שניות[25]. וכן שהעלמות מתרחשת על פי דפוס מסוים,כל פעם נעלם חלק אחד בעל משמעות מן האובייקט[26]. לו היה הגירוי נתפש כדבר שלם, הוא היה אמור להיעלם מהחוויה המודעת בטשטוש כולל, בבת אחת או לחלופין בצורה אקראית ביחס לאובייקט.

תהליכי עיבוד מלמעלה למטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג עיבוד מלמעלה-למטה TOP DOWN, מתייחס לתהליך שבו הדעת משלימה את הקלט החיצוני באמצעות מידע פנימי משוער על העולם. לפי גישות מסוימות, תהליך ההשלמה על פי השערות על העולם הוא חלק מהותי מהתפיסה, ועליו להופיע בכל המנגנונים המתארים את תהליכי התפיסה. ניתן להדגים צורת עיבוד זאת באמצעות המשולש על שם קניצה (אנ'), שהוא אשליה תפיסתית אשר ממחישה את העובדה שהדעת משליכה על הקלט החיצוני מידע משוער.

  • המשולש על שם קניצה
    המשולש על שם קניצה

כשמתבוננים בתמונה זו נדמה כי קיים משולש, אף על פי שבעצם אין בתמונה אלא שלוש נגזרות עיגול.

אפקט דומה ניתן לראות גם בהשלכת של סכמות חברתיות וסטריאוטיפים בסיטואציות חברתיות, באפקט סטרופ ואף בקריאה יום יומית של טקסטים. נמצא שכל עוד המילה הנקראת אינה מסובכת, הקורא לא בוחן כל אות ואות בטקסט, אלא הוא מדלג על כמה אותיות במהלך העיבוד של הקלט תוך השלמה מהזיכרון.

קשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריית איחוד התכוניות אשר פותחה על ידי אן טריזמן. לפי התאוריה נדרש קשב על מנת לחבר בין המאפיינים השונים של אובייקט לאובייקט עצמו.
ערך מורחב – קשב

קֶשֶב הוא היכולת להתמקד באופן מתמשך בגירוי מסוים או בפעילות מסוימת[27]. זהו תהליך הכרתי, במסגרתו מידע המגיע לתודעת האדם דרך חושיו השונים ממוין לצורך עיבוד שכלי ממוקד. עם זאת, אופן וטיב המעורבות של הקשב בתהליך עיבוד המידע נתון למחלוקת[28].

לרוב מתבססות ההגדרות של המונח "קשב" על הצגה פונקציונלית, דהיינו הפעולות שבעזרתו ניתן לבצע. מהמרכזיות שבפעולות עולות: היכולת להתמיד בהתנהגות ספציפית לאורך זמן (Sustained behavior), למשל, שטיפת כל הכלים בכיור עמוס. היכולת למקד באופן יזום את הפניית הקשב קלט החושי (Focusing), למשל הקשבה למרצה תוך כדי התעלמות מרעשי רקע. היכולת לשפר את התפיסה (Perceptual Enhancement), דוגמה אופיינית לכך היא התרכזות מודעת ברדיו אשר פועל בקול חלש, על מנת לשמוע טוב יותר את הצליל הבוקע ממנו[29][30]. יכולת נוספת היא בחירת תגובה באופן מודע מבין שלל אפשרויות. לדוגמה - אילו מצרכים לקנות בסופר, או איזה חופשה להזמין. הקשב מעורב גם בתהליך הקשירה בין תכונות ואובייקטים שונים (Binding). כלומר, היכולת לחבר בין תכונות של עצם כמו הצבע שלו וצורתו. ללא קשב החיבור עלול להתבצע באופן שגוי, כך שהאדם יקשר צבע של עצם אחד לעצם אחר ולהפך[31][32]. תאוריות נוספות רואות בקשב סט של כלים המאפשרים לבצע פעילויות מסוימות אשר כל כלי מסוגל לבצע רק משימה אחת בו זמנית.

הקשב חיוני לתפקודן של היכולות הקוגניטיביות הגבוהות[33]. על פי תאוריות צוואר בקבוק, הקשב מהווה סנן של הקלט החושי לכדי קלט מצומצם ורלוונטי, ובכך הוא מאפשר את הפונקציות הבסיסיות שלו. תאוריות מאגרים רואות בקשב משאב רציף, אשר בעת ביצוע משימות הוא "מתבזבז". לפי תאוריות אלו המוגבלות בביצוע משימות לא נובעות ממחסום לקלט החושי, אלא ממחסום פנימי של מוגבלות הקשב.

זיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – זיכרון
תיאור סכמתי של מרכיבי הזיכרון לטווח ארוך, לפי Larry R. Squire, 1987

חקר הזיכרון מתמקד בצורה בה אנחנו שומרים את המידע אשר נקלט בחושים, ולאחר מכן מאחזרים אותו חזרה, בין אם במודע ובין אם לא במודע. במחקר נהוג לחלק את הזיכרון לכמה תתי מבנים עיקריים. ראשית ישנו הזיכרון החושי, זיכרון זה מתאפיין בקיבולת יחסית גדולה אך המידע מתנדף ממנו במהרה. שנית מובחן במחקר הזיכרון לטווח קצר אשר מכיל בין היתר את זיכרון העבודה. זיכרון זה מהווה את היכולת לשמור מידע ברמת הדקות, ומאפשר לנהל שיחה תקינה, לקרוא ספר ולענות על מבחנים. זיכרון העבודה הוא הזיכרון המודע אליו מגיע המידע לאחר שנשלף מן הזיכרון לטווח ארוך. כאשר הידע נשלף לתוך זיכרון העבודה ניתן לבצע עליו מניפולציות ויש המסווגים את הדמיון כחלק מזיכרון העבודה. הזיכרון לטווח ארוך מייצג את המבנה בו נשמר מידע לאחר עיבודו בזיכרון לטווח קצר. בתוך הזיכרון לטווח הארוך נהוג למפות את הזיכרונות לפי זיכרונות סמנטיים, אשר מוגדרים כזיכרון של עובדות, זיכרנות פרוצדורלים אשר מהווים את הידע הלא מודע לגבי עשיית פעולות מסוימות וכן זיכרונות אפיזודיים אשר מייצגים את הזיכרונות שניתן לתת להם יחס בזמן, בזיכרון זה נמצאים זיכרונות הילדות והחוויות היומיומיות אשר הם לא מופשטות אלא מוחשיות. צורת סיווג נוספת היא לפי הזיכרונות אשר ניתן להצהיר עליהם באופן מודע - זיכרונות דקלרטיביים, ולפי זיכרונות אימפליציטים - הזכרונות אשר אי אפשר להצהיר עליהם אלא הם מוטבעים בנו באופן אוטומטי, כמו רכיבה על אופניים[34].

ייצוגים מנטליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה לאובייקטים אשר אנשים לרוב מייצגים ויזואלית כפי שנמצא במחקרם של שפרד ומצלר (1971)

מידע רב נקלט על ידי החושים, והצורה בה מידע זה מאורגן במיינד נקרא הייצוג המנטלי של המידע. אחד התהליכים הבסיסיים בייצוג המידע הוא ארגונו לקבוצות, קטגוריזציה של המידע. תהליך זה משפיע במידה רבה על האופן בו בני אדם פועלים בעולם, כיוון שהתכונות של הקבוצה אליה משויך המידע החדש מורשות אל המידע, ומשפיעות באמצעות תהליכי TOP DOWN על ההתנהגות ועל פירוש מידע עתידי. לדוגמה שיוך אדם לקבוצת ה "חנפנים" תגרור דפוס התנהגות ופענוח מידע, בשונה משיוך אותו אדם לקבוצת "בעלי לב טוב"[1]. צורות נוספות בהן אנו מייצגים מידע הן בתמונות מנטלית או בהגדרה מופשטת של המידע, כאשר צורת שמירת המיידע משתנה בין אדם לאדם, ובין מידע אחד למשנהו. לדוגמה צורות גאומטריות מסוימות נשמרות באמצעות תמונה ראייתית שלהן[35] וגם אותיות האלפבית[36]. לעומת זאת אצל אנשים שהם אינם מומחים, מפות גאוגרפיות נשמרות באמצעות הפשטה של המרכיבים של המפה, דהיינו עפולה נמצאת צפונית לתל אביב וכדומה[37].

קבלת החלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קבלת החלטות

קבלת החלטות היא תהליך קוגניטיבי של בחירה מבין מספר אפשרויות[38]. התהליך הוא פעולה יום יומית בסיסית לבני אדם הניצבים בפני מגוון אפשרויות פעולה[39]. חקר קבלת החלטות מאפיין את המרכיבים המודעים והלא מודעים המעצבים את תהליך הבחירה. פריצת דרך משמעותית בתחום אשר העמידה תיאוריה מקיפה לאופן עיבוד ערכים התרחשה בסוף המאה העשרים עם תיאור תורת הערך על ידי כהנמן וטברסקי.

אינטליגנציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אינטליגנציה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קוגניציה גבוהה - תפקודים ניהוליים, מומחיות ויצירתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ביקורת על הגישה הקוגניטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פרדריק סקינר, הפסיכולוגים הקוגניטיביים, בדומה לביהביוריסטים, עוסקים ביחסים בין ההתנהגות לסביבה, אך במקום לחקור את היחסים ישירות, הפסיכולוגיים הקוגניטיביים ממציאים סוכנים או ישויות כגון: "קשב", "ייצוגים", "זיכרון", "אסוציאציות" וחוקרים אותם שלא לצורך[40]. סקינר טען שמושגים שמרמזים על תהליכים קוגניטיביים כגון זיכרון, תפיסה וכן הלאה, הם בעצם מילים נרדפות לתהליכים התנהגותיים שניתן לחקור באמצעות שיטות מדעיות[41]. ביקורתו של חומסקי על עבודתו של סקינר "התנהגות מילולית"(אנ')[42] נתפסה כלוקה בחוסר הבנה של הביהביוריזם וכי חומסקי התייחס בעיקר לגרסאותיו הראשונות של הביהביוריזם[43][44]. העובדה שניתוח ההתנהגות היישומי – התחום הטכנולוגי של הגישה הביהביוריסטית – משמש ללימוד שפה של ילדים ונערים על הספקטרום האוטיסטי[45] מעידה בעיני הביהביוריסטים על חשיבות הגישה הזו.

המהפכה הקוגניטיבית כמיתוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית החוקרים מאמינים הן במהפכה ביהוויוריסטית והן במהפכה קוגניטיבית כנקודות מפנה אשר שינו את הפרדיגמה במחקר הפסיכולוגי[46]. עם זאת יש המתנגדים לכך, אחד החוקרים החשובים[46] הנושא עמדה זו הוא החוקר תומאס ליהי (Thomas Leahey). לפי ליהי שתי המהפכות לא גררו שינויים רדיקליים של ממש, ולדידו הן לא יותר ממיתוס[47][46]. מחקר סטטיסטי המבקר את המושג מהפכה קוגניטיבית שנערך בשנות ה-80, בדק את כמות הציטוטים בכתבי עת נבחרים של פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה התנהגותית ופסיכואנליזה בין השנים 1979 ו-1988. מהניתוח הסטטיסטי נמצא כי אכן הייתה עלייה בכמות הציטוטים בכתבי העת של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, אך הייתה גם עלייה בכתבי העת של הפסיכולוגיה ההתנהגותית ועלייה נמוכה יותר בכתבי עת של הפסיכואנליזה[48] דבר אשר סותר את המונח "מהפכה קוגניטיבית". מנגד מאמרים אחרים שביצעו אנליזות לפי קריטריונים מעט שונים, כן מצאו היחלשות משמעותית של דומיננטיות הביהביוריזם בקהילה המדעית בשנות ה-70[49].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פסיכולוגיה קוגניטיבית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 י. גושן-גוטשטיין, ד. זכאי, נ. גרונאו, פסיכולוגיה קוגניטיבית, האוניברסיטה הפתוחה (2002). כרך א' עמודים 13–14
  2. ^ James, W., Burkhardt, F., Bowers, F., & Skrupskelis, I. K. (1890). The principles of psychology (Vol. 1, No. 2). London: Macmillan
  3. ^ Watson, J. B. (1919). Psychology: From the standpoint of a behaviorist. JB Lippincott company
  4. ^ Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990, About behaviorism, [1st ed.], New York,: Knopf; [distributed by Random House], 1974, עמ' 19
  5. ^ Skinner, B. F. (1953). Science and human behavior (No. 92904). Simon and Schuster.
  6. ^ Skinner, B. F. (1950). Are theories of learning necessary?. Psychological review, 57(4), 193
  7. ^ Tolman, E. C., & Honzik, C. H. (1930). Introduction and removal of reward, and maze performance in rats. University of California publications in psychology
  8. ^ Miller, N. E. (1959). Liberalization of basic SR concepts: Extensions to conflict behavior, motivation and social learning. Psychology: A study of a science, Study, 2, 196–292
  9. ^ Zlonoga, B., & Gerber, A. (1986). A case from practice (49). Patient: KF, born 6 May 1930 (bird fancier's lung). Schweizerische Rundschau fur Medizin Praxis=Revue suisse de medecine Praxis, 75(7), 171
  10. ^ אתר למנויים בלבד יעל חלק, ד"ר נטע מימון מפענחת כיצד מוזיקה משפיעה לנו על המוח, באתר הארץ, 28 ביוני 2023
  11. ^ י. גושן-גוטשטיין, ד. זכאי, גרונאו נורית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, האוניברסיטה הפתוחה (2002). כרך א' עמודים 32מ–33מ
  12. ^ 1 2 3 י. גושן-גוטשטיין, ד. זכאי, גרונאו נורית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, האוניברסיטה הפתוחה (2002). כרך ב' עמוד 204
  13. ^ Haber, R. N. (1974). Information processing. In Historical and Philosophical Roots of Perception (pp. 313–333). Academic Press
  14. ^ Robbins, Stephen P. (2001). Organizational behavior [9th edition]. Prentice Hall.
  15. ^ Avant, L. L. (1965). Vision in the Ganzfeld. Psychological Bulletin, 64(4), 246
  16. ^ Lilly, J. C. (1956). Mental effects of reduction of ordinary levels of physical stimuli on intact, healthy persons. Psychiatric Research Reports
  17. ^ Shurley, J. T. (1960). Profound experimental sensory isolation. American Journal of Psychiatry, 117(6), 539-545
  18. ^ Reed, G.F. (1979) Sensory deprivation. In Geoffrey Underwood & Robin Stevens (eds.), Aspects of Consciousness. Academic Press. pp. 155–178
  19. ^ Zubek, J. P. (1969). Physiological and biochemical effects. Sensory deprivation: Fifteen years of research, 254-288
  20. ^ Murch, G. M. (1973). Visual and auditory perception. Bobbs-Merrill
  21. ^ Wertheimer, M. (1923/1938). Untersuchungen zur Lehre von der Gestalt II. Psychologische Forschung, 4, 301–350. (Excerpts translated into English as 'Laws of organization in perceptual forms' in W.D Ellis (Ed.), A source book of Gestalt psychology. New York: Hartcourt, Brace and Co., and as 'Principle of perceptual organization' in D.C. Beardslee & Michael Wertheimer (Eds.), Readings in Perception, Princeton, NJ: D. Van Nostrand Co., Inc.)
  22. ^ Treisman, A., & Paterson, R. (1984). Emergent features, attention, and object perception. Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance, 10(1), 12
  23. ^ Navon, D. (1977). Forest before trees: The precedence of global features in visual perception. Cognitive psychology, 9(3), 353–383
  24. ^ Selfridge, O. G., & Neisser, U. (1960). Pattern recognition by machine. Scientific American, 203, 60–68
  25. ^ Heckenmueller, E. G. (1965). Stabilization of the retinal image: A review of method, effects, and theory. Psychological bulletin, 63(3), 157
  26. ^ Pritchard, R. M. (1961). Stabilized images on the retina. Scientific American, 204(6), 72–79
  27. ^ American Psychiatric Association - APA, (2013). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fifth Edition - DSM 5.
  28. ^ Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates
  29. ^ Lu, Z. L., & Dosher, B. A. (1998). External noise distinguishes attention mechanisms. Vision research, 38(9), 1183-1198
  30. ^ Luck, S. J., & Vecera, S. P. (2002). Stevens’ Handbook of Experimental Psychology: Vol. 1. Sensation and Perception
  31. ^ Wheeler, M. E., & Treisman, A. M. (2002). Binding in short-term visual memory. Journal of Experimental Psychology: General, 131(1), 48
  32. ^ Kahneman, D., Treisman, A., & Gibbs, B. J. (1992). The reviewing of object files: Object-specific integration of information. Cognitive psychology, 24(2), 175-219
  33. ^ Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). Neuromodulation of attention. Neuron, 97(4), 769-785
  34. ^ Squire, L. R. (1987). Memory and brain
  35. ^ Shepard, R. N., & Metzler, J. (1971). Mental rotation of three-dimensional objects. Science, 171(3972), 701–703
  36. ^ Cooper, L. A., & Shepard, R. N. (1973). Chronometric studies of the rotation of mental images. In Visual information processing (pp. 75-176). Academic Press
  37. ^ Kosslyn, S. M., Ball, T. M., & Reiser, B. J. (1978). Visual images preserve metric spatial information: evidence from studies of image scanning. Journal of experimental psychology: Human perception and performance, 4(1), 47
  38. ^ תהליך 'קבלת' החלטות בשפה העברית: https://glz.co.il/גלצ/תוכניות/באופן-מילולי/באופן-מילולי-03-12-2017-0553
  39. ^ Basar, K., Sesia, T., Groenewegen, H., Steinbusch, H. W., Visser-Vandewalle, V., & Temel, Y. (2010). Nucleus accumbens and impulsivity. Progress in neurobiology, 92(4), 533–557
  40. ^ Skinner, B. F. (1977). Why I am not a cognitive psychologist. Behaviorism, 5(2), 1–10
  41. ^ Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990, About behaviorism, [1st ed.], New York,: Knopf; [distributed by Random House], 1974
  42. ^ Review of B. F. Skinner’s Verbal Behavior, chomsky.info
  43. ^ Ernst A. Vargas, B. F. Skinner’s Verbal Behavior: an Introduction, Brazilian Journal of Behavior and Cognitive Therapy
  44. ^ Kenneth MacCorquodale, ON CHOMSKY'S REVIEW OF SKINNER'S VERBAL BEHAVIOR, Journal of the Experimental Analysis of Behavior 13, 1970-01, עמ' 83–99 doi: 10.1901/jeab.1970.13-83
  45. ^ Beth Rosenwasser, Saul Axelrod, The Contributions of Applied Behavior Analysis to the Education of People with Autism, Behavior Modification 25, 2001-10, עמ' 671–677 doi: 10.1177/0145445501255001
  46. ^ 1 2 3 ד' אלגום (2019) היסטוריה של הפסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה: רעננה. עמודים 428–429
  47. ^ Leahey, T. (1992). The Mythical Revolutions of American Psychology. American Psychologist, 47(2), 308–318
  48. ^ Patrick C. Friman, Keith D. Allen, Mary L. Kerwin, Robert Larzelere, Changes in modern psychology: A citation analysis of the Kuhnian displacement thesis., American Psychologist 48, 1993, עמ' 658–664 doi: 10.1037/0003-066X.48.6.658
  49. ^ Robins, R. W., Gosling, S. D., & Craik, K. H. (1999). An empirical analysis of trends in psychology. American Psychologist, 54(2), 117


פסיכולוגיה קוגניטיבית
ענפי מחקר זיכרון • תפיסה • קשב • למידה • פונקציות ניהוליות • אינטליגנציה • פתרון בעיות • קבלת החלטות • קטגוריזציה • רכישת שפת אם • ייצוגים מנטליים • יצירתיות • מומחיות • רגשות • קוגניציה חברתית
מושגי יסוד סכמה • היוריסטיקה • מודלים נורמטיביים ומודלים דסקריפטיביים • קידוד • שליפה • זיכרון עבודה • אב טיפוס • תאוריה של תודעה • אפקט סטרופ • אפקט מסיבת הקוקטייל • מסגור • עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה • חשיבה מסתעפת • גשטלט • אינהיביציה • עכבה סמויה • הסחת דעת • נדידת מחשבות • אשליה • שיפוט מתאם • chunking • צוואר בקבוק • הטרמה • תובנה • מחשבות אילו
אישים בולטים נועם חומסקי • אן טריזמן • דונלד ברודבנט (אנ') • אלינור רוש (אנ') • סטפן קוסלין (אנ') • זנון פילישין (אנ') • רוג'ר שפרד (אנ') • ג'ורג ספרלינג (אנ') • מיכאל פוזנר (אנ') • ריצ'רד שיפרין • הרברט סיימון • ג'ון סוולר (אנ') • ג'ון אנדרסון • דניאל כהנמן • דוד נבון • מייקל גזניגה • עמנואל דונחין • ג'ורג' מילר • עמוס טברסקי • אלן באדלי • ארווינג בידרמן (אנ') • דייוויד מאייר (אנ') • אדוארד טולמן • אולריק נייסר (אנ') • שאול הוכשטיין
פסיכולוגיה
פסיכולוג • פסיכותרפיה • פילוסופיה של הפסיכולוגיה
ענפי מחקר פסיכוביולוגיה • קוגניטיבית • התפתחותית • חברתית • אישיותית • השוואתית • פסיכופתולוגיה • פסיכופיזיקה • סקסולוגיה • פסיכובלשנות • פסיכולוגיה אבולוציונית • נוירופסיכולוגיה • פסיכולוגיה תרבותית • פסיכולוגיה בין תרבותית • ראו גם: פסיכיאטריה לפורטל הפסיכולוגיה
תחומי עיסוק קלינית • חינוכית • ארגונית/תעסוקתית • שיקומית • רפואית • משפטית • צבאית • ספורט • טיפול משפחתי • טיפול זוגי • טיפול קבוצתי • טיפול באמנויות • טיפול בטבע
אסכולות סטרוקטורליזם • פונקציונליזם • פנומנולוגיה • פסיכואנליזה • אינדיבידואלית • הומניסטית • ביהביוריזם • אקזיסטנציאליזם • גשטלט • פסיכולוגיה חיובית • פסיכודינמיקה
מושגים כלליים תודעה • תפיסה • לא-מודע • זיכרון • למידה • רווחה נפשית • הפרעה נפשית • טראומה נפשית • מבחני אישיות • אינטליגנציה • מיינד • רגש • קשב • קונפליקט • קונפורמיות
אישים בולטים גוסטב פכנר • וילהלם וונדט • ויליאם ג'יימס • זיגמונד פרויד • קרל יונג • דונלד ויניקוט • ז'אק לאקאן • אריק אריקסון • קארל רוג'רס • אלברט בנדורה • הנס אייזנק • ויקטור פראנקל • אברהם מאסלו • ג'ון ווטסון • איוואן פבלוב • פרדריק סקינר • ז'אן פיאז'ה • אלפרד בינה • מרגרט מאהלר • מלאני קליין • ג'ון בולבי • דניאל כהנמן • פול אקמן • לאון פסטינגר • אן טריזמן • מיכאל פוזנר • דונלד הב • סטנלי שכטר • דייוויד וכסלר
הקטגוריה "פסיכולוגיה" במיזמים אחרים של קרן ויקימדיה: ויקימילון • ויקיספר • ויקיציטוט
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פסיכולוגיה_קוגניטיבית&oldid=37755966"