לדלג לתוכן

קרל בוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל בוש
Carl Bosch
קרל בוש
קרל בוש
לידה 27 באוגוסט 1874
קלן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באפריל 1940 (בגיל 65)
היידלברג, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים גרמניה
מקום קבורה בית הקברות ברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • טבעת ארנסט ורנר פון סימנס (1924)
  • מדליית רוברט וילהלם בונזן (1918)
  • מדליית ליביג (1919)
  • מדליית וילהלם אקסנר (1932)
  • היכל התהילה הלאומי לממציאים (2006)
  • פרס גתה (1939)
  • פרס נובל לכימיה (1931)
  • מדליית ההנצחה ע"ש גרשוף (1930)
  • מנהיג כלכלה צבאית עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות היה ממייסדי חברת אי גה פארבן
תרומות עיקריות
מחקר שיטות כימיות בלחץ גבוה, תהליך הבר-בוש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרל בּוֹש (גרמנית: Carl Bosch; ‏27 באוגוסט 1874 - 26 באפריל 1940) היה כימאי ומהנדס גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1931, במשותף עם פרידריך ברגיוס, "על התרומה לשיטות כימיות בלחץ גבוה".

בוש נולד בקלן, ולמד מטלורגיה והנדסת מכונות בבית הספר הטכני של שרלוטנבורג (כיום - האוניברסיטה הטכנית של ברלין), בין 1894 ל-1896. לאחר מכן למד כימיה באוניברסיטת לייפציג בין השנים 1896 ל-1898. ב-1899 החל לעבוד בחברת BASF, והשתתף בפיתוח דיו האינדיגו הסינתטי. בין 1908 ל-1913 פיתח יחד עם פריץ הבר את תהליך הבר-בוש, לייצור אמוניה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה עבד על סינתזת בנזין ומתאנול בכימיה של לחץ גבוה. ב-1925 היה ממייסדי חברת אי גה פארבן ומונה למנכ"ל החברה. ב-1931 זכה בפרס נובל לכימיה, יחד עם פרידריך ברגיוס, על פיתוח שיטות בכימיה של לחץ גבוה. בשנת 1935 החל לכהן כיושב ראש מועצת המנהלים של אי גה פארבן, אשר במהלך מלחמת העולם השנייה ייצרה את הגז ציקלון בה עבור מחנות ההשמדה הנאציים. בשנת 1939 זכה בפרס גתה, שבשנות השלטון הנאצי הוענק לאישים שהזדהו עם המשטר הנאצי ותמכו בו.

ב-1940 מת בהיידלברג, לאחר מחלה ממושכת.

בוש היה אסטרונום חובב, והאסטרואיד "7414 בוש" קרוי על שמו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל בוש בוויקישיתוף