תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון

IsraelTrainLogoSymbolOnly.svg תחנות רכבת ישראל רכבת ישראל
ירושלים – יצחק נבון
הכניסה לתחנה, ספטמבר 2018
הכניסה לתחנה, ספטמבר 2018
Handicapped Accessible sign.svg נגישה לבעלי מוגבלויות
סוג התחנה תחנת נוסעים
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה 25 בספטמבר 2018[1]
אדריכל ברחנא אדריכלים ובוני ערים
מיקום
מיקום Emblem of Jerusalem.svg שדרות שז"ר 6, ירושלים
קואורדינטות 31°47′18″N 35°12′09″E / 31.788219°N 35.202439°E / 31.788219; 35.202439
אתרים סמוכים בנייני האומה, התחנה המרכזית של ירושלים, גשר המיתרים
תחנות סמוכות תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון, תחנת הרכבת פאתי מודיעין, תחנת הרכבת ירושלים מרכז עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על התחנה
שירות רכבות נמל התעופה בן-גוריון, תל אביב, הרצליה, מודיעין
בעלים רכבת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
רציפים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
קווים העוברים בתחנה

ירושלים — הרצליה

ירושלים — מודיעין
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון
תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון
P Rakevet.png למידע מקיף על רכבת ישראל עיינו גם בפורטל רכבת ישראל
לחצו כדי להקטין חזרה
אופקיםאחיהודאשדוד עד הלוםאשקלוןבאר יעקבבאר שבע מרכזבאר שבע – צפון / אוניברסיטהבית יהושעבית שאןבית שמשבני ברק – רמת החיילבנימינהבת ים – קוממיותבת ים – יוספטלדימונההוד השרון – סוקולובהרצליהחדרה מערבחולון – וולפסוןחוצות המפרץחיפה – בת גליםחיפה – חוף הכרמלחיפה מרכז – השמונהיבנה – מזרחיבנה – מערביקנעם – כפר יהושעירושלים – גן החיות התנ"כיירושלים – יצחק נבוןירושלים – מלחהכפר חב"דכפר סבא – נורדאוכרמיאללהבים – רהטלודלוד – גני אביבמגדל העמק – כפר ברוךמודיעין – מרכזמזכרת בתיהמרכזית המפרץנהריהנמל התעופה בן-גוריוןנתיבותנתניהנתניה – ספירעכועפולהעתליתפאתי מודיעיןפתח תקווה – סגולהפתח תקווה – קריית אריהצומת חולוןקיסריה – פרדס חנהקריית גתקריית חייםקריית מוצקיןקריית מלאכי – יואבראש העין – צפוןראשון לציון – הראשוניםראשון לציון – משה דייןרחובותרמלהרעננה דרוםרעננה מערבשדרותתל אביב – אוניברסיטהתל אביב – ההגנהתל אביב – השלוםתל אביב – סבידור מרכזמפת רכבת ישראל.png
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

תרשים תחנות רכבת ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון[2] היא תחנת רכבת תת־קרקעית בכניסה לירושלים, שנבנתה כתחנת הקצה במסילת ירושלים - גנות במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל. התחנה נקראת על שם יצחק נבון, נשיאה ה-5 של מדינת ישראל, ונפתחה לציבור ב-25 בספטמבר 2018[1]. היא תחנת הרכבת הגדולה בישראל, המשתרעת על שטח של כ-60,000 מטר רבוע[3]. התחנה ממוקמת בכניסה המערבית לעיר ירושלים ובסמוך לה נמצאים בנייני האומה, ולצידם קישורים תחבורתיים משלימים לתחנת האוטובוסים המרכזית ולתחנה של הרכבת הקלה.

היסטוריה ובניית התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־12 בספטמבר 2006 הונחה אבן הפינה לתחנת הרכבת ליד בנייני האומה בטקס בהשתתפותם של שר התחבורה שאול מופז, ראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי ומנכ"ל רכבת ישראל עופר לינצ'בסקי. בעת בנייתה היא כונתה "תחנת הרכבת בנייני האומה" אך עם פתיחתה נבחר שמה הנוכחי.

התחנה נבנתה במיקום שבו הייתה "כיכר נזכור" ובמרכזה עמדה במשך כ־37 שנים אנדרטת יד הזיכרון למגיני ירושלים. האנדרטה הועתקה לאזור בניין בית המשפט העליון.

תכנון התחנה בוצע על ידי ברחנא אדריכלים. כריית הרציפים, פיר הדרגנועים ומנהרות האוורור של מבנה המערכות המזרחי בוצעו על ידי חופרי השרון. את השלד בנתה חברת רמט. מערכות החשמל, הדרגנועים, המים והניקוז בתחנה - כולל מבנה הזכוכית ופיר האוורור - בוצעו על ידי אלקטרה מערכות. העלות המוערכת הכוללת של בניית התחנה עומדת על כ־350 מיליון ש"ח[4].

באמצע שנת 2011 נתגלתה במהלך החפירות מתחת לבנייני האומה "מערת האומה" - מערת מים זורמים והנחל התת־קרקעי הגדול ביותר שנחשף בישראל.

מבנה התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל אילוצי בניית מסילת הרכבת מתל אביב לירושלים בשיפוע המתאים לתנועת רכבת נוסעים, נוצר הכרח לבנות את רציפי התחנה בעומק של כ-80 מטרים מתחת למפלס הרחוב. התחנה נבנתה בקצה מנהרה המקשרת בין התחנה לבין גשר הרכבת מעל עמק הארזים.

התחנה מחולקת לשני מפלסים עיקריים, מפלס עליון בסמוך לפני הקרקע ובו משרדים, קופות ושירותים נוספים, ומפלס תחתון שבו ארבעה רציפים. הקישור בין שני המפלסים, שההבדל ביניהם הוא כ־60 מטר, נעשה באמצעות מעליות מהירות, דרגנועים ומדרגות. בשטח התחנה אזורים תפעוליים גדולים, שמטרתם לאפשר את פעילות התחנה תוך שמירה על בטיחות. בשל עומקה הרב של התחנה, הותקנו בחלקה התחתון מערכות אוורור גדולות המזרימות אוויר ממפלס הרחוב וכן מערכות חירום המאפשרות יניקה מהירה של האוויר במפלס התחתון במקרה של שרפה. הטמפרטורה במפלס הרציפים יציבה בשל עומקה הרב של התחנה, ואינה מושפעת משינויי עונות השנה.

בחלק מהמפלס התחתון של התחנה יש דלתות איטום המאפשרות לו לתפקד כמקלט מוגן.

תחנה זו היא תחנת רכבת תפעולית.

בתחנה זו הותקנה מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית עם פתיחתה. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ. המערכת מאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן וקרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.

לחצו כדי להקטין חזרה
תחנה מרכזיתיצחק נבוןמלחהגן החיות התנ"כירכבתרכבתהדסה עין כרםהר הרצלהרכבת הקלההרכבת הקלהרכבת תת-קרקעיתהקו הכחולהרכבת הקלההרכבת הקלההקו הכחולרכבת הכותלהרכבל לכותלהעיר העתיקהממילאהמרכזרכבת תת-קרקעיתרכבת תת-קרקעיתרכבת תת-קרקעיתתחבורת ירושלים.png
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

תרשים של מערך התחבורה הציבורית בירושלים:
רכבת (בשחור), הרכבת הקלה - הקו האדום (באדום), הקו הכחול - אוטובוסים מרווחים (בכחול), המשך מתוכנן של הרכבת, של הקו האדום ושל הקו הכחול בקווים דקים, כך גם הרכבל לכותל בסגול, ותחנת האוטובוסים המרכזית


תרשים מפלס הרציפים של התחנה

פתיחת התחנה ופעילותה בתחילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה נפתחה לציבור ב-25 בספטמבר 2018, בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל כ"ץ[1], ובתחילה פעלו הרכבות מתחנה זו לתחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון[5]. בחודשיים הראשונים לאחר פתיחתה נוסעים אשר היו מעוניינים לנסוע בקו זה נדרשו להירשם מראש לנסיעה.

עם פתיחת התחנה היא חוברה לתשתית המסילות הארצית אך את התחנה משרתים קווים בעלי תשתית חשמלית בלבד. פרויקט החשמול ופריסת תשתית החשמול נמשך ולקראת חג החנוכה, ב-21 בדצמבר 2019, הוארך הקו עד תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה, ביוני 2020 הוארך הקו עד תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז, וב-21 בספטמבר עד תחנת הרכבת הרצליה.[6]

במשך 90 ימים מיום פתיחת התחנה הייתה הנסיעה ממנה בחינם, ובמשך תשעה חודשים לאחר מכן הנסיעה ממנה הייתה בחצי המחיר[7].

עם חשמול המסילה בתל אביב והפעלת השירות הישיר בין ירושלים לתל אביב, תחנת נבון תפסה את הבכורה מתחנת הרכבת חיפה – חוף הכרמל והפכה לתחנה העמוסה ביותר מחוץ לתל אביב[8].

שירות רכבות בתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעם בחצי-שעה יוצאת רכבת בקו ירושלים נבון - הרצליה דרך נתב"ג ותחנות ת"א. זמן הנסיעה לנתב"ג הוא כ-22 דקות, לתחנת הרכבת סבידור-מרכז כ-38 דקות, ולתחנת הרצליה כ-55 דקות.

החל מ-31 במרץ 2022 פועל קו רכבת מתחנה זו אל מודיעין דרך פאתי מודיעין. הקו מחבר בין התחנות דרך קשת מודיעין.

קו הרכבת ירושליםהרצליה
ירושלים – יצחק נבוןנמל התעופה בן-גוריוןתל אביב – ההגנהתל אביב – השלוםתל אביב – סבידור מרכזתל אביב – אוניברסיטההרצליה
קו הרכבת מודיעיןירושלים-נבון
מודיעין – מרכזפאתי מודיעיןירושלים-נבון


תוכניות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכת המסילה מזרחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2022 במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל הוקצו 4.685 מיליארד שקל לטובת המשך הקו המהיר לירושלים, והקמת תחנת ירושלים מרכז. העבודה עליו צפויה להתחיל ב־2024 וסיום הארכת המסילה עד מרכז העיר צפוי עד 2030.[9]

על פי תכנון ראשוני של רכבת ישראל להרחבת המסילה מזרחה, תוכננה תחנת ירושלים - הכותל תחת רחבת הכותל המערבי. למסילה לשם נשקלו שתי חלופות. על פי האחת תצא המסילה מתחנת ירושלים-מרכז ותעבור מתחת לרחוב יפו ולמתחם ממילא, ומשם צמוד לחומות העיר העתיקה (ומתחת להן) עד לשער האשפות; ואילו בחלופה השנייה תמשיך המסילה מירושלים־מרכז, תעבור מתחת לרחוב יפו ולמתחם ממילא, ובסמוך למגדל דוד ייכנס התוואי ישירות מתחת לעיר העתיקה, דרך הרובע היהודי ועד לכותל. במשרד התחבורה הדגישו כי תחנת הכותל תהיה בכל מקרה במתחם הרובע היהודי, וכן שמתכנני המשרד יערכו סקר עתיקות, והתוואי התת־קרקעי יעבור על סלע טבעי מתחת להן[10]. נכון ל־2017 אין תקצוב לתכנון ואין מועד משוער לביצוע הפרויקט. לבסוף, משיקולי מניעת פגיעה בעיר העתיקה על בנייניה בעלי הרגישות הדתית וההיסטורית, המסילה לכותל נגנזה לטובת הרחבת המסילה לתחנה הרכבת מלחה בקו תת-קרקעי. ב-2019 אושר תקציב ראשוני לתכנון הארכת הקו מהכניסה לעיר במנהרות התת-קרקעיות תחת תוואי רחוב יפו אל תחנת ירושלים - מרכז בכיכר הדוידקה, ומשם תחת תוואי רחובות קינג ג'ורג' וקרן היסוד אל תחנה תת-קרקעית נוספת שתוקם לצד מתחם תחנת החאן ההיסטורית, כשמשם ניתן יהיה בהמשך לתכנן להאריך את מסלול הקו אל תחנת מלחה. ב-2021 אושר תכנון מפורט לתחנות האלו הכולל גם את מבנה התחנות וגם את תוואי המסילה מתחנת נבון לתחנת מלחה.

בניית חניון תת-קרקעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מפרויקט הכניסה לעיר המתוכנן באזור שסביב התחנה, צפוי להיבנות חניון תת־קרקעי אשר יכיל כ-1000 מקומות חניה עבור כלי רכב פרטיים בסמוך לתחנה[3].

קווי רכבת עתידיים בתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי התוכנית האסטרטגית של רכבת ישראל לשנת 2040 מתוכננים:

  1. קו נוסעים לכיוון ראשון לציון (עוקף נתב"ג ותל אביב) - בסוף 2019 החלה בנייתה של מסילת ראשון לציון – מודיעין, התוכנית כוללת בניית קשת נוספת במחלף ענבה המאפשרת לרכבות המגיעות מכיוון תחנת נבון להמשיך לכיוון ראשון לציון.
  2. בעתיד מתוכננת הקמת קשתות נוספות מהמסילה לראשון לציון, קשתות אלו יאפשרו שירות בקו נוסעים ישיר מכיוון באר שבע ורחובות לירושלים.
  3. במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל מתוכנן חיבור המסילה למסילה המזרחית והקמת קו חיפה - ירושלים מבלי צורך לעבור בתחנות תל אביב.[9]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 מירב מורן, ככה נראה פרויקט לאומי? הרכבת מירושלים תגיע רק עד נתב"ג; מספר הנוסעים יוגבל, באתר TheMarker‏, 13 בספטמבר 2018
  2. ^ אור רביד‏, תחנת רכבת "האומה" בירושלים תיקרא על שם יצחק נבון, באתר וואלה!‏, 13 בספטמבר 2016
  3. ^ 1 2 נעמה ריבה, מפלצת תת-קרקעית: תחנת הרכבת החדשה יכולה לשנות את ירושלים, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2018
  4. ^ התחשיב כולל את הרציפים ואינו כולל את הפרויקט העירוני הנפרד של עיריית ירושלים להסדרת מפלס שד' שז"ר
  5. ^ שלומי דיאז, ‏למרות ההבטחות: רכבת מהירה לירושלים בסוכות – רק מנתב"ג, באתר ישראל היום, 23 באוגוסט 2018
  6. ^ הפעלת קו ירושלים יצחק נבון עד תחנת הרצליה, באתר רכבת ישראל
  7. ^ צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת) (תיקון), התשע"ט-2018, ק"ת 8069 מ-13 בספטמבר 2018
  8. ^ שחר וייסמן, דוח חופש המידע לשנת 2020, רכבת ישראל
  9. ^ 1 2 יובל שדה, תוכנית הרכבת: 13 רכבות בשעה למרכז ירושלים, באתר כלכליסט, 3 במרץ 2022
  10. ^ דניאל הרץ, ‏החל תכנון קו הרכבת עד לכותל המערבי, באתר כיכר השבת, 25 בינואר 2017


רחוב יפו, ירושלים
Jaffo draw.jpg
אתרים לאורך רחוב יפו
(1) התחנה המרכזית | (2) תחנת הרכבת | (3) שוק מחנה יהודה | (4) מרכז כלל | (5) מדרחוב בן-יהודה | (6) נחלת שבעה
(7) בניין ג'נרלי | (8) כיכר ספרא | (9) העיר העתיקה | (10) ממילא | (11) שער יפו ומגדל דוד
(A) כיכר הדוידקה | (B) - כיכר ציון | (C) - כיכר צה"ל