תחנת הרכבת תל אביב – השלום
 | |||||
 | |||||
 נגישה לבעלי מוגבלויות | |||||
| מידע על הבנייה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | מרץ 1996 | ||||
| מיקום | |||||
| מיקום |
 תל אביב-יפו | ||||
| קואורדינטות | 32°04′25″N 34°47′35″E / 32.073492°N 34.793161°E | ||||
| אתרים סמוכים | מרכז עזריאלי, הקריה, מתחם שרונה | ||||
| תחנות סמוכות |
תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז, תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה  | ||||
| מידע על התחנה | |||||
| שירות רכבות | כל תחנות רכבת ישראל למעט ראשון לציון – הראשונים, ירושלים – גן החיות התנ"כי, ירושלים – מלחה, דימונה, יקנעם, מגדל העמק, עפולה ובית שאן | ||||
| רציפים |
3 | ||||
| קווים העוברים בתחנה |
מסילת החוף | ||||
 | |||||
| |||||
  | |||||
תחנת הרכבת תל אביב – השלום היא תחנה של רכבת ישראל בעיר תל אביב. היא נמצאת במרכז נתיבי איילון על מסילת איילון בסמוך למרכז עזריאלי ודרך השלום, ומכאן בא שמה של התחנה. התחנה ממוקמת בקילומטר 94.563 של הקו הראשי של רכבת ישראל. מיקומה במרכז העיר וסמיכותה למחנה הקריה, למרכז עזריאלי ולמספר מגדלי משרדים נוספים הביאו לכך שהיא התחנה המובילה בארץ בהיקף הנוסעים העוברים בה. התחנה מחוברת לקניון עזריאלי דרך גשר העובר מעל הכביש. שער היציאה הראשי של התחנה נמצא על "גשר חיים לנדאו".
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחנה נבנתה בשנים 1994–1996 ותוכננה על ידי דן איתן וערי גושן אדריכלים בע"מ בסגנון פוסט מודרני. עיצובה היה חדשני בזמנו בישראל בזכות המבנה הקל הכולל בתוכו אלמנטים תלויים ומסבכים רבים. עם פתיחתה היו בתחנה שני רציפי צד משני צידי המסילה הכפולה.
בשנת 2001 הוחלט על הוספת מסילה נוספת בקו ולכן נוצר צורך להוסיף רציף נוסף בתחנה. עבודות ההרחבה כללו את הסטת התעלה בה זורם נחל איילון מזרחה כך שחלקה עובר מתחת לנתיבים המזרחיים של נתיבי איילון ועל ידי כך התפנה מקום להרחיב את רציף הצד המזרחי ולהעביר את המסילה החדשה בצמוד אליו. הרציף השלישי והמסילה השלישית נפתחו ב-2 בספטמבר 2006, זאת לאחר מספר דחיות.[1]
בסוף שנת 2005 זכתה חברת אשר גרין במכרז לשיפוץ התחנה בהיקף כ-10 מיליון שקלים. עיקר השיפוץ מתמקד בהפחתת מטרד הרעש הנובע מהימצאות התחנה בסמוך למסלולי הכביש המהיר.
בשנת 2016 פרסם המשרד לאיכות הסביבה תוצאות חריגות של זיהום אוויר בשטח התחנה, בשל סמיכותה לנתיבי איילון והעדר אוורור בשטחה.[2]
החל משנת 2016 נעשו בתחנה עבודות להרחבתה, בדרך של בניית טרמינל נוסף מדרום לטרמינל הקיים.[3] התחנה נפתחה ב-22 בפברואר 2021.[4]
ברציפי התחנה נמדד זיהום אוויר גבוה ולכן במסגרת העבודות מבצעת התקנת מפוחים במטרה לשפר את זרימת האוויר בתחנה. כלל העבודות צפויות להסתיים ברבעון השני של שנת 2021.
ביוני 2020 החל לפעול בתחנה קו נוסעים חשמלי ראשון לירושלים.
מבנה התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחנה מורכבת משני מסופים, מסוף ראשון המחובר לקניון עזריאלי אשר ניתן לגישה מעברו הצפוני של דרך השלום, מסוף שני מעברו הדרומי של דרך השלום נפתח בשנת 2021.
בתחנה שלושה רציפי נוסעים, רציף צד אחד ואי רציפים. הרחבת נוספת של התחנה בעייתית בשל המרחק הקטן יחסית שבין שני מסלולי הכביש ביניהם שוכנת התחנה וחוסר האפשרות לצמצם עוד את תעלת האיילון.
ברציף 1 נוסעות כל הרכבות (למעט הרכבות בקו השרון להרצליה) לכיוון צפון.
ברציף 2 נוסעות כל הרכבות (למעט הרכבות בקו בני דרום לאשקלון) לכיוון דרום, בית שמש ומודיעין.
ברציף 3 נוסעות הרכבות שבקו הרצליה-ראש העין-אשקלון.
הרציפים בתחנה הם באורך של כ-290 מטר.
בתחנה זו הותקנה מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית ב-2019. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ. המערכת מאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן וקרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.
תוכניות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת התוכנית להקמת מסילה רביעית באיילון (תת"ל 33) מתוכננת הוספת רציף רביעי לתחנה, על שטח תעלת האיילון.[5]
קווי אוטובוס לתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירות רכבות בתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחנה עוצרות כל הרכבות בקווים נהריה-באר שבע, כרמיאל-באר שבע, בנימינה-אשקלון-באר שבע, הרצליה-ראש העין-אשקלון, נתניה-בית שמש, ונהריה-מודיעין.
| קו הרכבת ירושלים — הרצליה ירושלים – יצחק נבון • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה |
| קו הרכבת אשקלון — הרצליה (קו השרון - אשקלון) אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – קוממיות • בת ים – יוספטל • חולון – וולפסון • צומת חולון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בני ברק – רמת החייל • פתח תקווה – קריית אריה • פתח תקווה – סגולה • ראש העין – צפון • כפר סבא – נורדאו • הוד השרון – סוקולוב • רעננה – דרום • רעננה – מערב • הרצליה |
| קו הרכבת באר שבע — נהריה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • להבים – רהט • קריית גת • קריית מלאכי – יואב • מזכרת בתיה • רמלה • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • עכו • נהריה |
| קו הרכבת באר שבע — כרמיאל באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • קריית גת • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • חדרה – מערב • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • אחיהוד • כרמיאל |
| קו הרכבת באר שבע – מרכז — בנימינה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון • אופקים • נתיבות • שדרות • אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מזרח • רחובות • באר יעקב • לוד • לוד – גני אביב • כפר חב"ד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה – ספיר • נתניה • חדרה – מערב • קיסריה – פרדס חנה • בנימינה |
| קו הרכבת בית שמש — נתניה בית שמש • רמלה • לוד • לוד – גני אביב • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה |
| קו הרכבת מודיעין — נהריה מודיעין – מרכז • פאתי מודיעין • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בנימינה • עתלית • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • חוצות המפרץ • קריית חיים • קריית מוצקין • עכו • נהריה |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מסילת איילון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- התחנה באתר רכבת ישראל
- שעות פתיחה
- התחנה באתר דן (אורכב 03.02.2009 בארכיון Wayback Machine)
- גלריית תמונות של התחנה
- נועם דביר, תרדו קצת מהפסים - מסע בין תחנות הרכבת, באתר הארץ, 29/08/2008
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סבר פלוצקר, סיפורי המסילה השלישית, באתר ynet, 6 במרץ 2006
- ^ דן לביא, זיהום אוויר חריג בשתי תחנות רכבת, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2016 18:55
- ^ איתי בלומנטל, תיעוד מהרחפן: כך נראות העבודות להרחבת תחנת רכבת השלום בתל אביב, באתר ynet, 27 באוגוסט 2016
- ^ עופר פטרסבורג, טרמינל חדש בתחנת השלום, באתר ישראל היום, 22 בפברואר 2021
- ^ תת"ל 33 - מסילה רביעית באיילון - משרד הפנים
 
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |