תחנת הרכבת תל אביב – השלום
 | |||||
 | |||||
| תחנת הרכבת השלום, הטרמינל הדרומי בבנייה, יולי 2019 | |||||
 נגישה לבעלי מוגבלויות | |||||
| מידע על הבנייה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | מרץ 1996 | ||||
| מיקום | |||||
| מיקום | דרך השלום / רחוב גבעת התחמושת | ||||
| קואורדינטות | 32°04′25″N 34°47′35″E / 32.073492°N 34.793161°E | ||||
| אתרים סמוכים | מרכז עזריאלי, הקריה, מתחם שרונה | ||||
| תחנות סמוכות |
תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז, תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה  | ||||
| מידע על התחנה | |||||
| שירות רכבות | כל תחנות רכבת ישראל למעט ראשון לציון – הראשונים, ירושלים – גן החיות התנ"כי, ירושלים – מלחה, דימונה, יקנעם, מגדל העמק, עפולה ובית שאן | ||||
 | |||||
| |||||
  | |||||
תחנת הרכבת תל אביב – השלום היא תחנה של רכבת ישראל בעיר תל אביב. היא נמצאת במרכז נתיבי איילון על מסילת איילון בסמוך למרכז עזריאלי ודרך השלום, ומכאן בא שמה של התחנה. התחנה ממוקמת בקילומטר 94.563 של הקו הראשי של רכבת ישראל. מיקומה במרכז העיר וסמיכותה למחנה הקריה, למרכז עזריאלי ולמספר מגדלי משרדים נוספים הביאו לכך שהיא התחנה הראשונה בארץ בהיקף הנוסעים העוברים בה. התחנה מחוברת לקניון עזריאלי דרך גשר העובר מעל הכביש. שער היציאה הראשי של התחנה נמצא על "גשר חיים לנדאו".
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחנה נבנתה בשנים 1994–1996 ותוכננה על ידי ערי גושן אדריכלים בסגנון פוסט מודרני. עיצובה היה חדשני בזמנו בישראל בזכות המבנה הקל הכולל בתוכו אלמנטים תלויים ומסבכים רבים. עם פתיחתה היו בתחנה שני רציפי צד משני צידי המסילה הכפולה.
בשנת 2001 הוחלט על הוספת מסילה נוספת בקו ולכן נוצר צורך להוסיף רציף נוסף בתחנה. עבודות ההרחבה כללו את הסטת התעלה בה זורם נחל איילון מזרחה כך שחלקה עובר מתחת לנתיבים המזרחיים של נתיבי איילון ועל ידי כך התפנה מקום להרחיב את רציף הצד המזרחי ולהעביר את המסילה החדשה בצמוד אליו. הרציף השלישי והמסילה השלישית נפתחו ב-2 בספטמבר 2006.
בסוף שנת 2005 זכתה חברת אשר גרין במכרז לשיפוץ התחנה בהיקף כ-10 מיליון שקלים. עיקר השיפוץ מתמקד בהפחתת מטרד הרעש הנובע מהימצאות התחנה בסמוך למסלולי הכביש המהיר.
בשנת 2016 פרסם המשרד לאיכות הסביבה תוצאות חריגות של זיהום אוויר בשטח התחנה, בשל סמיכותה לנתיבי איילון והעדר אוורור בשטחה.[1]
החל משנת 2016 נעשו בתחנה עבודות להרחבתה, בדרך של בניית טרמינל נוסף מדרום לטרמינל הקיים.[2] ברציפי התחנה נמדד זיהום אוויר גבוה ולכן במסגרת העבודות מבצעת התקנת מפוחים במטרה לשפר את זרימת האוויר בתחנה. כלל העבודות צפויות להסתיים ברבעון השני של שנת 2021.
הקו המהיר לירושלים צפוי להתחיל לפעול בתחנה החל מהשבוע הראשון של יוני 2020 (עם חזרתה של הרכבת לפעילות בתום השבתת הקורונה) וצפוי להמשיך עד לתחנת הרכבת הרצליה בספטמבר השנה.
מבנה התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחנה שלושה רציפי נוסעים, רציף צד אחד ואי רציפים. הרחבת נוספת של התחנה בעייתית בשל המרחק הקטן יחסית שבין שני מסלולי הכביש ביניהם שוכנת התחנה וחוסר האפשרות לצמצם עוד את תעלת האיילון.
ברציף 1 נוסעות כל הרכבות (למעט הרכבות לכיוון רעננה) לכיוון צפון.
ברציף 2 נוסעות כל הרכבות (למעט הרכבות בקו בני דרום) לכיוון דרום, בית שמש ומודיעין.
ברציף 3 נוסעות הרכבות שבקו רעננה מערב-תל אביב-באר שבע מרכז.
הרציפים בתחנה הם באורך של כ-290 מטר.
בתחנה זו הותקנה מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית ב-2019. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ. המערכת מאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן, ובעתיד יגיעו גם קרונועים חשמליים מדגם Desiro HC (אנ') תוצרת סימנס.
תוכניות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת התוכנית להקמת מסילה רביעית באיילון (תת"ל 33) מתוכננת הוספת רציף רביעי לתחנה, על שטח תעלת האיילון.[3]
קווי אוטובוס לתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על דרך בגין הסמוכה ישנם קווי אוטובוס רבים כולל קווים בינעירוניים ליישובים לכל הארץ.
בכניסה לתחנה ברח' גבעת התחמושת עוברים מספר קווי אוטובוס מקומיים ואזוריים. קווים 23, ו-239 הפנימיים, קו 64 מפתח תקווה, כארבעה קווים מראש העין, קו 91 להרצליה ומספר קווים בינעירוניים מצומצם מיישובים שונים בארץ.
בימי שבת פועל קו 710 אשר מופעל על ידי עיריית תל אביב. הקו אינו נתמך על ידי משרד התחבורה.
שירות רכבות בתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחנה עוצרות כל הרכבות בקווים נהריה-באר שבע, בנימינה-אשקלון, רעננה מערב-תל אביב-באר שבע – מרכז, נתניה-בית שמש, ונהריה-מודיעין למעט חלק מרכבות הלילה לנתב"ג ומנתב"ג.
| קו הרכבת ירושלים — הרצליה ירושלים – יצחק נבון • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה |
| קו הרכבת באר שבע — ראש העין (קו הנגב המערבי) באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • אופקים • נתיבות • שדרות • אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – קוממיות • בת ים – יוספטל • חולון – וולפסון • צומת חולון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בני ברק – רמת החייל • פתח תקווה – קריית אריה • פתח תקווה – סגולה • ראש העין – צפון • |
| קו הרכבת באר שבע — נהריה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • להבים – רהט • קריית גת • קריית מלאכי – יואב • מזכרת בתיה • רמלה • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • עכו • נהריה |
| קו הרכבת באר שבע — כרמיאל באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • קריית גת • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • חדרה – מערב • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • אחיהוד • כרמיאל |
| קו הרכבת אשקלון — בנימינה אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מזרח • רחובות • באר יעקב • לוד • לוד – גני אביב • כפר חב"ד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה – ספיר • נתניה • חדרה – מערב • קיסריה – פרדס חנה • בנימינה |
| קו הרכבת בית שמש — נתניה בית שמש • רמלה • לוד • לוד – גני אביב . תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה |
| קו הרכבת מודיעין — נהריה מודיעין – מרכז • פאתי מודיעין • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בנימינה • עתלית • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • חוצות המפרץ • קריית חיים • קריית מוצקין • עכו • נהריה |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מסילת איילון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- התחנה באתר רכבת ישראל
- התחנה באתר דן Archived 2009-02-03 at the Wayback Machine
- גלריית תמונות של התחנה
- נועם דביר, תרדו קצת מהפסים - מסע בין תחנות הרכבת, באתר הארץ, 29/08/2008
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דן לביא, זיהום אוויר חריג בשתי תחנות רכבת, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2016 18:55
- ^ איתי בלומנטל, תיעוד מהרחפן: כך נראות העבודות להרחבת תחנת רכבת השלום בתל אביב, באתר ynet, 27 באוגוסט 2016
- ^ תת"ל 33 - מסילה רביעית באיילון - משרד הפנים
 
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |