בארי (קיבוץ) – הבדלי גרסאות
מ התק"מ הפך לתק"צ |
מ ←אתרים בסביבת הקיבוץ: אנזא"ק |
||
שורה 35: | שורה 35: | ||
[[קובץ:DSC 5512 kibuz beeri old building water tower.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגדל המים ובית הביטחון של קיבוץ בארי]] |
[[קובץ:DSC 5512 kibuz beeri old building water tower.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגדל המים ובית הביטחון של קיבוץ בארי]] |
||
בסמוך לקיבוץ קיימים מספר אתרי [[תיירות]]. מצפון לקיבוץ נמצאת [[שמורת טבע|שמורת]] [[בתרונות בארי]], המהווה מוקד משיכה בחורף, בעונת פריחת ה[[כלנית מצויה|כלניות]]. בשמורה קיים אתר ההתיישבות הראשון של בארי ("נחאביר"), [[מכרות גופרית בארי]] מפעל גופרית נטוש מימי [[המנדט הבריטי]], [[יד אנזא"ק]] אנדרטה לחללי [[ |
בסמוך לקיבוץ קיימים מספר אתרי [[תיירות]]. מצפון לקיבוץ נמצאת [[שמורת טבע|שמורת]] [[בתרונות בארי]], המהווה מוקד משיכה בחורף, בעונת פריחת ה[[כלנית מצויה|כלניות]]. בשמורה קיים אתר ההתיישבות הראשון של בארי ("נחאביר"), [[מכרות גופרית בארי]] מפעל גופרית נטוש מימי [[המנדט הבריטי]], [[יד אנזא"ק]] אנדרטה לחללי [[אנזא"ק]] מ[[מלחמת העולם הראשונה]], ומבנים בריטיים לאחסון [[תחמושת]] מ[[מלחמת העולם השנייה]]. כמו כן, קיים מסלול [[אופניים]] מלאכותי ("הבור"). |
||
ב[[מלחמת סיני]], [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]] הוקם [[בתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל#בתי קברות צבאיים לשעת חירום|בית קברות צבאי לשעת חירום]] באתר מצפון-מזרח לקיבוץ, ובו נקברו חלק מחללי הקרבות ב[[סיני]]. לאחר שלוש המלחמות הועברו החללים משם לקבורת קבע ובית הקברות פורק. |
ב[[מלחמת סיני]], [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]] הוקם [[בתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל#בתי קברות צבאיים לשעת חירום|בית קברות צבאי לשעת חירום]] באתר מצפון-מזרח לקיבוץ, ובו נקברו חלק מחללי הקרבות ב[[סיני]]. לאחר שלוש המלחמות הועברו החללים משם לקבורת קבע ובית הקברות פורק. |
גרסה מ־23:34, 17 בנובמבר 2014
המבנים היחידים ששרדו מבארי הישנה (נחאביר): בית הביטחון ומגדל המים | |||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||
מחוז | הדרום | ||||||||||
מועצה אזורית | אשכול | ||||||||||
גובה ממוצע[1] | 88 מטר | ||||||||||
תאריך ייסוד | 1946 | ||||||||||
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||||
סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||||
מוצא המייסדים | ארץ ישראל | ||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |||||||||||
- אוכלוסייה | 1,071 תושבים | ||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.3% בשנה | ||||||||||
| |||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
3 מתוך 10 | ||||||||||
http://www.beeri.org.il |
קיבוץ בארי נמצא בנגב המערבי, כ-5 קילומטר מזרחית לרצועת עזה. בארי הוקמה במוצאי יום כיפור ה'תש"ז - 1946, במסגרת 11 הנקודות. הקיבוץ נקרא על שם ברל כצנלסון, שבארי היה שמו הספרותי[3]. הקיבוץ משתייך לתק"צ (תנועה קיבוצית).
השנים הראשונות
הקיבוץ עלה על הקרקע באזור ואדי נחאביר, על השפך של קניון באר שבע-עזה הקדום שהיה בתקופת המיוקן, מספר קילומטרים דרומית לקיבוץ בארות יצחק, משם יצאו המקימים. מקימי הקיבוץ היו משני גרעינים - הכשרת הנוער העובד והלומד במעוז חיים וגרעין של הצופים ב'. אליהם הצטרפה קבוצה של עולים מעיראק שעברו הכשרה ברמת הכובש[4]. בשנים הראשונות ישב רק חלק מהגרעין בקיבוץ עצמו ושאר הקבוצה ישבה בגדרה, מטעמים ביטחוניים וכלכליים. במהלך מלחמת השחרור הופצץ הקיבוץ על ידי הצבא המצרי. ליד הקיבוץ הוקם משלט והתושבים היו חמושים במספר מצומצם של רובים ומרגמה.
לאחר קום המדינה, הועתק הקיבוץ 3 קילומטר דרום מזרחה, לאזור עם שטחים נוחים יותר לעיבוד, ושם הוא נמצא עד היום.
הקיבוץ כיום
מקור הפרנסה העיקרי של הקיבוץ הוא מפעל דפוס מודרני "דפוס בארי", המתבסס על דפוס שהוקם בשנים הראשונות של הקיבוץ[5]. קיימת גם חקלאות - גידולי שדה ופרדס.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[6] זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[7]
אתרים בסביבת הקיבוץ
בסמוך לקיבוץ קיימים מספר אתרי תיירות. מצפון לקיבוץ נמצאת שמורת בתרונות בארי, המהווה מוקד משיכה בחורף, בעונת פריחת הכלניות. בשמורה קיים אתר ההתיישבות הראשון של בארי ("נחאביר"), מכרות גופרית בארי מפעל גופרית נטוש מימי המנדט הבריטי, יד אנזא"ק אנדרטה לחללי אנזא"ק ממלחמת העולם הראשונה, ומבנים בריטיים לאחסון תחמושת ממלחמת העולם השנייה. כמו כן, קיים מסלול אופניים מלאכותי ("הבור").
במלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים הוקם בית קברות צבאי לשעת חירום באתר מצפון-מזרח לקיבוץ, ובו נקברו חלק מחללי הקרבות בסיני. לאחר שלוש המלחמות הועברו החללים משם לקבורת קבע ובית הקברות פורק.
לקריאה נוספת
- משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת 'מערכות' וההוצאה לאור של משרד הביטחון, תשנ"ד-1994.
קישורים חיצוניים
- אתר אינטרנט של הקיבוץ
- מאחורי היער – הקיבוץ הישן (נחאביר – קיבוץ בארי)
- ויקיבוץ בארי - אנציקלופדיה מקוונת של הקיבוץ
- תבנית:יישוב בנגב
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ שמות עבריים ליישובים החדשים בנגב וביהודה, דבר, 9 באוקטובר 1946
- ^ עובר אורח, שנה להתאחזות בארות באדמת נח'אביר, דבר, 17 באוקטובר 1947 ; המשך
- ^ חמש שנים לקיבוץ בארי, דבר, 10 בינואר 1952
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
|