מחוז יהודה ושומרון – הבדלי גרסאות
מ אחידות במיקום הערות שוליים, סידור קטגוריות |
חלמיש הירמוך (שיחה | תרומות) מחיקת נתונים דמוגרפיים מ/היסטוריה/ והעברתו לכותרת משנה /נתוני אוכלוסייה ושטח/ תוך הוספת עדכון ממועצת יש"ע והלמ"ס |
||
שורה 22: | שורה 22: | ||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
מחוז זה נוצר לצורכי הסדרת המנהל של ההתנחלויות באזור יהודה ושומרון. הוא שונה מיתר המחוזות בכך שהוא חולש על שטח שאינו כפוף לחוק הישראלי הרגיל, ובכך שהוא אינו כולל את כל היישובים שבשטח, אלא רק את היישובים הישראליים |
מחוז זה נוצר לצורכי הסדרת המנהל של ההתנחלויות באזור יהודה ושומרון. הוא שונה מיתר המחוזות בכך שהוא חולש על שטח שאינו כפוף לחוק הישראלי הרגיל, ובכך שהוא אינו כולל את כל היישובים שבשטח, אלא רק את היישובים הישראליים. |
||
המחוז אינו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. [[החקיקה בישראל|חוקי מדינת ישראל]] אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל סעיף 3א ל[[פקודת מס הכנסה]] וסעיף 378 ל[[חוק הביטוח הלאומי]] או חוקים ייעודיים ליהודה ושומרון כגון [http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2017533 "החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ז-2017"]), או פקודות של מפקד [[פיקוד המרכז]] המחילות נורמות מן המשפט הישראלי{{הערה|{{ynet|ליטל דוברוביצקי|במישור אדומים אפשר לזהם אוויר ולא לשלם|4612344|7 בינואר 2015}}.}}. ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית{{הערה|דוגמה: {{תקדין|שירן זליגמן|תאונות דרכים ביהודה ושומרון - אנומליה בחקיקה ובפסיקה|5584482|8 בפברואר 2017}}}}. הסַמכוּת הריבונית מצויה בידי [[צה"ל]], בניגוד לשטחי [[ישראל|מדינת ישראל]], שבהם מצויה הריבונות בידי הרשויות האזרחיות. |
המחוז אינו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. [[החקיקה בישראל|חוקי מדינת ישראל]] אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל סעיף 3א ל[[פקודת מס הכנסה]] וסעיף 378 ל[[חוק הביטוח הלאומי]] או חוקים ייעודיים ליהודה ושומרון כגון [http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2017533 "החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ז-2017"]), או פקודות של מפקד [[פיקוד המרכז]] המחילות נורמות מן המשפט הישראלי{{הערה|{{ynet|ליטל דוברוביצקי|במישור אדומים אפשר לזהם אוויר ולא לשלם|4612344|7 בינואר 2015}}.}}. ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית{{הערה|דוגמה: {{תקדין|שירן זליגמן|תאונות דרכים ביהודה ושומרון - אנומליה בחקיקה ובפסיקה|5584482|8 בפברואר 2017}}}}. הסַמכוּת הריבונית מצויה בידי [[צה"ל]], בניגוד לשטחי [[ישראל|מדינת ישראל]], שבהם מצויה הריבונות בידי הרשויות האזרחיות. |
||
שורה 72: | שורה 72: | ||
==נתוני אוכלוסייה ושטח== |
==נתוני אוכלוסייה ושטח== |
||
על פי נתוני [[מועצת יש"ע]], בסוף [[2019]] היו במחוז כ-150 יישובים עם 463,901 תושבים ישראלים{{הערה|מועצת יש"ע פברואר 2020, [http://myesha.org.il/?CategoryID=335&ArticleID=9569 נתוני אוכלוסייה - 2020], באתר [[מועצת יש"ע]]}}. לעומת זאת, על פי נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] מ[[דצמבר]] 2019, היו במחוז כ-441,600 תושבים ישראלים ב-127 יישובים{{הערה| שנתון סטטיסטי לישראל 2020, [https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2020/2.shnatonpopulation/st02_17.pdf יישובים ואוכלוסייה לפי מחוז], באתר [[הלמ"ס]]}}. ה[[עיר]] הגדולה במחוז היא [[מודיעין עילית]] שבה 73,080 תושבים נכון לסוף שנת [[2018]]. לפי נתוני [[הלמ"ס]], האוכלוסייה במחוז זה היא הצעירה שב[[מחוזות ישראל]], כאשר למעלה מ-58% מתוכה הם [[ילדות|ילדים]] וצעירים (151,600 במספר){{הערה| ילדים 0-17, צעירים 18-24, [https://old.cbs.gov.il/publications16/rep_08/pdf/part01_h.pdf מאפיינים דמוגרפיים], באתר [[הלמ"ס]]}}{{הערה|שנתון סטטיסטי לישראל 2020 [https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2020/2.shnatonpopulation/st02_19x.pdf אוכלוסייה לפי מחוז, גיל ומין] באתר [[הלמ"ס]]}}. |
|||
'''הערה''': נתוני האוכלוסייה בערים ובמועצות המקומיות נכונים לשנת [[2018]]. |
'''הערה''': נתוני האוכלוסייה בערים ובמועצות המקומיות נכונים לשנת [[2018]]. |
||
גרסה מ־15:39, 13 באוקטובר 2020
מדינה | ישראל |
---|---|
נפות במחוז | 1 |
ערים במחוז | 4 |
בירת המחוז | אריאל[דרוש מקור] |
העיר הגדולה | מודיעין עילית |
שטח | 5,878 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ במחוז | 463,353 (2019) |
‑ צפיפות | 63.5 נפש לקמ"ר[1] (2019) |
קואורדינטות | 32°06′19″N 35°11′24″E / 32.105139°N 35.189928°E |
אזור זמן | UTC +2 |
מחוז יהודה ושומרון הוא מחוז נוסף לששת המחוזות שבמדינת ישראל. הוא כולל את שטחי C ביהודה והשומרון ובבקעת הירדן שאינם חלק ממדינת ישראל אך נמצאים בשליטתה. מינהל המחוז במשרד הפנים האחראי לשטחים אלו מכונה גם "ממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון"[2] ו"מנהל אגף יישובים ישראלים ביו"ש"[3].
תחום התכנון והבניה במחוז נמצא בסמכות מועצת תכנון עליונה (מת"ע) במנהל האזרחי[4] של צה"ל.
היסטוריה
מחוז זה נוצר לצורכי הסדרת המנהל של ההתנחלויות באזור יהודה ושומרון. הוא שונה מיתר המחוזות בכך שהוא חולש על שטח שאינו כפוף לחוק הישראלי הרגיל, ובכך שהוא אינו כולל את כל היישובים שבשטח, אלא רק את היישובים הישראליים.
המחוז אינו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. חוקי מדינת ישראל אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל סעיף 3א לפקודת מס הכנסה וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי או חוקים ייעודיים ליהודה ושומרון כגון "החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ז-2017"), או פקודות של מפקד פיקוד המרכז המחילות נורמות מן המשפט הישראלי[5]. ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית[6]. הסַמכוּת הריבונית מצויה בידי צה"ל, בניגוד לשטחי מדינת ישראל, שבהם מצויה הריבונות בידי הרשויות האזרחיות.
ביהודה ושומרון פועלים בתי משפט צבאיים, שמטרתם לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, וכן דיון בעררים על החלטות מנהליות של רשויות ישראליות באזור. על פי סעיף 10 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב, תש"ע-2009], בית המשפט הצבאי מוסמך לשפוט גם מי שאינו תושב האזור, כלומר גם ישראלים ונתינים זרים. עם זאת, הנחיות פרקליטות המדינה מורות לגבי אזרחים ישראלים - אלה שגרים בתחומי ישראל או בהתנחלויות - ולגבי תושבי מדינת ישראל, שבמקרים שניתן להעמיד נאשם לדין גם בבית משפט צבאי וגם בבית משפט אזרחי בישראל, ברירת המחדל תהיה להעמידו לדין בישראל. עם זאת, כאשר "מירב הזיקות" של הנאשם ושל העבירה הן לאזור, ובפרט כאשר מדובר בעבירה ביטחונית שבוצעה באזור, יש להעמיד את הנאשם לדין בבית משפט צבאי. בבחינת "מירב הזיקות" יינתן משקל למידת הזיקה לישראל, מקום מושבו של הנאשם ומרכז חייו בפועל, טיב העבירה וחומרתה, מקום מושבם ומקום העמדתם לדין של שותפיו לביצוע העבירה, אם ישנם כאלה, וקיום עונש מאסר על תנאי שניתן באזור[7].
במחוז קיימים בתי משפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים ובקריית ארבע. בתי משפט אזרחיים אחרים לא קיימים במחוז, ולפיכך מרבית המשפטים האזרחיים והפליליים של תושבי המחוז הישראלים מתנהלים מחוץ למחוז. על-פי הסכמי אוסלו, נמסרו עיקר הסמכויות בשטחי A וברוב חלקי העיר חברון לידי הרשות הפלסטינית[דרוש מקור], כמו גם הסמכויות האזרחיות בשטחי B.
חלוקה מוניציפלית
ערים | מועצות מקומיות | מועצות אזוריות | ועדים מקומיים |
---|---|---|---|
נתוני אוכלוסייה ושטח
על פי נתוני מועצת יש"ע, בסוף 2019 היו במחוז כ-150 יישובים עם 463,901 תושבים ישראלים[8]. לעומת זאת, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדצמבר 2019, היו במחוז כ-441,600 תושבים ישראלים ב-127 יישובים[9]. העיר הגדולה במחוז היא מודיעין עילית שבה 73,080 תושבים נכון לסוף שנת 2018. לפי נתוני הלמ"ס, האוכלוסייה במחוז זה היא הצעירה שבמחוזות ישראל, כאשר למעלה מ-58% מתוכה הם ילדים וצעירים (151,600 במספר)[10][11].
הערה: נתוני האוכלוסייה בערים ובמועצות המקומיות נכונים לשנת 2018.
ערים
מספר | שם העיר | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | שנת הקמה | שנת הכרזה כעיר |
---|---|---|---|---|---|
1 | מודיעין עילית | 73,080 | 4,830 | 1990 | 2008 |
2 | ביתר עילית | 56,746 | 4,920 | 1988 | 2001 |
3 | מעלה אדומים | 38,193 | 46,480 | 1977 | 1991 |
4 | אריאל | 20,456 | 14,360 | 1978 | 1998 |
מועצות מקומיות
מספר | שם העיר | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | שנת הקמה |
---|---|---|---|---|
1 | גבעת זאב | 17,922 | 4,460 | 1983 |
2 | אפרת | 10,088 | 6,490 | 1983 |
6 | אורנית | 8,807 | 2,230 | 1985 |
4 | אלפי מנשה | 7,865 | 4,580 | 1983 |
5 | קרני שומרון | 7,713 | 7,250 | 1976 |
3 | קריית ארבע | 7,323 | 4,400 | 1972 |
7 | בית אל | 6,042 | 1,520 | 1977 |
8 | בית אריה-עופרים | 5,139 | 2,890 | 1981 |
9 | קדומים | 4,596 | 2,280 | 1975 |
11 | הר אדר | 4,056 | 990 | 1986 |
10 | אלקנה | 3,812 | 1,190 | 1977 |
12 | עמנואל | 3,693 | 5,040 | 1983 |
13 | מעלה אפרים | 1,241 | 5,600 | 1978 |
מועצות אזוריות
הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2017.
מספר | שם המועצה | מספר תושבים | שנת הקמה |
---|---|---|---|
1 | שומרון | 41,100 | 1979 |
2 | מגילות | 1,600 | 1981 |
3 | מטה בנימין | 65,400 | 1980 |
4 | גוש עציון | 23,500 | 1980 |
5 | הר חברון | 8,300 | 1982 |
6 | בקעת הירדן | 4,900 | 1979 |
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ נתון זה אינו כולל את האוכלוסייה הפלסטינית בשטח שמניינה המדויק אינו ידוע. אם כן, הצפיפות בפועל גבוהה הרבה יותר מהמצוין כאן.
- ^ תיאור בעלי התפקידים באתר המשרד
- ^ תרשים המבנה הארגוני באתר המשרד
- ^ משרד האוצר
- ^ ליטל דוברוביצקי, במישור אדומים אפשר לזהם אוויר ולא לשלם, באתר ynet, 7 בינואר 2015.
- ^ דוגמה: שירן זליגמן, תאונות דרכים ביהודה ושומרון - אנומליה בחקיקה ובפסיקה, באתר "תקדין", 8 בפברואר 2017
- ^ בג"ץ 3634/10 עבד אלנאצר פתחי צאדק אגבאריה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב-9 בדצמבר 2010
- ^ מועצת יש"ע פברואר 2020, נתוני אוכלוסייה - 2020, באתר מועצת יש"ע
- ^ שנתון סטטיסטי לישראל 2020, יישובים ואוכלוסייה לפי מחוז, באתר הלמ"ס
- ^ ילדים 0-17, צעירים 18-24, מאפיינים דמוגרפיים, באתר הלמ"ס
- ^ שנתון סטטיסטי לישראל 2020 אוכלוסייה לפי מחוז, גיל ומין באתר הלמ"ס
מחוז יהודה ושומרון | ||
---|---|---|
נפות | נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז | |
ערים | אריאל • ביתר עילית • מודיעין עילית • מעלה אדומים | |
מועצות מקומיות | אורנית • אלפי מנשה • אלקנה • אפרת • בית אל • בית אריה-עופרים • גבעת זאב • היישוב היהודי בחברון • הר אדר • מעלה אפרים • עמנואל • קדומים • קריית ארבע• קרני שומרון • שער השומרון | |
מועצות אזוריות | גוש עציון • הר חברון • מגילות • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון |
מחוזות ונפות מדינת ישראל | ||
---|---|---|
מחוז הצפון | נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל | לחצו כדי להקטין חזרה
|
מחוז חיפה | נפת חיפה • נפת חדרה | |
מחוז המרכז | נפת רמלה • נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רחובות | |
מחוז תל אביב | נפת תל אביב | |
מחוז ירושלים | נפת ירושלים | |
מחוז הדרום | נפת אשקלון • נפת באר שבע | |
מחוז יהודה ושומרון | נפת יהודה ושומרון |