מיכאל לויט

מיכאל לֶוִיט
Michael Levitt
	מיכאל לויט, דצמבר 2013
לידה	9 במאי 1947 (בן 77); פרטוריה, דרום אפריקה
ענף מדעי	כימיה
מקום לימודים	קינגס קולג' לונדון; אוניברסיטת קיימברידג'; קולג' פרטהאוס; בית הספר הגבוה של פרטוריה לבנים ;
מנחה לדוקטורט	בוב דיאמונד, שניאור ליפסון
מוסדות	אוניברסיטת סטנפורד; מכון ויצמן למדע; אוניברסיטת קיימברידג' ;
תלמידי דוקטורט	כריסטופר ג'ון לי
פרסים והוקרה	עמית ISCB (2015); חבר ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופאי; פרס דילאנו לביומדע חישובי (2014); עמית החברה המלכותית; פרס נובל לכימיה (2013) ;
	csb.stanford.edu/levitt

מיכאל (מייק) לֶוִיט (באנגלית: Michael Levitt; נולד ב-9 במאי 1947) הוא ביופיזיקאי אמריקאי-ישראלי יליד דרום אפריקה, פרופסור לביולוגיה חישובית ולביולוגיה מבנית באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, וחבר האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית והחברה המלכותית הבריטית למדעי הטבע. חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2013 ביחד עם מרטין קרפלוס ואריה ורשל על "פיתוח מודלים מרובי-סקאלות (אנ') להבנת מערכות כימיות מורכבות".

קורות חיים

לויט נולד למשפחה יהודית בפרטוריה, דרום אפריקה וכשהיה בן 15 היגרה משפחתו לאנגליה. ב-1967 סיים תואר ראשון בפיזיקה בקינגס קולג' לונדון, והגיע לישראל בגיל 21 כדי לשרת בצה"ל ולהתחיל בעבודת הדוקטורט בהנחייתו של שניאור ליפסון עד שיתפנה תקן באוניברסיטת קיימברידג'. בישראל הכיר את אשתו רינה, אמנית ופסלת, שאיתה חזר לאנגליה וב-1971 סיים את הדוקטורט בביולוגיה חישובית באוניברסיטת קיימברידג'. בין השנים 1979–1987 חזר לישראל וכיהן כפרופסור במכון ויצמן למדע. ב-1986 עבר לאוניברסיטת סטנפורד. עד היום הוא משמש פרופסור אורח במכון ויצמן.

ללויט יש אזרחות ישראלית ולו שלושה בנים, שניים מהם גרים בישראל.^[1] היה נשוי לרינה לויט לבית הרשברג עד מותה ב-2017.

פועלו המדעי

לויט הוא מראשוני המפתחים של סימולציות הדינמיקה המולקולרית של התנהגות ה-DNA, החלבונים, והיה הראשון שפיתח תוכנה למטרה זו. כמו כן, הוא פיתח גישות לניבוי של מבנים של מאקרומולקולות. עבודתו עוזרת לתכנון של תרופות באמצעות הדמיית מחשב, המראה את הדרך בה החלבון מתקפל.

מאז 2001 הוא חבר בחברה המלכותית.^[2] ב-9 באוקטובר 2013 הוכרז לויט כזוכה בפרס נובל לכימיה יחד עם מרטין קרפלוס ואריה ורשל על "פיתוח מודלים ממוחשבים (Multiscale modeling) להבנת מערכות כימיות מורכבות". הפרס הוענק לשלושת הזוכים בעשרה בדצמבר 2013.

הוא משתף פעולה עם חברת סטמראד ליצירת מגן מפני קרינה.

בתחילת 2020, בעיצומה של התפרצות נגיף קורונה-ווהאן, תמך באמצעי הזהירות הננקטים, אך העריך שהמגפה תיבלם ותיעלם. הוא תיאר כי ארגון הבריאות העולמי מציג נתונים באופן לא מדעי וכי יש לו היסטוריה של עוות נתונים^[3]. בין היתר, טען לויט כי "יופתע מאוד אם ימותו יותר מעשרה אנשים בישראל".^[4]^[5] בפועל נפטרו מעל שנים-עשר אלף.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיכאל לויט בוויקישיתוף

מיכאל לויט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מיכאל לויט, באתר פרס נובל (באנגלית)
מיכאל לויט, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
מיכאל לויט, באתר גוגל סקולר
מייקל לויט, באתר אוניברסיטת סטנפורד (באנגלית)
מיכאל לויט, המחלקה לביולוגיה מבנית, הפקולטה לכימיה, באתר מכון ויצמן
אבי בליזובסקי, ‏בלעדי: העבודה של זוכי פרס נובל לכימיה ובהם פרופ' אריה ורשל קשורה קשר הדוק למכון ויצמן, באתר "הידען", אוקטובר 2013
ד"ר משה נחמני, ‏העברת הניסויים למרחב הממוחשב – הסבר פופולארי על המדע של זוכי נובל בכימיה לשנת 2013, באתר "הידען", 9 באוקטובר 2013
איתי נבו, כשמחשבים וכימיה נפגשים בישראל, המאור הקטן, רשת ב', אוקטובר 2013
עומר שוברט, מייקל לויט: "ישראל מייצאת מדענים. אין בה מקום לכולם ואין בזה רע", באתר הארץ, 10 באוקטובר 2013
אבי בליזובסקי, ‏חתן פרס נובל לכימיה, פרופ' מיכאל לויט, בריאיון לאתר הידען: "פרס נובל הוא לא רק לשלושתנו אלא גם פרס לחשיבות של מחשבים וסימולציה.", באתר "הידען", 16 באוקטובר 2013
דפנה מאור, "כל עניין פרס הנובל הזה הוא די שטויות", באתר TheMarker‏, 20 בפברואר 2015
ארי ליבסקר, "הקורונה במגמת בלימה. האנושות לא תיכחד", באתר כלכליסט, 12 במרץ 2020
מיכאל לויט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ זוכה פרס נובל לוויט: "אין לי טענות לגבי התנאים בארץ", אתר נענע10, 9 באוקטובר 2013
^ רשימת חברי החברה המלכותית
^ Unmasking The Science You Aren’t Hearing On TV, יוטיוב, מאי 2020
^ ארי ליבסקר, "הקורונה במגמת בלימה. האנושות לא תיכחד", באתר כלכליסט, 12 במרץ 2020
^ חתן פרס נובל לכימיה: ״אופתע מאוד אם בישראל ימותו מעל עשרה אנשים״, באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2020

[1] זוכה פרס נובל לוויט: "אין לי טענות לגבי התנאים בארץ", אתר נענע10, 9 באוקטובר 2013

[2] רשימת חברי החברה המלכותית

[3] Unmasking The Science You Aren’t Hearing On TV, יוטיוב, מאי 2020

[4] ארי ליבסקר, "הקורונה במגמת בלימה. האנושות לא תיכחד", באתר כלכליסט, 12 במרץ 2020

[5] חתן פרס נובל לכימיה: ״אופתע מאוד אם בישראל ימותו מעל עשרה אנשים״, באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024)

זוכי פרס נובל ישראלים
כימיה	אברהם הרשקו (2004) • אהרן צ'חנובר (2004) • עדה יונת (2009) • דן שכטמן (2011) • אריה ורשל (2013) • מיכאל לויט (2013)
כלכלה	דניאל כהנמן (2002) • ישראל אומן (2005) • ג'ושוע אנגריסט (2021)
ספרות	שמואל יוסף עגנון (1966)
שלום	מנחם בגין (1978) • שמעון פרס (1994) • יצחק רבין (1994)