צ'אנגג'נג 5

צ'אנגג'נג 5
	דגם של משגר הלוויינים צ'אנגג'נג 5 שהוצג בקוריאה בספטמבר 2009
ייעוד	משגר לוויינים וחלליות
יצרן	China Academy of Launch Vehicle Technology (CALT)
ארץ ייצור	סין
היסטוריית שיגורים
סטטוס	פעיל
אתרי שיגור	מרכז שיגור הלוויינים ונצ'אנג
שיגורים	12
הצלחות	11
כישלונות	1
שיגור ראשון	3 בנובמבר 2016
שיגור אחרון	5 במאי 2024
מטענים ידועים	צ'אנג-אה 5, טיאנוון-1
יכולת
מטען ל־LEO	25,000 ק"ג למסלול 200x400 ק"מ
מטען ל־MEO	13,000 ק"ג
מטען ל־GTO	14,500 ק"ג
מטען ל־GEO	6,000 ק"ג
מטען ל־TLI	8,800 - 9,400 ק"ג
גובה	27.6 מטר
קוטר	3.35 מטר
משקל	155,700 ק"ג (כולל דלק)
שלבים	3

צָ'אנְגְגֶ'נְג 5 או צעדה ארוכה 5 (בסינית: 长征五号, בפיניין: Chángzhēngwǔ, "צעדה ארוכה" על שם מצעדו המפורסם של מאו דזה-דונג, בקיצור CZ-5^[1],, באנגלית: Long March 5) הוא משגר לוויינים כבד המפותח בסין העממית, על ידי חברת "חומת סין הגדולה". משגר זה מוגדר כמשגר העתידי של סין והוא צפוי להחליף חלק מהמשגרים המצויים בשימוש. צ'אנגג'נג 5 יופעל במספר תצורות – דו-שלבי (למסלולים נמוכים - LEO) ותלת-שלבי. מבחר של מאיצים יותקנו סביב השלב הראשון, בהתאם לצורך. המשגר יכול לשגר מטענים במשקל עד 25 טון למסלול נמוך, ועד 11 טון למסלול מעבר גאוסטציונרי. ביצועים אלה צפויים למצב את המשגר כאחד המשגרים היעילים ביותר, והוא המשגר הכבד ביותר שנמצא בשימוש כרגע בסין.

שיגור ראשון של המשגר שהביא מטען למסלול גיאוסטציונרי בוצע בהצלחה בנובמבר 2016^[2].

באפריל 2021, לאחר שיגור שלב של תחנת החלל טיאנגונג הסינית, נשארה ליבת המשגר של השלב הראשון במסלול לווייני נמוך והיא ביצעה דעיכה לא מבוקרת. זהו אחד הגופים הכבדים ביותר שביצעו דעיכה לא מבוקרת מעל אזורי אוכלוסייה^[3]^[4]. הליבה התרסקה באוקיינוס ההודי ליד האיים המלדיביים בקואורדינטות 2°39′N 72°28′E / 2.65°N 72.47°E / 2.65; 72.47 בבוקר ה-9 במאי 2021, בשעה 2:14 UTC.

למשגר זה מותאם כן שיגור במרכז שיגורי הלוויינים ונצ'אנג.

סוגים

נכון ל-2021, יש שני סוגים של המשגר^[5]

גרסה	CZ-5	CZ-5B
מנועים	4 × CZ-5-300, 2 × YF-100	4 × CZ-5-300, 2 × YF-100
שלב ראשון	CZ-5-500, 2 × YF-77	CZ-5-500, 2 × YF-77
שלב שני	CZ-5-HO, 2 × YF-75D	-
שלב שלישי (אופציונאלי)	Yuanzheng-2	-
דחף (בגובה פני הים)	10620 קילוניוטון	10620 קילוניוטון
מסת שיגור	854,500 ק"ג	837,500 ק"ג
גובה	56.97 מטר	53.66 מטר
מטעד למסלול לווייני נמוך של 200 ק"ג	-	~25,000 ק"ג^[6]
מטעד למסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי	14,400 ק"ג^[6]	-

שיגורים

מספר	זמן שיגור	אתר שיגור	תוצאה	מסלול	מטעד	הערות
1	3 בנובמבר 2016, 12:43 UTC	מרכז שיגור הלוויינים וונצ'אנג	שיגור מוצלח	מסלול גאוסטציונרי	Shijian-17	שיגור ראשון^[2]
2	2 ביולי 2017, 11:23 UTC	מרכז שיגור הלוויינים וונצ'אנג	כישלון	מסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי	Shijian-18	נכשל בשלב השני^[7]
3	27 בדצמבר 2019 12:45 UTC	מרכז שיגור הלוויינים וונצ'אנג	שיגור מוצלח	מסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי	Shijian-20
4	5 במאי 2020 10:00 UTC	מרכז שיגור הלוויינים וונצ'אנג	שיגור מוצלח	מסלול לווייני נמוך	מודול ניסויי לקראת תחנת החלל הסינית (Next-generation crewed spacecraft) ‏^[8]
5	23 ביולי 2020 4:41 UTC	מרכז שיגור הלוויינים וונצ'אנג	שיגור מוצלח	מסלול הליוצנטרי, מסלול מעבר למאדים	טיאנוון-1	החללית הסינית הראשונה למאדים הכוללת מקפת, נחתת ורובר
6	23 בנובמבר 2020 20:34 UTC	מרכז שיגור הלוויינים וונצ'אנג	שיגור מוצלח	תמרון מעבר ירחי	צ'אנג-אה 5
7	29 באפריל 2021 3:23 UTC	מרכז שיגור הלוויינים וונצ'אנג	שיגור מוצלח	מסלול לווייני נמוך	Tianhe (אנ'), מודול של תחנת החלל טיאנגונג 3(אנ')^[9]	ליבת המשגר ביצעה דעיכה לא מבוקרת לתוך האטסמוספירה^[3]. הליבה התרסקה באוקיינוס ההודי ליד האיים המלדיביים בקואורדינטות 2°39′N 72°28′E / 2.65°N 72.47°E / 2.65; 72.47 בבוקר ה-9 במאי 2021, בשעה 2:14 UTC

שיגורים ידועים

ב-29 באפריל 2021, שוגר מודול תחנת החלל טיאנגונג הסינית, שמשקלו כ-22 טון^[10]. לאחר השיגור ליבת המשגר של השלב הראשון נכנסה למסלול וביצעה דעיכה לא מבוקרת^[3], עד לדעיכה סופית בבוקר ה-9 במאי 2021, בשעה 2:14 UTC^[11]., במהלך המסלול הסופי השלב עבר מעל ישראל דקות לפני הדעיכה הסופית.

זהו אחד הגופים הכבדים ביותר שדעכו בצורה לא מבוקרת ועלולים היו לפול על אזורי אוכלוסייה^[4]., השלב הוערך במסה של 21.2 טון והיה הרביעי הכי כבד בהיסטוריה^[12]. הליבה התרסקה באוקיינוס ההודי ליד האיים המלדיביים בקואורדינטות 2°39′N 72°28′E / 2.65°N 72.47°E / 2.65; 72.47 בבוקר ה-9 במאי 2021, בשעה 2:14 UTC.

בשנת 2024 בעזרת המשגר שוגרה גשושית "צ'אנג-אה 6" לחקר הירח.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צ'אנגג'נג 5 בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ בתקשורת המערבית מוכר כ-Long March
^ ¹ ² שיגור בכורה למשגר לונג מארץ 5, אתר nasaspaceflight מתאריך 2 בנובמבר 2016
^ ¹ ² ³ עודד כרמלי (2 במאי 2021). "טיל סיני ענק עלול לפגוע בכדור הארץ בימים הקרובים". אתר סוכנות החלל הישראלית. נבדק ב-5 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
^ ¹ ² Andrew Jones (4 במאי 2021). "Chinese rocket stage predicted to reenter atmosphere around May 8". spacenews. {{cite web}}: (עזרה)
^ QIN, Tong; XU, Lijie; LI, Pingqi; LIU, Jiajia. "Development of China's New Generation – Launch Vehicles" (PDF). SPACE SCIENCE ACTIVITIES IN CHINA National report 2016-2018. נבדק ב-5 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
^ ¹ ² Kyle, Ed. "CZ-5 Data Sheet".
^ התקשורת הסינית מדווחת כי שיגור לונג מארץ' 5 נכשל לאחר השיגור, סטפן קלארק, אתר spaceflightnow, מתאריך 2 ביולי 2017
^ Stephen Clark (4 במאי 2020). "China to debut new version of powerful Long March 5 rocket this week". spaceflightnow.com. {{cite web}}: (עזרה)
^ Andrew Jones (29 באפריל 2021). "China launches Tianhe space station core module into orbit". spacenews. {{cite web}}: (עזרה)
^ עודד כרמלי (29 באפריל 2021). "תחילתו של עידן חדש: סין שיגרה הבוקר את ליבת תחנת החלל שלה". אתר סוכנות החלל הישראלית. נבדק ב-5 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
^ ציוץ של SPACE-Track הענף בחיל האוויר האמריקאי העוקב אחר אובייקטים בחלל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 9 במאי 2021
^ Jonathan McDowell (9 במאי 2021). "The biggest uncontrolled reentries". {{cite web}}: (עזרה)

[1] בתקשורת המערבית מוכר כ-Long March

[שיגור1-2] ¹ ² שיגור בכורה למשגר לונג מארץ 5, אתר nasaspaceflight מתאריך 2 בנובמבר 2016

[השמייםנופלים-3] ¹ ² ³ עודד כרמלי (2 במאי 2021). "טיל סיני ענק עלול לפגוע בכדור הארץ בימים הקרובים". אתר סוכנות החלל הישראלית. נבדק ב-5 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)

[נופלים2-4] ¹ ² Andrew Jones (4 במאי 2021). "Chinese rocket stage predicted to reenter atmosphere around May 8". spacenews. {{cite web}}: (עזרה)

[משגרסוגים-5] QIN, Tong; XU, Lijie; LI, Pingqi; LIU, Jiajia. "Development of China's New Generation – Launch Vehicles" (PDF). SPACE SCIENCE ACTIVITIES IN CHINA National report 2016-2018. נבדק ב-5 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)

[auto-6] ¹ ² Kyle, Ed. "CZ-5 Data Sheet".

[כישלון2-7] התקשורת הסינית מדווחת כי שיגור לונג מארץ' 5 נכשל לאחר השיגור, סטפן קלארק, אתר spaceflightnow, מתאריך 2 ביולי 2017

[8] Stephen Clark (4 במאי 2020). "China to debut new version of powerful Long March 5 rocket this week". spaceflightnow.com. {{cite web}}: (עזרה)

[שיגורתחנה-9] Andrew Jones (29 באפריל 2021). "China launches Tianhe space station core module into orbit". spacenews. {{cite web}}: (עזרה)

[שיגורתחנה1-10] עודד כרמלי (29 באפריל 2021). "תחילתו של עידן חדש: סין שיגרה הבוקר את ליבת תחנת החלל שלה". אתר סוכנות החלל הישראלית. נבדק ב-5 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)

[11] ציוץ של SPACE-Track הענף בחיל האוויר האמריקאי העוקב אחר אובייקטים בחלל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 9 במאי 2021

[12] Jonathan McDowell (9 במאי 2021). "The biggest uncontrolled reentries". {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

משגרי לוויינים וחלליות
בשימוש	ארצות הברית אטלס 5 • טאורוס • מינוטואר • אלקטרון • אנטארס • פאלקון 9 • פאלקון כבד • פגאסוס • SLS‏ • וולקן קנטאור • פיירפליי אלפה • רוסיה סויוז 2 • אנגרה • פרוטון (פרוטון M) • צ'אנגג'נג (2C‏ • 2D‏ • 2F‏ • 3A‏ • 3B‏ • 3C‏ • 4B‏ • 4C‏ • 5 • 6 • 7 • 8 • 11) • קואיג'ואו • קינטיקה 1 • קרס 1 • Zhuque • Jielong ‏• גרביטי • היפרבולה • הודו GSLV‏ • PSLV‏ • SSLV • LVM-3‏ • יפן H-II‏ (H-IIA)‏ • H-3‏ • אפסילון • איראן סימורג • Qaem • האיחוד האירופי וגה צרפת אריאן 6 קוריאה הדרומית נורי קוריאה הצפונית אונחה ישראל שביט
יצאו משימוש	ארצות הברית אטלס (1 • 2 • 3 • אג'ינה • אייבל • קנטאור • A‏ • B‏ • C‏ • D‏ • E/F‏ • G‏ • H‏ • LV-3B‏ • SLV-3) • אתנה • ג'ונו 2 • דלתא (0100 • 2 • 3 • 4 • 1000 • 2000 • 3000 • 4000 • 5000 • A‏ • B‏ • C‏ • D‏ • E‏ • G‏ • J‏ • L‏ • M‏ • N)‏ • ואנגארד • טיטן (טיטן 2 23G‏ • טיטן 2 GLV‏ • 3A‏ • 3B‏ • 3C‏ • 3D‏ • 3E‏ • טיטן 3 מסחרי • 4‏ • 34D) • ליטל ג'ו • סטורן (1 • 5 • IB‏ • INT-21) • פאלקון 1 • רדסטון • תור (אג'ינה • אייבל • אייבלסטאר • בורנר • דלתא • תוראד-אג'ינה • DSV-2 • DSV-2U)‏ • Launcher One • סקאוט ברית המועצות ספוטניק • לונה • ווסטוק (ווסטוק K • ווסטוק 2 • ווסטוק 2M) • קוסמוס (קוסמוס 2 • קוסמוס 3M) • מולניה • ווסחוד • סויוז (סויוז • סויוז FG • סויוז U) • פרוטון (פרוטון • פרוטון K) • רוקוט • זניט (זניט 2 • זניט-3SL) • דנייפר • ציקלון (ציקלון 2 • ציקלון 3) פנג באו 1 • צ'אנגג'נג (1 • 2 • 3) • יפן N-1‏ • N-II‏ • H-I‏ • H-IIB‏ • Mu‏ • הודו GSLV‏ (Mk I)‏ • צרפת דיאמנט • אריאן (1 • 2 • 3 • 4 • 5) • איראן סאפיר • קוריאה הדרומית נרו 1
בפיתוח	ניו גלן • אירטיש • סויוז SPG • סטארשיפ • צ'אנגג'נג 9 • צ'אנגג'נג 12 • טיאנלונג-3
פיתוחם בוטל	ארס 1 • ארס 5 • K-1‏ • Sea Dragon‏ • STAR 460 • Stratolaunch