אהבה יוונית
 | |
| כרזת הסרט בישראל | |
| בימוי |
כריסטופורוס פאפאקליאטיס  |
|---|---|
| הופק בידי |
כריסטופורוס פאפאקליאלטיס קוסטאס סוסולאס כריס פאפאוואסיליו דורותאה פסכאלידו |
| תסריט |
כריסטופורוס פאפאקליאטיס |
| עריכה | סטלה פִילִיפּוֹפּוּלוּ |
| שחקנים ראשיים |
ג'יי. קיי. סימונס כריסטופורוס פאפאקליאטיס אנדראה אוסווארט מריה קאבויאני מינאס חאדזיסאבאס ניקי ואקאלי תאופיק ברהום |
| מוזיקה | קוסטאס כריסטידיס |
| צילום | יאניס דראקולאראקוס |
| מדינה |
יוון |
| חברת הפקה |
Plus Productions Village Film Alpha TV Ote tv |
| חברה מפיצה | Cinema Libre Studios |
| הקרנת בכורה |
 יוון 17 בדצמבר 2015 |
| משך הקרנה |
113 דק' |
| שפת הסרט | יוונית, אנגלית, ערבית, גרמנית |
| סוגה | דרמה רומנטית |
| הכנסות באתר מוג'ו | worldsapart |
|
www | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
אהבה יוונית (ביוונית: Ένας άλλος κόσμος, בתרגום מילולי לעברית: עולם אחר) הוא סרט דרמה רומנטי יווני משנת 2015. זהו סרט אנתולוגיה (אנ') המספר שלושה סיפורי אהבה בין יוונים בני שלושה דורות לזרים מארצות אחרות, על רקע המשבר הכלכלי והחברתי בדרום אירופה בכלל וביוון בפרט, בעשור השני של המאה ה-21, המגמות הנאו-פשיסטיות שצמחו לאור משבר ההגירה והפליטים, וההתנגדות לגלובליזציה ולמדיניות הכלכלית של האיחוד האירופי כלפי יוון.
כְרִיסְטוֹפוֹרוֹס (כריסטופר) פָּאפָּאקָליָאטִיס כתב את התסריט, ביים, הפיק יחד עם קוסטאס סוּסוּלָאס, כריס פָּאפָּאוָואסִילְיוּ ודוֹרוֹתֵאָה פָּסְכָלִידוּ, והוא גם משחק באחד התפקידים. זה היה סרטו האחרון של השחקן היווני מינאס חאדזיסאבאס (אנ') שמת משבץ מוחי בגיל 67, ב-30 בנובמבר 2015, 18 יום לפני צאת הסרט לבתי הקולנוע[1].
הסרט הופץ מחוץ ליוון תחת הכותרת האנגלית Worlds Apart (בתרגום חופשי לעברית: "עולמות שונים").
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלושה סיפורי אהבה מתפתחים באתונה במהלך ימי השבוע הקדוש שלפני חג הפסחא. עיתוי זה מתבטא בתהלוכות מסורתיות החולפות בכל אחד מהפרקים. התהלוכות נערכות בערוב יום שישי הטוב המסיים את השבוע, ומסמלות את דרך הייסורים של ישו לקראת צליבתו[2]. הצועדים בתהלוכות שרים את השיר "Ω! Γλυκύ Μου Έαρ" (בתעתיק: אוֹ! גְלִיקִי מוּ אֵאָר; בעברית: הו! אביב מתוק שלי[2][3]).
פרק ראשון: "בומרנג"[עריכת קוד מקור | עריכה]
דפני היא סטודנטית ללימודי פוליטיקה באוניברסיטה של אתונה (אנ'), ופַארֶס הוא פליט סורי-נוצרי שהיה סטודנט לאמנות בארצו והגיע לאתונה כדי להגר לקנדה. הוא מנסה לרכוש דרכון מזויף, ומתקיים כרוכל רחוב המציע מציאות זולות לנהגים בכביש. השניים נפגשים כשפארס מחלץ את דפני מידי תוקפים בסמטה חשוכה בלילה, וכאשר הוא רואה אותה במקרה באוטובוס, פארס מחזיר לדפני את הטלפון הנייד ששמטה במנוסתה, והם מתאהבים.
אדוניס, אביה של דפני, הוא גזען שונא זרים המאשים את המהגרים, הממשלה וחברות הביטוח בהתמוטטות רשת החנויות שלו. בהיותו סבור שיש לסלק את כל המהגרים מיוון, אדוניס פעיל בכנופיה של בריונים קיצוניים העושים פוגרומים במהגרים לא-חוקיים. בנוסעו ברחובות אתונה, מהגר מנסה למכור לו בומרנג. אדוניס מתנפל על המהגר בצעקות, והלה נמלט כשהבומרנג נשאר בידי אדוניס. הוא נאלץ למכור את המכונית, יושב ממורמר על שפת הים ומשליך בתסכול את הבומרנג שחוזר אליו. דפני עוזבת את הבית למורת רוחו אביה שלא יודע על הרומן שלה עם פליט ערבי, והיא מבלה את רוב זמנה עם פארס המתגורר עם מהגרים לא חוקיים רבים בשדה התעופה הישן והנטוש של אתונה. פארס מקבל את דרכונו החדש, אך מחליט להישאר באתונה, ולא עולה לרכבת עם חבריו הפליטים.
אדוניס וחבריו מצטיידים בנשק חם, יוצאים באחד הלילות לפרוע במהגרים הלנים בשדה התעופה, ופותחים באש לכל עבר. דפני ופארס, הישנים במטוס נטוש, בורחים יחד עם כל הזרים, ודפני ואדוניס נתקלים זו בזה, לתדהמת שניהם. בסצנה זו נקטע הפרק הראשון.
פרק שני: "Loseft 50mg"[עריכת קוד מקור | עריכה]
יורגוס אָנְגֶלוּ הוא מנהל שיווק בחברה באתונה, נשוי ואב לילד בשם אדוניס. נישואיו מידרדרים בגלל קשיים כלכליים, ולכן הוא נוטל גלולות Loseft נוגדות דיכאון. בינתיים, אֶלִיז משוודיה מגיעה לאתונה בענייני עסקים, ומשתכנת בדירה שכורה ברובע "פלאקה" (אנ'). יורגוס ואליז נפגשים באקראי בבר סמוך לדירתה, מתאהבים ומתחילים לקיים מפגשים רומנטיים. בשיחות ביניהם לגבי המצב הכלכלי, יורגוס מלין על שאנשים שמאבדים את עולמם מואשמים באחריות לסבלם-הם, אך אליז דוגלת בעולם של שוק חופשי שבו כל אדם אחראי לגורלו.
יום אחד, אליז מגיעה למשרדי החברה שבה עובד יורגוס, ומתברר שהיא מנהלת בכירה שבאה לעשות צעדי ייעול וצמצום כח אדם לקראת השתלטות משקיעים זרים על החברה היוונית. השניים נאלצים לנהוג כזרים כלפי הסביבה, אך אהבתם ויחסי העבודה ביניהם מתערבים זה בזה. עובד אחר בחברה, אוֹדִיסֵיאָס, רואה חשבון וחבר קרוב של יורגוס, בא לדבר על ליבו כדי שימנע את פיטוריו, כי הוא, אודיסיאס, נמצא בקשיים כלכליים, ביתו עוקל ואשתו בהריון. יורגוס מנסה לדבר על כך עם אליז, אך היא דוחה אותו משום שפנייתו איננה אתית. עוד ועוד עובדים מפוטרים, ובסוף גם אודיסיאס. כהתרסה כלפי אליז, מביא יורגוס למשרד את אשתו אנה ובנו. אליז מתקשה לעשות את עבודתה כאשר היא נדרשת למחלקה של יורגוס, והממונים מביעים תרעומת על שהצמצומים לא מתקדמים.
מנהל בחברה, איליאס, שנודע לו על הרומן של יורגוס עם אליז, מתגרה בו על שהוא חסין מפיטורים בשל כך, ומספר לו שאודיסיאס התאבד ואשתו מסרבת לראות את יורגוס בהלוויה. יורגוס נשבר ומודיע לאליז על סיום הרומן ביניהם, וכעת היא מתמודדת עם דרישת המשקיעים לסגור גם את המחלקה של יורגוס.
פרק שלישי: "הזדמנות שנייה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
סבסטיאן זימר הוא היסטוריון ומרצה גרמני שפרש לגמלאות, רווק מושבע שעבר להתגורר באתונה ומשמש כיועץ בספרייה הלאומית של יוון. בעת שהוא עורך קניות במרכול, הוא מבקש את עזרתה של מריה, וזו מתלוננת על שהוא כזר קונה מכל טוב, בעוד שלה כמקומית אין כסף לקנות אפילו גבינת פטה ועגבניות שרי, והיא באה למרכול מתוך הרגל, אך לא קונה כמעט דבר. סבסטיאן מזמין את מריה לקפה, והיא מספרת שהיא נשואה, אם לילדים ואיננה מאושרת, אך סבסטיאן מאמין שאדם יכול לשנות את גורלו. הוא מתחיל לחזר אחריה, קונה לה קופסת עגבניות שרי, והם מתחילים להיפגש בקביעות במרכול, משום שמריה חוששת להיפגש במקומות אחרים. סבסטיאן משחד את שומר המרכול, וזה מאפשר לו להיכנס למקום אחרי שעת הסגירה, כדרך בילוי.
מריה נענית להצעת סבסטיאן לבוא איתו לספריה הלאומית, שם הוא נותן לה ספרים לקרוא. אחד מאלה הוא ספר מיתולוגיה על סיפור אהבתם של ארוס ופסיכה. סבסטיאן מספר למריה איך הלכה פסיכה עד השאול כדי לחפש את ארוס אהובה, וכיצד זאוס העניק לאהבתם הזדמנות שנייה. בתוך כך, המצלמה מדלגת לשני הפרקים הקודמים בסרט כאנלוגיה לסיפור המיתולוגי. אחר כך, הוא נותן לה ספר בשם "הזדמנות שנייה", ומריה מספרת על חששותיה מיום ההולדת הקרב של הנכד שלה, משום שאחרי השמחה היא תישאר עם אומללותה וספקותיה באשר ליכולתה לתקן את טעויות חַיֶּיהָ. ערב אחד חדלה מריה להופיע לפגישות במרכול.
סוף דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
נראות תמונות מארוחת יום ההולדת של הנכד, ומכאן והלאה מתבררים הקשרים בין הסיפורים והדמויות: מריה ואדוניס הם הוריהם של האחים יורגוס ודפני, וסביהם של הנכד אדוניס (הקרוי על שם סבו), בנו של יורגוס. מריה חששה מתגובת אדוניס אם ייוודע לו דבר אהבתה של דפני לפליט הסורי פארס, ולכן דפני ברחה מהבית. אדוניס נזף ביורגוס על רומן האהבים שלו, ודרש ממנו לשמור על שלימות משפחתו. ערב אחד, אדוניס חזר עם כתמי דם על חולצתו. מריה הבינה מה הוא עושה, הוא הטיח בה שהמהגרים לנים בשדה התעופה, סוחרים בנשק ובסמים ושודדים חנויות, בעוד הוא ממלא את חובתו למדינה ולילדיו. מריה מטיחה כנגדו שהוא פשיסט אלים, יורקת בפרצופו ומתכוננת לעזוב את הבית. שותפו של אדוניס מתקשר אליו, והם יוצאים לפרוע בפליטים בשדה התעופה, כמתואר בפרק הראשון. דפני ופארס נתקלים באדוניס במהלך הפוגרום, ואז יורה בה שותפו של אדוניס, והיא מתה בזרועות אביה, לעיני פארס. כאן מתבהרת סמליות הבומרנג, כאשר שנאת הזרים של אדוניס חזרה אליו כבומרנג עם מות בתו. מריה קיבלה את ההודעה על מות דפני בעודה אורזת מזוודה, ואז הפסיקה להגיע לפגישות עם סבסטיאן. אליז מבקשת ממעסיקיה לשלוח לה מחליף, ועוזבת בחזרה לשוודיה מבלי להיפרד מיורגוס, שלבסוף פוטר גם הוא, ונפרד מאשתו.
בחלוף שנה, פארס מגיע כפליט לקנדה. יורגוס מוצא באקראי את הספר "הזדמנות שנייה" עם הקדשה שכתב סבסטיאן למריה, ובא עם הספר לספרייה הלאומית להכיר את סבסטיאן. הלה מספר לו שהוא לא חדל להמתין למריה במשך השנה הזו, והולך לפגוש את מריה כשהיא חסרת כל, כמימוש של הבטחת ההזדמנות השנייה.
ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שחקנים | דמויות |
|---|---|
| ניקי וקאלי | דפני |
| תאופיק ברהום | פארס |
| כריסטופורוס פאפאקליאטיס | יורגוס |
| אנדראה אוסווארט (אנ') | אליז |
| ג'יי. קיי. סימונס | סבסטיאן |
| מריה קאבויאני | מריה |
| מינאס חדזיסאבאס | אדוניס |
| מתאוס קוֹרוֹוֶסִיס | אדוניס, בנו של יורגוס |
| דימיטריס ליגנאדיס | חבר בכנופיית הבריונים |
| אודיסיאס פאפאספיליופולוס | אודיסיאס |
| ניקוס חדזופולוס | איליאס |
| מרינה קאלוגירו | אנה, אשתו של יורגוס |
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על תחילת צילומי הפרק הראשון נמסר ב-14 ביולי 2014[4], וב-30 בספטמבר באותה שנה נמסר על תחילת צילומי הפרקים השני והשלישי[5].
הסרט צולם בחלקו הגדול באתרים אותנטיים ביוון, ובאתונה בפרט. סצנות המתרחשות בשדה התעופה, צולמו בשטח נמל התעופה "אליניקון", שננטש לאחר סגירתו ב-2001. בכלל זה, מטוס "בואינג 747" מקורקע של חברת "אולימפיק איירליינס" שפשטה רגל בשנת 2009[6][7]. סצנות המתרחשות על חוף הים, צולמו בחוף ווֹיְדוֹקְלִיָה, מסיניאה, בדרום מערב הפלופונסוס. אתרי צילום נוספים באתונה: רובע "פלאקה" שלמרגלות האקרופוליס, ובניין הספרייה הלאומית של יוון[8]. הסצנה שבה נראית אליז באולם נוסעים יוצאים בשדה תעופה, לקראת סוף הסרט, צולמה בשדה התעופה של מינכן, גרמניה[9].
הפצה והכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוון, הסרט יצא לבתי הקולנוע ב-17 בדצמבר 2015[10], ועד סוף פברואר 2016 הכניס כ-4.7 מיליון דולר[11] כסרט הרווחי ביותר ביוון מזה כעשור[12]. הקרנת הבכורה בארצות הברית התקיימה ב-1 באוקטובר 2016, כסרט שפתח את פסטיבל הסרטים היווניים בניו יורק[13], ב-21 באוקטובר הוקרן לפני חברי התאחדות העיתונאים הזרים בהוליווד[10], ויצא לבתי הקולנוע ב-13 בינואר 2017[10]. בישראל יצא הסרט ב-3 באוגוסט 2017[10].
בסך הכל, גרף הסרט הכנסות של כ-5.5 מיליון דולר[14].
ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
באתר הדירוגים Rotten Tomatoes קיבל הסרט בקרב המבקרים דירוג של 63% בשקלול של שמונה ביקורות, לעומת 85% בקרב הגולשים[15]. באתר Metacritic קיבל הסרט ציון 61 (מתוך 100) לפי חמש ביקורות שהוגדרו "אוהדות בדרך כלל"[16].
גארי גולדסטין כתב ב"לוס אנג'לס טיימס" שמדובר בדרמה מעשה אמן, כאשר הסיפורים משתלבים זה בזה באופן מפתיע ומשכנע, ופאפאקליאטיס משכיל לאזן ביניהם מהבחינות הרגשית, התרבותית והפוליטית[17]. בביקורת ב"הוליווד ריפורטר", פרנק שק טען שפאפאקליאטיס מצליח לצייר דיוקן של סביבה מוטרדת, אך הוא כה מתאמץ להבהיר את הנקודות המרכזיות בסרט, עד שנדמה שהדמויות והמצבים נועדו לצורך הדגשה בלבד. שק מציין שרק הסיפור השלישי מצליח לעורר רגש אמיתי, כאשר הסרט מרוויח מנוכחותו של סימונס בתפקיד הפרופסור הגמלאי, ואילו קאבויאני מתעלה מעל המשחק הסביר בסרט, כעקרת הבית האומללה. לעומת זאת, שני הסיפורים האחרים הם, לדעת שק, קלישאות, האחד - של נוסחת "רומאו ויוליה", והשני - של יחסי תן וקח[18].
לעומת שק, אוואן גלייברמן סבר שהפרק השני הוא המהדהד ביותר, כאשר יורגוס עומד מהצד נוכח דמעות וייאוש, והשאלה היא אם הוא יצליח להציל את עורו מצד אחד, אך מצד שני - לשחרר את עצמו, וברור שאסונם של המפוטרים הוא הפחד מליפול בין הסדקים, ודבר לא ימתין להם מלבד אבדון. גלייברמן סבור שהסרט לא רע, אבל הוא מעט מדי. על אף שהסרט מטפל בסוגיות השונות בהגינות, הוא נראה שבלוני, ועם זאת הוא נוגע בסוגיה חשובה: מה קורה לחברה שהחיים "הרגילים" שלה הולכים ומתמעטים[19]?
בדומה לשק, סיימון אברמס שיבח את סימונס וקאבויאני, אשר בהופעה מיומנת, מעבירים עולם של משמעויות במבט בלבד. אלה, לעומת השחקנים האחרים, שאברמס סבר שהם חסרים את הכימיה הגורמת לצופים להאמין שהקשרים בין הדמויות חוצים גבולות סוציו-אקונומיים[20].
בישראל, שמוליק דובדבני כתב ב-ynet, שהמימד האגדי-אקטואלי בשלושת סיפורי האהבה, קורס נוכח נאיביות פוליטית ועיצוב סטריאוטיפי של הדמויות. לדעת דובדבני, ”הסרט הזה הוא דוגמה לאופן שבו משבר אמיתי מנוצל לצרכים של קיטש מלודרמטי ורידוד פוליטי ואנושי”[21].
פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בטקס פרסי האקדמיה היוונית לקולנוע לשנת 2016, הסרט זכה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר (מינאס חדזיסאבאס), וכן קיבל שלוש מועמדויות[22]: הסרט הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר (מריה קאבויאני); עיצוב ההפקה הטוב ביותר (יורגוס יורגיו).
- בפסטיבל הסרטים היווניים של לוס אנג'לס לשנת 2016, זכה הסרט בשני פרסי "אורפאוס"[22]: פרס עבור המשחק הטוב ביותר (מריה קאבויאני) ופרס בחירת הקהל. כמו כן, הסרט היה מועמד לפרס "אורפאוס" לסרט באורך מלא הטוב ביותר[22].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אהבה יוונית
אהבה יוונית, ברשת החברתית פייסבוק
"אהבה יוונית", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אהבה יוונית", באתר AllMovie (באנגלית)
"אהבה יוונית", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"אהבה יוונית", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "אהבה יוונית", באתר Metacritic (באנגלית)
- "אהבה יוונית", באתר אידיבי
"אהבה יוונית", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
"אהבה יוונית", קדימון הסרט בערוץ "של כריסטופורוס פאפאקליאטיס", באתר יוטיוב, 24 בפברואר 2015- סרט תיעודי על הפקת "אהבה יוונית", סרטון בערוץ "של כריסטופורוס פאפאקליאטיס", באתר יוטיוב (יוונית, עם כתוביות באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ioanna Zikakou. Greek Actor Minas Hatzisavvas Passes Away at 67. Greek Reporter, December 1, 2015
- ^ 1 2 התהלוכות ב"אהבה יוונית", סרטון באתר יוטיוב (יוונית עם כתוביות באנגלית)
- ^ Oh my sweet spring! Ὤ γλυκύ μου ἔαρ. Alexandria Institute. Retrieved November 13, 2019
- ^ "The new film by Christopher Papakaliatis, a love trilogy in contemporary Greece | Worlds Apart". Worlds Apart (באנגלית אמריקאית). 2014-07-10. נבדק ב-2022-09-29.
- ^ "Shooting begins for Loseft 50mg and Second Chance | Worlds Apart". Worlds Apart (באנגלית אמריקאית). 2014-09-30. נבדק ב-2018-08-24.
- ^ "Worlds apart at the abandoned Ellinikon International Airport" (באנגלית). נבדק ב-2018-08-24.
- ^ Máté Petrány, Athens' Abandoned International Airport Is Incredibly Creepy, Jalopnik, 16.7.2014
- ^ "Locations | Worlds Apart". Worlds Apart (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-08-24.
- ^ Worlds Apart (2015), נבדק ב-2018-08-24
- ^ 1 2 3 4 Worlds Apart (2015), נבדק ב-2018-08-23
- ^ Worlds Apart (2017) - International Box Office Results - Box Office Mojo, www.boxofficemojo.com (באנגלית)
- ^ Papakaliatis’ Worlds Apart Wows Audience, Held Over in New York, The National Herald, 22.1.2017
- ^ Joanna Kalafatis, NY Greek Film Festival Kicks Off With ‘Worlds Apart’, Hollywood Greek Reporter, 1.10/2016
- ^ Fotini Vlachaki, Christopher Papakaliatis on “Worlds Apart”, The F Martini, Retrieved 23.8.2018
- ^ Worlds Apart (Enas Allos Kosmos) (באנגלית), נבדק ב-2018-08-24
- ^ Worlds Apart, נבדק ב-2018-08-24
- ^ Gary Goldstein, Romantic drama 'Worlds Apart' spins three satisfying love stories set in Greece, Los Angeles Times, 19.1.2017
- ^ Frank Scheck, 'Worlds Apart': Film Review, Hollywood Reporter, 12.1.2017
- ^ Owen Gleiberman, Film Review: ‘Worlds Apart’, Variety, 13.1.2017
- ^ Simon Abrams, Even the Actors Don’t Look All That Into Romantic Greek Drama Worlds Apart’s Love Stories, Village Voice, 11.1.2017
- ^ שמוליק דובדבני, ביקורת סרט: "אהבה יוונית" - קיטש מלודרמטי, ynet, 8.8.2017
- ^ 1 2 3 Enas allos kosmos, נבדק ב-2018-08-24