אלעזר המכבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מחיצת אלעזר על ידי הפיל, איור מתוך תנ"ך מקלין משנת 1815.

אלעזר המכבי (ידוע גם כאלעזר החורני וגם כאלעזר אֲוָרָן[1]) היה בנו של מתתיהו החשמונאי ואחיו של יהודה המכבי. נודע בגלל מותו ההרואי בקרב בית זכריה במבצע התאבדות לחיסול פיל שחשב שעליו נמצא מנהיג האויב.

מעט מאוד ידוע על אלעזר, מלבד סיפור מותו ההרואי. על פי מגילת אנטיוכוס, מתתיהו הכהן ראה בו את הקנאי שבאחים, דוגמת פנחס בן אלעזר הכהן. בספר חשמונאים ב' מסופר שאלעזר קרא לפני העם בספר הקודש לפני היציאה לקרב. הוא נקרא ה"חורני" מכיוון שמקום מגוריו היה בית חורון.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסופר בספר חשמונאים א', פרק ו', במהלך קרב בית זכריה, זיהה אלעזר פיל שהוא שיער שעליו נמצא המלך אנטיוכוס החמישי, בגלל שריונו המיוחד, והחליט לסכן את חייו על מנת להציל את עמו ולהנציח את שמו בישראל. מה שקרה אחר כך מתואר בספר חשמונאים א': "וירוץ אלעזר כגיבור בתוך גדודי האויב וחרבו אכלה בשר ימין ושמאל. ויבוא עד הפיל ויכרע בין ברכיו וידקרהו, וייפול הפיל עליו וימות, ובנפלו המית גם אותו." עם זאת, מעשהו של אלעזר לא הביא את שאר צבא יהודה להילחם נגד הצבא העצום של ליסיאס והקרב הסתיים בהפסד. יוסף בן מתתיהו מסכם את הפרשה בכך שלמרות שאלעזר הצליח להרוג חיילים רבים, לא עלתה לו תועלת ממעשהו, חוץ משם העולם שעשה לעצמו.

ישנם, למשל החוקר בצלאל בר כוכבא, המפקפקים באמיתות סיפור זה, במיוחד ביכולת להרוג פיל על ידי דקירתו בחנית.

גרסה אחרת על מותו של אלעזר החורני מופיעה במגילת אנטיוכוס, ובה נאמר שאלעזר טבע בפרש הפילים: "ואלעזר היה מתעסק להמית הפילים, ויטבע בפרש הפילים. וכאשר שבו, בקשוהו בין החיים ובין המתים ולא מצאוהו, ואחר כך מצאוהו אשר טבע בפרש הפילים".

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעשהו של אלעזר מופיע בתחריט נחושת של הצייר הצרפתי גוסטב דורה, בן המאה ה-19.

ההתנחלות אלעזר, הנמצאת בקרבות מקום לקרב בית זכריה, נקראת על שמו של אלעזר. בנוסף, על שמו של אלעזר רחובות ברחבי ישראל; בירושלים נקרא הרחוב "אלעזר המכבי", בעוד בתל אביב נקרא הרחוב "אלעזר החורני".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]