קלונימוס קלמיש שפירא
רבי קלונימוס קלמיש שפירא - האדמו"ר מפיאסצנה (י"ט באייר ה'תרמ"ט - ד' בחשון ה'תש"ד; 20 במאי 1889 - 2 בנובמבר 1943), היה אדמו"ר שפעל בפולין בין שתי מלחמות העולם. נודע כאיש חינוך והתפרסם בזכות חיבוריו החדשניים בתחום החינוך החסידי, בהם "חובת התלמידים". בתקופת הכיבוש הגרמני שהה בגטו ורשה והמשיך לדרוש לקהל חסידיו. את דרשותיו העלה על הכתב והן נמצאו לאחר המלחמה והתפרסמו בספר אש קודש.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
נולד בשנת 1889 בגרודזיסק מזובייצקי שבפולין, לחנה ברכה (בתו של האדמו"ר חיים שמואל מחנצ'ין) ולרבי אלימלך שפירא מגרודזיסק מצאצאי המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. נקרא "קלונמוס קלמיש" על שם סבו מצד אמו (בעל המאור ושמש). התייתם מאביו בגיל צעיר מאוד.
נישא ב-1905 לחיה רחל הופשטיין, בתו של ירחמיאל משה מקוז'ניץ ונכדתה של אחותו הגדולה. בשנת 1909 הוסמך לרבנות ובשנת 1913 מונה לרבה של פיאסצנה, עיירה קטנה מדרום לוורשה. בשנת 1923 ייסד את ישיבת דעת משה, בוורשה, ושימש בה כראש ישיבה במקביל לאדמו"רות בפיאסצנה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נלכד הרב שפירא בוורשה המכותרת על ידי הגרמנים. בהפגזות נהרגו בנו, כלתו ודודתו, וזמן קצר לאחר תחילת הכיבוש הגרמני מתה גם אמו. למרות האסון האישי, ולמרות הצרה הכללית, סירב האדמו"ר להצעות בריחה שונות שהופנו אליו והעדיף להישאר עם חסידיו בגטו וורשה עד הסוף.
האדמו"ר עשה מאמצים רבים בגטו לשמור על מסגרת החיים הדתיים. כך למשל עשה מאמץ עליון לאפשר גישה של נשים למקווה טהרה, לקיים את מסגרת החגים - אפיית מצה בפסח, וכדומה, קיום ברית מילה, ועוד. יחד עם זאת, הרב שפירא כמעט שאינו נזכר ביומנים השונים שנכתבו בגטו[1]. הדרשות שאמר בפני חסידיו קובצו על ידו לספרו הידוע ביותר - אש קודש.
כמו רבנים אחרים בגטו עבד הרב שפירא בבית החרושת "שולץ" שנוהל על ידי אברהם הנדל.[2] האדמו"ר ניצל מן הגירוש הגדול למחנה ההשמדה טרבלינקה ביולי 1942, בשל היותו עובד חיוני (בגירוש נספתה בתו של האדמו"ר). לאחר מרד גטו ורשה, באפריל 1943, גורש הרבי עם היהודים שנותרו בחיים למחנה הריכוז טרווניקי, ליד לובלין. האדמו"ר נרצח בנובמבר 1943, יחד עם שאר יהודי המחנה, במסגרת מבצע "חג הקציר" (Erntefest) שערך האס אס.
אחיו הצעיר היה הרב ישעיהו שפירא, "האדמו"ר החלוץ", ממייסדי "הפועל המזרחי", ואביהם של השר יוסף שפירא ושל האדמו"ר רבי אלימלך שפירא.
[עריכה] שיטתו החינוכית
|
|
ערך מורחב – חובת התלמידים |
בספרו "חובת התלמידים" פונה רבי קלונימוס אל נפש התלמיד, ומשכנעו ללמוד ולהתמיד ולהתפלל. הוא פותח את ספרו באגרת למורים ולהורים בה מסביר את הצורך הגדול בחינוך. בספר עצמו מדבר בלשון נוכח לתלמיד הצעיר מתוך הרגשת רוממות של התלמיד ולא מתוך כפיה. דרישתו מהתלמיד איננה לפעול כמבוגר אלא ליצור מודעות למעשים ונטילת אחריות עליהם.
בספרו "הכשרת האברכים" מוסיף רבי קלונימוס שעל הלומד לדמיין את הסיפור המקראי על מנת "לחיות אותו" וכך להפיק ממנו יותר תועלת.
רבי שלמה קרליבך סיפר שאחד המשפטים שהיו שגורים בפיו והיה אומר אותו בכל הזדמנות הוא תזכרו דבר אחד, הדבר הכי חשוב בחיים זה לעשות טובה ליהודי אחר.("...צו טון א ייד א טוב'ע ".)[3]
הספר "דרך המלך" הוא ספר הדרשות שלו בין שתי המלחמות. בספר משתמש רבי קלונימוס בתובנותיו ורגישותו הפסיכולוגית, לשם הדרכה רוחנית, שנועדה להביא את האדם לקרבה רבה ככל האפשר לאל. השפה שלו בהירה וניכר בכתיבה שלו שהוא הכיר לעומק את התפיסות הפילוסופיות והפסיכולוגיות בנות הזמן, בצד ההיכרות, המובנת מאליה עם העולם הקבלי והחסידי. לרבי קלונימוס היה קו אכסיסטנציאלי חזק, שבא אצלו לידי ביטוי תמיד בלבוש יהודי, אך יכול גם לעמוד כחיפוש אוניברסלי. כך, למשל, בתורה שלו לפסח, מתאר רבי קלונימוס את מצבו השכיח של האדם בחיים כ"אסקופה הנדרסת למאורעות העולם", כשמצב הרוח שלו (תרתי משמע) הוא ראי למה שבא אליו מבחוץ. המילה החוזרת ונשנית אצלו היא "העצמות", המהות הפנימית של האדם, והיכולת שלו להיות מרכז כובד בעולמו. העצמות הזאת כרוכה אצל רבי קלונימוס בהתגלות ובלימוד, כשהיא לא יכולה להיות מנותקת מהאל, באותה מידה בה ההתגלות והלימוד לא יכולים להיות מנותקים ממנה.
בספר זה מגלה רבי קלונימוס מצב נפשי שהוא מכנה "ההשקטה" ,שהוא למעשה תהליך לריקון השכל ממחשבות. התהליך שהוא מתאר דומה לתהליך מקובל מאוד בתרגול שיטות מדיטציה שונות, בעיקר בדתות המזרח הרחוק.
[עריכה] חסידות פיאסצנה כיום
כיום חסידות פיאסצנה אינה פעילה כקהילה. לאחר פטירת האדמו"ר אלימלך שפירא מתל אביב הוכתר בנו הרב מנחם שפירא כממשיך השלשלת, במעמד בנוכחות הרב הראשי הרב ישראל מאיר לאו ונציגי המשפחה ונציגי חסידות פיאסצנה. האדמו"ר מנחם שפירא מ'פיאסצנה - בית שמש' . הקיים מרכז חסידי "אש קודש" ומנהל קהילה סביב בית הכנסת. בשבתות ובתאריכים חשובים מנהל "טיש" ומעביר בשבתות שיחות מתורת פיאסצנה. מורשתה של חסידות פיאסצנה מועברת גם על ידי הרב נתנאל רדזינר יו"ר חסידי פיאסצנה שהקים בבני ברק את "מרכז אש קודש".
[עריכה] מספריו
- חובת התלמידים, הדרכה בלימוד ועבודת ה', מיועד בעיקר לתלמידים צעירים.
- הכשרת האברכים - הדרכה בלימוד וחסידות לנשואים. ספר זה מהווה המשך ישיר לחובת התלמידים ומהווה 'הדרכה לתלמידים מתקדמים'.
- צו וזירוז - נספח להכשרת האברכים.
- חובת האברכים - ספר המשך להכשרת האברכים שאבד בתקופת השואה.
- מבוא שערים - הקדמות ללימוד חסידות.
- דרך המלך - ספר דרשות (לפני השואה)
- בני מחשבה טובה - ספר להדרכת חבורת אנשים השואפים להתעלות בעבודת ה'.
- אש קודש, דרשות חיזוק שבועיות שנתן האדמו"ר במשך ימי השואה ספר זה נכתב בזמן השואה.
[עריכה] ילדיו
- בנו הרב אלימלך בן ציון חתן האדמו"ר רבי שלמה חיים מבולחוב. נהרג בשואה.
- בתו רעכיל יהודית אשת הרב יחזקאל הכהן רבינוביץ בן רבי שלמה אלימלך אב"ד זאבירצה (בן רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ מקרימלוב וחתן רבי יחזקאל מרדומסק). שניהם נהרגו בשואה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- רון וקס, להבת אש קודש: שערים לתורתו של האדמו"ר מפיאסצ'נה, הוצאת 'תבונות', מכללת הרצוג, אלון שבות, תש"ע (360 עמודים)
- מאמר של רון וקס על הנבואה בתורתו של האדמו"ר מפייסצנה, בתוך הספר 'הנבא בן אדם' בהוצאת ראובן מס
- אהרן סורסקי, תולדות המחבר. נדפס בסוף הספר "חובת התלמידים" ו"אש קודש" בחלק מהמהדורות.
- ר. ליטנשטיין, עדות-חורבן יהדות אירופה, עמודים 24-31.
[עריכה] קישורים חיצוניים
ספריו
- אש קודש, באתר HebrewBooks
- חובת התלמידים, באתר HebrewBooks
אודותיו
- הרב יונה גודמן: חינוך לאמונה במשנתו של האדמו"ר מפיאסצנה.http://www.orot.ac.il/publications/bayin-chinuchit/Pages/97.aspx
- עמוס גולדברג, הרבי מפיאסצ'נה – גיבור ואנטי-גיבור, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- קלונימוס קלמיש שפירא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- בקשת יום הולדת פשוטה, יונה גודמן, אתר כיפה
- סרט הגמר של זאביק הראל "בחמימותה של האש קודש" בוגר בית הספר לקולנוע יהודי, אתר מכללת קנר לדרך ארץ ולתורה
- יצחק הרשקוביץ, ר' קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצ'נה: הגות השואה מול הגות טרום השואה, המשך או תמורה?, עבודה לתואר מוסמך, המחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ה.
- האדמו"ר מפיסצנה - נשיא "שומרי שבת" בורשה, עלון "נרות שבת" (בעריכת מרדכי הכהן), פרשת משפטים תש"ה (1945)
- אלעד גלבר,הנבואה במשנת האדמו"ר מפיאסצנה, אתר דעת
- צבי לשם, תרגילי דמיון מודרך אצל האדמו"ר מפיאסצנא והרב מנחם אקשטיין

- אביחי צור, "הוא יתברך מסתתר בבתי גואי" - תורת הייסורים של האדמו"ר מפיאסצנה, דפים לחקר השואה, מאסף כה' (תשע"א), עמודים 151-190.
. גרסת המאמר באנגלית. - יאיר שלג, לא נותר לי עוד כוח לחזק אתכם, הארץ
- מאמר על ה"אש קודש"
- אתר העוסק בחסידות ובקהילת פיאסצנה (בפולנית)
- יעל לוין, לאחר הסתלקותה – חדל לנגן בכינור, אתר הצופה
- שני סיפורים של הרב שלמה קרליבך הקשורים ברבי מפיאסצנה, בפורום "רבי שלמה קרליבך" בבחדרי חרדים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הרב נזכר פעמים ספורות ביומניו של הרב שמעון הוברבנד, קרובו של עמנואל רינגלבלום ודמותו מופיעה בכמה ספרי זיכרון שנכתבו לאחר השואה, כמו בספרו של שמחה רותם, קאז'יק. ואולם, הוא אינו מוזכר ביומנים העיקריים מאותה תקופה, כמו זה של רינגלבלום עצמו.
- ^ אודות אברהם הנדל ובית החרושת שלו ראו: אברהם הנדל, באתר יד ושם
הנתיב האחרון של גדולי התורה בגיטו ווארשה, בית יעקב, גיליון 47, ניסן תשכ"ג (1963), עמ' 9-6, באתר HebrewBooks - ^ הגיבן הקדוש
