שם משפחה יהודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שם משפחה יהודי מעיד לכאורה על השתייכותו של אדם למשפחה יהודית. בתרבות היהודית כמו בתרבויות רבות אחרות נהוג שבני זוג וילדיהם מזוהים באותו שם משפחה, אשר עובר מדור לדור.

שם משפחה כשלעצמו אינו מעיד בהכרח על קרבה משפחתית בין אנשים, ולעתים קרובות קשה להוכיח קרבת-דם בין אנשים שנושאים שם משפחה זהה.

בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב, ובני האדם נקראו על שם אביהם. כך למשל "יהושע בן נון", או שם מלא יותר: "נח בן למך בן מתושלח בן חנוך".

סוגי שמות משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים הוסיפו לעצמם שם משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם. בשל כך, אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו. לדוגמה, שם המשפחה לידרמן שייך למשפחת סנדלרים ממוצא פולני ("לידר" בפולנית פירושו סנדל, ו"מן" פירושו איש), משפחת מילר היא משפחה של טוחני קמח גרמנים ("מילר" בגרמנית פירושו טוחן) וכו'.

ישנם גם שמות משפחה המזוהים או שייכים לעדה מסוימת, למשל:

  • אברמיאן (בן אברהם בפרסית), יוספיאן (בן יוסף בפרסית), יעקביאן (בן יעקב בפרסית) ועוד שמות משפחה המסתיימים ב-"...יאן" הינם בדרך כלל ממקור פרסי או ארמני.
  • שמות משפחה המסתיימים ב-"...סקי" הם לרוב רוסיים, אוקראיניים, בלארוסיים או פולניים.
  • אלה המסתיימים ב"...נקו" או "...וק" הם בדרך כלל אוקראינים.
  • שמות המסתיימים בסיומת "...וב", ולפעמים גם "ייב", הם בדרך כלל רוסיים ,קווקזים או בוכרים.
  • שמות משפחה המסתיימים ב-"...וביץ'" הם בדרך כלל פולניים או רומניים.
  • שמות משפחה המסתיימים ב-"...שווילי", "...דזה" ("בן" בגאורגית) הם בדרך כלל גאורגים.
  • כאלו שמסתיימים ב-"שטיין" או "מן" או "ברג" הינם ממקור גרמני.

בנוסף, קיימים שמות משפחה המבוססים על מסורת ישראל, כגון: משפחת לוי (לצאצאי שבט לוי), משפחת כהן (לצאצאי אהרן הכהן), משפחת נפתלי (לצאצאי שבט נפתלי).

לעתים מאמצים לעצמם אנשים שמות משפחה על פי מקום מגוריהם, כמו משפחת יגורי (על שם הקיבוץ יגור).

שמות משפחה מסוימים הם כינויים שבאו לציין את מוצאה של המשפחה. שם כמו פרנק, פרענק או פרנקו ניתן ליהודים ממוצא גרמני (דהיינו, מארץ הפרנקים) שהתיישבו בקרב יהודים ספרדים. לשם "אשכנזי" הוראה דומה, אלא שכאן נעשה שימוש בשם "אשכנז" התנ"כי המיוחס במסורת היהודית לגרמניה (בראשית י', ג').

שמות משפחה בעדות ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמות משפחה מסוימים הם על פי העיר או האזור שבהם מוצא המשפחה. דוגמאות:
מבני ערים בספרד ובפורטוגל:
טולדנו - מהעיר טולדו שבספרד; אב[ו] קאסיס - מהעיר קאסיס עיר חוף בצרפת; אל-כסלסי - מהעיר קסלסס בספרד; אלגרנטי - מהעיר גרנדה בספרד, אלפסי מן העיר פס שבמרוקו
בשם המשפחה סוויסה ישנן שלוש אפשרויות: 1. מאזור סואסה בספרד; 2. על שם העיר "סוסה" בתוניס ואיטליה; 3. על שם העיירה והנהר סוויסה שבסוריה, כ-20 ק"מ מזרחית לקצרין
מבני ערים בארצות האסלאם:
אלקומסי - מהעיר קומס בצפון איראן; בארזני - מהעיר בארזן בכורדיסטן; אדרי, אדרעי או דרעי - מעמק הדראע (במרוקו); ענתבי - מהעיירה עין טב (כיום גזיאנטפ) שיהודיה עברו לחאלב; אזרזר - מכפר בשם איזרזר (אילה בשפת בני המקום), שבאזור האטלס בואך אגדיר.
  • שמות משפחה מסוימים הינם על פי עיסוק אבי המשפחה:
דוגמאות: אלבז - מאלף הבזים; גבאי - גבאי (משרת בבית הכנסת); ג'מצ'י - זגג; סעצ'י - שען; גלאם - נוקד (מגדל צאן וסוחר בתוצריו - עור, חלב וצמר); מסיקה - מוסק זיתים.
דוגמאות: פרץ - על שם פרץ בן יהודה; אלמושנינו - חזן; אלפנדרי - נגיד
דוגמאות: אגגבבה - אביו של אגג בפרסית; אלחלאואצי - מייצר חלבה בכורדית; בנא - בנאי בפרסית
  • שמות משפחה שהם ראשי תיבות:
דוגמה: בן חמ"ו - בן חנניה מישאל ועזריה

שמות משפחה בעדות אשכנז[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שמות ביהדות

בעדות אשכנז נכנסו שמות המשפחה בצורה המוכרת לנו כיום רק במאה ה-18. עד אז היה רווח השימוש בשמות האב או בכינויים שנגזרו מהעיסוק/חזות/תכונות/אופיו, של אבי המשפחה. בעקבות צווים שהוצאו על ידי ממשלות אירופאיות (כמו באוסטרו-הונגריה), אולצו חלק מהיהודים לאמץ שמות שניתנו להם על ידי נציג של השלטון. אחרים בחרו בשמות משפחה. עם זאת, היו משפחות יהודיות אמידות שאימצו שם משפחה כמנהג האצילים הגויים. שמות המשפחה שנבחרו על ידי ראשי המשפחות ניתנים לחלוקה על ידי מספר קבוצות:

  • על-פי עיסוק ראש המשפחה:
יש להניח ששמות משפחה מן הסוג הזה היה קודם לקביעתו כשם משפחה כינוי של בעל המקצוע.
דוגמאות: גלזר - זגג, פישר - דייג; ריכטר - שופט; אייזנר - עובד בברזל (אייזן); בוכבינדר - כורך ספרים; ברונפמן - מזקק; דיכטר - פייטן; דורפמן - כפרי, איש הכפר.
  • על-פי מקומות שמהם מוצא המשפחה:
דוגמאות למקומות מרכז אירופה ובמערבה: נמצוב - מיוצאי גרמניה, נוישטט - מיוצאי נוישטט שבגרמניה, ברלינר - מיוצאי ברלין, המבורגר - מיוצאי המבורג, דרזנר - מיוצאי דרזדן, פרנקפורטר - מיוצאי פרנקפורט, אמסטרדמר - מיוצאי אמסטרדם.
דוגמאות למקומות במזרח אירופה: אודסקי - מיוצאי אודסה; ברודי - מיוצאי העיר האוקראינית ברודי, יסנוגורודסקי - יוצאי העיר האוקראינית יסנוגורודקה, גורדון - מיוצאי גרודנו; ורשה, ורשבסקי - מיוצאי העיר הפולנית ורשה, קראקובר - מיוצאי קראקוב; פוזננסקי - מיוצאי פוזנן, פאלטרו (כמו גווינת' פאלטרו) - מיוצאי פלטרוויץ.
  • שמות ביידיש כמזכרת לשמו של בן משפחה:
בשמות המשפחה הפטרונימיים האלה החלק הראשון של שם המשפחה (2-3 אותיות ראשונות) הוא שם האיש ביידיש (בדרך כלל אבי המשפחה או אם המשפחה) בהקטנה של חיבה (אליעזר הופך ל"לייזר", משה ל"מוסקו" וכו'), והחלק השני הוא סיומות מסוג -וויץ, -וביץ, -סקי, -ויצי, -וב, -זון, -קין וכו'. מרבית הסיומות הינן ציון המילה "בן". מאידך, קיימות סיומות שאינן משמשות רק לשמות משפחה שמקורם בשם אדם אלא גם בשם מקום. כאלה הן הסיומות -סקי ו -וב. דוגמאות: ברקוביץ', ברנזון - בנו של דב; מושקוביץ', מוסקוביץ', מוסינזון - בנו של משה; הרשקוביץ, הירשזון, הירשנזון - בנו של צבי.
מאידך, קיימים גם שמות משפחה עם הסיומת -ביץ' המציינים מקצוע רוחני חשוב של אבי המשפחה כגון: חזנוביץ' - על שם האב שהיה חזן; רבינוביץ' - על שם האב שהיה רב.
שמות המשפחה אברמוב, אברמוביץ' ואברמוביצי (שהיא צורה הכתיבה של אותו השם ברומנית, שם הסיומת "ץ'" הינה תמיד בתוספת י') ודומיהם, אשר משמעותם "בן אברהם", אינם בהכרח על שם אבי המשפחה אלא גם על שם אברהם אבינו, ויש בכך הדגשה על היותו בן לעם היהודי.
שמות כמזכרת לשם אם המשפחה (מטרונים) היו נפוצים יותר בקרב החסידים מאשר אצל שאר העדות האשכנזיות. כמו כן ילדים קיבלו לפעמים מסיבות שונות את שם האם. לפעמים שיוך שם משפחה לשמה של אישה אינו מעיד בהכרח על אם המשפחה אלא על אחות במשפחה. דוגמאות לשמות על פי שמות נשיים: דבורקין - לפי דבורה; חבקין - לפי חווה; חנקין - לפי חנה.
  • שמות בהשפעת התרבות הגרמנית:
ישנם שמות משפחה שאומצו על ידי היהודים בחלקים ממזרח אירופה בהשפעת סממנים מהתרבות הגרמנים. דוגמאות: אדלר - נשר; שטרן - כוכב; רוזנברג - הר של שושנים.
  • שמות שנבחרו כסגולה להצלחה:
ישנם שמות משפחה שאלה שבחרו בהם חישבום לסגולה להצלחה לפי משמעות השם. דוגמאות: רייך - עשיר; קלוג, קלוגר - חכם; לנגלבן - חיים ארוכים.
  • שמות תארים, שמות שנלקחו מהטבע, מהצבע, על פי סלעים ומתכות, על פי מידת/עיסוק אבי המשפחה ועל פי בעלי חיים:
דוגמאות: טייך - נהר; טוי - טל; בַּרג/בֶּרג - הר/ים; בראון - חום; וייס, וייסמן - לבן, איש לבן; נויר - שחור, נוירמן - איש שחור; שטיין - אבן; רוזנשטיין - אבן שושן/ורד; גרוס, גרוסמן - גדול, איש גדול; מיטלמן - איש בינוני; אלתרמן, אלתמן - איש זקן (חכם); ארבייטמן - איש עבודה; בר, ברמן - דב, איש דובים; גנץ - אווז.
  • שמות שהם ראשי תיבות:
דוגמאות: ב"ק - בני קדושים; ברי"ל - בן רבי יהודה לייב; ד"ץ - דיין צדק; כ"ץ - כהן צדק; זק"ש - זרע קדושי שפירא; חרל"פ - חייא ראש ליהודי פולין.
  • שמות גנאי:
יש שמות משפחה שמשמעותם שלילית לחלוטין. לדוגמה: "גמיינר", שמשמעותו בגרמנית וביידיש היא "רמאי" או "שקרן" (תלוי בדיאלקט), ו"קריגסמן", שמשמעותו "שודד" או "איש מדון". לשמות אחרים יש משמעות לעגנית כגון "אסלסקופף" (ראש חמור).

בשנת 1787 החליטה האימפריה הרומית הקדושה להעניק שמות משפחה לכל נתיניה.

זו טעות נפוצה שיהודים היו צריכים לשלם עבור שמות משפחה יפים, גם ללא יהודים היו שמות משפחה לא יפים וכולם היו חייבים לאמץ שם משפחה, יהודים ולא יהודים. באף ספר רציני על שמות אין מוזכרת קניית שמות. ייתכן שהיו מקרים בודדים יוצאים מהכלל אבל ב-99% אחוז משמות המשפחה אין לזה סימוכין במסמכים, תעודות או ספרים. היו מקרים שיהודים ולא יהודים לגלגו על השלטונות ולקחו לעצמם שמות שהיום היינו קוראים להם שמות מכוערים או שמות של רשעות, זה נעשה מתוך מחשבה שממילא הגזרה הזאת של לקיחת שם משפחה תעבור במהירות ולמזלם הרע השם נשאר, ידועים מקרים שאנשים בעלי שמות כאלו החליפו לאחר שנים את שם משפחתם לשם אחר ואז הם היו חייבים לשלם אגרות לשלטון, אבל זה נעשה מרצונם החופשי ללא לחץ של השלטונות. [דרוש מקור]

שמות משפחה מתחום המושב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילון לשמות משפחה שהיו נפוצים בתחום המושב בשם "A Dictionary of Jewish surnames from the Russian Empire", הוצא על ידי אלכסנדר ביידר בהוצאת אבותינו.

שמות משפחה של קהילת ביתא ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה. אדם מכונה בשמו הפרטי, שם אביו ושם סבו, בדומה לנהוג בתקופת התנ"ך. כשעלו יהודי אתיופיה לישראל, הם נדרשו על ידי הרשויות להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל. לרוב בחרו לקחת את שם הסב והפכו אתו לשם משפחה. במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם המשפחה על פי אביו של הסב. ובמקרה בהם אב המשפחה לא חי בעת עליית המשפחה לישראל, נקבע השם על פי שם האב המנוח.

שמות משפחה של קהילת בני ישראל (הודו)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות המשפחה של הקהילה מהודו נלקחו מהכפר בו התגוררו, בעיקר בעמק הקונקאן שבמדינת מהרשטרה, בתוספת של "קר". כך למשל "דנדקר" - מהכפר דנדא, "דיווקר" - מהכפר דיוו, "פנקר" - מהכפר פן ו"נוגאוקר" - מהכפר נו.

ישנם כ-128 שמות משפחה שונים בקרב הקהילה, למרות שבתחילת המאה העשרים, ובמיוחד עם עלייתם לישראל, החלו רבים לשנות את שם משפחתם, לרוב על-פי שמו הפרטי של הסב או אב הסב, כגון ראובן, יוסף או שמואל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Heinrich W Guggenheimer and Eva H Guggenheimer, Jewish family names and their origins: an etymological dictionary, Hoboken (N.J.): Ktav Pub. House 1992.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]