בלאק מטאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בלאק מטאל
מקורות סגנוניים: ת'ראש מטאל
הבי מטאל
מקורות תרבותיים: תחילת שנות ה-80 בסקנדינביה ובבריטניה
כלים: גיטרה חשמלית, גיטרה בס, תופים
פופולריות מיינסטרים: מחתרתי, להקות מעטות במיינסטרים המטאל
נגזרות: ויקינג מטאל
תת-סוגות
בלאק מטאל סימפוני, בלאק מטאל מלודי

בלאק מטאל ("מטאל שחור" - Black Metal) הוא סגנון כבד וקיצוני בתוך זרם ההבי מטאל, המהווה מכלול של מוזיקה ותרבות, ואשר צמח בסקנדינביה ובבריטניה בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, ומאוחר יותר התהווה במתכונתו המוכרת בנורבגיה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20.

הבלאק מטאל מאופיין במלודיות קודרות, דיסטורשן צורמני, תיפוף מהיר ואגרסיבי, צווחות גבוהות וחורקות, פשטות טכנית, חזרות והתעסקות רבה בנושאי השטן ואנטי נצרות. רבים מיוצרי הסגנון לא רואים בבלאק מטאל מוזיקה ותו לא, כי אם אידאולוגיה ודרך חיים של ממש, אשר שיא ביטויה היה בגל הצתות של כנסיות בנורבגיה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. אמנם אין עוררין על כך שהבלאק מטאל הושפע במידה רבה מההבי מטאל, אך יוצרי וחובבי הבלאק מטאל יצרו לעצמם תת-תרבות משלהם עם מאפיינים ייחודיים משלה.

מקור המושג "black metal" הוא באלבום של להקת המטאל האנגלית ונום, אשר אמנם לא ניגנה בלאק מטאל, אך השפיעה על היווצרותו.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התהוותו של הבלאק מטאל בשני גלים של להקות: הגל הראשון כולל בתוכו מספר להקות אשר הניחו את היסודות ללהקות הגל השני, אשר הגיעו ברובן מנורבגיה וביססו את המוזיקה שלהן על היסודות הקיימים בעודן מוסיפות עוד מאפיינים מוזיקליים ותרבותיים לז'אנר.

הגל הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקות הגל הראשון של הבלאק מטאל היו בעיקרן להקות ת'ראש מטאל אשר יצרו מוזיקה גולמית, פשטנית עם סאונד מחוספס ובכך הניחו את היסודות והשפיעו על להקות הגל השני. חלק מכנים את תקופת הגל הראשון כתקופת ה"פרוטו בלאק מטאל" (Proto-Black Metal) משום שלהקות הגל הראשון לפעמים אינן נחשבות ללהקות בלאק מטאל במלוא מובן המילה, דהיינו כפי שהוגדר על ידי להקות הגל השני.

המונח הסוגתי 'בלאק מטאל' הוגדר עם יציאתו של האלבום "Black Metal" של ונום הבריטית בשנת 1982. למרות שהמוזיקה הייתה קרובה יותר לספיד מטאל ולת'ראש מטאל, ניתן היה למצוא מרכיבים ומאפיינים רבים אשר הפכו לחלק אינטגרלי מהבלאק מטאל. העיסוק בטקסטים שטניים ובתורות הנסתר יחד עם הדימוי השטני שנלווה לכך גם במהלך הופעות וכן השימוש בכינויים מיסטיים של חברי ונום, הם כמה מהמאפיינים האומנותיים היותר בולטים בבלאק מטאל עד היום. מבחינה מוזיקלית ניתן היה לשמוע את החיסרון בהפקה ממוקצעת, בגיטרות הגולמיות והפשטניות, ובשירה הצעקנית יותר - כל האלמנטים המוזיקליים הללו היו לא אופיינים לתקופה הזו בהיסטוריה של המטאל, וכולם השפיעו רבות על להקות הגל השני.

להקה נוספת אשר נחשבת לאחת מהחלוצות של הז'אנר ובין הלהקות אשר השפיעו יותר מכל על הבלאק מטאל היא בת'ורי השבדית, להקתו של תומאס פורסברג הידוע בכינויו קוורת'ון. בת'ורי התאפיינה בשירי ת'ראש מטאל מהירים, מחוספסים וללא הפקה סטנדרטית, דבר שתאם לשירה המחוספסת והצווחנית של קוורת'ון ולדימוי המאיים והשטני של הלהקה. בדומה לונום, גם בת'ורי התמקדמה בנושאים אפלים ושטניים באופן בלעדי בשלושת אלבומיה הראשונים, אך בסוף שנות ה-80 הוסיפה החל קוורת'ון לכתוב שירים המבוססים על קונספטים המתארים את המיתולוגיה הנורדית ואת חיי הויקינגים, ובכך החלה תנועה של להקות המתאפיינות גם באידאולוגיה המבוססת על זיקה לאמונתם של הויקינגים ולמסורתם (סגנון זה התפתח בהמשך למטאל ויקינגי). רבים מחשיבים את בת'ורי ללהקת הבלאק מטאל הראשונה, ולזו שהוציאה לראשונה אלבומי בלאק מטאל ממשיים.

מלבד בת'ורי וונום ישנן עוד כמה להקות פרוטו-בלאק מטאל אשר הטביעו את חותמן בז'אנר, ביניהן: האלהאמר שלימים תהפוך לCeltic Frost ו-Mercyful Fate. ‏King Diamond, סולנה של מרסיפול פייט, נחשב לאחד הראשונים שהשתמש בקורפס פיינט (צביעת הפנים בשחור ולבן), שהפך למאפיין אסתטי נפוץ בקרב להקות בלאק מטאל. להקה נוספת שהשפיעה במידה מסוימת על הז'אנר היא להקת הת'ראש\דת' הברזילאית סרקופגו שיצרה מוזיקה כבדה במהלך שנות השמונים, מוזיקה אשר גבלה גם בבלאק מטאל,אחרי פריצתה של סרקופגו אחלו להופיע עוד להקות שנגנו את אותו סגנון שיצרה הלהקה,להקות כגון Blasphemy ,Holocausto , Beherit , Archgoat ,Sadistik Exekution ,Bestial Warlust ,Necrovore ועוד.

לקראת סוף שנות ה-80 החלו להקות להשתמש בסאונד אשר קוורת'ון מלהקת באת'ורי קיבע מהאלבום Under The Sign Of The Black Mark לסאונד יותר אפי ואווירתי ,להקות אלו נכללות Tormentor בה הסולן הוא אטילה קראשר שלעתיד יחליף את דד המנוח ממייהם ,Master's Hammer , Mefisto ,Root ,Rotting Christ , Mortuary Drape , Samael ,Morbid ,Treblinka (שלימים תהפוך לTiamat ) ,להקות אלו סימנו את תחילת עידן הגל השני של הבלאק מטאל על פי הסאונד והאווירה .

הגל השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלספמר ומניאק, חברי להקת מייהם

הגל השני בהיסטוריה של הבלאק מטאל החל עם קומם והתפתחותן של להקות מטאל מנורבגיה הקרה בתחילת שנות ה-90, ובהם ניתן למנות את מייהם, בורזום, Darkthrone, אימורטל, סטיריקון, אמפרור, גורגורות' ו-Enslaved. להקות כמו מייהם או Darkthrone קמו כבר בשנות ה-80 ואף שיחררו מספר קלטות דמו וסינגלים במהלך אותם שנים (בזמן פעילותן של להקות הגל הראשון), אך את המוזיקה שלהן לא היה ניתן להגדיר כבלאק מטאל במלוא מובן המילה, ורק במהלך שנות ה-90 התהווה הבלאק מטאל באופן ממשי יותר על ידי השתיים ועל ידי שאר הלהקות הנורבגיות.

הלהקות הנורבגיות מהגל השני יצרו וגיבשו את סאונד הבלאק המסורתי כפי שהוא מוכר כיום לחובבי הז'אנר, כאשר הוסיפו סאונד כבד יותר, גיטרות מחוספסות, מהירות וכבדות המלוות באווירה אפלה וקודרת יחד עם השפעות מהמוזיקה הקלאסית של תקופת הבארוק תוך כמובן השמת דגש על הקונספטים השטניים והמיזנטרופים הנפוצים בז'אנר. מלבד זאת, סצנת הבלאק מטאל הנורבגית אשר חבריה היו חלק מה"חוג הפנימי" של להקות הבלאק מטאל, נקשרה בשערוריות רבות ובאותן השנים שמן של אותם להקות נקשר באופן קבוע עם אירועים אנטי-סוציאלים ו-נונקונפרמים קיצוניים, שנעשו כחלק מהפילוסופיות האנטי-נוצריות והדיכוטומיה האנטי-דתית של חברי להקות הבלאק מטאל. על מנת לעבור את השלב הסופי המעניק מעיין אישור לקבלתן של להקות למעגל הפנימי של הבלאק מטאל, היה על להקות לא רק להאמין באותן פילוסופיות אלא גם לבצע מעשים המבטאים את אמונתם. בעבר צוטט בראיון סולנה של אמפרור Ihsahn באומרו שאותן פעולות נעשו מתוך התנגדות לחברה ולנורמות החברתיות‏[1]. הקווים האסתטיים של חברי להקות הבלאק מטאל והאביזרים הנלווים להופעה הכללית של הלהקות קיבלו נפח תכליתי כאשר אותם אביזרים (קורפס פיינט, לבוש ארכאי וכו') ייצגו עבור חברי הלהקות את היבדלותם מהמעגל הקונפורמיסטי של החברה.

הסצנה הנורבגית על אף היותה הפוריה ביותר מבין סצינות הבלאק מטאל היא אינה הסצנה היחידה בה הייתה פעילות ערה וגם בשכנתה שבדיה של תחילת ואמצע שנות ה-90 החל להיווצר גל של להקות בלאק מטאל שבדיות כמו דארק פיונרל, דייסקשן ו-מרדוק. הסצנה הפינית גם היא סיפקה מספר להקות אשר התכחכו עם חברי הלהקות הנורבגיות לא פעם, בין אותן להקות ניתן למנות את אימפיילד נזרין (שגם שילבה גריינדקור במוזיקה שלה בשלבים מסוימים) ובהרית.

אירועים היסטוריים בבלאק מטאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת התקליטים הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוייסטן ארנסת' המכונה יורונימוס, אשר היה הגיטריסט של מייהם, היה חלוץ בכל מה שקשור לחיזוק מעמדו של הבלאק מטאל. יורונימוס הקים חברת תקליטים עצמאית בשם "Deathlike Silence Productions" בסוף שנות השמונים וזו הייתה הראשונה שהוקדשה באופן בלעדי למען פועלן המוזיקלי של להקות הבלאק מטאל והחתמתן של להקות בלאק מטאל צעירות. תחת חברת התקליטים הוציאו להקות מספר את אלבומיהן הראשונים והמשפיעים ובהם מייהם, בורזום, סיי היפנים ואברופטום השבדים. מלבד חברת התקליטים המייעדת עצמה לבלאק מטאל, יורונימוס פתח גם חנות תקליטים באוסלו שנקראה Helvete (גיהנום בנורבגית) ושם רוכזה עיקר הפעילות המוקדמת של חברי להקות הבלאק מטאל וחלוצי הז'אנר. ניתן לשער ששם תוכננו הפעילויות האידאולוגיות העתידיות של חברי להקות הבלאק מטאל ובהן הצתותיהן של כנסיות ברחבי נורבגיה. חנות התקליטים נסגרה ב1993, חודשים מספר לפני הירצחו של יורונימוס על ידי וארג ויקרנס, דבר שגרם גם לסגירת חברת התקליטים.

התאבדותו של Dead[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תחילת שנות התשעים אין ספור אירועים נתקשרו במייהם ואחד המקרים הנודעים ביותר הייתה התאבדותו של סולן הלהקה השבדי פר אינגב אולין הכונה Dead. בשנת 1991 ביצע אולין התאבדות בעזרת רובה ציד, (אותו קיבל יחד עם התחמושת מוארג ויקרנס) ולאחר שחתך את ורידי אמותיו בסכין. סופר כי Dead השאיר אחריו מכתב בו נכתב בפשטות "סליחה על כל הדם" ומספר מילות התנצלות על שהתאבדותו נעשתה בדלתיים סגורות. קיומו של המכתב אושר על ידי Hellhammer (המתופף של מייהם). גופתו של Dead נתגלתה על ידי יורונימוס שלא הזעיק את המשטרה ובמקום זאת נסע לאוסלו עם מנת לקנות מצלמה חד-פעמית, חזר למקום ההתאבדות וצילם את גופתו של Dead כאשר הוא הציב את הגופה במספר תנוחות. התמונות נגנבו מאוחר יותר ואחת מהן שימשה כעטיפת לאלבום הבוטלג "Dawn Of The Black Hearts" של מייהם, שהפך לאחד מאלבומי הבוטלג המופצים ביותר בתולדות הבלאק מטאל בפרט והמטאל בכלליותו. סביב התאבדותו של פר נפוצו שמועות רבות ביניהם שיורונימוס חתך חלק ממוחו ואכל ממנו ושחברי להקת מייהם הכינו מעצמותיו שרשראות לצוואר. השמועות הללו התבררו כשקריות.

הצתת הכנסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאי הדגל וחלוצי הבלאק מטאל האמינו בגישה אנטי נוצרית חריפה ומאידך גיסא הזדהו חלקם עם האמונות הפאגניות אותן הנצרות דיכאה והשמידה. כחלק מאותה אידאולוגיה נעשו למעלה מ50 הצתות מכוונת כנגד כנסיות ברחבי נורבגיה, הן על ידי חברי הלהקות עצמן והן על ידי אנשים אשר הושפעו מהאידאולוגיה האנטי נוצרית והנון-קונפורמיסטית של הבלאק מטאל. עיקר ההצתות התרחשו בין השנים 1992 ועד 1996 בנורבגיה והן נחשבו לקלימקס האידאולוגי של חברי הלהקות אשר ביטאו את זעמם וסלידתם מהנצרות על ידי הרס של מבנים נוצריים שחלקם היו בני כמה מאות שנים ואף הייתה להם חשיבות היסטורית מבחינת הנצרות בסקנדינביה.

אחד ממקרי ההצתה היותר מפורסמים הייתה הצתת כנסיית Fantoft stavkirke שעמדה ברובע פאנה שבעיר ברגן שבנורבגיה. על פי השערות המשטרה, היה זה וארג ויקרנס (המוכר גם מפרויקט היחיד שלו בורזום וכן בכינוי "קאונט גרינשך") שעשה זאת לבדו, אולם מחוסר ראיות לא היה ניתן להאשימו בדבר ואת זמנו בכלא הוא מעביר בעוון רציחתו של יורונימוס. רמז עבה שאולי מעיד על הקשר בין שריפת הכנסייה בברגן לבין ויקרנס היא העובדה כי עטיפת האלבום Aske שיצא ב-1993 תחת הפרויקט בורזום, היא בעצם תמונה של יסודותיה השרופים של הכנסייה.

וארג ויקרנס מעולם לא ריצה מאסר בכלא עקב שריפת כנסיות אך לעומתו סאמות' (Samoth) מאמפרור, שהצית כנסייה העונה לשם Skjod (סקיוד) באזור רוגלנד (Rogaland) נשפט ונכלא ל16 חודשי מעצר בכלא הנורבגי. לפי חקירת המשטרה, באותה הצתה התלווה אל סאמות' וארג ויקרנס, אך סאמות' הוא זה שהצית את הכנסייה בעזרת בלוני גז שהבעירו את האש שכילתה את העץ הישן ממנו הייתה בנויה הכנסייה.

עם דעיכת הפעילות האידאולוגית של להקות הבלאק מטאל ובמיוחד בשנים האחרונות, הדעות חלוקות בקרב אמני הבלאק מטאל האם אותן פעולות אשר נתפסו כקיצוניות למדיי, היו לגיטימיות ונכונות. Gaahl סולנה של גורגורות' אמר במספר ראיונות שהוא תומך באותן ההצתות וחושב שעשייתן היה נכונה ואף אומר שהצתות מכוונות עוד יקרו בעתיד‏[2], בעוד בלספמר, נגן הגיטרה המחליף של מייהם, טוען שאותן פעולות היו מטופשות היות שבמקומות בהן הוקמו הכנסיות היו בעבר מקדשים ומזבחים פאגאנים ובעצם שריפתם של הכנסיות ישנה פגיעה במסורת ובמורשת הפאגאנית לה רוחשים חברי להקות הבלאק מטאל כבוד רב.‏[2]

קונפליקטים בין הסצינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1992 לשנת 1993 החלה מין קונפליקט שכונה גם "The Dark War" בין סצנת הבלאק מטאל הגדולה של נורבגיה והסצנה הקטנה יותר של פינלנד. החיכוך בין הסצינות החל בתור מתיחה בטלפון שביצע Nuclear Holocaust, סולנה של בהרית, אשר התקשר לסאמות' (נגן הגיטרה של אמפרור) ומיקה לוטינן סולנה של אימפיילד נזרין הפינית בשעת לילה מאוחרת. השיחות עצמן היו בעצם מלמולי מילים כאשר ברקע התנגו שירי ילדים ולמרות זאת, מיקה לוטינן חשב שמה שהוא שומע בטלפון היא השפה הנורבגית ושאותם מלמולים היו איומים על חייו. לוטינן התייחס לאותן שיחות בכובד ראש היות שבאותה תקופה נוצרה מתיחות בין שתי הסצינות על רקע אידאולוגי והנהגתי כשכל אחת מהן רצתה להוביל את החוג הפנימי של הבלאק מטאל שהתהווה באותן השנים לפי האידאולוגיה והשקפת העולם שלה: יורונימוס שהיה מחלוצי הבלאק מטאל ואחד מהדמויות החשובות והפעילות ביותר בבלאק מטאל של אותם שנים, רצה לבסס את התנועה לפי השטניזם התאיסטי ולהפוך אותה למעיין תנועה דמוית כת-פולחנית בעוד הסצנה הפינית דגלה בשטניזם על-פי משנתו של אנטון סזנדור לה-ויי.

סלידתה העזה של אימפיילד נזרין התבטא בכמה ציטטות שהופיעו על האלבום "Tol Cormpt Norz Norz Norz". אחרי האלבום הזה, אימפיילד נזרין החליטה להפסיק ולעשות בלאק מטאל וקיטלגו את המוזיקה שלהם כ"דת' מטאל שטני" כדי ליצור הבדלה ביניהם לבין הסצנה הנורבגית. אימפיילד נזרין היא לא להקת הבלאק מטאל הפינית היחידה שהיה לה איזשהו סכסוך מתוקשר עם להקה נורבגית או עם הסצנה הנורבגית - חברי Black Crucufixion התבטאו במגזין הבלאק מטאל הפיני "The Sinister Flame" באומרם שדארקת'רון היא להקה "טרנדית" וזאת משום שהם החלו כלהקת דת' מטאל ועברו לנגן בלאק מטאל בגלל התנופה המוזיקלית והפעילות הערה של הסצנה במולדתם.‏[3]

מלבד המתיחות הנורבגית-פינית זכורה לרבים גם יריבות מוזיקלית\ערכית בין הדת' מטאל השבדי שהתהווה בערך באותן השנים בהם הבלאק מטאל צבר תנופה. היריבות הייתה מעין תחרות בין שתי הסצינות ש"נערכה" על מנת לקבוע מי "מרושע" יותר. העיסוק במוות ובשטן לדוגמה, לא היה נחלתם הבלעדית של להקות בלאק מטאל וגם להקות דת' מטאל עסקו בנושאים שנחשבים לאפלים ואנטי-סוציאלים, אך הטענה שהועלתה נגד חברי להקות הדת' מטאל השבדי מצידן של להקות בלאק מטאל נורבגיות היא שאת הערך התדמיתי המוסף לרעיונות והאידאלים שמציגים להקות הבלאק מטאל בליריקה שלהם, ניתן למצוא בפעילות הענפה של חברי להקות הבלאק שהתבטאה בשריפת כנסיות בעוד שהלהקות השבדיות אינן עושות דבר מלבד ליצור לעצמם תדמית מרושעת "תיאטרלית" אך לא יותר מכך.

רציחתו של יורונימוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד האירועים המכוננים בהיסטוריה והתרבות של הז'אנר היה הירצחו של יורונימוס, גיטריסט Mayhem. אוייסטן ארסת' סביבו נבנה האתוס התדמיתי של הבלאק מטאל, היווה אישיות שערורייתית, גם בקרב חברי הסצנה וה'חוג הפנימי' בנורבגיה של סוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים. אישיותו, כפי שמתוארת ומתועדת על ידי מוזיקאים, כותבים ומבקרי מוזיקה שבאו במגע עם התנועה האיזוטרית והרדיקלית שיצר, הבחינו כי יורונימוס שעודד והעריץ אקטיביזם קיצוני שבא לידי ביטוי בשריפת כנסיות - יחד עם אישיותו האמביוולנטית והקוטבית, יביא למפלתו ויעורר אנטגוניזם מתוך הסצנה עצמה. אדם אחר, וארג ויקרנס (קאונט גרינשך, בורזום), שהיה והפך ברבות השנים לדמות שמזוהה עם הבלאק מטאל יותר מכל אדם אחר, היה מסוכסך עם יורונימוס על רקע שמשוער כי היה אידאולוגי או תחלופתית - אי הסכמות בנוגע להמשך תנועת הבלאק מטאל הנורבגית וצביונה הרעיוני. סופר כי יורונימוס רצה להפוך את התנועה לפולחנית יותר, בעל אופי מסוגר של כתות חניכה מיסטיקניות ושטניות (בדומה לרעיון של כנסיית השטן או לחברות סודיות) ואילו וארג דווקא גרם לאפקט ההפוך בכך ששמו (ובכך שמה של הסצנה כולה) נקשר עם שריפת הכנסיות העץ העתיקות ברחבי נורבגיה. הקיום בין השניים היה נפיץ ודליק, ובהזדמנויות תקשורתיות בשנים האחרונות, העידו אנשים המקושרים לסצנה כי מעשה אלים בין השניים עמד להתרחש באותם הימים. ב-10 באוגוסט 1993, הגיע וארג ויקרנס מלווה בסנור רוץ' (חבר בלהקת Thorns) מברגן לאוסלו, לדירתו של ארסת' באוסלו - שם הוא רצח את ארסת'. וארג תיאר את הרצח באומרו כי ברגע שהגיע ופגש ביורונימוס, החל מאבק בין השניים שהסתיים בדקירה חוזרת ונשנית בגופו של האחרון מה שגרם למותו. גופתו נמצאה מחוץ לדירתו עם עשרים ושלושה סימני דקירה - שניים בראשו, חמישה באזור הצוואר ו-16 בגב.

השערות נוספות בנוגע לסיבת הרצח הועלו במשך השנים, כאשר וארג (שמרצה תקופת מאסר בכלא) כתב באתרו בפרטנות אודות מניעיו. אחת מטענותיו היו שיורונימוס (מסיבותיו שלו) רצה לענות את וארג ולתעד זאת בעזרת מצלמה, באותו הלילה שבו ויקרנס היה אמור לפגוש את יורונימוס (אותו לילה שהסתיים בהירצחו של האחרון) כדי לדון בחוזה חסות של חברת התקליטים של יורונימוס, חוזה שלא נחתם ועפ"י וארג לא היה אמור להיחתם - שכן וארג רצה לנתק את קשריו עם יורונימוס. ‏‏‏[4]בנוסף, ציין וארג שרוב פצעי הדקירה נגרמו ליורונימוס לאחר שנפל על רסיסי זכוכית שניתצו במהלך המאבק הפיזי ביניהם.

וארג ויקרנס נעצר אחרי ימים ספורים ובתום משפט שארך כמה חודשים, נידון ל21 שנות מאסר בכלא, גם עבור הרצח וגם עבור שריפת הכנסיות. ברגע שערורייתי שצולם בזמן הקראת פסק הדין, נראה וארג מחייך בזמן שדינו הוקרא - תמונה שהונצחה פעמים רבות בכלי התקשורת הנורבגיים שכיסו בהרחבה את האירוע. במאי 1994, מייהם שיחררה את אלבומה המפורסם De Mysteriis Dom Sathanas, כשיורונימוס מנגן על הגיטרה החשמלית ו-וארג על גיטרת הבאס. בשנת 2003 הוענקה לוארג חופשה קצרה, אותה החליט לנצל כדי לברוח מהכלא, אך הוא נתפס כשברשותו רכב גנוב ומספר אמצעי לחימה. ב-16 במרץ 2009, פורסם באתר של וארג כי בקשת הערעור לקיצור זמן שהותו בכלא התקבל וכי הוא עומד להשתחרר.

בלאק מטאל כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שאין מונח ממשי המציין את תחילתו של הגל השלישי בבלאק, ניתן לדמות גל זה למין תקופה בה קמו להקות בלאק מטאל אשר פרצו את הקווים המוגדרים והיותר מסורתיים של הז'אנר יחד עם ההתפתחות והשינוי המוזיקלי שעברו להקות הבלאק מטאל הגדולות יותר לעבר כיוונים סימפוניים, פרוגרסיבים, אוונגרדים ותעשייתים. הגל השני של הבלאק מטאל שגשג במחתרת בסימן שליטתן ופוריותן של הלהקות הנורבגיות בעוד מאמצע שנות ה-90 ואילך קמו סצינות אזוריות פעילות מאוד שהושפעו עמוקות מאותן להקות בלאק מטאל גדולות.

שינויים אמנותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזכותה של להקת אמפרור נזקפת היווצרותו של תת-הז'אנר הקרוי בלאק מטאל סימפוני. אמפרור היוותה מקור השראתי גדול ללהקות בלאק מטאל סימפוניות צעירות שקמו באמצע ובסוף שנות ה-90. אינסלייבד הייתה בין הלהקות הראשונות שהחל לשלב מאפיינים של פרוגרסיב מטאל יחד עם הבלאק מטאל שלה. הקונספטים הנורדים של הלהקה והמוזיקה האטמוספירית שלה הפכו אותה למקור השראתי גדול גם ללהקות ויקינג מטאל רבות. שינוי נוסף שמהווה סוג של היבדלות מההווי של הבלאק מטאל בגל השני הוא השיפור הניכר בסאונד של הלהקות יחד עם הפקה ממקוצעת וממומנת היטב על ידי חברות תקליטים בהן חתומות אותן להקות בלאק מטאל. דוגמה למקרה בו להקה "התמקצעה" הוא להקת הבלאק מטאל הסימפוני דימו בורגיר אשר שיחררה מחדש את אלבומה Stormblåst בשנת 2005 (אלבום שיצא במקור בשנת 1996) כאשר הסאונד משופץ ומשופר.

במהלך שנות ה-90 המאוחרות להקות בלאק מטאל נורבגיות ביצעו מעיין מהפך אומנותי ולחרוג מהקווים המוגדרים של הבלאק מטאל גם בעזרת כלי נגינה ואמצעי הקלטה לא שגרתיים למטאל ועל כן, הן כונו להקות אוונגרדיות. חברי דימו בורגיר וחברי להקות בלאק מטאל אחרות מנורבגיה הרכיבו את הסופרגרופ המוזיקלי ארקטורוס. ארקטורוס קמה בשנת 1987 תחת השם "Mortem" ושינתה את שמה במהלך שנות ה-90 לארקטורוס. באלבומה הראשון של הלהקה והוצאות הדמו הראשונות התנגנו צלילי בלאק מטאל סימפוני, אך שלושת אלבומיה הבאים הם תוצאה של שילוב של אלמנטים מזרמי מוזיקה שונים כמו טריפ הופ, ג'אז, מוזיקה אלקטרונית ומוזיקה קלאסית יחד עם יסודות הבלאק מטאל שהיו קיימים כבר בלהקה.

דוגמה נוספת להתפתחות ולפריצות הדרך של להקות הבלאק מטאל הוא השילוב של בלאק מטאל עם מוזיקה אלקטרונית. אחת הלהקות שמייצגת את התוצר הזה היא סמאל (Samael) השווייצרית שהחלה כלהקת בלאק מטאל מסורתית ועברה לכיוון בו נעשה דגש על אלמנטים של מוזיקה אלקטרונית לצד מוזיקת מטאל. להקה אחרת שהמעבר שעשתה מבלאק מטאל למוזיקה אלקטרונית הוא אבסולוטי יותר היא אולבר. באמצע שנות התשעים הקליטיה והוציאה אולבר כמה אלבומי בלאק מטאל משפיעים, ולקראת המילניום החדש שינתה את הכיוון המוזיקלי שלה לעבר כזה המזכיר אמביינט ן-מוזיקה אלקטרונית באופן כללי.

סצינות אזוריות חדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמצע שנות ה-90 ואילך, החל הבלאק מטאל להתפשט לעבר כל יבשת אירופה ואף מעבר לים. אחת הסצינות היותר פעילות כיום בבלאק מטאל היא הסצנה המזרח אירופאית, המורכבת מלהקות המגיעות ממדינות שהיו חברות לשעבר בגוש הסובייטי.

מאפיינים אמנותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפן המוזיקלי מאופיין הבלאק מטאל בריפי טרימולו מהירים, תיפוף אגרסיבי, מנגינות קודרות, צליל צורם ותמליל המבוטא בצווחות גבוהות ושורקות. בניגוד להבי מטאל, בבלאק אין דגש על מהירות או על טכניקה של גיטרה חשמלית, ולעתים אף אין סולואים של גיטרה. זהו הבלאק מטאל הגולמי אותו ייצרו להקות בלאק מטאל מוקדמות. על סוגה זאת נמנים דארק פיונרל, דארקת'רון ורבים אחרים.

בבלאק מטאל ישנה תת-סוגה המכונה "בלאק מטאל סימפוני" או "בלאק מטאל מלודי". כמו ששמו מעיד עליו, סוג זה של בלק מטאל הוא מלודי ולעתים קרובות ישנן השפעות חזקות של מוזיקה קלאסית. כל אלה מעשירים את המוזיקה והופכים אותה להרמונית ורבת עוצמה בניגוד לסגנונות בלאק מטאל אחרים. דוגמאות: המוזיקה של ענקית הבלאק הנורבגית דימו בורגיר מושפעת מאוד מהמוזיקה של מלחין הבארוק הגרמני יוהאן סבסטיאן באך.

להקות אחרות לקחו את הבלק מטאל לכיוון של מטאל גותי והוסיפו למוזיקה האגרסיבית והכלים הקלאסיים גם זמרת נשית, כמו למשל, ענקית הבלאק האנגלית קריידל אוף פילת', המשלבת שירת אופרה נשית לצד הצרחות של הסולן.

בשל הזיקה של הבלק מטאל לויקינגים, להקות בלאק רבות משלבות במוזיקה שלהן יסודות של מוזיקה ויקינגית, המרככים במידה מסוימת את מוזיקת הבלק. דוגמה: להקת הבלק הפינית מונסורוו יוצרת מוזיקת בלק מלודית יחסית, המושפעת במידה רבה ממוזיקה ויקינגית.

מאפיינים תרבותיים, ערכים ופילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלב הפוך נפוץ בשימוש בקרב להקות בלק מטאל כסמל לאנטי נצרות

אסתטיקה ותדמית כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים ובעיקר החל מתחילת שנות התשעים עניינים אתסטיים ובבואה תדמיתית יוצאת דופן החלו להעסיק ולמצוא את מקומם בקרב חברי הזרם. אחת מהסממנים הבולטים אצל להקות הבלאק מטאל בסצינות השונות הוא שימושם בחפצים ובמלבוש ארכאי מימי הביניים (העידן הוויקינגי בעיקר) או כאלה המשויכים לתקופות עתיקות בההיסטוריה (לעתים גרזנים וחרבות עימם הם מופיעים על הבמה או בתמונות פרומו) וסמלים פאגאניים ושטניסטיים - כמו הפנטגרם והסמל שעימו הבלאק מטאל מזוהה יותר מכל - הצלב ההפוך, שמטרתו היא כמובן לצאת באופן ניטשאני נגד הנצרות. מלבד זאת, ניתן למצוא חברי להקות בלאק עונדים רצועות-קליעים ורצועות עור מכוסות בברגים ארוכים ודקים (או בספייקים, ניטים). מאפיין בולט אחר הוא האיפור הבלהתי שמכסה את הפנים בצבעי שחור ולבן, בנסיון להתדמות ליצורים המעלים תסמיכי אפלה כמו שדים ורוחות, ובכך להעביר תחושות של פחד, מוות, ואף על טבעיות או אל-אנושיות באיפור הנקרא "Corpse Paint" ("צבעי גופה")- רעיון שמקורו אצל להקות מטאל קלאסיות כמו קיס ומרסיפול פייט. הסיבות שבעוונן משתמשים חברי להקות בלאק בחפצים ובאסתטיקה יוצא דופן הן מגוונות. חלק מהלהקות מסתפקות בהסבר לקוני המייחס זאת אך ורק ל"שואו", "ההופעה" וה"תדמית" - ולא מעבר לכך. עבור אחרים, החפצים מסמלים רוח ורעיון, נוסטלגיה וכמיהה לזמנים עברו - ובעיקר לאירופה הטרום-נוצרית, הפאגאנית והבתולית ובו בזמן גם לעולם המודרני, היות שהאתסטיקה יוצרת רושם בדלני ומרתיע בנסיון לקבל רק את אלה שמקבלים את הזרם על שלל מיתריו ההתנהגותיים, האתסטיים והרעיוניים שלא תואמים הן את המוסכמות המוסריות והנורמות המקובלות על החברה. כאשר הפך הבלאק מטאל פופולרי יותר או כשהמודעות לז'אנר עלתה (תחילה בשנות התשעים המוקדמות ולאחר מכן בשנות האלפיים), המוזיקה והתרבות של חברי להקות הבלאק מטאל הפך לשיח בפורומים שונים שלרוב התאפיין בשיפוט נוקב וביקורתי מאוד וביחס שלילי של הבריות כלפיי הז'אנר. בשנים האחרונות, במסגרת מרחב הווירטואלי של האינטרנט, הפכו בלאקרים למושא להומור ופארודיה קלילת דעת, גם ואולי אף בעיקר בקרב מטאליסטים - מהם מגיע עיקר ההתנגדות לזרם ולתרבות הבלאקרית. קריקטורות, תמונות המציגות חברי להקות בלאק מטאל מאופרים כשמתחתם כתוביות עם מסרים הומוריסטיים ושימוש סאטירי בשפת אינטרנט המנציח מילים ובביטויים השגורים במשלב המצוי בבלאק מטאל - הינם נפוצים. יש לציין שכבר בתחילת שנות התשעים ניתן היה למצוא סלידה אומנותית מהבלאק מטאל בעיתונות הנורבגית - עיקרה כוון נגד וארג ויקרנס (בורזום). עבור אנשים רבים ובכללם מטאליסטים, הבלאק מטאל מייצג גישה אנטי-חברתית רדיקלית מדיי, מרוחקת ומנוכרת אפילו עבור תרבות המטאל, שבערש דווי היווצרותה היוותה תרבות נגד למיינסטרים ולנורמטיביות סוציאלית, אם כי ברוחה של מוזיקת הרוק הנערית והמרדנית. לסלידה מהבלאק מטאל קיימות גם סיבות אחרות, שטמונות ברעיונות הפילוסופיים המתנוססים על דגלו של הז'אנר. התמהיל האנטגוניסטי שנוצר עקב הרעיונות המרתיעים, הגישה הניהיליסטית והאנטי-סוציאלית לפרקים וגם על ידי המוזיקה (שאף היא מעוררת סלידה בקרב מטאליסטים ועוברי אורח שנחשפים לז'אנר) גרמה לזרם כולו להיתפס כבדלני מאוד, אליטיסטי ובלתי נגיש - דבר שכאמור, התבטא בתגובות סאטיריות ופרודיות בגנותו. בעקבות תהפוכת האינטרנט וחשיפת הז'אנר, שעד כה היה מחתרתי, בקבוצות חברתיות, פורומים, בלוגים ואתרים שונים, התרככה מעט הגישה המזלזלת בבלאק מטאל וכיום הוא הפך מקובל ולגיטימי יותר מה גם שבסיס המעריצים של להקות בלאק גדל והתרחב באופן משמעותי. ניתן לומר שברבות השנים, קרה דבר והבלאק מטאל הפך פחות מרתיע והעדות הטובה ביותר לכך היא חדירתן של להקות בלאק מטאל שונות לרשימות ההשמעה של מאזינים רבים יותר (אולי מיליוני אנשים) ברחבי העולם - אמנם בצורה ספורדית ויחידנית, שכן להקות שנחשבות קליטות יותר כמו דימו בורגיר וקריידל אוף פילת' מייצגות את הזרם עבור הקהל הרחב ומשתייכות ל'מיינסטרים' שבתוך עולם המטאל, ואילו רוב להקות הבלאק עדיין נותרות עלומות שם ומחתרתיות.

הפילוסופיה והתרבות של הבלאק מטאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפילוסופיה של הבלאק מטאל

זרם הבלאק מטאל משחר היווסדו ועד תקופות עכשוויות, אימץ בחום רב פילוספיות מנוכרות, נון-קונפורמיסטיות וכאלה שנתפסות כלא ידידותיות ולעתים מורבידיות. את העיסוק בנושאים שאינם קונבנציוליים ניתן לייחס עוד לשחר היוולדו של ז'אנר המטאל, כשלהקות מטאל ראשוניות כמו בלאק סבאת' ולד זפלין נודעו ככאלה שחבריהן עסקו בנושאים איזוטריים וכתבו על כך בשיריהן. למרות זאת, לא ניתן לומר שהבלאק מטאל על שלל הנושאים עליהם נכתבים שירים ועל פי מתנהלים ופועלים אמנים מתוך הזרם - הושפע באופן ישיר מלהקות כמו בלאק סאבאת' או לד זפלין אלא מלהקות הגל הראשון. ונום הבריטית למשל, השתמשה בסמיוטיקה שיוצרים סמלים כמו הפנטגרם והצלב ההפוך כדי ליצור תדמית אפלה אך תאטרלית בלבד. בת'ורי, המשיכה במידת מה את הקו אותו החלה ונום כאשר הן המוזיקה והן השמועות שנחוגו סביב הלהקה יצרו הילה אפלה - אם כי הגישה של בת'ורי לגביי התדמית והרעיונות הפכו רציניים יותר ברבות השנים, כאשר הלהקה הציגה לראשונה לעולם הבלאק מטאל (אולי באופן טבעי) את הכמיהה למסורת העבר ולתרבות הוויקינגית הארכאית של סקנדינביה. משתנה קבוע המופיע בליריקות של רוב להקות הבלאק מטאל והנושא הנפוץ ביותר שנידון בבלאק מטאל הוא ככל הנראה שטניזם. לעתים, בדומה לשימוש התאטרלי שעשתה ונום באסתטיקה וברעיונות השאולים מעולמות אפלים, חסר משמעות ומיועד בעיקר עבור הופעות ושלהוב המאזינים. במקרים אחרים - שטניזם הפך לדרך חיים של ממש, לאמונה ואף ל'התמסדות' זוטרה - כפי שקרה בנורבגיה של תחילת שנות התשעים, במהלך היווצרו של ז'אנר הבלאק מטאל המוכר. בכללותו, ואף על פי שהבלאק מטאל הינו ז'אנר שצמח מתוך האורבניות, מצויים בו, באופן תדיר, מסרים ליריים פוסט-מודרניסטים ואנטי-ציוויליזציונים, מה שמתבטא במשיכה לסגנון חיים נטורליסטי ואהדה לטבע - או בנסיון לצאת נגד החברה באימוצם של רעיונות ותורות שאינן נורמטיביות - בכך לצאת נגד עולם הערכים המודרני - שעל פי הבלאק מטאל והוגים שהשפיעו על מוזיקאי הז'אנר (ובהם פרידריך ניטשה, יוליוס אבולה ואנטון לה-ויי) - מקורו ברעיונות קלאסיים מהעולם היודו-נוצרי.

החל משנות התשעים המאוחרות, בניגוד לעיסוק בנושאים "חיצוניים" ובפילוסופיה, החל גם עיסוק נרחב יותר בתסביכים פנימיים ובמצבים פיזיים קיצוניים כמו אובדנות ודיכאון.

להקות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקות חלוצות בתחום


להקות נוספות

להקות ישראליות

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבי מטאל
אינדסטריאל מטאלבלאק מטאלגריינדקורגלאם מטאל - גרוב מטאלדום מטאלדת' מטאלמטאל גותימטאל סימפוני - מטאל נאו-קלאסי - מטאל קלאסינו-מטאלפאוור מטאל - פולק מטאל - פרוגרסיב מטאלראפ מטאל - ת'ראש מטאל
סצינות אזוריות
דת' מטאל סקנדינבי - הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי
סגנונות קרובים
גלאם רוק - רוק אלטרנטיבי - רוק גותי - גראנג' - הארד רוק
ראו גם
מטאליסט - פוליטיקה במטאל - פולחן השטן ברוק הכבד - מטאל קיצוני
פורטל הבי מטאל