גליל (רובה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רובה גליל
Galil.jpg
מידע כללי
סוג רובה סער
נגזרות גלילון, גליל צלפים, SR-99, מיקרו גליל, מג"ל, R4, גליל ACE
תכנון ישראל גליל (בלשניקוב)
שנות שירות 1974 עד 1993 בחיל הרגלים הישראלי, ביחידות אחרות וביחידות מילואים עד סוף העשור הראשון של המאה ה-21
מחיר ליחידה  ?
מידע טכני
קליבר \  5.56 \times 54 \ \mbox{mm NATO}
פעולה גז, בריח מסתובב, מכנס סגור
הזנה מחסנית
כוונות ברזל
אורך כולל 97.8 ס"מ / 74.2 ס"מ
אורך קנה 460 מ"מ
משקל ריק כ-3.9 ק"ג
קצב אש 630-700 כדורים לדקה
מהירות לוע 915 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי 400 מטר

גליל הוא רובה סער ישראלי שפותח על ידי התעשייה הצבאית הישראלית על בסיס רוס"ר Rk 62 הפיני, אשר הינו נגזרת של קלאשניקוב. הגליל שימש כנשק הסטנדרטי של כוחות הביטחון הישראלים בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20: הוא היה הנשק התקני של חיל הרגלים הישראלי וחילות השדה של צה"ל במשך כמעט שני עשורים, והיה בשימוש תקופה ארוכה יותר במשטרת ישראל ובמשמר הגבול. גרסה של הנשק בשם "מגל" בקליבר 0.3 קרבין נמצאת בשימוש במשטרת ישראל. הגליל נמצא גם בשימוש משמר הכנסת עד לרכישת התבור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגליל פותח במטרה להחליף ביחידות החי"ר הצהליות את תמ"ק העוזי ואת רובה ה-FN FAL שהיו בשימוש יחידות אלו במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. בשנות ה-70 חיפש צה"ל רובה סער ובחן שתי הצעות. בסופו של דבר נבחר הגליל - שתוכנן על ידי תע"ש, יעקב ליאור וישראל גליל - על פני הגל - הרובה של עוזיאל גל, ממציא ה"עוזי"‏[1], הפיתוח זיכה את ממציאיו בפרס ביטחון ישראל לשנת תשל"ג.

הרובה נכנס לשירות בצה"ל כרובה הסער של חלק מחטיבות החי"ר ב-1974, אם כי מספר רובים חולקו עוד באמצע מלחמת יום הכיפורים. כבר מתחילת דרכו בצה"ל, סבל הגליל מתחרות קשה מצד ה-M-16, שסופק לצה"ל בכמויות גדולות ובמחיר זול ברכבת האווירית של מלחמת יום הכיפורים ובתהליך ההצטיידות שהתרחש לאחר אותה מלחמה.

הגליל שימש חלק גדול מיחידות צבא ההגנה לישראל עד לשנות ה-90 של המאה ה-20. בשנת 1993 יצא הרוס"ר כליל משימוש כוחות החי"ר, בעקבות החלטה של מפקדת חילות השדה שקבעה שרובה הM-16 האמריקני עדיף עליו, במיוחד בקליעה ובמשקל. הרובה המשיך לשרת יחידות אחרות, ובמשך שנים שימש כנשקם האישי של חיילי חיל השריון וחיל התותחנים וביחידות מילואים.

רובי גליל ורובים המבוססים על הגליל מיוצרים גם במפעלים מחוץ לישראל, ונמצאים בהיקפים שונים שימושם של כוחות ביטחון במדינות רבות, בעיקר באמריקה הלטינית. הגליל הוא הרובה הסטנדרטי בצבא קולומביה, המשתמש בכלים מתוצרת חברת אינדוּמיל הקולומביאנית. בדרום אפריקה מיוצר רובה ה-R4, המבוסס על הגליל.

חייל אסטוני מצויד בגלילון עם כוונת Aimpoint

הנדסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוס"ר הגליל מבוסס על רובה Rk 62 תוצרת פינלנד, שמבוסס בעצמו על הקלאשניקוב (AK-47) הרוסי, אך נעשו בו מספר שינויים, כגון שינוי קוטר הקליע מ-7.62 מ"מ, קוטר התחמושת הרווחת במדינות ברית המועצות לשעבר, ל-5.56 מ"מ, קוטר התחמושת שבשימוש ארצות הברית ונאט"ו. בנוסף, זכה הגליל למספר תוספות תכנוניות שנועדו להפוך אותו לרובה טוב לשטח עבור החייל הקרבי - אלה כללו דורגל קדמי המשמש גם כקוצץ גדרות תיל ומתאם לירי ררנ"ט. במהלך פיתוח הגליל, יצר ישראל גליל את רובה ה"בלשניקוב" (ע"ש שם משפחתו הקודם) שהיה קלשניקוב שהוסב לקנה 5.56 וחוברו לו דורגלים. אחת הבעיות ההנדסיות הבולטות שלו היא הכוונת האחורית המורכבת על מכסה גוף הנשק, דבר שגורם ליציאה קלה מאיפוס בכל פירוק של הנשק. בעיה זו היא אחד הגורמים לחוסר הדיוק היחסי שלו.

  • יתרונותיו: אמינות, עמידות לתפעול בתנאי שטח קשים וקומפקטיות (כאשר הקת מקופלת).
  • חסרונותיו: משקלו הכבד יחסית וחוסר הדיוק שלו לעומת רובה ה-M-16.

רוס"ר R4 הדרום אפריקאי מבוסס על הגליל.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קת: קת מתכת מתקפלת.
  • נצרה: לגליל יש נצרה בשלושה מצבים. נצור, אוטומטי ובודדת. לנצרה יש ביטוי הן בצד שמאל והן בימין, דבר המאפשר להעביר מצבים עם האגודל של יד ימין מבלי לעזוב את ידית האחיזה, בניגוד ל-AK-47.
  • מכנס סגור: על דריכת הרובה להתבצע כאשר המחסנית בפנים.
  • כוונת על מכסה גוף: הכוונת האחורית מקובעת למכסה הגוף, שהוא חלק שאינו קבוע בחיבורו לקנה. מבנה זה גרם לאי הדיוק של הנשק, מכיוון שהכוונת האחורית נוטה לזוז ממקומה עם פירוק הנשק לצורך ניקוי או תחזוקה.
  • מספרי תיל: הגליל כלל בחלק הקדמי של המתפסים מספרי תיל, שהיו למעשה חלק מהדורגלים. תפסי הדורגל עוצבו כך שניתן היה להשתמש בהם כפותחן לבקבוקי שתייה.
  • ידית הדריכה: מורמת כלפי מעלה, דבר המאפשר לדרוך את הנשק בקלות עם יד שמאל.

אפיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובה גליל בשימוש צה"ל
  • אורך: 97 ס"מ עם קת פתוחה, 74 ס"מ עם קת סגורה.
  • קוטר: 5.56 מ"מ במחסניות של 35 כדור.
  • מהירות לוע: 915 מטר לשנייה (בגליל 5.56 סטנדרטי).
  • משקל: 3.9 ק"ג.
  • טווח יעיל: 400 מטר.

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגליל מספר דגמים:

  • גליל סטנדרטי (AR) - שימש את כוחות החי"ר.
  • גלילון (גרסה מקוצרת) - שימש את כוחות השריון, תותחנים ומפקדים ביחידות. כיום משמש בעיקר נהגים, ותקופה מסוימת שימש חיילים בבסיסים עורפיים בהם M-16 ארוך היה הנשק הקבוע, כ"מקוצר" למפקדים.
  • מיקרו-גליל (מג"ל) - הוכנס לשימוש במשטרת ישראל במטרה להחליף את ה-M1 קרבין. דגם זה נועד לענות על הצורך של משטרת ישראל ברובה סער בעל יכולת מודרנית (כגון הM-16, ה-M4, התבור ועוד). המשטרה החלה לחפש רובים שונים שיענו על צרכיה, ולבסוף נבחר המיקרו גליל (מג"ל) שיצרה תע"ש וכיום תעשיות נשק לישראל (IWI). המיקרו גליל מבוסס על הרוס"ר גליל הצה"לי, ובוצעו בו מספר שינויים כגון שיפור המגרעות של הגליל, שיפור המחסניות וקיצור הקנה. עקב בעיות כגון התחממות יתר וחוסר אמינות נפסקה ההצטיידות בו והוא קיים רק במספרים קטנים.
  • גליל צלפים - גרסה מוארכת ומותאמת לירי צלפים.
    • קוטר: 7.62 מ"מ.
    • משקל: 8 ק"ג (כולל כוונת)
    • אורך כללי: 1,115 מ"מ.
    • אורך קנה: 508 מ"מ.
    • דיוק: בין 1 ל-2 דקות קשת (MOA)
  • גליל ACE: גרסה מודרנית של הגליל תוצרת IWI המבוססת על מנגנון הפעולה האמין של הגליל אך עם החלפת הקת והמתפסים כדי להקטין את האורך והמשקל, לאפשר התקנת אביזרי עזר לרובה על מסילות פיקטיני ולהגדיל את נוחות הכלי. הגליל ACE מוצע במספר אורכים: מיקרו, מקוצר ורגיל. הוא גם מוצע במספר קליברים.

כדי להגביר את המכירות בחו"ל, מוצע ה"גליל" למכירה גם בקליבר 7.62 מ"מ מזרחי.

מדינות משתמשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוטרים צבאיים בצבא גואטמלה עומדים במסדר, כשקת הרובה מקופלת
אימון של לוחמים מיחידה מיוחדת של משטרת ג'יבוטי, חמושים ברובי גליל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רונן ברגמן, "הניסוי הצליח הרובה מת", ידיעות אחרונות 15.11.2002