תבור (רובה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רובה TAR-21 תבור
IWI-Tavor-TAR-21w1.jpg
Tavor-21-CTAR-pic001.jpg
מידע כללי
סוג רובה סער בולפאפ
נגזרות תבור קלעים, תבור קומנדו, מיקרו-תבור
תכנון תע"ש, 1998
שנות שירות 2002 עד ימינו
מחיר ליחידה 1,000 דולר (ללא אופטיקה)
1,400 דולר (צה"לי)
מידע טכני
קליבר \  5.56 \times 45 \ \mbox{mm NATO}
פעולה גז, בריח מסתובב, תצורת bullpup
חירוק קנה 6 מסילות, במעלה סלילים ימני 1:7
הזנה מחסנית של 30 כדורים
כוונות כוונת השלכה MARS "נקודה אדומה" של ITL, כוונות ברזל לגיבוי
אורך כולל 725 מ"מ (רגיל)
640 מ"מ (מפקדים)
590 מ"מ (מיקרו)
אורך קנה 460 מ"מ (רגיל)
380 מ"מ (מפקדים)
330 מ"מ (מיקרו)
משקל ריק כ-2.8 ק"ג
משקל מלא 3.27 ק"ג (רגיל)
3.18 ק"ג (מפקדים)
2.95 ק"ג (מיקרו)
קצב אש 750-900 כדורים לדקה
מהירות לוע 910 מטר לשנייה (רגיל)
890 מטר לשנייה (מפקדים)
טווח אפקטיבי בין 250 ל-550 מטרים (הערכה, תלוי בדגם)
דיוק כ-2 דקות קשת (2 MOA)

תבור ‎TAR-21 הוא רובה סער בולפאפ מודרני מתוצרת ישראל שנמצא בשירות חיל הרגלים של צה"ל ומיועד להיות רובה העתיד של הצבא. פירוש השם TAR-21 הוא Tavor Assault Rifle, 21st Century (רובה סער תבור, המאה העשרים ואחת).

הרובה פותח במפעל הנשק הקל, "מגן", של התעשייה הצבאית. בשנת 2005, נמכרה פעילותו של מפעל "מגן" לחברת "תעשיות נשק לישראל" (IWI) ובה נמשך פיתוחו וייצורו של הרובה‏[1]. ב-2006 החלה הצטיידות של צה"ל ברובה ובמקביל הוא נמכר גם לצבאות אחרים וכן בגרסה חצי-אוטומטית בשוק האזרחי בארצות הברית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צה"ל היה שותף בתכנון הרובה, במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 ואף הגדיר את הדרישות המבצעיות והטכניות. מטרת המתכננים הייתה לייצר נשק עבור החייל הרגלי. בהמשך פיתוח הרובה נערכו ניסויים השוואתיים בינו לבין רובה הסער ‎M-16 וכן ל-M4 קרבין המתקדם, כולל כיבוש יעד מבוצר ולוחמה בשטח בנוי. תוצאות הניסויים הראו שה"תבור" עולה על ה-‎M-16 בדיוקו ובנוחות תפעולו וכן שהתבור אמין יותר ועמיד יותר מרובה ה-M4 קרבין האמריקני ‏‏‏[2].

רובי התבור נכנסו לשירות ניסיון במהלך מבצע חומת מגן ובעקבות הביקורות החיוביות הוחלט בצה"ל על הצטיידות ברובה. ברם, בגלל בעיות תקציב רכש צה"ל כמויות המספיקות רק לחלק מחטיבות החי"ר (נכון לנובמבר 2006 נרכשו כ-16 אלף יחידות). צה"ל רכש את דגם "תבור מפקדים/קומנדו" (CTAR), בעל הקנה הקצר, ככל הנראה על מנת להקל על שימוש בנשק בלוחמה בשטח בנוי. בחודש אוגוסט 2006, צוידו כלל טירוני חטיבת גבעתי בנשק. באוגוסט 2008, צוידו טירוני חטיבת גולני, החל מ-2009 גם גדוד קרקל והחל ממרץ 2011, גם טירוני חטיבת הנח"ל צוידו בנשק.

למרות זאת, לא נרשמה הצטיידות מלאה בתבור בקרב כוחות מיוחדים של צה"ל. ב-2007, דווח על הקפאת ההצטיידות בנשק עקב "מחלות ילדות" שנתגלו ברובים ובהם מעצורים רבים. לאחר שטופלו המעצורים ושופרו מכלולי הנשק הוחזר הרובה לשימוש והוחלט להמשיך את ההצטיידות בו (בגרסתו החדשה TAR-21 סימן 81). בדצמבר 2008, נכנס ה"מיקרו-תבור" לפיילוט בסיירת גבעתי ‏‏‏[3]. רובה ה-CTAR היה בשימוש במבצע עופרת יצוקה (דצמבר 2008 - ינואר 2009) ולפי החיילים שהשתמשו בו "התבור עבד בלחימה ללא דופי עם כמעט אפס תקלות"‏‏‏[4].

בסוף שנת 2009, החליטה זרוע היבשה על ציוד כלל לוחמי חיל הרגלים במיקרו-תבור במקום ברובי תבור קומנדו CTAR-21 ו-M4 הנמצאים כרגע בשירות חטיבות החי"ר ‏[5]. ב-2010, הוחלט לצייד את כל לוחמי גדוד הסיור של חטיבת גבעתי במיקרו-תבור, שנחשב (לפי הידיעה) לנשק הנחשק ביותר בצה"ל ושלמרות ממדיו הקומפקטיים הוא מדויק לטווחים של עד 500 מטר‏[6]. ביולי 2011, זרוע היבשה החלה לצייד את גדודי חטיבת גולני וגדודי חטיבת גבעתי. בספטמבר 2011, גם גדודי חטיבת הנח"ל צוידו במיקרו-תבור בנוסף לגדס"ר גבעתי וגדס"ר גולני אשר כבר משתמשים בו. בחודש אוקטובר 2011 גם סיירת יעל, פלגה השייכת ליחידת יהל"ם של חיל ההנדסה הקרבית, הצטיידה במיקרו-תבור. הסיבה לכך היא היתרונות שיש לנשק קצר בעת פינוי שדות מוקשים, אחד מיעודייה של היחידה. גם גדוד חרב הדרוזי, גדוד הסיור המדברי (הגדס"ר הבדואי) וגדוד קרקל חמושים בתבור ובמיקרו-תבור כנשק אישי של הלוחמים.

ב-2012 הוצג מטול רימונים GL40, שמתאים למיקרו-התבור.‏[7] ב-2014 ייקלט בצה"ל מיקרו-תבור משופר, שאחד השינויים המרכזיים בו הוא הארכת הקנה לאורך 38 ס"מ כדי לשפר את הטווח והדיוק.‏[8]

התבור נרכש בידי מספר כוחות מיוחדים של צבאות זרים, ביניהם הודו וגאורגיה. הוא נבחן על ידי קרואטיה, סרביה ורומניה. בנוסף, הוא נרכש על ידי יחידת מצדה של שירות בתי הסוהר ומשמר הכנסת. IWI משווקת גרסה אזרחית חצי-אוטומטית של התבור לשוק האזרחי ובעיקר לשוק הנשק בארצות הברית, שם זכה התבור לפופולריות גדולה.‏[9] ה"תבור" זכה בתואר "רובה השנה 2014" של איגוד הרובאים הלאומי של ארצות הברית (NRA).‏[10]

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התבור בנוי בתצורת הבולפאפ (‎Bullpup) - ידית האחיזה וההדק ממוקמים לפני מנגנון הירי (הבריח והמחסנית), שממוקמים בתוך הקת. תצורה זו מאפשרת את קיצור האורך הכללי של הרובה, מבלי להתפשר על אורך הקנה (ככל שהקנה ארוך יותר הביצועים הבליסטיים של הרובה - טווח ודיוק - טובים יותר). הפחתה במשקל הושגה באמצעות חומרים מרוכבים, קלים אך חזקים מאוד, שהחליפו חלקי מתכת ופלסטיק רבים. חומרים אלה קלים לתחזוקה, ואינם נתקפים על ידי חומרי ניקוי סטנדרטיים (כמו תערובת ניקוי שעשויה 90% ספירט לבן ו-10% שמן למשל), שבהם משתמש החייל בשדה.

ה"תבור" משמש את החייל בכל מצבי הלחימה. הוא מדויק לטווחים ארוכים, יכולת מעבר לחימה מיום ללילה מושגת באמצעות האפשרות להכללת אופטיקה מאחורי הכוונות הקיימות תוך שמירת תיאום הכוונות הקיים. בכל מצבי הלחימה ניתן להרכיב על התבור ררנ"ט, כולל מטול רימונים ‎40 מ"מ מכל סוג (תלוי במתאם), ורובה כדורי גומי לשימוש בהפגנות.

ל"תבור" יש נצרה בוררת בת 3 מצבים: נצור (safe), ירי חצי-אוטומטי (semi-auto) וירי אוטומטי מלא (full-auto).

מאפיינים נוספים:

  • גוף ומשען לחי ארגונומיים, שמביאים את כוונת הרובה באופן אוטומטי לשדה ראייתו של היורה, ומגדילים בכך את סיכויי הפגיעה כבר בירי הכדור הראשון.
  • התאמה קלה של הרובה ליורה ביד ימין ולזה היורה ביד שמאל.
  • הכוונת מורכבת על הקנה במקום על גוף הרובה. בכך משיגים דיוק גבוה שכן הכוונת לא יוצאת מאיפוס עם הקנה.
  • הכוונת האינטגרלית של התבור היא כוונת השלכה MARS (ראשי תיבות של Multi-Purpose Aiming Reflex Sight). כדי לכוון באמצעות כוונת זאת, על החייל להביא את הנקודה האדומה שמופיעה על הכוונת על המטרה. כוונת זאת מופעלת באמצעות סוללות ובנויה לחסוך באנרגיה על מנת לשמור על אורך החיים של הסוללות.
  • כדי לא לבלבל את החייל בפתיחת הכוונת ובסגירתה, תו האיכון (הנקודה האדומה) מופעל אוטומטית בעת פתיחת הניצרה, ונסגר בעת נצירת הנשק. הכוונת (MARS) כוללת גם ציין לייזר, המאפשר כיוון גם בלילה וירי מדויק מגובה המותן (לחצן הלזירה הינו מובנה וממוקם במתפסים, להפעלה בעזרת היד המייצבת)
  • כוונת ברזל לגיבוי.

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"תבור" מיוצר בשישה דגמים:

  • TAR-21 תבור רובה סער עם קנה ארוך (46 ס"מ).
  • CTAR-21 תבור קומנדו/מפקדים עם קנה קצר (38 ס"מ).
  • STAR-21 תבור קלעים עם כוונת טלסקופית ודורגלים (קנה ארוך, 46 ס"מ).
  • GTAR-21 תבור מטול עם מטול רימונים (לרוב M203) וקנה ארוך (46 ס"מ).
  • MTAR-21 מיקרו תבור עם קנה מקוצר עוד יותר מהקנה של התבור קומנדו (33 ס"מ)
  • IWI X-95 מיקרו תבור, ולו 3 גרסאות: X95L (קנה באורך 38 ס"מ), X95 קרבין (אורך 33 ס"מ) שמשמשים כרובי סער בתחמושת 5.56 ו X95 SMG תת-מקלע בקליבר 9 מ"מ לוגר עם אורך כמו הקרבין.
  • TC-21 תבור קרבין (אזרחי) עם קנה בינוני (42 ס"מ).

בתכנון - תבור בקליבר ‎0.30 קרבין, ‎0.45 אינץ', ‎0.40 אינץ', ו-‎10 מ"מ - ליצוא לשוק העולמי. כמו כן פותח מטול רימונים חדש GL40 שמיועד להתקנה גם על המיקרו תבור.

נתונים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבור קומנדו CTAR-21
מיקרו-תבור MTAR-21, ידוע בחו"ל גם כ-X-95
תבור מטול, GTAR-21, עם מטול רימונים M-203PI

תבור TAR-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משקל כולל מחסנית: ‎3.5 ק"ג
  • אורך: ‎72 ס"מ
  • אורך קנה: ‎46 ס"מ
  • קצב אש: 900 כדורים בדקה
  • כוונות: כוונת בסיסית היא כוונת השלכה MARS "נקודה אדומה" עם ציין לייזר, כוונות ברזל לגיבוי, אפשרות להתקנת כוונות אופטיות מתקדמות ואמצעי ראיית לילה.
  • מחסניות: M16 דגם נאט"ו ומחסנית ייעודית.

תבור מפקדים/קומנדו CTAR-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משקל כולל מחסנית: 3.2 ק"ג.
  • אורך: 64 ס"מ.
  • אורך קנה: 38 ס"מ.
  • קצב אש, כוונות ומחסנית: זהה לדגם הרגיל.

הרובה הנ"ל ידוע בתור "תבור מקוצר" ולעתים נקרא בטעות רק כ"תבור". נמצא בשימוש אצל כל לוחמי היחידות שמשתמשות בתבור החל מ-2011 כאשר המגמה היא להחליפו במיקרו תבור.

מיקרו-תבור MTAR-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה המיועדת ליחידות מיוחדות

מיקרו-תבור משופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה המיועדת ללוחמי צה"ל:‏[8]

הבחירה בלהחליף את המארס שהייתה בשימוש ברובי התבור הרגילים לכוונת מפרו עבור המיקרו תבור נבעה בעיקר משיקולי עלות כיוון שהמפרו יותר זולה מהמארס ואינה זקוקה לשימוש בבטריות כמו במארס.

תבור מטול GTAR-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משקל כולל מחסנית: 5 ק"ג.
  • אורך: 80 ס"מ.
  • אורך קנה: 46 ס"מ.
  • קצב אש, כוונות ומחסנית - זהה לדגם הרגיל.
  • תוספות: מטול רימונים מדגם M203PI (קנה ארוך יותר ומבנה סלילים משופר מהדגם הרגיל).

תבור קרבין TC-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבור TC-21, שנקרא גם Tavor SAR, הוא גרסת קרבין חצי-אוטומטית שמיועדת לשוק האזרחי, ותוכננה לעמוד בתקנות ובהגבלות של שוק הנשק האזרחי בארצות הברית. גרסה זו של התבור זכתה בתואר רובה השנה של איגוד הרובאים הלאומי של ארצות הברית.‏[10]

משתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעילות של התבור.
  • Flag of Ukraine.svg אוקראינה: חברת RPC Fort תייצר במשותף עם IWI את הרובה, שיסופק ליחידות המיוחדות של הצבא והמשטרה.
  • Flag of Azerbaijan.svg אזרבייג'ן: רכשה את הרובה עבור הכוחות המיוחדים, מתכננת לאמץ אותו כנשק חי"ר שיחליף את ה-AK-47.
  • Flag of Ethiopia.svg אתיופיה: בשימוש שומרי הראש של ראש הממשלה האתיופי.
  • Flag of Brazil.svg ברזיל: מיוצר ברישיון עבור הצבא הברזילאי.
  • Flag of Georgia.svg גאורגיה: צבא גאורגיה רכש 7,000 רובים במחיר 65 מיליון דולר אמריקני במטרה להחליף את רובי ה-AK-47 בקרב הכוחות המיוחדים.
  • Flag of Guatemala.svg גואטמלה: בשימוש המשטרה PNC למשימות בט"ש ופעולות מיוחדות.
  • Flag of India.svg הודו: רכשה 3,070 רובי תבור בעלות 20 מיליון דולר לשימוש הכוחות המיוחדים. הרובה נרכש בשל הארגונומיה שלו, עמידותו לחום וחול, תכנון הכוונות שלו המאפשר ירי מהיר וממדיו הקומפקטיים ההופכים אותו לנוח ללוחמה בשטח בנוי ושימוש מתוך כלי רכב. בהתחלה, דווח על חוסר שביעות רצון מהרובים עקב מעצורים ובעיות בקת המתקפלת אך בהמשך נפתרה בעיה זו. לרובי התבור החדשים שנמכרו להודו יש קת חדשה בעלת חלק אחד, כוונות חדשות ומטול רימונים MKEK T-40 תוצרת טורקיה. את התחמושת (5.56 מ"מ) תספק חברה סינגפורית. בנוסף רכשה הודו רובי מיקרו-תבור תחת השם זיטארה.
  • Flag of Honduras.svg הונדורס: דגם ה"מיקרו תבור" נמצא בשימוש הכוחות המיוחדים.
  • Flag of the Philippines.svg הפיליפינים: בשימוש עבור הכוחות המיוחדים של הצבא ומספר כוחות משטרה.
  • Flag of Vietnam.svg וייטנאם: בשימוש מ-2012 עבור יחידות של חיל הים.
  • Flag of Turkey.svg טורקיה: רכשה רובים עבור יחידת "הכומתות האדומות".
  • Flag of Israel.svg ישראל: בשימוש צה"ל, יחידת מצדה של השב"ס ומשמר הכנסת[11].
  • Flag of Macedonia.svg מקדוניה: בשימוש יחידות עילית של המשטרה.
  • Flag of Nigeria.svg ניגריה: בשימוש סוכנות הביון של ניגריה כתחליף לעוזי.
  • Flag of Portugal.svg פורטוגל: מספר קטן של רובי תבור נמצאים בשימוש היחידות המיוחדות של משטרת פורטוגל. התבור התמודד גם במכרז לנשק של צבא פורטוגל אך הפסיד לרובה הסער הקלר וקוך G36.
  • Flag of Peru.svg פרו: בשימוש כמה מיחידות חי"ר וכוחות מיוחדים.
  • Flag of Colombia.svg קולומביה: בשימוש הכוחות המיוחדים של צבא קולומביה, שרכשה כ-30,000 רובי תבור.
  • Flag of Costa Rica.svg קוסטה ריקה: בשימוש כוחות המשטרה ואכיפת החוק.
  • Flag of Thailand.svg תאילנד: רכשה נכון ל-2009 בסביבות 58,000 רובים עבור הצבא המלכותי, במטרה להחליף את הרובה M16A1 המיושן.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏אורה קורן, ה"תבור" של סמי קצב יורה בלבנון, באתר הארץ, 26 ביולי 2006
  2. ^ ‏אמנון ברזילי, מאבק צמוד: מי יחליף את האם-16, הארץ, 21.2.2002 (באתר וואלה!)‏
  3. ^ ‏אמיר בוחבוט, צה"ל מציג: הרובה החדש של הסיירות, nrg, ‏ 3.12.2008‏
  4. ^ לאור תפקודו במבצע: אין עוד צורך בשיפור התבור, דובר צה"ל, 25.3.2009‏
  5. ^ ניר קוסטי, מיקרו–תבור לכל לוחם חי"ר, במחנה (אתר דובר צה"ל), 18.11.2009.
  6. ^ אמיר בוחבוט, בקו האש: המיקרו תבור מגיע לשורות צה"ל, nrg מעריב, 29.6.2010.
  7. ^ מטול חדש ל-IWI כפי שהוצג בתערוכה בהודו, פורום צבא וביטחון, פרש, 2012.
  8. ^ 8.0 8.1 ישראל דיפנס, הכתבה הופיעה במלואה במקור במגזין "במחנה" גיליון 47, 12 דצמבר 2013.
  9. ^ גאיה סגל, רובה התבור כובש את אמריקה, במחנה ו-mako-פז"ם, 11 בדצמבר 2013.
  10. ^ 10.0 10.1 הישג ישראלי: ה"תבור" - רובה השנה בארצות הברית, nrg מעריב, 6 בינואר 2014.
    2014 GOLDEN BULLSEYE AWARD WINNERS, אתר כתב עת American Rifleman של ה-NRA,‏ 2013.
  11. ^ "מעריב", קונטרס החדשות, ע"מ 14, 28 במרץ 2012.