טרילוגיית סרטי שר הטבעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא: הערך מבולגן ובעל פירוט יתר. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

עטיפת טרילוגיית סרטי שר הטבעות

טרילוגיית סרטי שר הטבעות (מאנגלית: The Lord of the Rings) היא טרילוגיית סרטי פנטזיה שבוימו על ידי פיטר ג'קסון על פי ספרו של ג'ון רונלד רעואל טולקין. הטרילוגיה זכתה להצלחה קופתית גדולה. הסרטים זכו ב-17 פרסי אוסקר וכן 10 פרסי סאטורן. כל סרט יצא בנוסף במהדורה מורחבת ב-DVD כשנה לאחר יציאתו לקולנוע.

שלושת הסרטים בטרילוגיה הם:

• שר הטבעות: אחוות הטבעת (2001)
• שר הטבעות: שני הצריחים (2002)
• שר הטבעות: שיבת המלך (2003)

תוכן עניינים 1 דמויות 1.1 הדמויות הראשיות 1.2 דמויות משניות 2 העלילה 2.1 אחוות הטבעת 2.2 שני הצריחים 2.3 שיבת המלך 3 טריוויה 4 ההבדלים בין הספרים לסרטים 4.1 אחוות הטבעת 4.2 שני הצריחים 4.3 שיבת המלך 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] דמויות

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

[עריכה] הדמויות הראשיות

• פרודו בגינס (אלייז'ה ווד) - הוביט צעיר אשר מקבל את הטבעת מדודו בילבו בגינס והופך לנושא הטבעת, עליו מוטלת המשימה להגיע להר האבדון, עמוק בשטח האויב כדי להשמיד את הטבעת.
• סמוויז גמג'י (שון אוסטין) - הוביט צעיר ושמנמן, גנן במקצועו, שהופך לשותפו הנאמן של פרודו במסעו להשמדת הטבעת.
• אראגורן (ויגו מורטנסן) - יורש הכתר של ממלכת גונדור, אשר מסתיר את זהותו לפי-שעה כשומר-יערות בשם "צעדן". אמיץ ואציל אך עם זאת ספקן לגבי יכולותיו וגורלו כמלך גונדור, בעקבות כשלונותיהם של אבותיו להשמיד את הטבעת האחת. גייס עצמו לאחוות הטבעת. אהבתו שמורה לאלפית ארוון, גבירת ריוונדל.
• גנדאלף (איאן מק'קלן) - אל התקווה והסובלנות, אשר הגיע מארץ האלים בדמות קוסם זקן וחכם (אחד מבין חמשת האיסטרי). מחזיק בסתר באחת משלוש טבעות בני הלילית - נריה, טבעת האש בעלת אבן האודם. היוזם של התוכנית להפלת לורד האופל סאורון, יחד עם ידידיו חברי המועצה הלבנה האדון אלרונד חצי-אלף והגבירה גלדריאל.
• מרי (דומיניק מונאהן) - הוביט צעיר, חברם הטוב של פיפין ופרודו.
• פיפין (בילי בויד) - הוביט נוסף, חברו הטוב והלא-בוגר של מרי.
• לגולס (אורלנדו בלום) - נסיך בני הלילית של יער מירקווד, בנו של המלך תרנדוויל. קשת ולוחם שגייס עצמו להיות אחד מתשעת חברי אחוות הטבעת.
• גימלי בן גלוין (ג'ון ריס-דייוויס) - גמד לוחם אמיץ, בן-מלכות הגמדאים, אשר גייס עצמו לאחוות הטבעת. כחלק מהשנאה השוררת בין בני הלילית לגמדאים, גימלי הוא יריב ללגולס. אך במהרה הוא נעשה חבר נאמן.
• בורומיר (שון בין) - לוחם גדול מגונדור ובנו בכורו של דנאתור, עוצר מלכות גונדור. נהרג בסוף סרט "אחוות הטבעת" על ידי האורקים לאחר שלא עמד בפיתויה של הטבעת האחת.
• סמיאגול וגולום (אנדי סירקיס) - יצור אשר בעברו היה הוביט בשם סמיאגול אשר השיג את הטבעת האחת. בתמורה לחיי הנצח שהיא מעניקה, היא כילתה אותו ושינתה את צורתו ליצור נתעב ובודד, לאחר שהתפתה אליה בקלות. אנדי גם גילם את סמיאגול וגם סיפק גם את קולו ותונועותיו לדמות הממוחשבת של גולום.
• סארומן הלבן (כריסטופר לי) - אל חזק שבא מארץ האלים, בדמות קוסם ישיש וחכם (אחד מבין חמשת האיסטרי), אך הושחת בתקווה למצוא את הטבעת האחת, או לחלוק עם כוחו של סאורון, ומכאן נהפך לאויב מושבע של גנדאלף האפור והגבירה גלדריאל. הוא מייצר צבא אורקים בתחום הצריח של אייזנגארד (צריח אורתנק), ובכך הורס את יער פנגורן. עמד בראש המועצה הלבנה.

[עריכה] דמויות משניות

• תיאודן (ברנרד הייל) - מלך רוהאן. הוא כמעט מובס על ידי דיבוק אשר נוצר מכישוף של סארומן הלבן. מבריא על ידי גנדאלף האפור ומנהיג את רוהאן במהלך הקרבות, ובכך מכפר על חוסר מעשיו לפני כן ועל מות בנו תיאודרד.
• איאוון (מירנדה אוטו) - אחייניתו של תיאודן. רוצה להוכיח עצמה בקרב. מתאהבת באראגורן, אשר אוהב אחרת.
• איאומר (קארל אורבן) - אחיה של איאוון. האחיין של תיאודן והמועמד השני לכתר ממלכת רוהאן אחרי מות בנו של המלך, תיאודרד.
• פאראמיר (דייוויד וינהם) - אחיו של בורומיר, בנו הצעיר של דנאתור עוצר ממלכת גונדור. אמיץ אך גם רגיש, מנסה מאוד לרצות את אביו המרוחק שתמיד העדיף את בורומיר, ומתקשה לעמוד בפיתוי מול כוחה של הטבעת האחת, אך מצליח.
• אלרונד (הוגו ויבינג) - יצור הידוע בהיותו חצי-עלף שבחר בחיי האלמוות (בשונה מאלרוס אחיו). מחזיק באחת משלוש טבעות בני הלילית - ויליה, טבעת האוויר בעלת אבן הספיר. שר ומנהיג העלפים הנעלים של ריוונדל, אשר מדריך ועוזר לגבש את אחוות הטבעת במועצה הקרויה "מועצת אלרונד". ידיד נאמן לגלדריאל וגנדאלף האפור, אשר חבר איתם במועצה הלבנה. אין לו הרבה אמונה בגזע בני-האדם בעקבות כשלונותיהם הרבים בהשמדת הטבעת האחת. אף על פי כן, הוא זה שאימץ את אראגורן, המיועד לשאת את כתר גונדור, בכך שהעניק לו את חרב הנארסיל שחושלה מחדש.
• ארוון (ליב טיילר) - בתו של האדון אלרונד, אשר גם היא חצי-עלפית, ועל-כן, גבירת ריוונדל. מסופר כי ארוון נולדה בצלמה של היפה מכל היצורים החיים (מלבד האלים). מאוהבת באראגורן. מתלבטת בין עזיבת הארץ התיכונה לארץ האלים עם גזע בני הלילית למען תחיה לעד, לבין להישאר עם אראגורן בן התמותה, וכך להיהפך לבת-תמותה כמותו.
• בילבו בגינס (איהן הולם) - דודו של פרודו, אשר העניק את הטבעת האחת לפרודו ביום הולדתו ה-111 בתחילת הטרילוגיה. עסוק בכתיבת ספר המתאר את הרפתקאותיו השונות ובייחוד כיצד הגיעה הטבעת האחת לידיו.
• גלדריאל (קייט בלאנשט) - הנאווה והאדירה שבעלפים. מלכת עלפי-יערות לות'לוריין. היא נותנת לפרודו כוח ואמונה וחושפת בפניו את אחת משלוש טבעות האלפים - נניה, טבעת המים בעלת אבן האחלמה - אשר תחת חסותה; כמו כן מחלקת מתנות אישיות לכל חברי האחווה. עם זאת, היא מצליחה לעמוד בפיתוי מול כוחה של הטבעת, וכך מוכיחה את חוכמתה ועוצמתה.
• דנאתור (ג'ון נובל) - עוצר מלכות גונדור. אביו של בורומיר ופאראמיר.

[עריכה] העלילה

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

בניגוד לסרטים רבים אחרים שנעשים על פי ספרים, הטרילוגיה עוקבת בדקדקנות אחרי עלילת הספרים, למעט שינויים אחדים מהמקור.

העלילה מתרחשת בעולם בדיוני שנוצר על ידי טולקין ומוכר בשם "הארץ התיכונה". בדומה לספר, שלושת הסרטים עוקבים אחר מספר עלילות מקבילות. אחת מהן היא הרפתקאותיו הוביט צעיר בשם פרודו בגינס וחברו האמיץ סאם ג'מג' מסעם להשמדת הטבעת האחת, ויחד איתה את הלורד האופל סאורון. קו עלילתי אחר הוא אהבתו של אראגורן לארוון. כמו כן מתוארות פלישות צבאות האורקים לרוהאן ולגונדור ומספר עלילות נוספות.

[עריכה] אחוות הטבעת

חלק המבוא של הסרט מתאר כיצד שר האופל סאורון יצר את הטבעת האחת אשר בעזרתה יוכל לכבוש את אדמות הארץ התיכונה דרך שעבוד לובשי "טבעות הכוח" - טבעות קסם בעלות עוצמה אשר ניתנו לשליטים מגזעי העלפים, הגמדאים ובני האדם. גזע העלפים ובני האדם מנסים להילחם בסאורון וכוחותיו למרגלות הר האבדון, אך סאורון עצמו מופיע והורג את אלנדיל, מלך גונדור. לאחר מכן, הנסיך איסילדור תופס את חרבו המנופצת של אביו, הנארסיל, ומצליח לקטוע את אצבעות ידו של סאורון, ועמן את הטבעת האחת. כתוצאה מכך, סאורון נמוג וצבאו של סאורון מובס. למרות כך, משום שחייו של סאורון טמונים בטבעת, הוא לא יובס סופית עד אשר הטבעת עצמה תושמד. איסילדור לוקח את הטבעת, לא עומד בפיתוי ומסרב להשמידה. בהמשך הוא נתקל במארב של אורקים בה הוא מוצא את מותו והטבעת נעלמת.

הטבעת מתגלה לאחר 2500 שנה ומגיעה לידיו של יצור בשם גולום, שלוקח אותה למערות תת-קרקעיות לחמש מאות שנים נוספות, בהם היא מעניקה לגולום חיים ארוכים באופן לא טבעי. גולום מאבד לבסוף את הטבעת, אותה מוצא בהמשך ההוביט בילבו בגינס. בילבו חוזר לביתו במחוז הפלך עם הטבעת, ולאחר 60 שנים בהם מחזיק בטבעת, ביום הולדתו ה-111 נותן אותה לאחיינו פרודו בגינס. במינאס טירית, הקוסם גנדאלף מגלה כי זו היא אכן הטבעת האחת, וכי הנאזגול, תשעת משרתיו האיומים ביותר של סאורון אשר במקור היו מלכים ומכשפים מקרב בני האדם, עזבו את מורדור במטרה להשיג את הטבעת ולהרוג את מי שנושא אותה. בינתיים בפלך, גנדאלף שולח את בילבו יחד עם סם לישוב הקרוב ברי. באותה העת גנדאלף רוכב לאייזנגרד שם נפגש להתייעצות עם ראש המסדר שלו, סארומן, שם מגלה כי סארומן התדרדר לאופל, אשר כולא אותו.

לפרודו וסם מצטרפים ההוביטים מרי ופיפין. לאחר שנתקלים בנאזגול בדרכם ומצליחים לחמוק מהם, הם מגיעים לברי, שם פוגשים בצעדן אשר מסכים להובילם לריוונדל. לאחר מסע מפרך הם מחליטים להעביר את הלילה בפסגת הרוחות, שם הנאזגול מצליחים להשיגם. הצעדן נלחם בנאזגול, אך פרודו נפצע אנושות, והם חייבים להביאו במהרה לריוונדל לצורך החלמתו. פרודו נלקח על ידי העלפית ארוון לבית אלרונדבריוונדל, ונרפא על ידי אביה, אלרונד.

בריוונדל, פרודו פוגש בגנדאלף, אשר מספר לו כי הצליח להינצל משביו באייזנגרד בזכות נשר אשר חילץ אותו מכליאה במגדלו של סארומן הלבן. אלרונד מכנס פגישת מועצה כדי להחליט מה יש לעשות בנוגע לטבעת האחת. את הטבעת ניתן להשמיד רק על ידי השלכתה לתוך הלבה של הר האבדון, היכן שנוצרה. הר האבדון נמצא ליד באראד-דור, מקום משכנו של סאורון במורדור, והמסע לשם מסוכן מאד. פרודו מתנדב לקחת את הטבעת להר האבדון בלווית ידידיו ההוביטים, גנדאלף, הצעדן אשר מתגלה כאראגורן, יורש הכתר של גונדור, לגולס העלף, הגמד גימלי והנסיך בורומיר וכך נוצרת אחוות הטבעת.

האחווה מנסה לחצות את הר קארדהראס, אך הם נאלצים לעצור בעקבות כישופיו של סארומן. הם מחליטים כי יהיה עליהם לחצות את ההר במעברים התת-קרקעיים של מיכרות מוריה. לאחר מסע דרך המיכרות שבמהלכו הם מביסים אורקים וטרול מערות, האחווה נתקלת בבאלרוג, שד עתיק, בגשר קאזאד דום. גנדאלף מתעמת עם הבאלרוג על הגשר, ומאפשר לאחרים לברוח מהמיכרות, אך נופל עם היצור לתוך התהום.

החבורה בורחת ליער לות'לוריין שם הם מקבלים מקלט אצל גלדריאל ובעלה קלבורן. לאחר מנוחה קצרה, הם מחליטים לטייל לאורך נחל אנדואין בכיוון פארת גאלן. לפני עזיבתם, גלדריאל נותנת לפרודו את צלוחית גלדריאל, בקבוקון המכיל את אור הסילמאריל של איארנדיל במימי המעיין שמילא את המראה של גלדריאל. לאחר שהקבוצה מגיעה לפארת גאלן, בורומיר מנסה לחטוף את הטבעת מפרודו, שמצליח לחמוק ממנו על ידי ענידת הטבעת על אצבעו ובעקבות כך נעלם. פרודו מחליט שפיתוי הטבעת האחת יהיה חזק מדי בשביל האחווה ולכן מחליט לעזוב אותם ולהמשיך למורדור לבדו. בינתיים שאר החבורה מותקפת על ידי אורקים. מרי ופיפין מבינים שפרודו עוזב ולכן מסיחים את דעתם של האורקים ומאפשרים לפרודו לחמוק מהמקום. בורומיר יוצא לעזרת שני ההוביטים אך נפצע באורח אנוש על ידי מנהיג האורקים. מרי ופיפין נלכדים. אראגורן, לגולס וגימלי מוצאים את בורומיר, אשר חש צער על כי ניסה לחטוף את הטבעת מפרודו ומת מפצעיו. הם מחליטים לרדוף אחר האורקים, להציל את ההוביטים ולהניח לפרודו לגורלו. סם מצטרף לפרודו לפני שהוא עוזב וביחד שניהם יוצאים למורדור.

[עריכה] שני הצריחים

הסרט מתחיל בפלשבק מהסרט הראשון בטרילוגיה בקטע בו גנדאלף נופל מהגשר בקאזאד דום ונלחם בבאלרוג בזמן ששניהם נופלים לתהום. פרודו בגינס ממשיך את מסעו באמין מויל עם סם, כאשר הם מותקפים על ידי גולום, אך מצליחים לקשור אותו. סם רוצה להרגו, אך פרודו מרחם עליו. הם מכריחים את גולום לבסוף להובילם למורדור.

בינתיים, אראגורן, לגולס וגימלי במרדף מתמשך אחר האורקים, אשר מרי ופיפין שבויים בידיהם, עד הגיעם לממלכת רוהאן, ולגולס משער שההוביטים נלקחים לאייזנגארד. סארומאן מתחיל במתקפתו על הארץ התיכונה ועל עיר הבירה אדוראס. מלך רוהאן תיאודן מרגיש חולשה מנטלית ופיזית בעקבות השפעת הכישופים של יועצו האישי, גרימא לשון נחש, אשר פועל בשליחות סארומן. האורקים אשר מתקיפים את אדמות רוהאן הורגים את בנו יחידו של המלך, תיאודרד. אחיינו של תיאודן, איאומר, מבין שגרימא לשון נחש כישף את תיאודן מטעם סארומן ותוקף אותו. בעקבות כך הוא מגורש על ידי לשון נחש.

פרודו וסם חוצים את ביצות המתים ומגיעים לשער השחור. אאומר ואנשיו מאתרים את האורקים ששבו את מרי ופיפין וטובחים בהם. מרי ופיפין מצליחים לברוח בלי שאף אורק או אדם יראה אותם ונכנסים ליער פנגורן. שם הם פוגשים את זקן-עץ מגזע העצנים. אאומר פוגש את ארגורן, לגולס וגימלי ומספר להם על הטבח באורקים. שלושת הציידים מגלים כי המסלול של ההוביטים מוביל ליער פאנגורן ונתקלים בקוסם הלבן, שמתגלה כגנדאלף אשר נולד מחדש, לאחר שהקריב את עצמו בקרב מול הבאלרוג. הם רוכבים לאדוראס, שם הם שוברים את הכישוף של סארומן שהוטל על תיאודן ומגרשים את גרימא לשון נחש. תיאודן מבקר את קבר בנו המת ומחליט לברוח לנקרת הלם, שם יכתר את אויביו. גנדאלף יוצא ברכיבה בחיפוש אחר אאומר.

בדרכם לנקרת הלם, אראגורן יוצא להציל את תושבי רוהאן מזאבי הפרא (וורגים) של סארומן. הוא נופל במהלך הקרב מצוק לנהר ונסחף. בריוונדל, ארוון משתכנעת על ידי אביה שעידן גזע העלפים תם, והיא עוזבת למערב. אלרונד מהרהר האם העלפים צריכים להושיט עזרה לגזע האנושי. ביתילן, גולום מצליח להדחיק את הצד האפל שלו, ומנסה להתחבר אל שני ההוביטים. הם נשבים בידי פאראמיר, אחיו הצעיר של בורומיר, שלוכד בתחילה את גולום משום שהוא מגלה עניין בטבעת האחת. פאראמיר מחליט שהטבעת תעבור לגונדור. ברוהאן, אראגורן מתעורר, וכאשר הוא רוכב בחזרה לנקרת ההלם, הוא רואה את צבאו של סארומן: לפחות 10,000 אורקים. כאשר הוא מגיע, 300 לוחמים מתכוננים כבר לקרב. 200 עלפים מלוריין מגיעים לעזרתם. ביער פנגורן, זקן-עץ ועצנים אחרים מכנסים דיון מועצה לאחר שמרי ופיפין מנסים לשכנעם להשתתף במאבק.

הקרב מתחיל, והעלפים מצליחים להחזיק את האורקים מחוץ לחומות. אך ההגנה נפרצת ורבים נהרגים כאשר האורקים מפוצצים את החומה ופורצים פנימה למרות נסיונותיהם של אראגורן וגימלי לעצור אותם. בפנגורן, זקן-עץ והעצנים האחרים מחליטים שלא לצאת להילחם, אך כאשר פיפין לוקח את זקן-עץ איתו ליער אותו סארומן השמיד באזור אייזנגרד, הוא מתמלא בזעם. באוסגיליאת, פאראמיר וההוביטים מתעמתים עם הנאזגול,רפא הטבעת ושליחו של סאורון. גנדאלף, אאומר ו-2000 רוהירים נאבקים להדוף את צבא האורקים בזמן שהעצנים מתקיפים ומציפים את אייזנגרד. סם ופאראמיר מצילים את פרודו מידו של הנאזגול. פאראמיר מחליט לשחרר את ההוביטים. גנדאלף ואדוני הסוסים מבינים כעת כי מתקפה גדולה בדרך אליהם, ושתקוותם היחידה הוא פרודו. אחרי היחס הרע מאנשיו של פרמיר, הצד האפל של גולום חוזר לשלוט בו, והוא מחליט לבגוד בפרודו וסם בשביל הטבעת.

[עריכה] שיבת המלך

הסרט מתחיל בפלשבק מהעבר המתאר כיצד סמיאגול השיג את הטבעת האחת, לפני שהפכה אותו לגולום והרבה לפני שהוביל את פרודו וסם למינאס מורגול. אראגורן, לגולס, גימלי, גנדאלף, תיאודן ואיאומר נפגשים עם מרי, פיפין וזקן-עץ באייזנגארד, אשר נמצאת כעת תחת שליטת העצנים. הם משיגים את כדור הבדולח של המכשף. סקרנותו של פיפין מסבכת את החבורה באדוראס, כאשר הוא מסתכל לתוך כדור הבדולח ובכך הוא מגלה את מיקומם אך גם עוזר לגנדאלף לגלות את תוכניותיו של סאורון אשר מתכנן להתקיף את מינאס טירית, והוא יוצא לשם ברכיבה עם פיפין. בינתיים, לארוון נגלה חזון בו היא רואה את ילדה שטרם נולד ובעקבות כך היא משכנעת את אלרונד לחשל מחדש את חרב הנארסיל המקורית שחתכה את הטבעת מאצבעו של סאורון. סם שומע במקריות את תוכניותיו הזדוניות של גולום.

גנדאלף ופיפין מגיעים למינאס טירית שם הם מוצאים את המלך דנאתור מתאבל על בנו בורומיר. פיפין נשבע נאמנות אליו. הם עדים להבזק אור גדול ממינאס מורגול, היכן שהמלך-המכשף מאגד את צבא האורקים העצום שלו, ואשר מבשרים את תחילת המלחמה. פרודו, סם וגולום מטפסים במדרגות במעלה הר בקרבת מקום.

צבא מינאס מורגול מצליח לסלק את צבא גונדור החוצה מאוסגיליאת, ופאראמיר קורא להם לסגת למינאס טירית. בינתיים, גולום משכנע את פרודו בערמומיות שאין לסמוך על סם ושעליו לשלוח את סם חזרה מכיוון שהוא זומם לקחת את הטבעת. בעקבות הפצרותיו של גנדאלף, פיפין מאותת לראשונה לאדוראס בעזרת משואה, ובכך מזהיר את תיאודן ויתר הרוהירים ומעודד אותם לרכב למצבר דונהארו ולהתכונן למלחמה. בזמן שמתכוננים לקרב בדונהארו, אראגורן פוגש את אלרונד, אשר נותן למלך העתידי את חרב הנארסיל. אראגורן יוצא לדרך דימהולט עם לגולס וגימלי במטרה לגייס את עזרתם של צבא המתים במלחמה, ולהשיג את האוניות של הקורסרים מאמבאר. תיאודן יוצא למלחמה עם ששת אלפים חיילים, בלתי מודע לכך שאיאוון ומרי מצויים בקרב הלוחמים.

כוחות מינאס מורגול אשר מורכבים בעיקר מאורקים, מגיעים למינאס טירית ודנאתור פוקד על פאראמיר לצאת לקראתם עם קומץ פרשי סוסים, כשפאראמיר עצמו יודע כי מדובר בהתאבדות. כוחות מינאס מורגול מתחילים במצור על העיר בעוד קטפולטות יורות אבנים כבדות והמלך-המכשף וגנרל צבאו פותחים במלחמה. הם פורצים אל תוך העיר. באותו הזמן, גולום בוגד בפרודו ומובילו ישירות לשילוב, עכבישה ענקית שעוקצת ומשתקת אותו. סם נלחם בעכבישה בעזרת אור הסילמאריל ומבריח אותה. הוא מגלה כי פרודו עדיין בחיים כאשר חבורת אורקים לוקחת אותו ומחליט להצילו מידיהם.

במינאס טירית, דנאתור מתוך שגעונו מכין מדורה בה הוא מתכנן לשרוף את עצמו ואת בנו פאראמיר חסר ההכרה. גנדאלף ופיפין מגיעים ברגע האחרון ומצליחים להציל את פאראמיר, אך דנאתור עולה בלהבות ורץ אל מותו ממרום מינאס טירית. הרוהירים מגיעים ומתחילים להילחם בצבא האורקים, אך המלך-המכשף מגיעים להביסם. אראגורן מגיע לבסוף בזמן עם צבא המתים על אוניות אשר מכריעים את הקרב כאשר הם מצליחים לאגף את צבא האורקים, בזמן שאיאוון ומרי מצליחים להרוג את המלך-המכשף. בסוף הקרב תיאודן מת ואראגורן אשר עומד במילתו משחרר את צבא הלא-מתים מקללתם.

סם מציל את פרודו מהמגדל ויחדיו הם יוצאים במסע הארוך והמפרך לעבר מורדור במעלה הר האבדון. גנדאלף מעריך שכעשרת אלפים אורקים מפרידים כעת בין פרודו במגדל קירית אונגול לבין הר האבדון, בשל כך אראגורן מחליט ליצור הסחה אשר תאפשר לפרודו וסם להגיע בביטחה להר האבדון - אראגורן עושה זאצ על ידי כך שהוא מוביל את החיילים הנותרים מהקרבות לשער השחור על מנת להסיט את האורקים מדרכו של פרודו. סם סוחב את פרודו חסר הכוחות במעלה הר האבדון אך נאלץ להתמודד עם גולום שתוקף אותם. פרודו מגיע בכוחות עצמו לפתח ההר, לא עומד בפיתוי ומחליט כי לא יפיל את הטבעת לתוך הלבה, ובמקום זאת עונד אותה והופך לבלתי-נראה. גולום אשר נלחם בסם משאיר אותו חסר הכרה וקופץ על פרודו הבלתי-נראה. הוא אוחז באצבעו של פרודו ונושך את הטבעת מידו של פרודו. פרודו מסתער עליו ושניהם נופלים מהקצה. בו בשעה שגולום נופל לתוך זרם הלבה ומושמד עם הטבעת, פרודו מצליח להיתלות על קצה הצוק וסם מצליח להצילו. כתוצאה מהשמדת הטבעת, באראד-דור קורסת וכל האורקים האוגפים את צבאו של אראגורן מושמדים. פרודו וסם נחלצים ברגע האחרון על ידי גנדאלף אשר מגיע עם נשרים גדולי ממדים רגע לפני שהר האבדון קורס. פרודו וסם מתעוררים במינאס טירית שם הם פוגשים את ידידיהם.

אראגורן מוכתר למלך גונדור לצידה של ארוון, שבוחרת לחיות לצידו, ומשתחווה אל ארבעת ההוביטים שהצילו את חיי כולם, ובעקבותיו משתחווים כולם. ההוביטים חוזרים לפלך שם סם מתחתן. פרודו מסיים לכתוב את קורות שר הטבעות וכשעדיין מותש ממשימתו כנושא הטבעת מחליט לעזוב את הארץ התיכונה יחד עם גנדאלף, בילבו בגינס, אלרונד וגלדריאל באזור הנמלים האפורים.

[עריכה] טריוויה

• שר הטבעות: שני הצריחים הוא סרט שיצא לאקרנים ב-18 בדצמבר 2002 ואורכו הוא 179 דקות. הוא החלק השני בטרילוגיית הסרטים שר הטבעות. הסרט הוא עיבוד לחלק השני בסדרת הספרים של ג'.ר.ר. טולקין, שנעשה על ידי פראן וולש, פיליפה בוינס ופיטר ג'קסון. הוא זכה לביקורת רבה, אולם היה שובר קופות, שכן הרוויח מעל 900 מיליון דולר בכל העולם. בכך הוא הפך לסרט המצליח הרביעי בכל הזמנים.
• שר הטבעות: שיבת המלך הצליח מאוד בקופות וגרף מעל מיליארד דולר ברחבי העולם ובכך הפך לסרט השני המצליח ביותר בכל הזמנים (אחרי "טיטניק"). הסרט גם היה אחד משיאני פרס האוסקר, כשזכה ב-29 בפברואר 2004 ב-11 פרסים בטקס האוסקר ה-76 ובכך השווה את שיאם של הסרטים "טיטניק" ו"בן חור". הסרט זכה באוסקרים ב: ניהול אומנותי, עיצוב תלבושות, דיוק, עריכה, איפור, מוזיקה, שני פרסים , מוזיקה מקורית ושיר מקורי, "Into the West", תמונה טובה,ערבוב סאונד ואפקטים ויזואליים. כמו כן זכה הסרט בגלובוס הזהב בקטגוריית הסרט הדרמטי, הבמאי (פיטר ג'קסון), שיר הנושא (Into the West) ופס-קול.

[עריכה] ההבדלים בין הספרים לסרטים

[עריכה] אחוות הטבעת

בסרט הראשון נעשו שינויים מרובים לעלילה - בגרסה הקולנועית המאורעות מתרחשים במהירות רבה מאוד יחסית למהירות שבה הם מתרחשים בספר וכמו כן נעשו שינויים רבים בפיתוח הדמויות השונות. ג'קסון ציין כי הרצון העיקרי שלו היה שהסרט יתמקד בעיקר בפרודו והטבעת כבסיס לעלילה. המבוא של הסרט מצמצם בהרבה את עלילת הרקע המקורית של טולקין.

האירועים בתחילת הסרט מצומצמים מאוד או שהושמטו לגמרי. הזמן שעובר בספר בין מסיבת יום ההולדת של בילבו וההעלמות שלו בסופה ובין היציאה של פרודו למסע ארוך בהרבה מן הזמן שעובר בסרט. בספר עוברות יותר מעשר שנים בין המסיבה ובין היציאה למסע. פרודו, שבזמן המסיבה של בילבו הוא בן 33 (הסרט לא מציין זאת אך בילבו ופרודו חוגגים את יום הולדתם באותו תאריך), יוצא למסע כאשר הוא כבר בן 50. כמו כן המסע של ארבעת ההוביטים מהוביטון לעיירה ברי כמו שהוא מוצג בספר ארוך בהרבה מן המסע שלהם בגרסה הקולנועית. חלקים שלמים מן המסע שלהם כפי שהוא מוצג בספר הושמטו מן הסרט. למשל המסע שלהם בתוך היער העתיק והצרות שפוקדות אותם שם והמפגש שלהם עם טום בומבדיל שדמותו הושמטה לחלוטין מן הסרט.

תוספת חדשה משמעותית היא שאראגורן חייב להתגבר על הספקות שלו ולטעון את כתר המלוכה. אלמנט זה איננו מוצג בספר בו אראגורן מתכנן לטעון את הכתר בהזדמנות המתאימה. שינויים רבים נעשו בשל אמונתו של פיטר ג'קסון כי כל הדמויות בסדרת הסרטים חייב להשתנות או ללמוד משהו על עצמם במשך העלילה. דמותה של ארוון הורחבה בסרט ותפקידה בעלילה רחב יותר מאשר בספר. ג'קסון בחר לתת לארוון את התפקיד של זו שמרכיבה את פרודו על גבי סוסה לאחר שנדקר על ידי המלך המכשף ומבריחה אותו לריבנדייל בזמן שהנאזגול רודפים אחריהם. כמו כן בסרט ארוון היא זו שגורמת לנהר לעלות על גדותיו ולשטוף את הנאזגול. בספר, לעומת זאת, מי שמגיע לעזרת החבורה לאחר דקירתו של פרודו הוא נסיך העלפים גלורפינדל שאינו מרכיב את פרודו יחד איתו אלא נותן לפרודו לרכוב לבד על סוסו. בספר פרודו בורח מן הנאזגול שרודפים אחריו לבדו והנהר עולה על גדותיו בידי אלרונד. דמותו של אלרונד גם שונה בסרט - בסרט הוא מפקפק בחוזקם של האנשים לשרוד בלי מלך.

[עריכה] שני הצריחים

הסרט "שני הצריחים" הוא הסרט השני בטרילוגיה ומהווה המשך ישיר לעלילת הסרט הראשון - "אחוות הטבעת". "שני הצריחים" ידוע בתור הסרט שהיה הכי קשה להפוך להפיק, וזאת משום שאין לו התחלה ברורה או סוף ברור סביבם התסריט יתמקד. אך על פי כן, יוצרי הסרט החליטו שהקרב בנקרת הלם יהיה שיאו של הסרט, החלטה אשר השפיעה רבות על אופי וסגנון הסיפור.

ההבדל המשמעותי ביותר בין הספר והסרט הוא המבנה של העלילה. הגרסה המקורית של טולקין פוצלה לשתיים, העלילה הראשונה עוקבת אחר המלחמה ברוהאן, והעלילה השנייה עוקבת אחר מסעו של פרודו. הסרט משמיט את עלילת הפתיחה של הספר, את המוות של בורומיר, בו השתמשו יוצרי הסרטים לשיא בסוף הסרט "אחוות הטבעת". כמו כן, הסרט מסתיים בקרב בנקרת הלם, בעוד שעלילת הספר מסתיימת כאשר האחווה הולכת לאיזנגארד ופרודו מתעמת עם שילוב (קטעים אלו הועברו לעלילת הסרט "שיבת המלך").

שינוי משמעותי נוסף הוא שבסרט תיאדון אחוז דיבוק ונשלט על ידי סארומן, בעוד שבספר שהוא פשוט מדוכא ומרומה על ידי גרימא לשון נחש. לאחר מכן, תיאודן לא בטוח עדיין מה יעשה, ובורח לנקרת הלם. בספר הוא רוכב אל המלחמה, ומוצא עצמו מכותר כאשר הוא שוקל לעזור לארקנבראנד. דמותו של ארקנבראנד לא קיימת כלל בסרטים: דמותו שולבה לדמותו של איאומר בתור המפקד של הרוהירים אשר מגיע עם גנדאלף בסוף הסרט. איאומר עצמו נוכח במשך כל הקרב בספר.

בדרך לנקרת הלם, הפליטים מאדורס מותקפים על ידי וארגים. קטע זה בסרט נוצר ככל הנראה בהשראת קטע מתוך הספר "אחוות הטבעת" בה האחווה נלחמת בהם. בסרט לעומת זאת נוצרת עלילת משנה חדשה בה אראגורן נופל במשך הקרב עם הוארגים מצוק גבוה אל תוך נהר ובעקבות כך מניחים כי הוא נהרג בקרב. ג'קסון הוסיף את עלילת המשנה הזו כדי להוסיף מתח לעלילה. קטע זה גם משתלב עם עלילת משנה חדשה נוספת בה ארוון מחליטה לעזוב את הארץ התיכונה לאחר שהיא מאבדת תקווה בעתידה עם אהובה. ארוון מעולם לא תוארה בספר כמי ששקלה פעולה מסוג זה.

שינוי יותר גדול תוכנן בתחילה. ארוון ואלרונד יבקרו את גלדריאל, וארוון תלווה צבא אלפים לנקרת הלם להילחם לצדו של אראגורן. במשך צילומי הסרט, התסריט שונה, בעיקר בעקבות שהתסריטאים מצאו רעיונות יותר טובים להראות את הקשר הרומנטי וכמו כן בעקבות ביקורות רבים מצד מעריצי הספרים. בעקבות כך נוצר הקטע החדש בו ארוון עוזבת מערבה, וקטע הדיאלוג נותר אך נערך מחדש לקטע טלפתי. בכל זאת, שינוי עקרי אחד נשאר אשר לא היה ניתן לשנותו: המלחמה של האלפים בנקרת הלם. אף על פי כן, ג'קסון רואה בשינוי כרומנטי מאוד כאשר האלפים חוזרים להילחם למען העתיד של הארץ התיכונה.

שינוי נוסף מהעלילה המקורית היא שזקן-עץ איננו מחליט בתחילה להכריז על מלחמה באופן מיידי. שינוי זה מוסיף למתח ומעצימים את תפקידם של מרי ופיפין בעלילה. בסרט ההוביטים מראים לזקן-עץ את ההרס שהותירו אחריהם סארומן וצבא האורקים, דבר אשר מעורר כעס רב מצדו. שינוי נוסף במבנה העלילה הוא שההוביטים פוגשים את גנדאלף הלבן בשלב מוקדם בעלילה, שינוי אשר נוצר ככל הנראה על מנת להסביר מדוע ההוביטים לא מופתעים כאשר הם פוגשים אותו לאחר ההרס של אייזנגארד.

החלטת יוצרי הסרט להשאיר את שילוב לסרט השלישי משמעתה הייתה כי פארמיר היה חייב להוות מכשול ולעקב את פרודו וסם. בספר, פארמיר (בדומה לאראגורן) מסיק במהרה כי הטבעת מסוכנת והיא מהווה פיתוי לבאים בקירבה והוא איננו מהסס רבות בטרם הוא מאפשר לפרודו ולסם להמשיך במסעם. בסרט, פארמיר מחליט בתחילה כי הטבעת תועבר לגונדור ולאביו, כדי להוכיח את שוויו לעומת אחיו הבכור והמועדף של פארמיר, בורומיר. בסרט, פארמיר לוקח את פרודו, סם והטבעת עימו לקרב של אוסגיליאת - לשם הם אינם הולכים בספר. ג'קסון מרמז על כך לצופים כאשר סם אומר, "אנחנו אפילו לא היינו צריכים להיות כאן, אבל אנחנו כאן". לאחר שפארמיר נוכח לראות עד כמה הטבעת משפיעה על פרודו במהלך ההתקפה של הנאזגול, פארמיר משנה את דעתו ונותן להם ללכת. שינויים אלו מפחיתים מהניגודיות החזקה שבין דמותם של פארמיר ובורומיר כפי שהם מוצגים בספרים.

בעוד שטולקין נתן בספריו מספר אפשרויות שונות לשתי מגדלים, הוא ציין לבסוף ייצר לבסוף איור לכריכת הספר וכתב בסוף הספר "אחוות הטבעת" קטע אשר זיהה אותם כמינאס מורגול ואורתאנק. בסרטו של ג'קסון, אשר אינו כולל את מינאס מורגול, מצוין כי שתי המגדלים הם אורתאנק ובאראדור, אשר מסמלים את התאחדות של כוחות הרוע כדי להשמיד את הגזע האנושי אשר נותן נופך נוסף לעלילת הסרט.

[עריכה] שיבת המלך

הדמויות מאוד נאמנות למקור. גיל השחקנים תואם את גיל הדמויות בספר. מראה הדמויות כמראם בספר. החיפוש לדמויות הסרט היה על-פי הספר. אומנם כמעט ואין נאמנות לטקסט, המשפט היחיד שנאמן לטקסט שייך לאראגורן והוא "מה מצפון פרשי רוהאן?". רוב קטעי הטקסט שלפני המלחמה נראים כלקוחים מסרטים כמו "לב אמיץ". בניגוד לספר בו גימלי בן גלוין ולגולס הם חברים אמיצים, בסרט הם עדיין מתוארים כיריבים המתחרים אחד בשני, ורק בסוף מודים בידידותם. כמו כן, תיאורו של דנאתור העוצר מוקצן לרעה.

הסיפור מתרחש בצורה מקבילה בין כמה מקומות נפרדים כאשר כל חלק בספר מוקדש לאנשים אחרים. בחלק הראשון מסופר על פרגרין וגנדאלף בגונדור. אראגורן לגולס וגימלי בדרך הרוחות שבדימהולט ומרי בממלכת רוהאן (כל הגיבורים האלו קשורים לאחוות הטבעת) בתחילת הספר השלישי כולם ביחד בממלכת רוהאן ואחר כך מסופר איך כל אחד נפרד מממלכת רוהאן ופונה לדרכו. בסוף החלק מסופר על המפגש של כולם ביחד בממלכת גונדור. החלק השני של הספר עוסק בסיפורם של פרודו וסם במורדור בדרכם להר הגזירה להשמיד את הטבעת. החלק הזה מתחיל לאחר שלקחו האורקים את פרודו שנעקץ על ידי העכבישה שילוב. חלק זה נמשך עד סוף הספר וכולל בתוכו את פירוק האחווה ופיזורה בארץ התיכונה. חלק זה לא מספר רק את סיפורם של פרודו וסם (הוא מסופר שם רק בשלושת הפרקים הראשונים) אלא כולל בתוכו את המלחמה האחרונה והחזרה של כולם לביתם בפלך והפרידה בסוף בנמלים האפורים. כל הטרילוגיה כוללת בתוכה שישה חלקים מיום ההולדת ה-111 של בילבו ועד לתחילתו של העידן הרביעי.

הסרט לעומת זאת אינו מחולק בצורה הזאת אלא מחולק בצורה שקופצת כל הזמן ממקום אחד לאחר וכוללת בתוך החלק החמישי קטעים מתוך החלק הרביעי (שהוא בכלל בספר אחר). זאת ועוד, במלחמה בשדות פלנור (המלחמה על גונדור) הכרונולוגיה של הקרב אינה כמו בספר. היא נגמרת אחרי שאראגורן מגיע עם חבורה של עלפים ואנשים שלא יכלו להגיע לקרב מפאת שהיו תחת האיום של השודדים מאומבר ולא יכלו להגיע לקרב. הממוקילים (הפילים) מגיעים אחרי שתיאודן מת ואחרי שהמלך-המכשף מאנגמר (הנאזגול) מושמד ומי שצועק "מוות" הוא בכלל איאומר אחיינו של המלך (לאחר מות המלך). איאוון בכל הקטע הזה פצועה משום שהשמידה את הנאזגול והיא לא השתתפה בקרב לאחר מכן.

עוד חלק בו שינו את הכרונולוגיה הוא בתחילת הסרט המורחב כשמגיעים לאייסנגארד ופוגשים בסארומן ובגרימה לשון נחש ששניהם הובסו בקרב על אייזנגארד ואז גרימא רוצח את סארומן בראש המגדל, ולגולס יורה בגרימא חץ. הקטע קורה בכלל בסוף הספר, שם אחרי טיהור הפלך מגלים שסארומן אשם בכל הרע ואז גרימא רוצח את סארומן וההוביטים הם שיורים בגרימא חיצים.

הסרט השלישי מתחיל לקראת סופו של הספר השני. שילוב העכבישה היא בספר השני והספר השלישי מתחיל ברגע בו פרגרין נפרד ממרי לאחר שגנדאלף לוקח אותו לגונדור משום שהסתכל בפלנטיר.

השמטות בסרט הן בעיקר של אנשים שלא נחשבו כגיבורים מבחינתו של טולקין ולכן הבמאי הוריד אותם כדוגמת יורת (האחת שאמרה ידי המלך מרפאות), ברגיל בנו בן העשר של ברגונד שגם הוא הושמט מהסרט, גן בורי גן איש הפרא מהיערות, שהדריך את תיאודן לשדה הקרב בפלנור. השמטות של קטעים שלמים כמו הקטע של ידי המלך מרפאות, הבסת השודדים מאומבר וטיהור הפלך.

תמצות: המפגש בין פיפין לדנאתור בספר אורך בוקר שלם בו פיפין מספר לו את קורותיו ואילו בסרט הוא לוקח בערך דקה בה פיפין נשבע לדנאתור ויוצא מהאולם.

מיזוג: במערה של שילוב בספר פרודו נכנס לשם ביחד עם סם ואילו בסרט פרודו נכנס לבד על-מנת שיראה שהוא הגיבור הראשי דבר שלא בא לידי ביטוי בספר שם כל אחד מחברי האחווה הוא גיבור בפני עצמו.

העברה: החלפת הזמנים כמו העברה של הדלקת המשואות. בספר מדליקים אותם כשגנדאלף ופיפין רוכבים בדרכם לגונדור ואילו בסרט מחכים שיגיעו לעיר על-מנת שפיפין ידליק אותם ודנאתור יתנגד לכך.

הרחבה : הדלקת המשאות בספר. התייחסו לזה בשורה אחת בה מסופר שגנדאלף ופיפין רואים את המשואות של מינאס טירית בדרכם אליה ואילו בסרט זה לוקח בערך שתי דקות כשפיפין מדליק את המשואות דבר שלא היה בכלל בספר וגם לא יכול היה לקרות משום שפיפין לא היה בעיר בזמן שהודלקו. בדרך המתים לא היה בכלל דיבור עם המתים והם בכלל לא הגיעו עד מינאס טירית אלא רק עזרו לאראגורן להביס את השודדים מאומבר ולפתוח את הגישה של הכפרים והערים מסביב למינאס טירית.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• "שר הטבעות: אחוות הטבעת", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "שר הטבעות: שני הצריחים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "שר הטבעות: שיבת המלך", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)