יוסף ידין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף ידין, 1945
יוסף ידין, 1957
יוסף ידין ב"קזבלן", 1954
יוסף ידין ומוני מושונוב, בסרטו של חורחה גורביץ', "המקלחת", 1997

יוסף (יוסי) ידין (ידוע גם כיוסי סוקניק) (7 ביוני 1920 - 17 במאי 2001) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ומדבב ישראלי, מבכירי השחקנים של התיאטרון הקאמרי. ידין זכה בפרס ישראל לתיאטרון בשנת 1991.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידין נולד בירושלים. אביו היה ארכאולוג, פרופסור אלעזר ליפא סוקניק, ואמו הייתה חסיה סוקניק. אחיו יגאל ידין היה הרמטכ"ל השני של צה"ל, ארכיאולוג וסגן ראש הממשלה. אח נוסף, מתתיהו סוקניק, היה טייס חיל האוויר שנהרג במלחמת העצמאות[1].

במלחמת העולם השנייה הופיע ידין בלהקה הצבאית "מעין זה" של הבריגדה לצד חנה מרון, שהייתה אשתו הראשונה. שירם הידוע היה "כל הדרכים מובילות לרומא". עבד כקריין בתחנת הרדיו "קול ירושלים".

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1946 הצטרף ידין לתיאטרון הקאמרי של תל אביב שזה אך נוסד. הוא שיחק בתיאטרון עד יום מותו, וגילם בו תפקידים רבים, במחזות קלאסיים, במחזות מתורגמים ובמחזות ישראלים כאחד. בין תפקידיו הגדולים היו: ג'ו קלר ב"כולם היו בני", קזבלן ב"קזבלן" (מחזהו של יגאל מוסנזון, הראשון שהעלה על הבמה את נושא האפליה העדתית והפך בשנות השישים למחזמר בכיכובו של יהורם גאון), וילי לומן ב"מותו של סוכן", טוביה ב"כנר על הגג", סולנס ב"אלוף הבונים", סורין ב"השחף", מקס ב"הביתה", הרב פוקס ב"פליישר", שמואל המבוגר ב"המורדים", הטוחן בהצגת הילדים עוץ לי גוץ לי.

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי התיאטרון היהודי הנודע ליאופולד לינדברג שפעל בשווייץ הכיר את יוסי ידין כאשר הגיע לישראל בחודש אוקטובר 1949 וביים בתיאטרון הקאמרי את המחזה "הצל", שהצגת הבכורה שלו הייתה ב-1 בנובמבר של אותה שנה. ידין מילא באותו מחזה תפקיד של פונדקאי.

בשנת 1950 הוטל על לינדברג לביים את הסרט השווייצרי "ארבעה בג'יפ", המתאר את וינה בירת אוסטריה הנתונה, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה תחת כיבוש ארבע המעצמות, ארצות הברית, בריטניה, צרפת וברית המועצות, שהפעילו בה כוח שיטור רכוב על ג'יפים, שעל כל אחד מהם ארבעה שוטרים צבאיים - אחד מכל אחת מארבע המעצמות. כשהחלו ההכנות לצילום הסרט עלה בדעתו של לינדברג הרעיון כי שחקן שטרם נודע בעולם הרחב ימלא בסרט את תפקיד השוטר הצבאי הרוסי. הוא שלח את ההצעה לידין, וכאשר ידין שלח לו בתשובה את צילומיו, הקלטות מקולו וקטע בהשתתפותו שהוסרט במיוחד לצורך כך, הגיעה כעבור זמן קצר התשובה כי עליו להתייצב במקום ההסרטה. נסיעתו של ידין לחו"ל, על מנת להשתתף בסרט זר, הייתה בגדר אירוע תרבותי וחדשותי בישראל של ראשית שנות החמישים. מסעו לאירופה תועד בכתבות רבות מלוות בצילומים מן הסרט ומתהליך הצילום שהופיעו בעיתונות העברית.

הסרט הוקרן בישראל ובעולם בשנת 1951. בישראל של אותם הימים נתקבל הסרט בהתלהבות בשל השתתפותו של יוסי ידין כדמות מרכזית בו, בתקופה בה טרם הופיעו שחקנים ישראליים בהפקות קולנוע בינלאומיות.

לאחר הצלחתו בסרט זה הופיע ידין במהלך הקריירה בסרטי קולנוע נוספים, הידועים שבהם:

עצרו רכבת ברלין 349 (Verspatung in Marienborn), קו-פרודוקציה גרמנית-צורפתית-איטלקית (1963)העלילה מתרחשת ברובה ברכבת צבאית אמריקנית הנוסעת מפרנקפורט לברלין יום יום דרך מזרח-גרמניה. צעיר ממזרח גרמניה מסתנן לרכבת, הדבר נודע לרוסים, הם עוצרים את הרכבת ודורשים את הסגרתו. ידין שיחק בתפקיד של קצין רוסי.

כמו כן שיחק בהפקת הטלוויזיה של המחזה "עקידה" של עירא דביר לצידו של גבי עמרני, "תרנגול כפרות", "המקלחת", "ארץ קטנה, איש גדול".

בדיבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידין עסק גם בדיבוב: בשנת 1988 דיבב את שירחן הנמר בסרט ספר הג'ונגל וב-1993 דיבב את שאדו הכלב בסרט המסע המופלא הביתה.

יוסף ידין נפטר בשנת 2001 ונטמן בבית העלמין במושב מכמורת. הוא הותיר אחריו את אשתו השנייה, הדי, ושני ילדים - נטעלי ומתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף ידין בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]