סגן ראש ממשלת ישראל
סגן ראש הממשלה הוא תואר סמלי בממשלת ישראל המוענק לרוב, לראשי הסיעות השותפות לקואליציה מאז 1952. התפקיד נקבע בסעיף 5(ה) לחוק יסוד: הממשלה הקובע "שר יכול שיהיה סגן ראש הממשלה" והראשון ששימש בתפקיד זה היה אליעזר קפלן.
להבדיל מממלא מקום ראש הממשלה ומשימוש בתואר זה במדינות אחרות כבארצות הברית, תואר "סגן ראש ממשלה" בישראל כיום הנו נטול סמכויות, על כן אין הגבלה על מספר סגני ראש הממשלה, בניגוד לממלא מקום ראש ממשלה אשר יכול להיות אחד בלבד.
[עריכה] היסטוריה
תואר "סגן ראש הממשלה" הוא תואר שלא היה קיים בשתי הממשלות הראשונות, ו"נתפר" בשנת 1952 לצרכו של השר אליעזר קפלן בימיו האחרונים, בעת שלא יכול היה לכהן יותר כשר האוצר עקב מחלתו. קפלן שימש בתפקיד סגן ראש הממשלה כ-20 ימים עד לפטירתו. לאחר מכן לא השתמשו דוד בן-גוריון ומשה שרת באופציה זו של מינוי סגן ראש הממשלה.
לוי אשכול החזיר את השימוש בתואר בשנת 1963, עת מינה את אבא אבן לסגנו, ומאז בכל ממשלה יש סגן לראש הממשלה.
כמו כן, כל ימי ממשלות מפא"י-המערך-העבודה (1948 - 1977) כיהן רק סגן אחד לראש הממשלה. מנחם בגין, בעלותו לשלטון הנהיג שני סגנים לראש הממשלה. בממשלת האחדות הלאומית גדל מספרם לשלושה (מהם אחד ממלא-מקום, כפי שהזכרנו לעיל). בנימין נתניהו ואריאל שרון בממשלתו הראשונה, הגדילו את מספרם לארבעה, אך בממשלתו השנייה, שרון החזיק רק שניים וממלא מקום. בממשלתו של אהוד אולמרט כיהנו ארבעה סגנים לראש הממשלה, ובנוסף כיהן ממלא מקום ראש הממשלה ומשנה לראש הממשלה אחד.
שמעון פרס, בהיותו ראש ממשלה לאחר רצח רבין (1995 - 1996), היה ראש הממשלה הראשון מאז 1963 שלא מינה לעצמו סגן.
בתפקיד סגן ראש הממשלה כיהנו בדרך כלל ראשי הסיעות השותפות לקואליציה, וראשי מפלגת השלטון באותה העת, כאשר בממשלת האחדות הלאומית (1984 - 1990) נשא אחד מסגני ראש הממשלה בתואר של "ממלא מקום ראש הממשלה" אשר הינו בתואר בלבד ולא בפועל (רק ב-2003, עם כניסתו לתוקף של חוק יסוד הממשלה החדש, נתווסף תוכן לתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה).
להלן רשימת סגני ראש הממשלה בכל אחת מן הממשלות:
