יואל זוסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יואל זוסמן

יואל זוּסמן (24 באוקטובר 19102 במרץ 1982) היה הנשיא הרביעי של בית המשפט העליון. חתן פרס ישראל למדעי המשפט לשנת ה'תשל"ה (1975).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואל הכהן-זוסמן נולד בשנת 1910 בקרקוב שבגליציה (אוסטריה) (כעבור מספר שנים בתחומי המדינה הפולנית השנייה). קיבל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת לונדון וכן דוקטור למשפטים מאוניברסיטת היידלברג בגרמניה. ב-1934 עלה לארץ ישראל והוסמך בה כעורך דין. הוא שירת כתובע צבאי במסגרת צה"ל, עד שמונה בשנת 1949 למשרת שופט בבית המשפט המחוזי.

לאחר תקופת כהונה קצרה כשופט בבית המשפט המחוזי, מונה זוסמן בשנת 1951 כשופט בית המשפט העליון בפועל, למספר כהונות. ב-11 בינואר 1953 מונה זוסמן לכהונת שופט קבוע בבית המשפט העליון, וב-7 באוקטובר 1970 מונה כממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון. לאחר פרישתו של נשיא בית המשפט העליון, השופט שמעון אגרנט, מונה זוסמן ב-8 בספטמבר 1976 לנשיא בית המשפט העליון.

במהלך כהונתו בבית המשפט העליון כיהן כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת הרביעית (1959) ועמד בראש הועדה לחקירת נסיבות הדליקה במסגד אל-אקצא בשנת 1969.

זוסמן פרש מכהונת נשיא בית המשפט העליון ב-29 בפברואר 1980, 8 חודשים לפני הגיעו לגיל 70, עקב מצבו הבריאותי ונפטר ב-2 במרץ 1982. שני בניו, אמנון ואמיר היו גם הם עורכי דין ועשו את התמחותם בבית המשפט העליון .‏[1]. בתו דפנה לא עסקה במשפטים.

בנוסף לכהונתו של יואל זוסמן כשופט בבית המשפט העליון, כיהן כמרצה בדרגת פרופסור (נלווה) בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. כמרצה העמיד יואל זוסמן תלמידים רבים ובהם פרופ' יצחק זמיר (לימים שופט בית המשפט העליון) ופרופ' גבריאלה שלו.

יואל זוסמן חיבר מספר ספרים חשובים בתחום המשפט, בהם: "דיני שטרות" וכן "דיני בוררות". ואולם ספרו החשוב ביותר של יואל זוסמן היה "סדרי הדין האזרחי" אשר יצא בשבע מהדורות. בספר "סדרי הדין האזרחי" כינס יואל זוסמן וניתח את כל החקיקה והפסיקה הקיימת בעניין הפרוצדורה האזרחית שמטרותיה העיקריות הן: ניהול המשפט באופן יעיל ומהיר ככל האפשר ולבסוף מיקוד הדיון בשאלות השנויות במחלוקת והימנעות מדיון עקר.

חתן פרס ישראל למדעי המשפט לשנת ה'תשל"ה (1975).

עמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דומה שזוסמן חשב כי מן הראוי לטפח את סדר הדין האזרחי, לאו דווקא מתוך הקפדה על חשיבות הכללים הפרוצדורליים, אלא מתוך הערכה, כי שמירה על הזכויות הפרוצדורליות תשמור בהכרח על הזכויות המהותיות ומתוך דאגה, כי הצדק ייצא לאור.

זוסמן אמר שאחת התכונות החשובות ביותר לשופט היא חוש פרקטי לגבי תוצאות פסק דינו; לפני שהוא כותב את פסק הדין עליו להתעכב לרגע ולחשוב האם הגעתי לפתרון מעשי? אם ימצא שהפתרון אינו מעשי הרי לעתים קרובות זהו אות כי טעה בהנמקתו".‏[2]

בפסק דין ירדור תמך זוסמן בפסילת "רשימת הסוציאליסטים" מאנשי אל-ארד מריצה לכנסת בהסתמך על המשפט הטבעי והצורך של הדמוקרטיה להגן על עצמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


דגל ישראל
נשיאי בית המשפט העליון
משה זמורה · יצחק אולשן · שמעון אגרנט · יואל זוסמן · משה לנדוי · יצחק כַּהן · מאיר שמגר · אהרן ברק · דורית ביניש · אשר גרוניס האומות המאוחדות
דגל ישראל
משנים לנשיאי בית המשפט העליון
משה זמורהיצחק אולשןשניאור זלמן חשיןשמעון אגרנטמשה זילברגיואל זוסמןמשה לנדויחיים כהןיצחק כַּהןמאיר שמגרמרים בן פורתמנחם אלוןאהרן ברקשלמה לויןתאודור אוראליהו מצאמישאל חשיןאליעזר ריבליןמרים נאור האומות המאוחדות
יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית
מנחם דונקלבלוםיצחק אולשןשמעון אגרנטיואל זוסמןצבי ברנזוןמשה לנדויאלפרד ויתקוןחיים כהןאליהו מנימשה עציונייצחק כהןמאיר שמגרגבריאל בךמרים בן פורתאליעזר גולדברגאברהם חלימהתיאודור אוראליהו מצאמישאל חשיןדליה דורנריעקב טירקלדורית בינישאליעזר ריבליןאילה פרוקצ'יהמרים נאוראליקים רובינשטייןסלים ג'ובראן Knesset building.jpg