אליעזר ריבלין
ערך זה עוסק בשופט. אם התכוונתם לחוקר ארץ ישראל, ראו אליעזר ריבלין (סופר).
| אליעזר ריבלין | |
|---|---|
 |
|
| נולד | 28 במאי 1942, ירושלים, ארץ ישראל |
| בוגר |
|
| השתייכות | מערכת בתי המשפט הישראלית |
| תקופת כהונה | 13 בדצמבר 1976 ואילך |
| תפקידים בולטים |
|
אליעזר ריבלין (נולד ב-28 במאי 1942) היה שופט בית המשפט העליון משנת 2000 ועד 2012, והמשנה לנשיא בית המשפט העליון משנת 2006 ועד לפרישתו. היה חבר הוועדה לבחירת שופטים ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
ריבלין נולד בירושלים, נצר למשפחת ריבלין, שעלתה לירושלים בעליית תלמידי הגר"א. בן דודו הוא השופט יוסף ריבלין מבית המשפט השלום בירושלים. ריבלין מתגורר בירושלים, והוא אב לארבעה ילדים.
[עריכה] דרכו המקצועית
ריבלין סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1969. לאחר לימודיו, עסק בעריכת דין בבאר שבע, ואף העניק שירותי ייעוץ משפטי לרשויות ציבור. ב-13 בדצמבר 1976 מונה לכהונת שופט בביהמ"ש לתעבורה. כעבור שנתיים, בחודש מאי 1978, מונה לכהונת שופט שלום בבית המשפט בקרית גת. בשנה זו גם השלים תואר מוסמך במשפטים (LL.M) בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב, בתחום דיני הנזיקין. כשופט שלום כיהן ריבלין גם בבתי משפט השלום בערים אשקלון, אשדוד, דימונה, ובאר שבע.
ב-3 בספטמבר 1982 מונה לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, תפקיד שבו כיהן 17 שנה.
ריבלין קיבל תואר שני מאוניברסיטת טמפל שבפילדלפיה בשנת 1986; עבודת הגמר שלו עסקה בנושא זכויות אדם.
בשנת 1993 פרסם את ספרו "תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים", שהפך לאבן דרך בתחום תאונות הדרכים והנזיקין בישראל, ונחשב לאחד משני הספרים החשובים ביותר בתחום (יחד עם ספרו של יצחק אנגלרד). מאז פורסמו שלוש מהדורות חדשות של ספר זה, האחרונה שבהן בשנת 2011.
13 שנה בדיוק לאחר תחילת כהונתו כשופט מחוזי, ב-3 בספטמבר 1995, מונה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע. בשנת 1997 שימש כחוקר אורח בפקולטה היוקרתית למשפטים של אוניברסיטת הארוורד.
בשנת 1999 זומן ריבלין לכהן במינוי זמני בבית המשפט העליון. בגיל 58, לאחר שנה בתפקיד זה, ולאחר 24 שנים מאז מונה לראשונה לשופט, ריבלין התמנה במינוי קבע לשופט בבית המשפט העליון.
ב-17 בספטמבר 2006 מונה כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון. הוא פרש מהשיפוט בהגיעו לגיל 70, במאי 2012. ריבלין שימש גם כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בבחירות לכנסת ה-18.
ריבלין אמור היה להחליף את דורית ביניש כנשיא בית המשפט העליון בשנת 2012 לתקופת כהונה בת פחות משלושה חודשים (עד הגיעו לגיל 70), אך הודיע כי יוותר עליה לטובת אשר דן גרוניס.
ריבלין שימש כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב בתחום דיני הנזיקין ומשפט חוקתי, וכמרצה אורח באוניברסיטאות בארצות הברית. ריבלין חבר הנהלת המכון להשתלמות שופטים על שם ד"ר יואל זוסמן ואחד מסגני הנשיא של הארגון הבינלאומי של בתי הספר לשופטים.
[עריכה] פסקי דין עיקריים
- הלכת אטינגר - קבעה את הזכות לפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות ב"שנים האבודות".
- ע"א 8151/98 - שטרנברג נ' צ'צ'יק, פ"ד נו(1), 539. רשלנות רפואית בשל חוסר ברישום מדויק, באופן שגרם "נזק ראייתי".
- ע"א 8483/02 - אלוניאל בע"מ נ' אריאל מקדונלד. הכרעה בסכסוך בין רשת מקדונלד'ס לבין שחקן מכבי תל אביב (כדורסל), אריאל מקדונלד. קביעת "הזכות לפרסום" במשפט הישראלי.
- בג"ץ 1993/03 - התנועה למען איכות השלטון נ' ראש הממשלה. דחיית העתירה לפיטורי השר צחי הנגבי.
- דנ"א 4655/09 - נטע לי סקלאר נ' רוני יובינר. עיגון כללי ברירת הדין בנזיקין במשפט הבינלאומי הפרטי בישראל כ"מקום קרות העוולה".
[עריכה] משנה משפטית
בערעור על דחיית תביעת פיצויים של אשה שנפגעה במהלך קרב בין חיילי צה"ל למחבלים פלסטינים קבע השופט ריבלין ש"פסק זמן בפעולה המלחמתית, (הוא) פרק זמן שבו מתחדדת האחריות כלפי חפים מפשע וירי רשלני במהלכו אינו נהנה מחיסיון"[1]. בשולי הדברים, לאחר שדחה את הערעור, פנה אל המדינה בבקשה: "אף שהמחבלים אינם מכבדים כללי התנהגות אנושיים בסיסיים, ואף שלא הוכח כאמור שהמנוחה נפגעה מכוחות צה"ל, טוב היה לו נחלצה מדינת ישראל, ולו ולפנים משורת הדין, וכמחווה אנושית, להקל על מכאובם של חפים מפשע שנפגעו. בכך הייתה מגלה אך גדלות"[2].
על פנייה לבג"ץ של מי שבמשך שנים נמנע מביצוע צו הריסה כתב:
|
העתירה אכן מעוררת שאלה – אך לא זו המתוארת בה ... אין ולא יכולה להיות שאלה כי בית-משפט זה אינו צריך ואינו מוסמך ליתן "צווים" המבטלים פסקי-דין של ערכאה מוסמכת במשפט פלילי ... השאלה האחת היא כיצד קורה כי במדינת חוק לא מבוצעים צווים של בתי משפט במשך למעלה משלושים ושלוש שנים – ואין פוצה פה אך יש מצפצף |
||
| – בג"ץ 5757/07 | ||
בהצטרפו לשופטת טובה שטרסברג-כהן בקביעה שיש לבטל את התקנות המאפשרות פיטום אווזים וברווזים כתב[3]:
|
"כשלעצמי, אין ספק בלבי כי ליצורי הבר כמו לחיות המחמד – רגשות. הם ניחנים בנפש החווה את רגשות השמחה והצער, האושר והאבל, החיבה והפחד. יש בהם המטפחים רגשות מיוחדים כלפי ידידם – אויבם האדם. ... יאמר המצדיק, כי ראוי כי רווחת האדם תגביה עוף אף במחיר עמלם של עופות בני רשף. אלא שלכך יש מחיר – והמחיר הוא גריעה מכבודו של האדם עצמו." |
||
| – בג"ץ 9232/01 | ||
על המשפט הפלילי כתב: "כידוע, עניינו של המשפט הפלילי במקרים של פגיעה ממשית באינטרסים מוכרים, וככלל לא נועד הוא למקרים הנמצאים בשולי הנורמות האוסרות."[4]
[עריכה] ביקורת
בעוד שריבלין זכה לשבחים על פסקי הדין שכתב בעניין חופש הביטוי ובדיני נזיקין, הוא ספג ביקורת על פסיקתו בנושא זכויותיהם של זרים החיים בישראל. [5].
[עריכה] פרסומים
- תאונת הדרכים: סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה רביעית 2012.
- תרופת הציווי ותחומי המטרד, 1982 (מבוסס על עבודת הגמר לתואר שני).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ראיון עם השופט ריבלין, "עורך הדין", כתב העת של לשכת עורכי הדין, יולי 2010
- אליעזר ריבלין, באתר הרשות השופטת
- יובל יועז, בפסיקותיו השווה ריבלין את מחיר דמם של ערבים ליהודים, באתר הארץ
- תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים - מאת השופט אליעזר ריבלין, מהדורה רביעית (2012)
- תומר זרחין, השופט שהדגיש את חופש הביטוי, באתר הארץ, 28.5.2012
- גלעד גרוסמן, שקט, צנוע ופורץ דרך - השופט אליעזר ריבלין פורש, באתר וואלה!, 28 במאי 2012
[עריכה] הערות שוליים
- ^ רע"א 10482/07, פסקה 9
- ^ רע"א 10482/07, פסקה 11
- ^ בג"ץ 9232/01 "נח" ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי חיים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז(6) 212
- ^ ע"פ 8488/07, סעיף 4
- ^ http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1717320 תומר זרחין, השופט שהדגיש את חופש הביטוי, הארץ 28.5.12
| יו"ר ועדת הבחירות המרכזית | |||
|---|---|---|---|
|
