אורית סטרוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורית מלכה סטרוק
MK-Orit-Strouk-20140326 123753white.jpg
תאריך לידה 15 במרץ 1960
כנסות 19
סיעה הבית היהודי
תפקידים בולטים
  • ראש המחלקה המשפטית-מדינית ביישוב היהודי בחברון
עיסוק קודם פעילת זכויות אדם

אורית מלכה סטרוק (נולדה ב-15 במרץ 1960) היא חברת הכנסת בכנסת ה-19 בסיעת הבית היהודי מטעם מפלגת תקומה, מראשי היישוב היהודי בחברון ופעילת זכויות אדם, שהקימה את ארגון זכויות האדם ביש"ע, ועמדה בראשו בין השנים 2004 - 2012[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטרוק נולדה למשפחת עורכי דין ירושלמית מסורתית. סבתה, שעל שמה היא קרויה, היא המשוררת מלכה נשר.

למדה בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים. בכיתה י"א חזרה בתשובה והחלה ללמוד ב'גשר' וב'מכון מאיר'. הפכה לבת בית בביתו של הרב חיים דרוקמן, שגם הכיר בינה ובין תלמידו בישיבת אור עציון, אברהם סטרוק, לו נישאה. תקופה קצרה גרו יחד בעיר ימית, ולאחר פינויה עברו להתגורר ביישוב היהודי בחברון.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שמערת המכפלה נסגרה לתפילת יהודים בעקבות טבח מערת המכפלה ב-1994, נבחרה סטרוק כחברת ועד נשים למען המערה, ופעלה לשכנוע אנשי המערכת הפוליטית לפתוח אותה מחדש ליהודים‏[2].

מאז שנת 2000 עמדה בראש המחלקה המשפטית-מדינית של היישוב היהודי בחברון.

סטרוק ייסדה את ארגון זכויות האדם ביש"ע ב-2002, בעקבות פינוי והריסת ביתה של לבנת עוזרי וחמשת ילדיה מהמאחז "גבעה 26", כחודש לאחר שאבי המשפחה נרצח בביתו; לאחר שארגוני זכויות אדם סירבו לסייע למשפחה.‏[3] מאז עמדה סטרוק בראש הארגון בהתנדבות. במסגרת פעילותה בארגון הגישה תלונות במח"ש ותביעות בבית משפט נגד שוטרים בטענה שתקפו מפגינים במהלך המחאה נגד תוכנית ההתנתקות ופינוי עמונה. בעקבות דיונים בתביעות אלה הגישו סטרוק וארגון זכויות האדם ביש"ע שתי קובלנות פליליות נגד עורכי דין שייצגו נאשמים בתקיפה של משתתפים בהפגנות נגד תוכנית ההתנתקות. בתי המשפט פסקו שיש לבטל קובלנות אלה, וחייבו את הקובלים בהוצאות משפט[4]. באפריל 2013 קיבלה את מגן כנס רמלה על פועלה בתחום, והדגשת "ייחודה של מדינת ישראל כמדינה יהודית"‏[5].

בבחירות לכנסת ה-17 התמודדה במקום ה-13 ברשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל, במסגרת מפלגת תקומה.

במהלך כהונת הכנסת ה-18 ניהלה בהתנדבות את שדולת ארץ ישראל בכנסת, אשר נאבקה נגד הקפאת הבנייה בהתנחלויות וקידמה את הקמת הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון. השדולה קידמה גם את ההכרזה על מערת המכפלה וקבר רחל כאתרי מורשת לאומיים והביאה לחקיקת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם.

חברת הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת הכנסת אורית סטרוק, הבית היהודי, בהרצאה באוניברסיטת תל אביב

בבחירות לכנסת ה-19 הוצבה במקום ה-10 ברשימת הבית היהודי מטעם מפלגת תקומה[6]. במסגרת תעמולת הבחירות הותקפה סטרוק על ידי "הליכוד" שניסה להציגה כתומכת בפעולות תג מחיר. בעקבות כך הבהירה לגבי אמירתה לאחר אירועי עמונה ש"אנחנו הולכים לגבות תג מחיר משפטי מכל השוטרים שפעלו באלימות ושלא כדין במסגרת אירוע עמונה, שהסתיימו עם מאות אזרחים פצועים במקום", כי באותה עת "לא הייתה קיימת משמעותו הוונדליסטית של המושג 'תג מחיר'. עוד לא המציאו את הפעולות הוונדליסטיות, שלהן אני מתנגדת"‏[7].

בבחירות לכנסת ה-19 זכתה מפלגת הבית היהודי ב-12 מושבים. בעקבות זאת, סטרוק, שהוצבה במקום העשירי ברשימה, נבחרה לכנסת ה-19. בכנסת ה-19 מכהנת סטרוק כיושבת-ראש "השדולה לחזית ארץ-ישראל בכנסת" וחברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה למען שילוב ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך, בשדולה לעידוד, חיזוק וטיפוח החיילים המשוחררים ובשדולה למען עולי אתיופיה.

בפעילותה כחברת הכנסת ממשיכה סטרוק לעסוק בנושאי זכויות אדם, בהצעות חוק שחלק מהן מתמקדות בזכויות היהודים ביהודה ושומרון וחלק מהן נוגעות לכלל תושבי ישראל. אחדות מהצעות חוק אלה:

בעקבות הגידול במספר אירועי יידוי אבנים ובקבוקי תבערה על כלי רכב ביהודה ושומרון בשנת ה'תשע"ד (החל מספטמבר 2013) פעלה סטרוק, בסיוע חברי כנסת נוספים מהבית היהודי, על מנת להעביר תקציב למיגון כלי הרכב של המתנחלים. אחרי כמה חודשים אושר תקציב של מיליון ורבע שקלים למיגון כלי הרכב.‏[12]

ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק יסוד: משאל עם שהעלו חברי הכנסת אורית סטרוק, איילת שקד ויריב לוין המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים.‏[13]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטרוק היא תושבת שכונת אברהם אבינו בחברון ולה 11 ילדים.

בנה צבי הורשע בחטיפה, תקיפה בנסיבות מחמירות ובהתעללות בנער פלסטיני ובהריגת גדי ב-2007, ונדון ל-30 חודשי מאסר. בתגובה לפסק הדין אמרה אורית סטרוק: "בשונה מבית המשפט, שהעדיף להאמין לעדים הערבים, אנחנו מאמינים ובטוחים בחפותו של צביקי, כואבים את הצלחתם של מבקשי רעתו ונשתדל לסייע לו לעמוד בגזר הדין הקשה שהוטל עליו"‏[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים רשמיים
עיתונות
מנאומיה ומכּתביה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורית סטרוק, באתר הכנסת
  2. ^ חגית רוטנברג, ‏מהמטבח אל המטבחון, באתר בשבע - ערוץ 7, 29 בדצמבר 2005
  3. ^ יוני קמפינסקי, ‏כנס רמלה: הוקרה ל"חוננו" וח"כ סטרוק, באתר ערוץ 7, 5 באפריל 2013
  4. ^ ק"פ (י-ם) 109/06 אורית סטרוק וארגון זכויות האדם ביש"ע נגד עו"ד גדי טל, ניתן ב-11 ביולי 2007
    ק"פ (ב"ש) 1002/07 אורית סטרוק וארגון זכויות האדם ביש"ע נגד עו"ד מוטי יוסף, ניתן ב-15 ביולי 2008
  5. ^ כנס רמלה: הוקרה ל"חוננו" וח"כ סטרוק, באתר ערוץ 7, 5 באפריל 2013
  6. ^ רשימת המועמדים של הבית היהודי לכנסת ה-19, באתר ועדת הבחירות המרכזית
  7. ^ ראיון בתוכנית עושים צהרים עם יעל דן, באתר גלי צה"ל, 20 בינואר 2013
  8. ^ יהונתן ליס, רויטל חובל, היועמ"ש הזהיר את השרים: חוק סטרוק עשוי להתפרש כסיפוח השטחים, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2013
    מכתב של אורית סטרוק לראש הממשלה בנוגע להחלת חוק עבודת נשים ביהודה ושומרון, מצוטט בערוץ 7, 1 בספטמבר 2013
  9. ^ הצעת חוק הספריות הציבוריות (תיקון - ספריות ציבוריות באזור), התשע"ד-2013
  10. ^ הצעת חוק הפליה מחמת גיל (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2013
  11. ^ הצעת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון - תוקפו של חוק חורג)
  12. ^ הועבר התקציב למיגון כלי רכב ביו"ש, ערוץ 7, 23 בדצמבר 2013.
  13. ^ חוק משאל עם אושר סופית במליאת הכנסת, אתר הכנסת, 12 במרץ 2014.
  14. ^ חיים לוינסון, עונשו של מתנחל שהתעלל בפלסטיני הוארך בשנה, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2012
    שלמה פיוטרקובסקי, ‏ביהמ"ש העליון החמיר בעונשו של צבי סטרוק, באתר ערוץ 7, 13 באוגוסט 2012