ל"ו צדיקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

על-פי ההגיוגרפיה והמסורת היהודית, בכל דור ודור קיימים ל"ו (36) צדיקים נסתרים שבזכותם קיים העולם. בעקבות היידיש הם קרויים "למד-ווניקים".

ראשיתה של האמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון של צדיקים שקיומם מאפשר באופן רוחני את המשך קיומו של מקום מסוים נמצא כבר בסיפור התנ"כי על הפיכת סדום ועמורה, שבו אברהם מבקש להציל את סדום אם יהיה בה מספר מסוים של צדיקים. הרעיון חוזר בספר משלי (י, כה), באמירה "צדיק יסוד עולם". בתלמוד מוזכרים בהקשרים שונים 30 צדיקים ו-45 צדיקים.

קיומם של 36 צדיקים מוזכר לראשונה בדברי האמורא אביי: "לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל דרא שנאמר "אשרי כל חוכי לו" - לו בגימטריא תלתין ושיתא"" (מסכת סנהדרין, צז, ב), שתרגומם: "אין בעולם פחות משלושים וששה צדיקים, המקבלים פני השכינה בכל דור, שנאמר: 'אשרֵי כל חוֹכֵי לוֹ' (ישעיה ל' יח) - לו בגימטריה הם 36".

חוקר הקבלה גרשם שלום מעיר על כך:

מן הפירוש הזה נגזר המספר של 36 צדיקים, שהיה מקובל כל כך בדורות האחרונים. אלא שפירוש דחוק הוא, ואין זה סביר שאביי אכן העלה אותו אך ורק על סמך קריאתו את הפסוק בישעיה. מתקבל על הדעת שבדרך זו העניק לכתוב רעיון שהיה מוכר לו ממקורות ומהקשרים אחרים, כדי לשוות לו אחיזה בפסוק.

גרשם שלום, "ל"ו צדיקים נסתרים במסורת ישראל"

לפי האמור במסכת חולין, צב א, העולם מתקיים בזכות ארבעים וחמישה צדיקים, שלושים בארץ ישראל וחמישה עשר בבבל.

רק במאה השמונה עשרה התבססה המסורת לפיה ל"ו צדיקים אלה הם צדיקים נסתרים, אם כי הרעיון על קיומם של צדיקים שמעשיהם הטובים נסתרים מופיע במסורות קדומות יותר.

ל"ו צדיקים בסיפורי חסידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחסידות מוכר המושג ל"ו צדיקים גם כצדיקים נסתרים. מושג זה משמש בסיפורי חסידים כמוטיב החוזר על עצמו. כאשר אחת הדמויות נדמית בסיפור כנחותה ומתגלית כדמות בעלת דרגה רוחנית גבוהה והאדם מתגלה כאחד מ"ל"ו צדיקים". בסיפורי חסידים לרוב כוונת המושג "ל"ו צדיקים" מדברת על צדיקים נסתרים. לפי המסורת החסידית רבי לייב שרה'ס היה מפרנס את הצדיקים הנסתרים. מוטיב זה של ל"ו הצדיקים שימש לעתים גם כמקור לביסוס השיטה החסידית שייתכן כי "תהילים זאגר", כלומר יהודי האומר תהילים ומשתדל בעשיית חסד אך אינו תלמיד חכם, נחשב לבעל מעלה שרוחניותו היא המחזיקה את העולם. תפיסה זו עוררה ביקורת מצד המתנגדים, שכן נאמר בפרקי אבות "אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד".

לפי חלק מגדולי החסידות קיים רמז בל"ו (36) מעבר למספר הצדיקים המתקשר למשמעות הסמלית של ל"ו צדיקים. רמז אחד לדוגמה הוא ל"ו נרות חנוכה (ללא נרות ה"שמש").

גרשם שלום מספר:

ידועים לנו לפחות שני ספרי קבלה מן המאה הי"ח, שעל מחבריהם סֻפּר שצדיקים נסתרים היו: ר' נטע משינַאווה ור' אייזיק, שחי בכפר הקטן זויַאביץ ליד פשמישל והתפרנס שם מן השחיטה. ספריהם נדפסו כמובן לאחר שהלכו לעולמם. במבואות הספרים מספרים המהדירים בני הדור על השמועות שהתהלכו בקרב הציבור באשר לאופים האמיתי.

גרשם שלום, "ל"ו צדיקים נסתרים במסורת ישראל"

צדיק הדור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לאמונה בל"ו צדיקים, קיימת אמונה, בעיקר בקרב חסידים, שיש בכל דור ראש לצדיקים המכונה "צדיק הדור". אמונה זו מבוססת על דברי הזוהר שבכל דור יש צדיק שנשמתו היא נשמת משה רבנו וכדברי הזוהר:"אתפשטותא דמשה בכל דור ודור". האמונה החסידית גורסת שבזכות צדיק זה כל העולם מתקיים, וכך פירש הבעל שם טוב[1] את דברי הגמרא על רבי חנינא בן דוסא: "בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני דיו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת"[2], ב"שביל" כלומר שלכל צדיק יש שביל בינו לשמיים, ובשביל של רבי חנינא יורד השפע לעולם.

רבי שמואל מקמינקא אמר‏[3] בדורו (סביבות התק"פ, 1820) שצדיק הדור הוא רבי אברהם יהושע השיל מאפטא. בנוסף אמר שמנהיג הדור הוא רבי משה צבי גוטרמן מסאווראן ו"צדיק יסוד עולם" הוא רבי מרדכי מצ'רנוביל.

בדורות האחרונים אמר‏[4] רבי שלמה גולדמן מזוויהל לחסיד ששאלו למה הוא מתנהג בפשטות ודחקות לעומת רבי אהרן רוקח מבעלז שמתגורר בהרחבה, שזו עבודה של צדיק יסוד עולם, שהוא חי בדחקות ועניינו הוא סיגופים וצער, לעומת צדיק הדור שהוא צריך לחיות בהרחבה. בהזדמנות אחרת הוסיף על רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין שהוא "מלך ישראל".

בתקופה האחרונה, על אף שאין אימרות מפורסמות של אדמו"רים לגבי זהות "צדיק הדור", בציבור החסידי וכן אצל אדמו"רים רבים הייתה הערצה רחבה למספר צדיקים. בישראל לרבי ישראל מרדכי טברסקי האדמו"ר מרחמסטריווקא, ובארצות הברית לרבי משולם פייש לאווי האדמו"ר מטאש ולרבי ישראל אברהם פורטוגל האדמו"ר מסקולען.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל"ו צדיקים בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר מאור ושמש פרשת וישלח ד"ה 'עוד', צפנת פענח פרשת תרומה דף צ"ד.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ז, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ד, עמוד ב'
  3. ^ המבשר, מוסף ערב שבת י"ט באייר תשע"ב
  4. ^ בספר "צדיק יסוד עולם"