חסידות סקולען

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות סקולען הינה חצר חסידית אשר הוקמה על ידי האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל, (א' בחשוון תרנ"ח - כ"ט באב תשמ"ב) רב חסידי (מחצר רוז'ין) מהעיר סקולען שבמולדובה, על גבול מדינת רומניה.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אליעזר זוסיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב פורטוגל (המשפחה נקראה כן בשל היות מוצאה מגולי פורטוגל אשר השתקעו ברוסיה[1]) היה חסיד בוהוש וסדיגורה. לאחר פטירת אביו רבי ישראל אברהם, רבה של סקולען, בל"ג בעומר תרע"ה, הוכרז כממלא מקומו של אביו ברבנות העיר, והוא עלם בן י"ח שנים. הצלחתו בהפצת יהדות בםקולען הוציאה לו מוניטין ברחבי בסרביה ורומניה, עד כי נתבקש על ידי עדת היראים בצ'רנוביץ כי יבוא להשתקע בה לפעול גם בה להרמת קרן התורה. גם רבו, רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, המליץ בפניו למלא את בקשתם ולעבור לצ'רנוביץ, ואכן, נענה להם וקבע את משכנו בתוכם‏[1]. לאחר מלחמת העולם השנייה, התמנה לאדמו"ר והכניס לביתו מאות יתומים שהוריהם נהרגו בשואה. נאסר יחד עם בנו רבי ישראל אברהם על ידי השלטון הקומוניסטי ברומניה ועונו על ידם. לאחר שהשתחררו מהמאסר, בשנת תש"כ עברו לארצות הברית. הוא הקים עשרות מוסדות חינוך בארץ תחת מרחב השם "חסד לאברהם", ועסק בשחרור אסירים יהודים תחת השלטון הקומוניסטי.

נודע בתפילותיו אשר ארכו שעות רבות, המונים באו להתבונן בעבודתו בעריכת שלחנותיו בשבתות ובמועדים. בצוואתו משתקפת מעט מאישיותו‏[1]:

אני העני מדעת וממעש נותן תודה גדולה לאנשים שהחזיקו בי. אם כי לא הייתי ראוי לזה כי חוטא ופושע אני, בכל זאת אחשוב כי יש להם שכר כי כוונתם רצויה שחשבו אותי לצדיק ותלמיד חכם, וכפי מחשבתם מגיע להם שכר.

זמן קצר טרם הסתלקותו ביקש מבנו האדמו"ר הנוכחי להמשיך במפעליו‏[1].

רבי ישראל אברהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר השני והנוכחי בשושלת הוא רבי ישראל אברהם פורטוגל, נולד בי"ח בסיוון תרפ"ג[2] לרבי אליעזר זוסיא ולאמו שיינא רחל. האדמו"ר סבל בגופו מהעינויים שעבר תחת השלטון הקומוניסטי יחד עם אביו. נישא לריזל, בתם של הרב מנחם זאב שטרן, רבה של גבעת שאול, ואשתו פיגה רוזה בת הרב מאיר. בית מדרשו המרכזי בבורו פארק, ובתי החסידים של סקולען הם גם בלונדון, ויליאמסבורג, מונסי, ליקווד, ובני ברק.

לאדמו"ר הנוכחי יש שלש בנות וחמשה בנים:

  • לאה ליבה, אשת רבי חיים דב שטרן, רב של חסידי סקולען בבני ברק, מחבר סדרת הספרים "נר ישראל" ליקוט דברי תורה מאדמו"רי בית רוז'ין.
  • חיה שרה, אשת הרב שמעון יואל ויינברגר, דיין חסידי סקולען בוויליאמסבורג
  • רבי ישעיה יעקב, רב קהילת "מאור הגולה" במונטריאול
  • נחמה (נולדה בהיות האב והסבא בבית הסוהר ברומניה), אשת הרב דוד ליב קלוגהופט, ראש כולל חסידי סקולען בבורו פארק.
  • רבי מאיר, מוציא לאור ספרי סקולען
  • רבי אפרים חיים יודא, רב בית מדרש סקולען במונסי
  • רבי צבי נח, רב בית מדרש סקולען בליקווד
  • רבי שמואל מרדכי, מתגורר בבורו פארק, (חתן אחותו לאה שטרן)

ניגוני סקולען[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחסידות סקולען אוצר של אלפי ניגונים, שרובם הולחנו על ידי האדמו"ר הקודם וחלקם על ידי האדמו"ר הנוכחי.

רבי אליעזר זוסיא היה מלחין ידוע, רבים משיריו ידועים ביותר בציבור החרדי. כך למשל, הלחן לשיר "תבוא לפניך אנקת אסיר", שאותו חיבר בשנות הזעם ברומניה, בעת מעמד סעודת מלווה מלכה אותה יזמו השלטונות, שנועדה להציג לפני הציבור בעולם את מצבם ה"טוב" של יהודי רומניה. בשיר זה רמז למבקרים את מצבם העגום. לחנים נודעים נוספים יצר לשירים: "ונשגב ה' לבדו", "לולי תורתך שעשועי", "אוהבי ה'", "ביום השבת, שבת קודש, שישו ושמחו", "ועינינו תראינה", "ליהודים הייתה אורה" (הלחן הידוע). גם השיר הידוע "ימים על ימי מלך תוסיף" נוצר על ידו (ביום הולדת האדמו"ר משה יהודה לייב פרידמן מפשקאן, בעת ביקורו בביתו שברומניה). האדמו"ר הנוכחי הלחין את השירים "הוי הוי הוי שבת", "ונגלה כבוד ה'". השיר "ועתה יגדל נא כח ה'" משולב: החלק הראשון חובר על ידי האדמו"ר הקודם, והחלק השני על ידי האדמו"ר הנוכחי.

לפי דברי האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא עצמו, הניגונים שאותם חיבר בכלא הרומני בתקופות בהם סבל ייסורי איוב תחת הממשלה הרודנית והקומוניסטית ברומניה, הם אלו שחיזקו את נפשו לא להתמוטט תחת ידם‏[3].

רוב ניגוני סקולען שמורים בקלטות פרטיות אצל החסידים, ורק מיעוטם יוצאים לאור בהפקה מקצועית. שירים רבים מבוצעים על ידי מבצעים אחרים (באלבום "ועינינו תראינה" בהפקת יוסי גיל מבוצעים כמה מניגוני סקולען, אחד מהם הוא שיר שאת שמו נושא האלבום "ועינינו תראינה").

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי סקולען[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי רבי אליעזר זוסיא מסקולען[עריכת קוד מקור | עריכה]

על תולדות רבי אליעזר זוסיא מסקולען[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לבבן של ישראל (יידיש)
  • הרב צבי יוסף מיסקי, זכרונות פון סקולענער רבי'ן (יידיש)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 "כ״ק אדמו״ר רבי אליעזר זוסיא פארטיגול זצללה״ה מסקולען" (אלול תשס״ח). נזר התורה (י"ח). אוחזר ב־כ"ז ניסן תשע"ב. 
  2. ^ בספר "לבבן של ישראל" מופיע צילום של מכתב שנכתב על ידי רבי אליעזר הגר לרבי אליער זוסיא מסקולען בתאריך "יום ג' שלח ברכו"ת חיי"ם לפ"ק" (=י"ט בסיוון ה'תרצ"ו), בו מביע לו תודתו בעד ה"כוס תנחומין" ששלח אליו (=על פטירת אביו רבי ישראל הגר, נפטר ב' בסיוון ה'תרצ"ו) ובעד "ההזמנה ליום שמחת לבו שבנו היקר ישראל אברהם יחי' יתחיל להניח תפילין".
  3. ^ נועם אליעזר חלק ב' פרשת יתרו